הודעהעל ידי יעקובי » ה' מרץ 12, 2015 1:10 am
כידוע כתב מהרשד"ם (ח"ב יו"ד סי' קצ"ב) בזה"ל: "אמנם לענין מה שעשו חכמי צפת תוב"ב שנידו והחרימו לשומרי שביעית, כבר כתבתי בפסק הא' מה שנלע"ד".
מזה הבין ציץ הקודש דהיינו נידו והחרימו לשומרי קדושת שביעית בפירו"נ. ואילו הארץ חיים והחזו"א הבינו דהיינו על שומרי ב' שמיטות לחומרא, שזהו נושא התשובה שם, ולא נזכר שם כלל ענין פירו"נ.
כל זה ידוע, וכמובא ג"כ בהודעה הראשונה של פותח האשכול.
ואולם הרי"י פישר זצ"ל בא עם טענה חדשה, שבאמת נכון שבסי' קצ"ב לא נזכר כלל נידוי לענין פירו"נ, אולם לטענתו הדבר כן נמצא בסי' הבא - סי' קצ"ג, ולזה נתכוין הרשד"ם בכתבו "כבר כתבתי בפסק הא' מה שנלע"ד", ושם אכן מבואר כי נידו לשומרי קדו"ש בפירו"נ.
להלן דברי הרב פישר.
אבן ישראל ח"ב עמ' קכ"ג בהערה:
"בחזו"א סי' כ' הביא דברי ציץ הקודש סי' ט"ו שכתב בשם המהרשד"ם שנידו חכמי צפת את שומרי שביעית, וכתב החזו"א, ומה מאד יש להצטער על הדברים שלא הוזכר בדברי רשד"ם כלל דין פירות נכרי בשביעית, רק הוא דן לענין להחמיר לנהוג ב' שנים שביעית עיי"ש. והמעיין בדברי מהרשד"ם בתשובה זו יראה שכתב וזה לשונו, ובענין שביעית בפירות נכרים כבר כתבתי בפסק המוקדם וכו'. וא"כ המהרשד"ם לא קאי על מה שכתב בפסק הזה אלא בפסק המוקדם, ובענין שני שנים הוא דן בפסק הזה, והפסק המוקדם הוא לפנינו שם בתשובה שלאחר זה, ושם מבואר להדיא דלא מיירי בנהיגת שני שנים שביעית, עיי"ש".
הערות הרב פישר לספר חזו"א, נדפסו בקובץ ישורון כרך י"ג עמ' תל"ה:
"החזו"א לא ראה אלא תשובה קצ"ב, וחשב דזה קאי על מה דדן בסי' קצ"ב. אבל התשובה בסי' קצ"ג נכתבה לפני סי' קצ"ב, כמבואר בתוך התשובה של סי' קצ"ב שכתב כדכתבתי (בפרק) [בפסק] הא'. ושם כתב מפורש שנידו את אלו שהלכו לחקור מה כן הם הירקות עיי"ש, ועל כרחך זה לא קאי על שנת השמיטה, כמבואר דכל השאלה של שנת השמיטה נתעוררה בסי' קצ"ב, עיין בדבריו היטב".
ואולם במחכ"ת הדברים אינם נכונים כלל.
דבר ראשון, תקלה גדולה אירעה בכתבו באבן ישראל אגב שיטפיה: "והמעיין בדברי מהרשד"ם בתשובה זו יראה שכתב וזה לשונו, ובענין שביעית בפירות נכרים כבר כתבתי בפסק המוקדם". אולם לשון זה לא נמצא כלל בכל ספר מהרשד"ם.
דבר שני, לעצם הרעיון שהמקור לחרם גבי פירו"נ הוא בעצם סי' קצ"ג במהרשד"ם ולא סי' קצ"ב, "ושם כתב מפורש שנידו את אלו שהלכו לחקור מה כן הם הירקות" כלשון הרב פישר לעיל, גם זה לא מיניה ולא מקצתיה.
וזה לשון הרשד"ם בסי' קצ"ג: "על הפרש שנפל בין חכמי צפת תוב"ב על ענין כלאי הכרם, כי המנהג שם לאכול הירקות הנמכרות בשוק, ואינם מדקדקים לדרוש ולחקור אם הם ממקום שנזרע תחת הכרם או בכרם עצמו, ויש חכמים אנשי מעשה עתה מחדש מחמירים על עצמם ואינם קונים ירק אלא אחר החקירה הנזכרת, וחכמי העיר היושבים שם ראשונה מוחים בידם באומרם שמוציאין לעז על הראשונים, ועוד שבאים לידי מחלוקת" וכו' וכו'.
ואחר שהאריך בסוגיות דכלאי הכרם, כתב: "גם על מה שעשו החכמים יצ"ו, שהכריזו בנידוי וחרם לאותם המחמירים על עצמם ואינם רוצים לאכול ירקות אלא אחר החקירה מאיזה מקום הם, לא ישרה נפשי בזה, ובודאי בעיני נראה שעשו שלא כהוגן והפריזו על המידה"...
וא"כ הרי שכל דברי מהרשד"ם בסי' קצ"ג שם, אין להם שום קשר כלל ועיקר לשמיטה ופירו"נ, אלא נידוי למחמירים בענין כלאי הכרם. וכל דברי הרב פישר בזה תמוהים מיסודם, וכבר עמד על זה באורך הרב שלמה זלמן הבלין בקובץ ישורון כרך י"ד.