כתונת_פסים כתב:הסתכלתי שוב בתוס' שם ומדבריהם עולה שהחורבן התגלגל על ידי זה שחטאו בזה על שלא פחדו תמיד, ובטחו על רוב עושרם, ואילו היו מפחדים לא היו נותנים לבייש את בר קמצא.
ולכאו' אין לדבריהם כל הסבר, שאם כן, היה לה לגמ' לומר שהחורבן התגלגל על ידי כך שביישו את בר קמצא ולא עשו דבר, ולשם מה הביאו את הפסוק אשרי אדם מפחד תמיד.
ולולי דברי התוס' הייתי מפרש שהכוונה לרב זכריה בן אבקולס שנהג כפי שנהג ולא לקח בחשבון שהתנהגותו זו תביא לחורבן הבית.
הכהן כתב:פשט הגמ' אינו שזה בא כעונש על מעשי קוב"ק, אלא שמעשה זה הביא החורבן, דומיא דשקא דריספק.
וכן משמע מתוס' הנ"ל שהשוו שני המעשים.
הכהן כתב:הכהן כתב:פשט הגמ' אינו שזה בא כעונש על מעשי קוב"ק, אלא שמעשה זה הביא החורבן, דומיא דשקא דריספק.
וכן משמע מתוס' הנ"ל שהשוו שני המעשים.
מישהו חולק עלי?
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 382 אורחים