מפני מה התורה ציוותה שיקשרו תפילין בשמאל

[אריך]

הטעם להקדמת שמאל לקשירה דוקא (לפי המסקנה העולה מהסוגיא שבת סא.), כתבו בתוס' שם משום "דחשיבות תפילין הוא בקשירה".
ובמ"ב ב, ו: דלענין קשירה מצינו שהתורה נתנה חשיבות אל השמאל, שקושר עליה תפילה של יד.

והדבר מאד תמוה להבין, האם חז"ל עשו כאן "דרשת טעמא דקרא"?
מהיכ"ת לומר שדין קשירת תפילין בשמאל הוא מצד שהשמאל חשוב לענין קשירה. אולי נאמר שהשמאל חשוב לענין תפילין. הקשירה הוא ענין זניח לכאורה, שאת התפילין קושרים (ובאמת לא בדיוק קושרים אלא מהדקים לפי מה דלא קיי"ל כרבינו אליהו), אבל עיקר החידוש של התורה שהתפילין צריכות להיות על יד כהה, יד שמאל, ומהיכ"ת להוציא מזה כלל שבכל ענייני קשירה יש עדיפות לשמאל. ועוד, אולי נאמר שיש חשיבות לקשירה של ידיים, ומה ענין לקשירת רגליים?
למה חז"ל הבינו כך בפשטות?
ואולי הבינו שאת צד שמאל שהוא ה'דין' יש לקשור ולצמצם, ואז יוצא שאין זה מצד "חשיבות" של שמאל, אלא קצת להיפך, שצריך לקשור את ה"שמאל" ולנצור אותו לבל יתפשט יותר מדי.

[יוס'ל]

מן הסידור
וְצִוָּנוּ לְהָנִיחַ עַל הַיָּד לְזִכְרוֹן זְרוֹעַ הַנְּטוּיָה, וְשֶׁהִיא נֶגֶד הַלֵּב לְשַׁעְבֵּד בָּזֶה תַּאֲוַת וּמַחְשְׁבוֹת לִבֵּנוּ לַעֲבוֹדָתו יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ.

מקובל שהלב הוא בצד שמאל, לא בדקתי גיאוגרפית, מה שהבנתי שאמנם הלב באמצע, אך החדר הראשי של הלב בצד שמאל, או שיש לו נטייה לצד שמאל, ואולי הכוונה ליצר שנמצא בצד שמאל של הלב. זאת מלבד שגם כשמניחים על שמאל מטים יותר לכיוון הלב, אם זה הטעם אינו יודע, כי מה נעשה אם איטר.

[אריך]

אם הטעם שתפילין בשמאל קשור למיקום הלב, אז אין שום מקום להוציא משם כלל שקשירה של שרוכי נעליים צריכה להיות קודם ברגל שמאל. וצ"ע.

[תוכן]

אמרינן שלא יקנח בימין מפני שקושר בה קשר של תפילין, ואמרתי פעם להגר"ח קנייבסקי שמכאן מוכח שעיקר הוא הקשירה ולא ההנחה, שהרי אם עיקר הוא ההנחה היינו צריכים לומר שלא יקנח בשמאל. והסכים על ידי, והביא ראיה לזה שהעיקר הוא הקשירה אלא ששכחתיו.

[גימפעל]

בסי' כ"ז סע' ו גבי איטר באיזה יד מניח תפילין, יש דעה שאם כותב בימין וכל מלאכתו עושה בשמאל מניח על שמאל, שכתוב וקשרתם וכתבתם משמע שבאותו יד שכותב בה צריך לקשור את התפילין על היד שכנגדו.

[יאיר]

אמרינן שלא יקנח בימין מפני שקושר בה קשר של תפילין, ואמרתי פעם להגר"ח קנייבסקי שמכאן מוכח שעיקר הוא הקשירה ולא ההנחה, שהרי אם עיקר הוא ההנחה היינו צריכים לומר שלא יקנח בשמאל. והסכים על ידי, והביא ראיה לזה שהעיקר הוא הקשירה אלא ששכחתיו.

ראיה יפה אך קשה לי על דבריך, דא"כ מדוע אסור לקנח באמת יד שמאל?
הרי האיסור הזה נובע משום שקושר עליה,ולפי"ז ודאי שאם היו כורכים על כל אצבעות יד שמאל היה אסור לקנח איתה, אלא שכיון שלא קושר על שאר האצבעות מותר בהן.

[אלי כהן]

תמיהתו של פותח האשכול פשוטה ביותר, אך צריך קצת להרחיב - כדי שיובן עד הסוף.

א. קי"ל, דידו של האדם הצריכה לקיים את כל המצוות - היא יד ימין, ויש לזה הרבה ראיות מהש"ס (כגון לעניין נטילת לולב, ולעניין החזקת המאכל או המשקה שעליו מברכים, ולענין שחיטת הקורבן וקבלת הדם וזריקתו, ועוד ועוד), ולא עת האסף.

ב. קי"ל, "וקשרתם", כלומר עליך לקשור אותם. זו ראייה מהתורה לכך שיש מצווה לקשור, אבל אין שום ראייה מהתורה לכך שיש מצווה להיקשר (דהא לא כתיב "ונקשַרְתָּ" - או "למען תיקשר ידך" - וכיו"ב). מכאן, שהיד המקיימת את מצוות התפילין, היא היד הקושרת (הפועלת) - לא היד הנקשרת (הנפעלת).

ג. מצירוף שני הסעיפים דלעיל עולה להדיא, שהיד הקושרת - חייבת להיות יד ימין.

ד. מסעיף ג עולה להדיא, שהיד הנקשרת היא בהכרח יד שמאל. אבל לא בגלל שיש מצווה שהיד הנקשרת תהיה דווקא יד שמאל, אלא רק בגלל - שפשוט אין שום אפשרות טכנית - שיד ימין תקשור על עצמה. מיהו אה"נ, אילו היה היכי תמצי - שיד ימין היתה יכולה (טכנית) לקשור על עצמה, אז שפיר היה מקיים בזה מצוות תפילין משופרא דשופרא - ולא היה חייב לקשור דווקא על יד שמאל.

ה. מה שדרשו חז"ל - מהא דכתיב "על ידכה" - דהיינו יד כהה, זה אסמכתא לכך - שהיד הנקשרת - היא (מחמת היעדר אופן טכני אחר) היד הכהה דהיינו יד שמאל.

ו. ועוד אסמכתא מסוג אחר - לכך שהיד המקיימת את מצוות התפילין היא יד ימין, היא ההיא דקי"ל - דהא דאסור לקנח ביד ימין - ה"ט משום דהיא קושרת את התפילין, ולהכי קי"ל דביד שמאל - אשר כמובן אינה מקיימת שום מצווה - רשאי לקנח. רק מה, מחמת איסור ביזוי התפילין - צריך גם להיזהר בעוד פרט קטן - שכאשר קושרם על יד שמאל לא יקשרם על גבי אצבע העלולה תדיר להיטנף מחמת קינוח. על כל פנים, איסור הקינוח ביד ימין שקיים כמובן ביד ימין כולה - הוא רק אסמכתא - לכך שהיד המקיימת את מצוות התפילין היא יד ימין, אבל העיקר - המלמדנו שהיד הקושרת את התפילין היא יד ימין - הוא צירוף סעיפים א,ב.

ז. מעתה רק מתעצמת תמיהתו של פותח האשכול, על דברי התוס' "דחשיבא של שמאל טפי", ועל דברי המ"ב "שהתורה נתנה חשיבות לשמאל": דהא לכאורה אפילו בתפילין אין שום חשיבות לשמאל, דהא אילו היה היכי תמצי שיד ימין תקשור על עצמה - היה לכאורה מקיים בזה את מצוות תפילין משופרא דשופרא, ומה שקושרים על יד שמאל - זה רק בגלל שאין שום אפשרות טכנית שיד ימין המקיימת את המצווה תקשור על עצמה. ממילא, בנעל, שלגביה לא שייך היעדר האפשרות הטכנית שיד ימין תקשור את נעל ימין תחילה, תמוה למה לא יקשור ביד ימין את נעל ימין תחילה: וכמו שמצינו בתורה שיד ימין נותנת שמן על בוהן רגלו הימנית, אבל בשום מקום בתורה לא מצינו שמשתמש ביד ימין כדי לבצע פעולה על רגל שמאל.

[איתן]

אני חשבתי בזה שני טעמים.
1) שהעיקר שקשירה תהיה בימין, וממילא קושרים על יד שמאל, וכמו שכבר כתבו למעלה.
וזה מתאים עם הדעה שלומדים את הדין הזה מכתיבה - מה כתיבה בימין אף קשירה בימין.
עיין למשל: "מה כתיבה בימין אף קשירה בימין ומכלל שקשירה בימין (ו)נתינה בשמאל" (מכילתא דרשב"י פי"ג).
וכן יש לזה ראיה מריש לכיש בברכות סב. שאומר שאין מקנחים בימין מפני שקושרים בה תפילין.

2) וחשבתי על עוד טעם - סרט הנענד על הזרוע (סרט שרוול) וגם כן שעון (כמעט) תמיד לובשים על יד שמאל.
וזה קצת מתאים עם דעת רב אשי שלומד את הדין מ"מידכה, כתיב בה"י, כהה" (מנחות לז.).
ומה גם שלפעמים משווים בין תפילין לאותות אחרים: מסכת כלה רבתי פ"א ה"ה:

ור' אליעזר אומר לך, לעולם אשה כבעלה, כדתניא מעשה באשה אחת שהיתה נשואה לתלמיד חכם, והיתה קושרת לו קשר תפלין על ידו בכל יום, מת תלמיד חכם ונשאה למוכס, והיתה קושרת לו קשר מוכסין על ידיו.

ואיני יודע למה עושים כך, אולי באמת כי יותר נוח לקשור עם יד ימין, וזה גם כן פחות מפריע בחיי יום-יום כשיד ימין פחות כבולה.
ואולי הכל אותו טעם. יש עוד שלומים את הדין מזה ש"יד" משמעותו שמאל, לכאורה אפשר לצרף אותה לטעם השני.

תמונה להמחשה החתוכה מצילום של דובר צה"ל: