היכן כתב הגר"א שהאר"י באר בד"כ מדעתו הרחבה ומעט מגילוי אליהו

[אלי כהן]

.

[יעקובי]

לא מדוייק.

בהקדמת הר"ח מוולאז'ין לביאור הגר"א על ספד"צ, כתב בזה"ל: "...עיני ראו יקר תפארת קדושת האר"י ז"ל בעיני רבינו הגדול נ"ע... ואמר מה נאמר ונדבר מקדוש ה' איש אלקים קדוש ונורא כמוהו, ונגלו לו תעלומות חכמה, ומעת אשר זכה לגילוי אליהו ז"ל פעמים הוגדל השגתו למעלה למעלה להפליא".

והנה בנדפס ישנה נקודה (לשם פסיק) אחר המילה פעמים, ומשמע כאילו אמר הגר"א כי האר"י זכה לגילוי אליהו פעמים. ובאמת דבר זה קשה הא מנין? ובפרט שהרח"ו העיד בהקדמתו הידועה על האר"י בזה"ל: "והוסיף חסידות ופרישות וטהרה וקדושה, והיא הביאתו לידי אליהו הנביא שהיה נגלה אליו תמיד, ומדבר עמו פה אל פה, ולמדו זאת החכמה..."

לזאת הציע הר"י הלל, שמסתמא הפסיק ההוא אינו במקומו, אלא יש לקראו כך: "ומעת אשר זכה לגילוי אליהו ז"ל, פעמים הוגדל השגתו..." ותיבת פעמים כמו כפלים, והרי הוא כאומר מעת שזכה לגילוי אליהו כפלים הוגדל השגתו וכו'.

ואולם, יש לציין לדברי הגר"ז באגרתו (אגרות בעל התניא ובני דורו עמ' צ"ז): "וידוע לנו בבירור גמור שהגאון החסיד שהגאון החסיד נ"י אינו מאמין בקבלת האר"י ז"ל בכללה, שהיא כולה מפי אליהו ז"ל, רק מעט מזעיר מפי אליהו ז"ל והשאר מחכמתו הגדולה..."

הבוחר יבחר.

[אלי כהן]

תודה.
אכן התכוונתי לבעל התניא בשם הגר"א, וייש"כ.
אם כי כעת אני תוהה מה מקורו של בעל התניא.

[בברכה המשולשת]

יעויין במש"כ ע"כ הגה"צ המקובל רי"ל זוסמן בספר מבחירי צדיקיא

[חיים]

תודה.
אכן התכוונתי לבעל התניא בשם הגר"א, וייש"כ.
אם כי כעת אני תוהה מה מקורו של בעל התניא.

ברור שמקורו מפי השמועה.

אין לי ידיעה בדברים האלה, אך גם לאחר ההסבר שבהודעתו של "יעקובי", אין כאן הכרח שדעתו של הגר"א היתה שחכמת הקבלה של האר"י "היא כולה מפי אליהו ז"ל".

[מה שנכון נכון]

הרי"מ הלל בחר בגרסה המופיעה במגן וצנה לרי"א חבר "פעמיים" הוגדל השגתו. ובדפו"ר של ספד"צ [ובשאר הדפוסים] אינו כן אלא "פעמים", ואחריו פסיק. וכנראה הוא ט"ס שנפלה במגן וצנה בצטוט ההקדמה הנ"ל. וכ"כ הר"ד קמינצקי בישורון כג. [ע"ש עוד בעיקר הענין באשכול].
ומבנה המשפט להצעת הרי"מ אינו מתישב כ"כ, וגם מנ"ל שבדיוק פעמיים ולא כפלי כפליים.

[יעקובי]

ומבנה המשפט להצעת הרי"מ אינו מתישב כ"כ, וגם מנ"ל שבדיוק פעמיים ולא כפלי כפליים.

זה נכון. אבל לאידך גיסא מנא ליה להגר"א שבדיוק פעמיים נגלה אליהו הנביא להאר"י, ולא פעם אחת או שלש פעמים. (ובפרט שנוגד עדות הרח"ו, גם אם לא ראה זאת הגר"א).
ואם הכוונה לקרוא כך: "ומעת אשר זכה לגילוי אליהו פְּעָמִים, הוגדל השגתו" וכו'... אזי ג"כ מבנה המשפט אינו מתיישב כ"כ.

[מה שנכון נכון]

ומבנה המשפט להצעת הרי"מ אינו מתישב כ"כ, וגם מנ"ל שבדיוק פעמיים ולא כפלי כפליים.

זה נכון. אבל לאידך גיסא מנא ליה להגר"א שבדיוק פעמיים נגלה אליהו הנביא להאר"י, ולא פעם אחת או שלש פעמים. (ובפרט שנוגד עדות הרח"ו, גם אם לא ראה זאת הגר"א).
ואם הכוונה לקרוא כך: "ומעת אשר זכה לגילוי אליהו פְּעָמִים, הוגדל השגתו" וכו'... אזי ג"כ מבנה המשפט אינו מתיישב כ"כ.

בפשטות ברור שלגרסה "פעמים" המם חרוקה.
ומקור לשון הר"ח הוא כנראה ע"פ הקרא בשופטים ותחל רוח ה לפעמו.
ובאמת אינו מתישב כ"כ עם משמעות דברי הרח"ו, אך קשה להרחיק ולברוא נוסח חדש ודחוק מכח קושיא. [ובפרט כמה ספרים כיום שהדפיסו "פעמיים" ובפיסוק החדש ללא כל הערה].

[יעקובי]

מחילה, אבל איני יודע למה ברור שלגירסת פעמים המם חרוקה, ואילו ע"מ לקרוא מם פתוחה ויוד חרוקה מוכרחים להרחיק ולברוא נוסח חדש - 'פעמיים' בשתי יודין, הרי בכל המקראות כתוב 'פַּעֲמַיִם' ביוד אחת, ויעקבני זה פעמים, ועל השנות החלום אל פרעה פעמים, כי עתה שבנו זה פעמים, וכן בברכות נט ע"א לקיים מה שנאמר לא תקום פעמים צרה, ועוד ועוד. (ואאל"ט רק כיום ע"פ חוקי הלשון המודרניים יש לכתוב פעמיים להבדיל מפְּעָמִים). וא"כ סמי מכאן גירסת ספר מגן וצינה, וישאר 'פעמים' ביוד אחת, ועדיין נוכל בשופי ובנקל לקוראו מם פתוחה ויוד חרוקה כבכל דוכתי, ואין צריך לבריאה חדשה.

גם לא זכיתי להבין איך מתקשר פסוק ותחל רוח ה' לפעמו, לגילוי אליהו פְּעָמִים. ומה גם שהסגנון לקוי קצת, כי בנוהג שבעולם לומר 'ומעת שזכה לגילוי אליהו איזה פעמים' או 'כמה פעמים', אך 'גילוי אליהו פְּעָמִים' הוא לשון סתום. וכל זה בר מהקושי ממשמעות דברי הרח"ו.

כך שלא נפלאת ולא רחוקה הצעת הר"י הלל, אם כי אינה מחוורת ביותר, אך גם שאר ההבנות לאידך גיסא אינן מחוורות ביותר, והבוחר יבחר הפחות דחוק בעיניו.

[מה שנכון נכון]

כמדומני שכבר בלשון האחרונים בדור הנה"ח יש ע"פ רוב חילוק בין פעמים לפעמיים.

גם לא זכיתי להבין איך מתקשר פסוק ותחל רוח ה' לפעמו, לגילוי אליהו פְּעָמִים. ומה גם שהסגנון לקוי קצת, כי בנוהג שבעולם לומר 'ומעת שזכה לגילוי אליהו איזה פעמים' או 'כמה פעמים', אך 'גילוי אליהו פְּעָמִים' הוא לשון סתום.

הכונה לא למספר פעמים מסוים, אלא לתיאור מצב קבוע, שבו כל כמה זמן [פעמים = מדי פעם, לפרקים] נגלה אליו אליהו.
[וזה מחליש קצת את הסתירה מדברי הרח"ו].

[אוצר החכמה]

מעבר לדיון אם היה מקור להגר"א או להגר"ח תלמידו שהאריז"ל זכה לגילוי אליהו רק פעמיים בסתירה ללשון מהרח"ו, ואיך לקרא ולנקד איני מבין שני דברים.
א. מה זה משפיע על מקור חכמת האריז"ל, וכי לא יכול אליהו בפעמיים בלבד ללמדו את כל החכמה כולה?
ב. אני בכלל מתפלא על הרעיון המובא בשם הגר"ז, הלא ברור שאת כל התיאור של הדברים אותו מציג האריז"ל והשונה שינוי מהותי בפרטיו מדברי קודמיו אי אפשר להמציא מסברא אלא בגילוי, הן גילוי אליהו או באופן אחר ומאי נפ"מ אם זה כך או כך.
ואם נאמר שבעיני הגר"ז היה איזה נפ"מ בזה, היינו שמה שהתכוון בחכמתו הוא לא בחכמה אנושית אלא בדרך גילוי אחר, אבל זה שונה מגילוי אליהו אם כן זה שונה מאד ממה שהבינו כן בנושא האשכול.

[אלי כהן]

ואם נאמר שבעיני הגר"ז היה איזה נפ"מ בזה, היינו שמה שהתכוון בחכמתו הוא לא בחכמה אנושית אלא בדרך גילוי אחר, אבל זה שונה מגילוי אליהו אם כן זה שונה מאד ממה שהבינו כן בנושא האשכול.

בנוסח של "נושא האשכול" שעליו דיברת, לא התכוונתי לתאר את מה ש"הבנתי" בנושא האשכול (כלשונך), אלא התכוונתי רק לשאול היכן כתב הגר"א את הדברים אשר - הואיל ואת נוסחם המקורי המדוייק לא זכרתי - לכן נקטתי "דעתו הרחבה" במקום "חוכמתו הגדולה".
וכשם שלא שייך לטעון שאני מייחס הבדל מהותי - בין המילה "הרחבה" שבנוסח שלי - לבין המילה "הגדולה" שבנוסח המובא באיגרות בעל התניא שאותו לא זכרתי, ככה לא שייך לטעון שאני מייחס הבדל מהותי - בין המילה "דעתו" שבנוסח שלי - לבין המילה "חוכמתו" שבנוסח המובא באיגרות בעל התניא שאותו לא זכרתי, ככה שמה שתפרש כעת במילה "חוכמתו" - תוכל לפרש כעת גם במילה "דעתו". על כל פנים, אני מעולם לא שללתי - אם כי גם לא אישרתי - את מה שפירשת במילה "חוכמתו", כי מעולם לא נחיתנא לזה.

[אוצר החכמה]

כוונתי היתה להדגיש את הרעיון ולא התכוונתי להכנס לויכוח על כוונות.
אני גם לא יודע מה שאני מציע בכוונת הגר"ז הוא נכון בכוונתו.

בכל מקרה אם מדובר על הבנה שמדובר בדרך השגה נראה לי שאפשר להסכים על זה, ואם הכוונה היא שהאריז"ל חידש את זה משכלו בעיני זה נראה תמוה.

[מה שנכון נכון]

בתולדות חכמי ירושלים בהוצאה הראשונה נקד הר"א פרומקין פַּעֲמַיִם, אמנם לא פיסק.
אולם בתח"י שהוציא ריבלין נמחק הנקוד ונוסף פיסוק כבספד"צ.

ויש להוסיף עוד דככה"נ דברי ר"ח מסתמכים על העמק המלך פ"ב "ולפעמים נתגלה אליו אליהו ז"ל ומלמדו סתרי תורה", וכ"כ הרי"מ הלל בסו"ד. אלא שכתב דהיינו דוקא במצרים משא"כ בא"י שהיה תמיד כדברי הרח"ו, ופירש את המשך דברי הר"ח "הוגדל השגתו למעלה..." שעובר פתאום לדבר על דרגת השגתו בא"י. ותמוה.