בחיבור המשיחה והתשבורת לר' אברהם בר חייא הנשיא (הוצ' מק"נ) כ' בתוך הקדמתו את הדברים דלהלן:
"וראיתי רוב חכמי דורנו בארץ צרפת אינן בקיאין במדידת הארצות ולא זריזין בחלוקתן, אבל הם מזלזלין בדבר הזה זלזול גדול ומחלקין את הקרקעות בין היורשין והשותפין לפי אמידה וגוזמא ובאין במעשה הזה לידי עון ואשמה וכו' עד שיכול שיקרה בחשבונם שבעל השליש נוטל רביע ובעל הרביע נוטל השליש, ואין לך גזילה ואונאה גדולה מזו.
ואם יאמר אדם שרבותינו היו מזלזלין בחשבון ולא היו מדקדקין בו, מפני שהם אומרים כל אמתא ברבוע אמתא ותרי חומשי באלכסונה וכו' וכן אמרו כל שיש בהקיפו שלשה טפחים יש בו רוחב טפח וכו' וכן אמרו כמה מרובע יתר על העגול רביע וכו' ולא דקדקו בחשבון כל הדקדוק הזה, ואם יטעה אחד מן המזלזלים בחלוקת הקרקעות ומדידתם בזמן הזה ויאמר, מדברי רבותינו ז"ל אנו למדין שאין מדקדקין בחשבון כל כך וראויים אנו ללמוד מהם ולעשות כמעשיהם ולחשוב את כל חשבונותינו כפי אמידה ובקירוב בלא חקירה ודקדוק ואין אתה יכול למחות בידינו ולא לסתור את מעשינו.
אני משיב אותו ואומר חס ושלום רבותינו ז״ל לא התירו לזלזל בחשבון ולא לגזול אחד מן היורשים ולא לתת לאחד מהם יותר ולא פחות מחלקו הראוי לו, כאשר אתם עושים היום הזה וחוטאים בנפשותיכם. ואע״פ שהם חשבו את אורך האלכסון ואת רוחב העיגול והקיפו ואת העודף אשר בינו ובין המרובע בלא דיוק כדבריך,
אבל הם הזהירו אותנו והחמירו עלינו להשמר מכל גזל והונאה במשיחת הארץ כמו שאמרו שיננא לא תזלזל במשיחתא. וחייבה אותנו להוליך את הפרוטה הגזולה אל הנגזל אפי׳ למדי, ושנהיה זריזים ומפחדים שלא נזלזל במשיחת הארץ, כאשר אתה רואה בדבריהם במקומות הרבה. והמודד נקרא דיין והזהירה תורה לבלתי עשות עול, דכתיב לא תעשו עול במשפט במדה וכו׳ ופרשו רבותינו ז"ל, במדה זו מדת קרקע, שלא ימדוד לאחד בימות החמה ולאחד בימות הגשמים, מפני החבל המותירה בימות הגשמים ונוחה להמשיך יותר מימות החמה. ואם על דבר קל ומועט הקפידה תורה. קל וחומר לגזילות ואונאות הללו שיש לו לדיין להזהר בהם,
וכל החשבונות האלה אשר אתה אמרת שלא דקדקו רבותינו בהם, אינן מזיקים לנו בשום דבר, כי הקירוב באלכסון המרובע אינו מזיק במדידת הארץ ולא בחלוקתה, כי אין אתה צריך אל האלכסון במדידת המרובע. וכן חשבון אשר חשבו בעודף המרובע על המעוגל והמעוגל על המרובע וכן ברוחב המעוגל והקיפו לא נצרכו אליו אלא בתחום שבת או בזריעת הכלאים ונטיעתן וכל דבר שהקירוב הזה אשר בחשבונו מביא לידי חומרא בכל המצות האלו, לא לידי קולא, ואינו מזיק לשום אדם בממונו, ועוד שהם מעידים ברוב המקומות שאינן מדקדקין ואומדין כמו שאמרו 'היינו דלא דק ולחומרא לא דק', כל מקום כפי הראוי לו. ואין הענין הזה דומה לטעות בני דורינו, אבל טעותם מביאה לירי תקלה והפסד גדול על ממוני בני אדם".
ודברים אלו נרמזו בס' החינוך מ' רנח, ז"ל "ועוד הרבה ענינים המתבארים בספרי חכמת החשבון והגימטריאות, שיחלקו בין זוית נצבה לזוית נרווחת וזוית חדה, ואלו שלש צורותיהן כסדר, ובין משולש שוה הצלעות והמשולש אשר שתי הצלעות בלבד שוות, והוא נקרא משולש שוה השוקים, ובין משולש שאין צלע מכל צלעותיו שוות, והוא הנקרא מתחלף הצלעות, ובין מרובע רבוע שוה למרובע ארוך, ומרובע מעויין כזה ומרובע דומה למעוין כזה וכמה צדדין כיוצא באלו, לא יכיל קלף גדול לרוב הצורות שעשו בזה בעלי חכמת התשבורת והשיעורין הנקראין אלהנדסא בענינים אלה. ומכל צד צריכין אנו להזהר הרבה במדידת הקרקעות. ותזכור עם זה כי הכללים שכללו חכמים זכרונם לברכה בעניני החשבון, כגון מה שאמרו כל אמתא בריבועא אמתא ותרי חומשי באלכסונא, וכן כל שיש בהיקפו שלשה טפחים יש בו רוחב טפח, וכן כמה מרובע יתר על העיגול רביע, וכיוצא בכללים אלו, שלא אמרו ז"ל על הכיוון הגמור כי אם בקירוב, ולכן אל תסמוך בזה בחלוקת הדברים בין בני אדם. ואל תתמה, איך יכתבו דבר בלתי מכוון והם אנשי אמת אשר אלוקים נצב בעדתם, כי הם לא נצרכו אל החשבונות כי אם בחשבון תחומי שבת או בזריעת הכלאים ונטיעתם וכיוצא באלו הדברים, ובזה מה שלא כיוונו בו מביא אותנו לידי חומרא ואינו מזיק לשום אדם בממונו, ואעפ"כ העידו ברוב מקומות אלו שאין החשבון מדוקדק שם, שאמרו בכל מקום ומקום כפי הראוי בו, היינו דלא דק ולחומרא לא דק, וכיוצא בזה, שהודיעונו בכל מקום שלא נתלה בהם מיעוט ההשגחה וידיעה בדבר מכל הדברים".