בורגנים- קונטרס הרב מוצפי להורדה- השגות מגזל"ט.

[גם זו לטובה]

.

[גם זו לטובה]

[א] עמ' יט "השבה"ל כתב מכתב שהוא חוזר בו ומבטל דעתו בפני הגריש"א והורה לקרות בטו"- לא שמעתי בלתי היום אשמח להעזר בחכמי בית המדרש.
[ב] עמ' יט כותב בפשיטות דיש בבורגנין דע"ד, [ואף שכתב קונטרס ארוך] לא טורח לציין שלשיעור הגדול אין בהם דע"ד. [ברם כמד' שהגרע"י ס"ל לעיקר כשיעור הקטן]
[ג] עמ' כג וכ"ש בנידון דידן שהם "בתים טובים מעצים ואבנים" ובעמ' כב "החמרנו שיעשו מנסרים אבנים וברזל "- בתים טובים? מאבנים? ברזל? סה"כ קופסא מעץ...
[ד] עמ ל "מפעלי הר חוצבים עלו במעלה שיש שם תדיר עובדים כד שעות, ויש שם פיתא גמורה, וכן לינא למנהלים, ויש גם שומרים סמוכים תוך שבעים אה לבתים שהעמידו לצורך לפטור את התחום, והשומרים נמצאים דרך קבע בפיתא ולינא וכל כה"ג אפילו לדעת חזו"א מתחבר עם העיר"
א] כמד' אין שום מעלה בעובדים תדיר כ"ד שעות כיון שמתחלפים במשמרות ב] כמד' שלא חשיב פיתא גמורה היכא שאת הסעודה העקרית אינה אוכל במום עבודותו ג] לא מסתבר שהמנהלים ישנים בפמעל ובודאי לא שינת קבע בלילה ד] לא ידוע לי על ביתן לשומרים תוך שבעים אמה, (ואולי כוונתו להחשיב את ככל חצר המפעל כחצר השומר וגם להקל למדוד מחצר ) ה] כמד' שומרים לא נמצאים דרך קבע פיתא ולדינה אלא כל שומר נמצא במשרת של שמונה שעות שבם אינו ישן (ואינו אוכל את סעודתו החשובה)
[ה] עמ' לג – "בדין כביש כנחל כתב כל שיש שימוש לרבים ..וכ"ש כבישים..וכ"כ במחזה אליהו (פא) וכ"כ החו"ב (ו,ט) דהכל תלוי בדירת בנ"א כדרך שרגילים לבנות עיר ורחובות ודרכי גישה רחבים הרי הם כחלק מהעיר" וכ"כ בזכר צבי (תחום שבת סעי' ו הערה 62) וברית אברהם,(צ"ד? לה)
והנה מחזה אליהו מיירי בחנות ולא דן כלל בדיני כבישים [ואולי בעל הקונטרס דימה מדעתו בין הדברים] בחו"ב לא מצאתי זכר לכל הציטוט המובא בשמו, הזכר צבי הוא היחיד שחידש חידוש זה, אולם גילה דעתו שלא צידד להקל רק בכבישים בתוך העיר, ולא בכבישים המפרידים בין רמות להר חוצבים. [ספר ברית אברהם לא ידעתי מאן הוא]
[ו] בדינא דכביש מסיים בעל הקונטרס "הלכה כדברי המיקל בעירוב"- ותמהתי למה לא כתב "והלכה כדברי המיקל באבל".....
[ז] עוד שם בדינא דכביש אם הוי כנחל כתב "שדייקו דמברי החזו"א בעירובין שכביש שאינו ישר הרי הוא בתוך רשות העיר.- מה עניין שמיטה להר סיני?
[ח] עמ' לה כתב "שהניחו בורגן בין הכבישים"- ולא גילה לקוראים שהברגן הנ"ל אין בו דע"ד.

[גם זו לטובה]

הרב עמאר [חמיו של בעל הקונטרס]

וגם שנעשו נגד חוק התכנון והבנייה של הרשות המקומית, וזה ברור וידוע- בעל הקונטרס כתב (עמ' כג) וגם נטלנו רשות מהרשויות לזמן בלתי קצוב

"אך מלבד כל האמור, מדדו שם אנשים נאמנים ומומחים בזה ומצאו שאינן עשויים כהלכה, והמרחק בין אחדים מהם הוא הרבה מעבר לשיעור שבעים אמה ושני שלישי האמה"- תמוה היאך מתווכחים על פרטים מציאותיים הנתנים לבדיקה.

[בברכה המשולשת]

[ב] עמ' יט כותב בפשיטות דיש בבורגנין דע"ד, [ואף שכתב קונטרס ארוך] לא טורח לציין שלשיעור הגדול אין בהם דע"ד. [ברם כמד' שהגרע"י ס"ל לעיקר כשיעור הקטן]
[ד] עמ ל "מפעלי הר חוצבים עלו במעלה שיש שם תדיר עובדים כד שעות, ויש שם פיתא גמורה, וכן לינא למנהלים, ויש גם שומרים סמוכים תוך שבעים אה לבתים שהעמידו לצורך לפטור את התחום, והשומרים נמצאים דרך קבע בפיתא ולינא וכל כה"ג אפילו לדעת חזו"א מתחבר עם העיר"
א] כמד' אין שום מעלה בעובדים תדיר כ"ד שעות כיון שמתחלפים במשמרות ב] כמד' שלא חשיב פיתא גמורה היכא שאת הסעודה העקרית אינה אוכל במום עבודותו ג] לא מסתבר שהמנהלים ישנים בפמעל ובודאי לא שינת קבע בלילה ד] לא ידוע לי על ביתן לשומרים תוך שבעים אמה, (ואולי כוונתו להחשיב את ככל חצר המפעל כחצר השומר וגם להקל למדוד מחצר ) ה] כמד' שומרים לא נמצאים דרך קבע פיתא ולדינה אלא כל שומר נמצא במשרת של שמונה שעות שבם אינו ישן (ואינו אוכל את סעודתו החשובה)[ו] בדינא דכביש מסיים בעל הקונטרס "הלכה כדברי המיקל בעירוב"- ותמהתי למה לא כתב "והלכה כדברי המיקל באבל".....
[ז] עוד שם בדינא דכביש אם הוי כנחל כתב "שדייקו דמברי החזו"א בעירובין שכביש שאינו ישר הרי הוא בתוך רשות העיר.- מה עניין שמיטה להר סיני?
[ח] עמ' לה כתב "שהניחו בורגן בין הכבישים"- ולא גילה לקוראים שהברגן הנ"ל אין בו דע"ד.

ב. מפורסמת דעת הגרע"י שלא חשש כלל לדינא לשיעור הגדול.
ד. יעויין בדברי הרה"ג משה הררי בספרו מקראי קודש פרים, מהדורת תשע"א, פרק ה, עמ' קיא באמצע הערה מג בשם הגר"ד יוסף שהסביר את הקריאה בהר נוף בט"ו ע"פ האיזור תעשיה ומה שתמה על כלך הרה"ג משה הררי.
ז. לכאורה בא להסתמך על הסברא שתולה דיני מגילה בדיני עירוב וממילא אם מקילים בהגדרת עיר לעניין עירוב מקלים גם בעניין מגילה.
ח. גם לא לפי השיעור הקטן?

וכמובן שלא באתי להורות ולהכריע דבר בשאלה זו.

[מה שנכון נכון]

השבה"ל כתב מכתב שהוא חוזר בו ומבטל דעתו בפני הגריש"א והורה לקרות בטו

כנראה התכוין לשבה"ל י,קד.

ברית אברהם הכונה לספר זה סימן כז.
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?26791&