פרשה זו סתומה מכל פרשיות שבתורה

[מלח הארץ]

מדרש זה המובא ברש"י ריש ויחי דבריו סתומים מאד, שהרי אין שם שום הפסק פרשה, וכי באה הקושיא על מנהג חלוקת הקריאות בתורה בשבתות? אתמהה!
ואין לומר שמסברא היה ראוי שיהיה כאן הפסק, שהרי ויחי הוא המשך רציף של הפסוק האחרון בפ' ויגש.
ולולי דמיסתפינא הוה אמינא שבמסורת בעלי המדרש היתה כאן פרשה סתומה אלא שהיתה סתימתה פחות משאר פרשיות שבתורה.

[עזריאל ברגר]

מדרש זה המובא ברש"י ריש ויחי דבריו סתומים מאד, שהרי אין שם שום הפסק פרשה, וכי באה הקושיא על מנהג חלוקת הקריאות בתורה בשבתות? אתמהה!
ואין לומר שמסברא היה ראוי שיהיה כאן הפסק, שהרי ויחי הוא המשך רציף של הפסוק האחרון בפ' ויגש.
ולולי דמיסתפינא הוה אמינא שבמסורת בעלי המדרש היתה כאן פרשה סתומה אלא שהיתה סתימתה פחות משאר פרשיות שבתורה.

כנראה שמנהג החלוקה בשבתות לא נולד מפרי בטנו של משועמם, אלא הוא מכוון לפי דברים שאינם ידועים לנו - כגון המסורת שאמרת (וכמדומני ש(עיקר )שפתי חכמים מתייחס לשאלתך).

[שברי לוחות]

ראה גם במזרחי וגור אריה מ"ש בזה, והדברים עתיקין

[הסרפד]

מדרש זה המובא ברש"י ריש ויחי דבריו סתומים מאד, שהרי אין שם שום הפסק פרשה, וכי באה הקושיא על מנהג חלוקת הקריאות בתורה בשבתות? אתמהה!
ואין לומר שמסברא היה ראוי שיהיה כאן הפסק, שהרי ויחי הוא המשך רציף של הפסוק האחרון בפ' ויגש.
ולולי דמיסתפינא הוה אמינא שבמסורת בעלי המדרש היתה כאן פרשה סתומה אלא שהיתה סתימתה פחות משאר פרשיות שבתורה.

כנראה שמנהג החלוקה בשבתות לא נולד מפרי בטנו של משועמם, אלא הוא מכוון לפי דברים שאינם ידועים לנו - כגון המסורת שאמרת (וכמדומני ש(עיקר )שפתי חכמים מתייחס לשאלתך).

עיין ברשב"ם הטעם