גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה

[אחד מעיר]

בראשית עד

[אחד מעיר]

פרשת נח עד תהלים קיא-ב

[יאיר]

רק להדגיש ש'עד' הכוונה תשע"ד.

[אחד מעיר]

בשבוע שעבר לא הספקתי לצרף את הגליון
אצרפנו בזה.

[אחד מעיר]

מצרף את לך-לך

[אחד מעיר]

חיי-שרה תשעד תהלים קיט-ג

[אחד מעיר]

תולדות תשעד תהלים קיט-ד

הודעה מאת אוריאל פרנק: לקראת יום העיון "תורה ולשון בצָהֳרֵי יום",
שבעז"ה יתקיים בבית הכנסת "יגל יעקב", מצפּה יריחו,
ב"זאת חנוכה", ב' בטבת תשע"ד,
אנו מזמינים את הציבור להגיש הצעות להרצאה קצרה בנושא לשוני.
1. את ההצעות יש לשלוח עד יום שני (א' בכסלו) לדוא"ל
< <maanelashon@gmail.com
2. ההצעה תכלול: הצעה לכותרת, תקציר בן 25 – 50 מילים, וכן שם מלא ותואר של המרצה.
3. הוועדה המארגנת תבחן את ההצעות השונות, ותבחר מתוכן את המתאימות. אין התחייבות לקבל כל הצעה.
בברכה ובתודה מראש,
אוריאל פרנק "מענה לשון"
www.maanelashon.blogspot.com

[אחד מעיר]

ויצא עד (שנת תשעד)
תהלים קיט-ה

[אחד מעיר]

וישלח עד
נא לשלוח הערות
כאן ו/או אלי

[אחד מעיר]

וישב עד תהלים קיט-ז

[אחד מעיר]

מקץ תשע"ד
השבוע בלי תהלים

[אחד מעיר]

כינוס לשוני במצפה יריחו

בס"ד הננו שמחים להזמין את הציבור זו השנה הרביעית
ליום העיון אשר יתקיים ביום חמישי, זאת חנוכה, ב' בטבת תשע"ד
בבית הכנסת "יגל יעקב", מצפה יריחו
13:30 התכנסות
הרב דוד כוכב
"ויתרוצצו" - ארבעה פירושים מתרוצצים
הרב חנן יצחקי
ההקפדה והדיוק בניסוח של בעל ה"פתחי תשובה"
ר' גלעד הרשושנים
מאל"ף ועד תי"ו - למשמעות השימוש בכל האותיות
14:50 הפסקה
הרב יהודה קרויזר
יגר שהדותא וגלעד
הרב יעקב לויפר
"תיבעל" להגמון תחילה
הרב יצחק פרנק
סמיכת זקנים
16:00 תפילת המנחה
הרב מרדכי וינטרויב
צורה נדירה של "אכילה" בלשון חכמים
ר' שמריה גרשוני
הרהורי תשובה של אליעזר בן יהודה?!
ר' אליהוא שנון
תיקוני לשון בתפלה
18:00 תפילת ערבית

הכניסה ללא תשלום עזרת נשים פתוחה




נודה לכם אם תודיעו לחבריכם על הכינוס ותפיצו בלוחות המודעות


* ייתכנו שינויים בלוח הזמנים * רצוי לאשר השתתפות



להצעת טרמפ ולבירור דרכי תחבורה: info@maanelashon.org 0587203297

חנוכה שמח נשמח לראותכם! אוריאל פרנק

[אחד מעיר]

ויגש עד תהלים קיט-ח
מי שיש לו הערות
נא לשלוח

[אחד מעיר]

ויחי עד תהלים קיט-ט

[אחד מעיר]

שמות עד

[אחד מעיר]

וארא עד

[אחד מעיר]

פרשת בוא משנת עד תהלים קיט-ל
הערות מבוקשות
לשלוח אלי ו/או לכאן
שבת שלום וחודש טוב

[אחד מעיר]

בשלח עד תהלים קיט-מ

[אפרקסתא דעניא]

הערה:

כתב הרב: וכן בלשון הדיבור האומר עֹדֶף מלעיל - משתבש.

לענ"ד טעה במח"כ. מה שאמר משה ואת כל העדף הוא אכן במלרע, כי דיבר על המן העודף, שהוא פועל בינוני, וכמו אוכל, הולך, שהם במלרע. לעומת זאת, כאשר מדברים על עודף, "תן לי בבקשה את העודף במטבעות של שני שקלים", מדברים על שם עצם, והוא במלעיל, כמו אוכל, במשמעות של דבר מאכל, שהוא במלעיל.

[אחד מעיר]

לפניך שורש עדף במקרא
. ספר שמות פרק טז פסוק יח:
וַיָּמֹ֣דּוּ בָעֹ֔מֶר וְלֹ֤א הֶעְדִּיף֙ הַמַּרְבֶּ֔ה וְהַמַּמְעִ֖יט לֹ֣א הֶחְסִ֑יר אִ֥ישׁ לְפִֽי־אָכְל֖וֹ לָקָֽטוּ:
2. ספר שמות פרק טז פסוק כג:
וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֗ם ה֚וּא אֲשֶׁ֣ר דִּבֶּ֣ר ה֔' שַׁבָּת֧וֹן שַׁבַּת־קֹ֛דֶשׁ לַה֖' מָחָ֑ר אֵ֣ת אֲשֶׁר־תֹּאפ֞וּ אֵפ֗וּ וְאֵ֤ת אֲשֶֽׁר־תְּבַשְּׁלוּ֙ בַּשֵּׁ֔לוּ וְאֵת֙ כָּל־הָ֣עֹדֵ֔ף הַנִּ֧יחוּ לָכֶ֛ם לְמִשְׁמֶ֖רֶת עַד־הַבֹּֽקֶר:
3. ספר שמות פרק כו פסוק יב:
וְסֶ֙רַח֙ הָעֹדֵ֔ף בִּירִיעֹ֖ת הָאֹ֑הֶל חֲצִ֤י הַיְרִיעָה֙ הָעֹדֶ֔פֶת תִּסְרַ֕ח עַ֖ל אֲחֹרֵ֥י הַמִּשְׁכָּֽן:
4. ספר שמות פרק כו פסוק יג:
וְהָאַמָּ֨ה מִזֶּ֜ה וְהָאַמָּ֤ה מִזֶּה֙ בָּעֹדֵ֔ף בְּאֹ֖רֶךְ יְרִיעֹ֣ת הָאֹ֑הֶל יִהְיֶ֨ה סָר֜וּחַ עַל־צִדֵּ֧י הַמִּשְׁכָּ֛ן מִזֶּ֥ה וּמִזֶּ֖ה לְכַסֹּתֽוֹ:
5. ספר ויקרא פרק כה פסוק כז:
וְחִשַּׁב֙ אֶת־שְׁנֵ֣י מִמְכָּר֔וֹ וְהֵשִׁיב֙ אֶת־הָ֣עֹדֵ֔ף לָאִ֖ישׁ אֲשֶׁ֣ר מָֽכַר־ל֑וֹ וְשָׁ֖ב לַאֲחֻזָּתֽוֹ:
6. ספר במדבר פרק ג פסוק מו:
וְאֵת֙ פְּדוּיֵ֣י הַשְּׁלֹשָׁ֔ה וְהַשִּׁבְעִ֖ים וְהַמָּאתָ֑יִם הָעֹֽדְפִים֙ עַל־הַלְוִיִּ֔ם מִבְּכ֖וֹר בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל:
7. ספר במדבר פרק ג פסוק מח:
וְנָתַתָּ֣ה הַכֶּ֔סֶף לְאַהֲרֹ֖ן וּלְבָנָ֑יו פְּדוּיֵ֕י הָעֹדְפִ֖ים בָּהֶֽם:
8. ספר במדבר פרק ג פסוק מט:
וַיִּקַּ֣ח מֹשֶׁ֔ה אֵ֖ת כֶּ֣סֶף הַפִּדְי֑וֹם מֵאֵת֙ הָעֹ֣דְפִ֔ים עַ֖ל פְּדוּיֵ֥י הַלְוִיִּֽם:

שם העצם עֹדֶף אינו קיים במקרא
מלבד השימוש בהפעיל הכל שימוש קל בינוני (הווה)
אתה טוען שבעברית החדשה יש שם עצם עֹדֶף
אני טוען שמשתמשים בצורה המקראית.

[אחד מעיר]

קיבלתי שני מאמרים בעניין הצורה הנכונה של שירת הים

[אחד מעיר]

יתרו עד תהלים קיט-נ וטבלת הטעם העליון והתחתון מאת יעקב לוינגר
נא שלחו הערות

[אחד מעיר]

לפני כמה חודשים "הכהן" הביא כאן גליון תורת הקורא.
חשבתי שימשיך בזה
אבל לא המשיך
אני מביא כאן את תורת הקורא על יתרו ועל הטעם העליון
הודעה מטעם עורך תורת הקורא

מצורף בזה גליון תורת הקורא לפרשת יתרו.
כמו"כ מצורף מאמר על טעמי עשרת הדברות שנשלח כבר בתחילת השבוע, שעבר כמה תיקונים ושינויים קלים.
בהכנת הגליונות מושקעת עבודה רבה מאד, אנו מבקשים בכל לשון של בקשה, אם יש למישהו הערה, שאלה, השגה, או תיקון, להודיענו על כך.
המעוניינים לקחת על עצמם חסות על גליונות (עדיין אין חסות על פרשת משפטים), יכולים לפנות במייל.

להלן רשימת הגליונות לשבועות הקרובים:
משפטים תשע"ד

תרומה תשע"ד
לעילוי נשמת מרת חיה פראדל בת ר' צבי ע"ה.
תצוה תשע"ד
תפוס.
תשא תשע"ד
לעילוי נשמת ר' יוסף אלימלך בן ר' אהרן דוד זללה"ה, נלב"ע יום ה' שושן פורים קטן ט"ו באדר א' תשמ"א.
ויקהל תשע"ד

פקודי תשע"ד

ויקרא תשע"ד
לעילוי נשמת מרת איטה פייגה בת ר' צבי אריה ז"ל נלב"ע י"א באדר ב'.
צו תשע"ד
לעילוי נשמת ר' זלמן בן ר' צבי ז"ל נלב"ע ט"ז באדר ב', ורעייתו מרת חנה בת ר' חיים לייב ע"ה נלב"ע י"ג באדר ב'.
מגילת אסתר תשע"ד

שמיני תשע"ד
לעילוי נשמת ר' נפתלי צבי בן ר' ישראל ז"ל הלוי נלב"ע י"ט באדר ב', וזוג' מרת רויזא בת ר' שאול ע"ה נלב"ע בר"ח ניסן.
תזריע תשע"ד

מצורע תשע"ד
לעילוי נשמת מרת יהודית לאה וייס בת ר' מרדכי ומרים ע"ה, נלב"ע ד' בניסן תש"ס.

[אחד מעיר]

משפטים עד תהלים קיט-ס
תורת הקורא משפטים
נא להעיר הערות

[אחד מעיר]

תרומה עד תהלים קיט-ע
אנא שלחו הערות!

[אחד מעיר]

תורת הקורא תרומה עד

[אחד מעיר]

תצוה עד תהלים קיט-פ

[אפרקסתא דעניא]

שאלה כללית לר' אליהו:

כידוע, ר' אליהו בחור ניסח כלל דקדוקי (הדומות), לפיו שוו"א הבא באות ראשונה שלאחריה אותה אות, הרי הוא שוו"א נע. כלל זה מיושם במילה הנני, יברכך, הללויה ועוד ועוד.

בגליונותיך, ר' אליהו, כמו גם בשיעוריו של עמיתך, ר' יעקב לויפר, אתם שבים ומדגישים כי כלל זה אינו נכון, ויש להניח שוו"א זה, למרות הקושי שבהגיית מילה כ'הנני' לבל תישמע הִנִּי וכד'.

וכאן הבן שואל: כידוע כללי הדקדוק לא נמסרו בקבלה, אלא הראשונים והאחרונים הפיקו אותם מתוך תופעות הלשון בתנ"ך. עוד דבר ידוע, כי כללי הדקדוק וההגייה מוצאים שהשפה "מקלה" על הגייתה, ולכן ישנם ביקועי צרורות עיצורים, תשלומי דגשים, ועוד תופעות לשוניות, שמטרתן להקל על ההגייה ולהימנע מלהכביד עליה.

והנה, אף כי הכלל של הבחור לא נמצא כנראה במדקדקים שלפניו, אך ברור מתוך צורת הדיבור הטבעית שהוא כלל נכון. וכי אנשים ששוחחו זה עם זה בזמן בית ראשון נאלצו לומר הִנְ-נִי במקום לומר הִנֶנִי (מלרע! הסגול רק להמחיש תנועת השוו"א נע)?! וכי ברך איש את חברו יברכְ-ךָ אלוקים, תוך שהוא נאלץ לבצע קטיעה באמצע הגיית המילה?!

מדוע אפוא נחלקים אתם בחריפות כה רבה על כללו של אליהו בחור?

[אחד מעיר]

מגליון פרשת נח סח
מגליון שנה שעברה (סז) ו יג וְהִנְנִי יש חומשים "פשוטים" בכללם תורה תמימה ולטריס שהוסיפו געיא (מתג) בהא, כיון שהוא לפני שוא נע.
אחרי ששללנו את נעות שוא הדומות (ואולי התרנו למי שאינו יכול, וחושש לבליעת אות), הרי ברור שאין מקום לגעיא זו. ע"כ משנה שעברה.
בענין זה קיבלתי מכתב ממנחם זילבר נר"ו.
שלום ותודה.
אולי כדאי להביא את הידיעה הבאה לרשימת המכותבים:
באמת קשה לבטא אותיות דומות כאלו בשוא נח. אך שמעתי מפי הרב מרדכי ברויאר בשם חנוך ילון, שלפי המבטא הטברייני שהשוא נהגה כחצי פתח, מסתבר שההגייה האשכנזית-ספרדית כחצי סגול אינה נחשבת כ"נעות" השוא, ואם כן יתכן שהטבריינים אכן הגו מקרים אלו ב"שוא נע" שלנו, ולא ראו בכך שום קושי הטעון תיקון.
מנחם
בספר "פרקי לשון" שהוא אסופת מאמרי ילון ז"ל מצאתי בעמ' 120 כלשון הזו: ואם יבואו בן אשר ובן נפתלי בכבודם ובעצמם ויאמרו: 'כך מסרנו', אענה ואומר: מימיכם אני שותה, ועפר אני תחת כפות רגליכם, אף על פי כן מסורת זו איני יכול לקבל. אי אפשר לי לקטע מילים שבפי להברות הנ-ני צל-לי ועל אחת כמה וכמה שאיני יכול לשים דיבור שכמות זה בפי תלמידיי. רצוני לדבר כבן אדם מגודל, ועל כורחי אניע את השואים הללו; אין אדם הוגה הנני וכיוצא בה בשוא נח. הגייה זו מוציאה את האות השוואית של הנ"ל על דרך רִנָּה, צִלִּי, ונמצא השוא בטל. כלומר אין ללמד דברים שהם נגד חוקי הטבע.
דברי ילון נאמרו דרך ויכוח כשבא להגן על ספר לימוד דקדוק לתלמידי תיכון, ולהצדיק את הכללת שווא הדומות בשואים הנעים. יתכן שלתלמידים ולציבור שתפקיד לימודם את הדקדוק לשימוש נכון של השפה בחיי יום יום אין זה מעשי להכביד על הלשון ולומר הנְני בשוא נח בנו"ן הראשונה [עם זאת שמעתי תימני מדבר כך ללא קושי ובטבעיות גמורה, ואפילו אומר "מסתובבים" בי"ת ראשונה בשוא נח, מנוגד לדקדוק].
טענתו הגייה זו מוציאה את האות השוואית של הנ"ל על דרך רִנָּה, צִלִּי, ונמצא השוא בטל. היא בכלל "בית-ספרי" אחר שדגש חזק הוא דגש כפלן. בפועל אפשר לשמוע הפסק קטן בין האותיות השוות, אין כאן הכפלה של האות. ושוב, בבואנו לקרוא בתורה ולקיים בזה את דין המשנה, אין הכללים הטכניים של מה ללמד לתלמידים בבתי ספר כשהדקדוק הוא "מקצוע" מנחים אותנו איך לקיים הלכה זו באופן הטוב ביותר.
הלא הכל יסכימו שגם אם האקדמיה ללשון העברית תחליט על ביטול מוחלט של השווא הנע, או על השוואה מוחלטת של חי"ת עם כֿ"ף רפויה, הרי יבטלו אלו ואלף כיוצא באלו ודבר מהתורה לא יתבטל.
נעבור עתה למה שנמסר בשם ר"מ ברויאר ז"ל בשמו בהנחה שהעברת השמועה היא נכונה. כנראה יש ראיות שבזמנו ובמקומו של בן אשר ושאר מסרני כתבי היד המזרחיים הקדומים אמנם ביטאו סתם שוא נע כחטף-פתח , מכל מקום להניח ששוא דומות כיון שקשה לבטאו נח, בטאוהו כחטף סגול, נראה בעיניי תמוה מאוד. אותם בני ארץ ישראל שראב"ע קוראם "צחי המבטא" לא מצאו קושי לומר הנני בשוא נח גמור.
אבל יתרה מזו, גם לו יהיבנא להו כל טענתייהו, גם אם אסכים שלפני כאלף שנה ביטאו שוואים נחים מסוימים כמו והעבַטְתְָּ טי"ת כמו סגול, הרי אנו שמבטאים שוא נע כמו סגול – הרי אם נבטא גם שוא נח ככה, השוינו שוא נח לנע!

אפשר בהחלט לאמן את הלשון לקרוא הנני בשווא נח!

[אפרקסתא דעניא]

לצערי קשה לי להסכים עם האמור.

אין לנו מסורת השוללת שוו"א נע בשוו"א הראשונה בדומות, וכן אין אפשרות לבטאה ללא קטיעת המילה. בשונה ממילים שקשה לנו להגות עקב שינוי המבטא (כגון והִכְחַדְתִּיו, בפרשת משפטים, שכמעט נשמע "וְהִכַתִּיו"...), בענייננו קשה להניח שבזמן קדום זה היה שונה, כיוון שהגיית האות ידועה לנו ואף הגיית התנועה. איך ניתן לומר מסתובבים בשוו"א נח?! אתמהה.

ותו, נחזי אנן. הלא קל בהרבה יותר להגות שוו"א ראשונה מבין שתי שוו"אים כשוו"א נח (כלל ב' של הבחור), ולקרוא מרְכְּבות, מחְשְבותי, וכיו"ב. למרות זאת ברור לנו כי שוו"א זו נעה, אף שאין לפניה געיא, ונקראת בפינו כדמות סגול. מדוע אפוא החמירה הלשון עם דובריה לקרוא הנני או הללויה בשוו"א נח?! אין בזה לא טעם ולא הטעמה...

[אחד מעיר]

כן יש לנו מסורת השוללת
ולכן מקדים ילון "עפר אני..."
ב. כאמור התימנים אומרים יברכך והנני בשוא נח ללא בעיה
גם שמעתי כוהן ממשפחת טוויל אומר כך, ונראה לי שההוא לא יודע דקדוק, אלא כך מסורת שקיבל מאבותיו.
וכאמור שמעתי תימני אומר מסתובבים בשוא נח בטבעיות.
ברור שאנחנו המושפעים משפות זרות יותר קל לנו לומר שמע ספירת העומר מרכבות וכו'
נו אז מה?
הדוגמה של הללו אינה נכונה, אבל יש דוגמאות אחרות כמו וללמד

[אחד מעיר]

שלום רב,
בעז"ה נתכנס השנה בצהרי י"ז בניסן,
והפעם בקרית נוער (ברחוב הרב פרנק בשכונת בית וגן, בירושלים).

אנו מזמינים את הציבור להגיש הצעות להרצאה קצרה בנושא לשוני.
1. את ההצעות יש לשלוח עד ראש חודש אדר השני לדוא"ל < maanelashon@gmail.com >
2. ההצעה תכלול: הצעה לכותרת, תקציר בן 25 – 50 מילים, וכן שם מלא ותואר של המרצה.
3. הוועדה המארגנת תבחן את ההצעות השונות, ותבחר מתוכן את המתאימות. אין התחייבות לקבל כל הצעה.
בברכה ובתודה מראש,
אוריאל פרנק
"מענה לשון"
http://www.maanelashon.blogspot.com

[אחד מעיר]

כי-תשא עג תהלים קיט-צ

[אחד מעיר]

ויקהל עד תהלים קיט-ק

[תיקונים]

נתבקשתי להעלות על הדפים הראשונים במס' סוכה חידושים יפים לדעתי אך היות ואיני יודע איך מעלים את המאמרים במקוון אעלהו כאן.

[אחד מעיר]

לרב תיקונים,
אני מעלה את דבריי בקישור הזה

http://www.otzar.org/uploaddocs.asp
בנוסף לפידיאף שאני שולח לכאן

[אחד מעיר]

בשבוע שעבר [ויקהל עד] תורת הקורא הגיע אלי מאוחר
ולכן לא שמתיו כאן
השבוע פקודי הגיע מוקדם ולכן אדביק אותו כבר עתה

[אוצר החכמה]

לגבי פתח (אהל מועד) כתב כך

שהגיית התי"ו הרפה דומה להגיית הסמ"ך, ואם יקראנה ממש כסמ"ך, שינה
משמעות. ומי שאינו יודע להגות את התי"ו כהוגן, אלא כסמ"ך, יתכן שעדיף
להדגישה בדגש קל מאשר לקוראה כסמ"ך.

וזה חידוש גדול ובפשטות אינו כן.

[יאיר]

משום מה, כל פעם שמישהו כותב תגובה באשכול זה, הוא מראה לי את ההודעות בעמוד האחרון באשכול (העמ' הזה) שהן כביכול לא נקראו (מלבן כתום מימין כל הודעה),
גם לכם זה כך?

[אמסטרדם]

כן.
אך לא כל ההודעות.