איסור אכילה קודם הנחת תפילין.

[מנדלי]

בכמה אחרונים ראיתי שכתבו שיש איסור אכילה לפני הנחת תפילין.
לע"ע לא מצאתי מקור לאיסור זה (בשונה מהאיסור הידוע שאין לאכול קודם תפילת שחרית).

אשמח לשמוע מקורות לנושא זה, ושו"ת שדנו בעניין.

תודה מראש.

[אוצר החכמה]

כמו נטילת לולב שאסור לאכול לפניה.

[חובב_ספרים]

זה אינו דומה כ"כ. נטילת לולב הוי חיוב מסוים ליטול לולב באותו יום ואסור לאכול עד שמקיים החיוב. תפילין הוי חיוב כללי להניח תפילין כל היום, [אנו מניחים תפילין רק בשחרית משום שאין אנו יכולים לזהר כ"כ בגוף נקי]. ממילא צ"ע אם אפשר לאסור לאכול משום שלא הניח תפילין באותו יום.

[אלי כהן]

זה אינו דומה כ"כ. נטילת לולב הוי חיוב מסוים ליטול לולב באותו יום ואסור לאכול עד שמקיים החיוב. תפילין הוי חיוב כללי להניח תפילין כל היום, [אנו מניחים תפילין רק בשחרית משום שאין אנו יכולים לזהר כ"כ בגוף נקי]. ממילא צ"ע אם אפשר לאסור לאכול משום שלא הניח תפילין באותו יום.

נכון שלא כ"כ דומה, אבל קצת - כן דומה, דסו"ס הוא מחוייב מדאורייתא שעליו תהיינה טוטפות בכל רגע ורגע כשהגוף נקי; א"כ בפשטות יש לומר, שלפחות בימיהם כשהיו מניחים תפילין בכל רגע ורגע (כי ידעו לעשות זאת בגוף נקי) - אם ירצה לאכול אך התפילין אינם עליו (כגון אם הרגע יצא מבית המרחץ וכדומה) - יהיה חייב קודם כל להניח תפילין, ולכן אם טרם הניח - ורוצה לאכול - אז שיתכבד ויניח ואז יאכל (כמובן כשהתפילין עליו).

ואגב: האיסור לאכול - קיימא לן - לא רק לגבי לולב ותפילת שחרית, אלא גם לגבי מנחה וערבית, וכן לגבי ק"ש, ואפילו לגבי מצוות דרבנן - כגון בדיקת חמץ.

[עדיאל ברויאר]

בכמה אחרונים ראיתי שכתבו שיש איסור אכילה לפני הנחת תפילין.
לע"ע לא מצאתי מקור לאיסור זה (בשונה מהאיסור הידוע שאין לאכול קודם תפילת שחרית).

אשמח לשמוע מקורות לנושא זה, ושו"ת שדנו בעניין.

תודה מראש.

האם המקור אינו אותו מקור - שכיוון שרוב העולם מניחים תפילין רק בשחרית, אז האיסור לאכול לפני ההנחה הוא הוא האיסור לאכול לפני התפילה?

[עדיאל ברויאר]

זה אינו דומה כ"כ. נטילת לולב הוי חיוב מסוים ליטול לולב באותו יום ואסור לאכול עד שמקיים החיוב. תפילין הוי חיוב כללי להניח תפילין כל היום, [אנו מניחים תפילין רק בשחרית משום שאין אנו יכולים לזהר כ"כ בגוף נקי]. ממילא צ"ע אם אפשר לאסור לאכול משום שלא הניח תפילין באותו יום.

נכון שלא כ"כ דומה, אבל קצת - כן דומה, דסו"ס הוא מחוייב מדאורייתא שעליו תהיינה טוטפות בכל רגע ורגע כשהגוף נקי; א"כ בפשטות יש לומר, שלפחות בימיהם כשהיו מניחים תפילין בכל רגע ורגע (כי ידעו לעשות זאת בגוף נקי) - אם ירצה לאכול אך התפילין אינם עליו (כגון אם הרגע יצא מבית המרחץ וכדומה) - יהיה חייב קודם כל להניח תפילין, ולכן אם טרם הניח - ורוצה לאכול - אז שיתכבד ויניח ואז יאכל (כמובן כשהתפילין עליו).

ואגב: האיסור לאכול - קיימא לן - לא רק לגבי לולב ותפילת שחרית, אלא גם לגבי מנחה וערבית, וכן לגבי ק"ש, ואפילו לגבי מצוות דרבנן - כגון בדיקת חמץ.

מצד הטענה הראשונה קשה לקבל שיש כאן איסור עצמי. אלא פשוט תכל'ס, אתה חייב להניח. אבל כיום, שלדעת רובא דעלמא אינו חייב, מדוע שיאסר?

לגבי המצוות שהזכרת לא דמי להכא, לכולן יש זמן מוגבל יותר מתפילין שזמנן כל היום.

[מה שנכון נכון]

יעויין במ"ב סימן ע ס"ק כ שכתב לאסור.

[מנדלי]

כמו נטילת לולב שאסור לאכול לפניה.

זו בדיוק השאלה, לגבי לולב כתוב אך לגבי תפילין אינו כתוב - מודע?

ואגב: האיסור לאכול - קיימא לן - לא רק לגבי לולב ותפילת שחרית, אלא גם לגבי מנחה וערבית, וכן לגבי ק"ש, ואפילו לגבי מצוות דרבנן - כגון בדיקת חמץ.

כאמור זו בדיוק השאלה, לגבי לולב מנחה, ערבית ק"ש בדיקת חמץ, כתוב הדין, אך לגבי תפילין אינו כתוב - מודע?

האם המקור אינו אותו מקור - שכיוון שרוב העולם מניחים תפילין רק בשחרית, אז האיסור לאכול לפני ההנחה הוא הוא האיסור לאכול לפני התפילה?

מ"מ לא ייתכן שלא מוזכר כלל דין זה בהלכות תפילין!

[מנדלי]

יעויין במ"ב סימן ע ס"ק כ שכתב לאסור.

אתה יכול להביא צילום (אין תח"י כעת ספרי קודש).

[חובב_ספרים]

במ"ב סימן ע ס"ק כ: אם נשאר - ואם לא נשאר מה יעשה הרי עסק במצוה ומ"מ חייב להזכיר יצ"מ אפילו לאחר שעבר זמן ק"ש שזו היא מצוה בפני עצמה ומצותה כל היום ע"כ יאמר איזה פרשה שיש בה יציאת מצרים אם כבר עבר הזמן שלא יוכל לאמר ברכת אמת ויציב כמו שמבואר בסימן נ"ח ועי"ש במ"ב ועיין לקמן סימן צ"ג ס"ד לענין תפלה ובמ"ב שם. ודע דאם נמשך זמן עסקו בצרכי צבור עד לאחר חצות שאז פטור לכו"ע אף מן התפלה מ"מ אסור לכו"ע לאכול קודם שמקיים מצות תפילין דזמנו כל היום וגם לפי מה שכתב הפמ"ג בסימן פ"ט אסור לו אז לאכול קודם שמתפלל תפלת המנחה ע"כ כשיגיע חצי שעה שאחר חצות יתפלל תפלת המנחה ואח"כ יאכל ועיין בספר מחנה ישראל בפ"ז:
היום שיש הברובוקס אין תירץ שאין אצלך ספרי קודש.

[מנדלי]

תודה לך חובב.