א. האם ידוע עד מתי נהג מנהג זה של מחולות בט"ו באב וביוה"כ? מהמשנה בתענית נראה שרשב"ג מדבר על אירוע שכבר אינו נוהג ("לא היו ימים טובים לישראל" וכו'). מלבד חג לד' בשילה שבספר שופטים, האם יש איזה שהוא מקור המדבר על קיום האירועים הללו בפועל?
אמנם אחד הטעמים שנותנת הגמרא לשמחת ט"ו באב הוא קבורת הרוגי ביתר, אבל קשה מאד להבין זאת כטעם לשמחתן של בנות ירושלים, שהרי כשניתנו הרוגי ביתר לקבורה כבר נחרשה העיר ולא היו יהודים בירושלים. יותר נראה שזהו טעם נוסף לחשיבותו של היום, שניתן להאמר אף אם המחולות כבר בטלו מן העולם במועד זה.
ב. המחול בכרמים בט"ו באב, שיא עונת הבציר, מובן ומתקבל על הדעת. אולם לא ברור כיצד ומדוע הגיעו בנות ירושלים דווקא לכרמים הריקים שמחוץ לעיר בעיצומו של יום הכיפורים?
האם היו בכלל כרמים באזור ירושלים? האם תוך תחום העיר? אולי לפי הגירסא חונות בכרמים, הפירוש הוא שהבחורות והבחורים עזבו את ירושלים והעבירו את יוה"כ במחנה זמני באזור הכרמים, וגם זה רחוק. זכורני שיש מי שמפרש את המשנה שלצדדין קתני, שבהן בנות ירושלים יוצאות בכלי לבן שאולין וכו' - ביוה"כ, ובנות ירושלים יוצאות וחולות בכרמים - בט"ו באב, האמנם?