רמב''ן כתב:יקוו המים מתחת השמים - היה התהום שהוא מים ועפר כעין המים העכורים, וגזר על המים שיקוו במקום אחד מסובב כל הפאות, וגזר על העפר שיעלה עד שיראה על המים וייבש, ותהיה יבשה שטוחה ראויה לישוב, וכן כתוב לרוקע הארץ על המים (תהלים קלו ו). או שמא שתהיה כדורית מקצתה מגולה ורובה משוקעת אשר ידמו היונים במופתיהם הנראים או המפתים
גם דברי הרמב"ן הללו מדגימים היטב את מה שטעו בו לעיל - יש הבדל גדול בין הכרות עם תפיסת היוונים (או התוכנים) לבין קבלת דעתם. כפי שרואים כאן, הרמב"ן (כמו הגר"א) ידע כי מקובל בין מדעני זמנו שהארץ כדורית (אם כי זה שהיא משוקעת לא היה מוסכם כלל), ואעפ"כ התייחס לזה כאל אפשרות (עם רמז לביקורת על המופתים המפתים), ולא ודאות.
אוצר החכמה כתב:כל פעם שמישהו בפורום מביא את אחד המחב"ת שאומר הנה חז"ל ידעו שהארץ ככדור כי הזהר אומר את זה אע"פ שהעולם חשב אחרת, מייד נזעקים כל אלו שעכשיו טוענים שהגר"א טעה בזה וטוענים: ברור שהזהר ידע אבל זה בגלל ש א. היוונים ידעו. ב. הזהר ידע זה לא אומר שחז"ל ידעו הלא הזהר אינו מרשב"י. אבל כשדנים על דעת הגר"א שוודאי חשב שהזהר הוא עיקר מדברי חז"ל פתאום עניין זה נעלם.
אאל"ט הנימה העולה מדברי הרב אוצה"ח היא שהרעיון כאילו רב המנונא שמע על כדוריות הארץ מן היוונים הוא דוחק של "אותם הנזעקים", והפשטות היא שרב המנונא ידע זאת ברוח הקודש בלי ששמע דבר על חכמי היוונים. כלומר, זה מסתבר שרב המנונא סבא שחי כחמש מאות שנה אחרי אריסטו, בארץ ישראל בה יוונית היתה שפה נפוצה, לא שמע על תורתו שנתפשטה בכל העולם. אבל אי אפשר להעלות על הדעת שהגר"א שחי מאתיים וחמישים שנה אחרי קופרניקוס או מאה וחמישים שנה אחרי קפלר, ולא ידע לטינית (ככל הידוע לי, עכ"פ), לא נחשף לתגליותיהם. במילים אחרות, שכשהחכם מכיר את המדע של זמנו זה ודאי ברוה"ק ולא משום שקרא את הספר. כשאינו מכיר, אין זה כי אם רוע לב לומר שלא קרא את הספר.
דברי הזוהר הללו מעניינים גם מצד אחר - האם הרמב"ן הנ"ל, שמדבר על ארץ כדורית כאפשרות בלבד ומייחס אותה ליוונים, לא הכיר את הזוהר? או אולי היה לו פירוש אחר בדברי הזוהר, שעולה בקנה אחד עם מודל הארץ השטוחה שהציע, ואולי עם מודל חצי-הכדור של הירושלמי. מה שנתרץ על הרמב"ן נתרץ על הגר"א.
אוצר החכמה כתב:דרך אגב שמעתי ממישהו שמה שהעולם אומר [והמחזירים בתשובה מנופפים בו] שהחידוד הפילוסופי של איינשטיין כי איננו יכולים לידע מה באמת סובב סביב מה השמש או כדוה"א, כל זה נכון ביחס לסיבוב השנתי ולא ביחס לסיבוב היומי שבזה הוכח שכדוה"א סובב סביב צירו, האם נכון הדבר?
עד כמה שידוע לי אין הבדל ואפשר לומר את התירוץ הזה גם לעניין זה. ויבא הרב ברזילי ויגיד מה הנכון.
ולא מדובר כאן בחידוד פילוסופי אלא בנושא פיזיקלי מתימטי. אבל מצד שני לא נראה שזה כוונת חז"ל.
אכן אין זה חידוד פילוסופי גרידא, וגם לא תירוץ. מנקודת המבט של תורת היחסות הכללית אין שום משמעות אובייקטיבית לשאלה מי זז ומי נח, ואפשר לבחור כרצוננו את מערכת הייחוס, כולל מערכת המסתובבת ביחס לרעותה. ה"מחיר" שמשלמים על מערכת ייחוס מסתובבת הוא שמתקבל שדה גרביטציה ומרחב עקום (שהוא ההסבר היחסותי לכוחות המדומים של המכניקה הניוטונית, דוגמת כוחות קוריוליס שנובעים מסיבוב הארץ על צירה), שונה מאד מן האינטואיציה שלנו המורגלת לתפוס מרחב שטוח.
כמובן, מנקודת המבט הזו ניתן באותו מידה לומר שקצה זנבו של עכבר כלשהו המתרוצץ באשפתות הוא מרכז העולם שהכל נע סביבו, ולכן כל הצדדים לויכוח ההיסטורי אם הארץ מקיפה את השמש או להפך וכן הלאה, שהניחו שהשאלה היא בעלת משמעות שכדאי לדון בה ולפעמים גם יותר מזה, לא תפסו את הדברים בצורה הזו.
