מה פירוש "נמול שט אסחאל"?

[ברזילי]

נתבקשתי לברר:

באוצר החכמה (גנזי קדם ד' עמ' 11) יש העתק כת"י מתקופת הגאונים (מצ"ב), ובו כמה מילים שהם כנראה בערבית. הן מופיעות כהמשך לדין אשה לא תטבול בנמל, ושם כתוב 'נמול שט אסחאל' (מצ"ב, ראה עמוד 2).

הנמול הוא כמובן נמל (בהרבה מהגאונים הנמל נקרא נמול), שט הוא חוף או גדה של נהר (או שט במובן העברי של המילה). למילה השלישית 'אסחאל' לא מצאתי פתרון. היה מי שכתב לי שהכוונה ל'חוף', ולפי זה כוונת הכותב לפרש את המילה נמל, שהוא נהר או חוף, ולפי זה לדברי כותב ההלכות האיסור לטבול בנמל כולל גם איסור לטבול בנהרות (אולי משום שגם שם יש עוברים ושבים), וזה לא נשמע מעולם (אם לא משום שיש בנהרות מי גשמים שאינם מטהרים בזוחלין).

הדברים נבדקו מול מומחה (ערבי), והוא אמר ש'סחל' תרגומו 'זחל'. אך הא' בתחילת המילה שוללת לדעתו את האפשרות לפתרון זה.
אותו מומחה נשאל אם יתכן שהכוונה שבנמל המים זוחלים, ואמר ש'שט' אינו משמש למים, אלא לגדת הנהר או לחוף, כך שזה לא יתכן. ואם נאמר כן, עדיין ישאר הקושי מחמת הא' בתחילת המילה (מלבד שאם נאמר כהצעה זו, יהיה לנו פירוש מחודש בגמ' שהסיבה לשלילת הטבילה בנהר היא משום שהמים שם זוחלים, וזה לא נראה נכון, וגם לא נמצא בשום מפרש או פוסק).
יותר נראה לו שמבנה המשפט אינו ערבי אלא עברי, ואינו יודע לפתור את הדבר.
אך לענ"ד יש לפקפק בקביעתו שהמשפט הוא עברי.

מה אם כן תרגום המלים "נמול שט אסחאל" ?

[הוגה ומעיין]

אסחאל הוא אכן חוף, כפי שהבאת שנכתב לך. ראה במילון איילון שנער: سَاحِل רבים سَوَاحِلُ [ שורש: سحل ]: 1. חוֹף, חוֹף יָם; 2. רְצוּעַת הַחוֹף.

את הקושיה שלך על כך לא הבנתי - הרי ה"נהר" עליו אתה מקשה אינו ה"אסחאל" אלא ה"שט", כך שהקושיה על החידוש אודות נהרות אינה קשורה לתרגום ה"אסחאל".

ולא הבנתי מה הבעיה לפרש שהאיסור בכל אלו הוא משום הרבים המצויים במקומות אלו, לרחיצת עצמם ורחיצת בגדיהם. הרבים מצויים גם בחופי הנהרות.

[אלי כהן]

ולפי זה כוונת הכותב לפרש את המילה נמל, שהוא נהר או חוף

נהר? מה פתאום?

כמי שקצת מכיר את הערבית של ימי הביניים, לענ"ד "אסאחל" הוא מילה נרדפת של "שט", והפירוש של שתיהן (בערבית של ימי הביניים) הוא "חוף" (או "גדה" - שזה פחות או יותר היינו הך).

לענ"ד, הכותב בסך הכל התכוון בתום לב לתרגם לערבית (של ימי הביניים) את המילה "נמל" (או "נמול" שזה היינו הך), באמצעות שתי מילים נרדפות פחות או יותר.

הטשטוש הזה, שבמשמעות של המילים הנרדפות למדי: "חוף" ("אסאחל"), "גדה" ("שט"), ישנו גם בעברית. ראה למשל, במילון אבן שושן, שמפרש את המילה "גדה" כך: "חוף, שפת הנהר"; ואכן, אף על פי שהמילה העברית "חוף" נאמרת בדרך כלל בהקשר של שפת הים, בעוד שהמילה העברית "גדה" נאמרת בדרך כלל בהקשר של שפת הנהר, מכל מקום בעברית תוכל המילה "גדה" להיחשב בדרך כלל כמילה נרדפת (פחות או יותר) של "חוף"; אז ככה (לענ"ד) גם עם המילים "שט" ו"אסאחל" (בערבית של ימי הביניים).

בין כך ובין כך, דבר אחד די ברור לי: הכותב לא התכוון לרדת אל הדקויות הנ"ל, כגון אל דקות-ההבדל שבין "גדה" ("שט") לבין "חוף" ("אסאחל").

[ישראל אליהו]

הנה התעודה מהגניזה. אולי יועיל.

[אלי כהן]

הנה התעודה מהגניזה. אולי יועיל.

כן, כי כעת מתברר שזה בכלל לא "אסחאל" (כפי שבטעות צוטט בראש האשכול וגם אצלך), אלא "אסאחל". כל מי שקצת בקי בערבית יודע, שההבדל שבין "אסחאל" לבין "אסאחל", הוא כהבדל שבין שמים וארץ. המילה "אסחאל", אינה קיימת בערבית, בעוד שהמילה "אסאחל" כן קיימת, ופירושה חוף (וכנראה שהאות הראשונה היא כמו ה הידיעה, כי כידוע לא מבטאים את האות "ל" שבמילה "אל" [דהיינו ה' הידיעה] אם היא באה לפני האות ס).

אגב, משום מה אחרי המילים "נמול" וכן אחרי המילה "אסאחל", באה נקודה עליונה, שנראית כמו האות י, ושפישרה לא לגמרי ברור; אם כי לפעמים מתווסף חיריק בסופי מילים ואז יש לפרש זאת כאילו התווספה לפניהן המילה "של", ולפי זה יוצא שהכותב התכוון לתרגם את המילה "נמול" (כלומר נמל) לערבית: "שט אסאחלי" - שתרגומו לעברית יהיה אם כן: "גדת החוף".

[ישראל אליהו]

אלי כהן, כל הכבוד.
[דרך אגב, יש למתרגמים שם בגניזה הרבה טעויות כאלה].

[ברזילי]

תודה רבה לכולם!
אעביר לשואל