בגמרא (ברכות טז ע"א) מובא הדין של הטועה בק"ש, ושם נאמר שאם הסתפק באיזה "וכתבתם" הוא נמצא חוזר לראשון. לאחר מכן אמר ר' יוחנן שלא שנו אלא כשלא אמר "למען ירבו" אבל אמר "למען ירבו" סרכיה נקיט ואתי.
רש"י הבין שדברי ר' יוחנן נסובו על טעות בקריאה ולאו דווקא על הטעות של וכתבתם. ולכן הוא כותב שמשם והלאה אין חשש לטעות, וחוזר רק עד לאמת (ומשמע שמצא את עצמו באמת ויציב, וחושש שמא לא קרא גם את פרשת ציצית, וקמ"ל שאין לחשוש. כך לכאורה פשט דברי רש"י, ומצאתי שזכיתי לכוון לדברי ר' חיים בן עטר שפירש כן בספרו ראשון לציון על אתר, וכן פירש בספר מראה הפנים על הירושלמי ברכות פ"ב ה"ד ד"ה קרא ומצא. וצ"ב מדוע הרשב"א, והמאירי בעקבותיו, הבינו אחרת בדעת רש"י, ואכמ"ל). דבריו הובאו גם בספר הסדרים לרש"י (סי' ב). ואפשר שאף הראב"ן (ברכות סי' קנג) נקט כן, עי"ש.
אבל, שאר הראשונים נקטו שדברי ר' יוחנן נסובו על דין דוכתבתם: רב האיי גאון (אוצה"ג, ברכות, פירושים עמ' 20), ר"ח (הו"ד באו"ז ח"א סי' פא), סמ"ג (עשין יח), רוקח (סי' שכ), פסקי רי"ד, שבולי הלקט (ענין תפילה סי' טו), סמ"ק (מצוה קד), ריב"ב (ט' ע"א בדפי הרי"ף), ספר על הכל (סי' ב), קיצור סמ"ג לר' אברהם ב"ר אפרים (סי' י), רשב"א, מאירי, טור (סי' סד), ריא"ז (ברכות פ"ב ה"ג אות ג), ארחות חיים (ח"א הל' ק"ש אות כה) וכלבו (סי' י), רבינו ירוחם (תולדות אדם וחוה נ"ג ח"ב, כד טור א), ספר מצוות זמניות (הל' ק"ש), אהל מועד (שער קריאת שמע דרך א נתיב ח), ר' עובדיה מברטנורא (ברכות פ"ב מ"ג).
וכן נראה מהרמב"ם (הל' ק"ש פ"ב הי"ד).
וכן נראה במרדכי ברכות סי' מח שכתב "ולא טעה", והרי לרש"י הוא טעה רק לא צריך לחשוש שטעה בק"ש (ואפשר לדחוק במרדכי כרש"י). ומעניין שברש"י-רי"ף פירש כמרדכי (בכל הדברים שם באזור יש קשר בין החיבורים, וצ"ב).
והרא"ש, הן בפסקיו והן בתוספותיו, סתם ולא דן במחלוקת זו. וכאמור, בטור סי' סד פסק כרוב הראשונים.
אבל בקיצור פסקי הרא"ש (פ"ב סי' יב) כתב: "ואם אמר למען ירבו ימיכם ואינו יודע אם גמר כל פרשת ציצית אינו חוזר". ועל אף שאפשר שאינו ממש כרש"י, הרי זה ודאי קרוב לשיטתו, שהספק הוא על פרשת ציצית ולא על השאלה באיזה "וכתבתם" הוא נמצא.וזה דלא כרוב הראשונים. והרי הרא"ש עצמו שתק בויכוח זה, ובטור חלק על שיטה זאת. וצ"ע. (בדקתי גם בקצור פסקי הרא"ש כת"י ני"ו ראב. 516 שנעתק בשנת 1413 ונסרק, והנוסח שם דומה לשלנו, בהבדלים קלים: "ואם התחיל למען ירבו ימיכם ואינו יודע אם אמ' כל פרשת ציצית אינו צריך לחזור")
וראיתי שמלא הרועים ציין בקצרה על קיצור פסקי הרא"ש הנ"ל: "עי' רש"י, ועי' בת"ר ובב"י". אולם בב"י לא העיר על עניין זה רק הביא את המחלוקת בין רש"י לשאר המפרשים ואת השגת הרשב"א על רש"י. ואיני יודע מהו "ת"ר" (כאמור ליתא בתוספות רא"ש, וגם אין לומר שהכוונה לתר"י ונשמטה היו"ד).