בס"ד
אמרינן שם בזה"ל.
ועל הראש נגד המוח שהנשמה שבמוחי עם שאר חושי וכוחתי כולם יהיו משועבדים לעבודתו יתברך שמו.
ועל פניו אין זה נכון כלל ועיקר.
גם את של ראש נצטוינו להניח לזכור את יציאת מצרים וכפי שמבואר שם במפרשים והארכתי בזמנו בזה.
תודה למפרע
לומד_בישיבה כתב:בס"ד
אמרינן שם בזה"ל.
ועל הראש נגד המוח שהנשמה שבמוחי עם שאר חושי וכוחתי כולם יהיו משועבדים לעבודתו יתברך שמו.
ועל פניו אין זה נכון כלל ועיקר
סתם יהודי כתב:לומד_בישיבה כתב:בס"ד
אמרינן שם בזה"ל.
ועל הראש נגד המוח שהנשמה שבמוחי עם שאר חושי וכוחתי כולם יהיו משועבדים לעבודתו יתברך שמו.
ועל פניו אין זה נכון כלל ועיקר
למה לא נכון? הרי כך כתוב בתוך התפילין עצמם: "והיה לך לאות על ידך ולזכרון בין עיניך, למען תהיה תורת ד' בפיך". והוא הוא. ומעי"ז כתב גם בשו"ע (אח כה ה): "יכוין בהנחתם...וישתעבד להקב"ה...ובזה יזכור הבורא". ואיך נשתעבד לו - מבלי שנעבדהו כלומר שנקיים את תורתו?
רק מה, זה לא שהנחת תפילין מייד מזכירה לי את השתעבדותי לקב"ה, אלא דבר מביא לדבר: הנחת תפילין מזכירה לי את ניסי יציאת מצרים, אשר מזכירים לי כי לכל הניסים האלה יכול להיות אחראי רק כח אחד אשר הוא מקור כל הכוחות כולם, וכך אני נזכר בו ומשתעבד אליו ועובדו, שזאת המטרה הסופית של הנחת התפילין - בעוד שזכירת ניסי יציאת מצרים היא רק האמצעי המוביל למטרה הסופית.
למעשה, התהליך הזה (של דבר המביא לדבר), כתוב גם בפרשיית קדש עצמה (הנמצאת בתוך התפילין): "והיה לך לאות על ידך, ולזכרון בין עיניך, למען תהיה תורת ד' בפיך" (שזו המטרה הסופית של הנחת התפילין), "כי ביד חזקה הוציאך ד' ממצרים" (דהיינו שע"י זכירה זו נזכור את הבורא ונשתעבד לו ע"י קיום תורתו).
תהליך ההיזכרות הזה, מפורט גם בש"ע (שם).
עכ"פ, אינני יודע מי תיקן את נוסח הכוונה המובאת בסידור המסויים שממנו ציטטת (איזה סידור זה אגב?), אבל יש סידורים שבהם מובא להדיא הנוסח המובא בש"ע.
לומד_בישיבה כתב:רבנים חשובים.
אני לא מצליח להבין מדוע אצל היד כתבו המדפיסים לזכרון זרוע הנטויה, ומדוע לא כתבו כן אצל ראש.
עיין במפרשי התורה ולטוטפות בין עיניך.
התהליך הזה מתקיימת גם בתפילין על היד, וגם בתפילין על הראש, ומדוע חילקו בין של של יד לשל ראש, ראה בסידורים שאצל של ראש לא מוזכר מלה וחצי מלה שהוא לזכרון ליציאת מצרים, ותיכף כתוב שם לשעבד בזה תאוות ומחשבות וכו'. - נשגב מבינתי.רק מה, זה לא שהנחת תפילין מייד מזכירה לי את השתעבדותי לקב"ה, אלא דבר מביא לדבר: הנחת תפילין מזכירה לי את ניסי יציאת מצרים, אשר מזכירים לי כי לכל הניסים האלה יכול להיות אחראי רק כח אחד אשר הוא מקור כל הכוחות כולם, וכך אני נזכר בו ומשתעבד אליו ועובדו, שזאת המטרה הסופית של הנחת התפילין - בעוד שזכירת ניסי יציאת מצרים היא רק האמצעי המוביל למטרה הסופית.
סתם יהודי כתב:לומד_בישיבה כתב:רבנים חשובים.
אני לא מצליח להבין מדוע אצל היד כתבו המדפיסים לזכרון זרוע הנטויה, ומדוע לא כתבו כן אצל ראש.
עיין במפרשי התורה ולטוטפות בין עיניך.
אולי כי למקור - שממנו ציטטו מדפיסי סידור תפילת כל פה - הוקשה: איך הנחת תפילין מזכירה את יציאת מצרים; ולכן פירש, שהציווי שברישא "והיה לך לאות על ידך" - מיועד להזכיר את הסיפא (שבאותו פסקו עצמו) "כי ביד חזקה" - והיינו יד יד לגזירה שוה, בעוד שהציווי שברישא "ולזכרון בין עיניך" - מיועד להזכיר את הסיפא (שבאותו פסוק עצמו) "למען תהיה תורת ד' בפיך" - והיינו כי תורת ד' נלמדת בפה על ידי עיון העיניים.
לומד_בישיבה כתב:אדרבא, אם כבודו יכול לצטט נוסח טוב אשמח מאוד...אנא ממך אם יש בידך סידור שתיקנו את זה תזכה את הרבים אם תעתיקו לכאן.
סתם יהודי כתב:עכ"פ, אינני יודע מי תיקן את נוסח הכוונה המובאת בסידור המסויים שממנו ציטטת.
צונאמי כתב:סתם יהודי כתב:עכ"פ, אינני יודע מי תיקן את נוסח הכוונה המובאת בסידור המסויים שממנו ציטטת.
האם מישהו יודע מנין לקוח ה"לשם ייחוד" למשפחותם?
(שמא מספה"ק חמ"י?)
ואולי זה בכלל התנגדות בנודע ביהודה ל"לשם ייחוד".
ואגב, גם בלשם יחוד שלפני ספירת העומר יש טעות,
משום דנקטינן שאינה מ"ע דאורייתא
ושמעתי בשם הגריש"א שיש לשנות/לא לאמרו
צונאמי כתב:סתם יהודי כתב:עכ"פ, אינני יודע מי תיקן את נוסח הכוונה המובאת בסידור המסויים שממנו ציטטת.
האם מישהו יודע מנין לקוח ה"לשם ייחוד" למשפחותם?
(שמא מספה"ק חמ"י?)
ואולי זה בכלל התנגדות בנודע ביהודה ל"לשם ייחוד".
ואגב, גם בלשם יחוד שלפני ספירת העומר יש טעות,
משום דנקטינן שאינה מ"ע דאורייתא
ושמעתי בשם הגריש"א שיש לשנות/לא לאמרו
עיין בסוף "סידור של שבת" החדש מהרב באר מיים חיים שמביא בסופו תשובה ארוכה מארץ מידה ורחבה מני ים על הפירכה של השות נודע ביהודה
גבול ים כתב:על נוסחת הלשם יחוד לספה"ע כבר האריכו כאן
viewtopic.php?f=28&t=4848#p38403
לומד_בישיבה כתב:אמירת לשם יחוד מופיע כמה וכמה פעמים בכתבי האר"י הקדוש, לא בדקתי אם הנוסחאות גם כן מופיעים שם, אך אני נוטה להאמין שזה לא מוצץ מהאצבע!
עיין בסוף "סידור של שבת" החדש מהרב באר מיים חיים שמביא בסופו תשובה ארוכה מארץ מידה ורחבה מני ים על הפירכה של השות נודע ביהודה
לומד_בישיבה כתב:אם כבודו יכול לצטט נוסח טוב אשמח מאוד...אנא ממך אם יש בידך סידור שתיקנו את זה תזכה את הרבים אם תעתיקו לכאן.
בברכה המשולשת כתב:ויעויין עוד במש"כ ג"ע הרב החיד"א על דברי רבינו הנוב"י
הִנְנִי מְכַוֵּן בַּהֲנָחַת תְּפִלִּין לְקַיֵּם מִצְוַת בּוֹרְאִי שֶׁצִּוָּנוּ לְהָנִיחַ תְּפִלִּין. כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתוֹ וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶךָ. וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ. וְהֵם אַרְבַּע פַּרְשִׁיּוֹת אֵלּוּ. שְׁמַע. וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ. קַדֶּשׁ. וְהָיָה כִּי יְבִיאֲךָ. (יכוין בהנחתם שצונו הקדוש ברוך הוא להניח ארבע פרשיות אלו) שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם יִחוּדוֹ וְאַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ בָּעוֹלָם. (שיש בהם יחוד שמו) וְשֶׁנִּזְכֹּר נִסִּים וְנִפְלָאוֹת שֶׁעָשָׂה עִמָּנוּ בְּהוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרָיִם. (ויציאת מצרים .. כדי שנזכור נסים ונפלאות שעשה עמנו) וַאֲשֶׁר לוֹ הַכֹּחַ וְהַמֶּמְשָׁלָה בָּעֶלְיוֹנִים וּבַתַּחְתּוֹנִים לַעֲשׂוֹת בָּהֶם כִּרְצוֹנוֹ: (כ"ז מילה במילה מהשו"ע) וְצִוָּנוּ לְהָנִיחַ עַל הַיָּד לְזִכְרוֹן זְרוֹעַ הַנְּטוּיָה. וְשֶׁהִיא נֶגֶד הַלֵּב לְשַׁעְבֵּד בָּזֶה תַּאֲוַת וּמַחְשְׁבוֹת לִבֵּנוּ לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ. (על הזרוע כנגד הלב .. שהוא עיקר התאוות והמחשבות) וְעַל הָרֹאשׁ נֶגֶד הַמֹּחַ. שֶׁהַנְּשָׁמָה שֶׁבְּמֹחִי עִם שְׁאָר חוּשַׁי וְכֹחוֹתַי כֻּלָּם יִהְיוּ מְשֻׁעְבָּדִים לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ (ועל הראש כנגד המוח .. וישתעבד להקב"ה הנשמה שהיא במוח).
כמו כן בסידור שער יששכר שתיקן וסידר הגאון הק' רבי חיים אלעזר שפירא זי"ע בעהמח"ס שו"ת מנחת אלעזר ועוד, מופיע בדיוק כפי הנוסח שמופיע בסידור תפלת כל פה ועל הראש נגד המח שהנשמה שבמוחי עם שאר חושי וכוחי כולם יהיו משועבדים. והוא תיקן ואיזן על פי קבלה. ושמעתי ממו"ח שליט"א שבעל השפע חיים זי"ע היה נוהג להתפלל בסידור שער יששכר ביום הו"ר.
ע. התשבי כתב:לא זכיתי כלל להבין פשר התמיהה העצומה והריצה לתקן את הנוסח. בסה"כ זהו אותו תוכן בדיוק כמ"ש בשו"ע (והנני מעתיק הנוסח בהדגשה עם המקור בשו"ע במוסגר):הִנְנִי מְכַוֵּן בַּהֲנָחַת תְּפִלִּין לְקַיֵּם מִצְוַת בּוֹרְאִי שֶׁצִּוָּנוּ לְהָנִיחַ תְּפִלִּין. כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתוֹ וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶךָ. וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ. וְהֵם אַרְבַּע פַּרְשִׁיּוֹת אֵלּוּ. שְׁמַע. וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ. קַדֶּשׁ. וְהָיָה כִּי יְבִיאֲךָ. (יכוין בהנחתם שצונו הקדוש ברוך הוא להניח ארבע פרשיות אלו) שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם יִחוּדוֹ וְאַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ בָּעוֹלָם. (שיש בהם יחוד שמו) וְשֶׁנִּזְכֹּר נִסִּים וְנִפְלָאוֹת שֶׁעָשָׂה עִמָּנוּ בְּהוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרָיִם. (ויציאת מצרים .. כדי שנזכור נסים ונפלאות שעשה עמנו) וַאֲשֶׁר לוֹ הַכֹּחַ וְהַמֶּמְשָׁלָה בָּעֶלְיוֹנִים וּבַתַּחְתּוֹנִים לַעֲשׂוֹת בָּהֶם כִּרְצוֹנוֹ: (כ"ז מילה במילה מהשו"ע) וְצִוָּנוּ לְהָנִיחַ עַל הַיָּד לְזִכְרוֹן זְרוֹעַ הַנְּטוּיָה. וְשֶׁהִיא נֶגֶד הַלֵּב לְשַׁעְבֵּד בָּזֶה תַּאֲוַת וּמַחְשְׁבוֹת לִבֵּנוּ לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ. (על הזרוע כנגד הלב .. שהוא עיקר התאוות והמחשבות) וְעַל הָרֹאשׁ נֶגֶד הַמֹּחַ. שֶׁהַנְּשָׁמָה שֶׁבְּמֹחִי עִם שְׁאָר חוּשַׁי וְכֹחוֹתַי כֻּלָּם יִהְיוּ מְשֻׁעְבָּדִים לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ (ועל הראש כנגד המוח .. וישתעבד להקב"ה הנשמה שהיא במוח).
השינוי היחיד הוא, ההוספה "לזכרון זרוע הנטויה" - שלא מוזכרת בשו"ע, ומהדקת את הקשר בין התפילין (של יד) ליצי"מ.
האם משמעות שינוי זה היא, שכוונת ה'לשם יחוד' היא שהתפילין של ראש אינם לזכר יצי"מ?
והאם כל מי שמכוון - כפי שנפסק בשו"ע - שתפילין של ראש הם כנגד המוח, אוטומטית מבטל את כוונתו (הכללית) הקודמת שהנחת התפילין היא זכר ליצי"מ?!
אתמהה.
וכתב עוד, ויכווין בהנחתן שציוונו המקום להניח ארבע פרשיות אלו שיש בהן יחוד שמו ויציאת מצרים, על הזרוע כנגד הלב, ועל הראש כנגד המוח, כדי שנזכור יציאת מצרים ע״י נסים ונפלאות שעשה עמנו שהם מורים על יחודו שהוא יחיד בעולמו, ואשר לו הכוח והממשלה בעליונים ובתחתונים לעשות בהם כרצונו.
ובשו״ע מוסיף — וישתעבד להקב״ה הנשמה שהיא במוח וגם הלב שהוא עיקר התאוות והמחשבות, ובזה יזכור וכו.
לומד_בישיבה כתב:כאן מצאתי באור הבהיר נוגע בזה קצת, ובהמשך אביא בעז"ה ובלי נדר את מה שפירשו מפרשי התורה.
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=150וכתב עוד, ויכווין בהנחתן שציוונו המקום להניח ארבע פרשיות אלו שיש בהן יחוד שמו ויציאת מצרים, על הזרוע כנגד הלב, ועל הראש כנגד המוח, כדי שנזכור יציאת מצרים ע״י נסים ונפלאות שעשה עמנו שהם מורים על יחודו שהוא יחיד בעולמו, ואשר לו הכוח והממשלה בעליונים ובתחתונים לעשות בהם כרצונו.
ובשו״ע מוסיף — וישתעבד להקב״ה הנשמה שהיא במוח וגם הלב שהוא עיקר התאוות והמחשבות, ובזה יזכור וכו.
ע. התשבי כתב:שוב, חסרה הסברה איך זה "היפך ממה שכתוב אצלנו"? למה שעבוד המוח והלב לעבודת השי"ת מוכרח לסתור לזכרון יצי"מ?
שו"ר שבאור הבהיר (בציטוט שהובא כאן) הוא רק מצטט מדברי הטור, ולא משנה שום דבר ביחס לכוונת התפילין.
השו"ע קובע בצורה ברורה מה לכוון: כוונה כללית בהנחת התפילין (כולל של יד, של ראש, הרצועות, הבתים, הפרשיות, שער העגל, הקשרים, היו"ד, השי"ן, הדל"ת, וכו' וכו' - כל הפרטים שבהנחת תפילין) לזכר יציאת מצרים. בנוסף לכך פוסק השו"ע שיש לכוון בתש"י שהם כנגד הלב, ובתש"ר שהם כנגד המוח.
מהיכי תיתי לבטל את ההוספה בתש"י ובתש"ר, ולסבור שהיא "היפך" הכוונה הכללית?
לומד_בישיבה כתב:אמירת לשם יחוד מופיע כמה וכמה פעמים בכתבי האר"י הקדוש, לא בדקתי אם הנוסחאות גם כן מופיעים שם, אך אני נוטה להאמין שזה לא מוצץ מהאצבע!
---
בעבר שמעתי, שכל היהי רצון המופיעים בסידורים, וכן נוסחאות הלשם יחוד מקורם בבן איש חי, אך לא בדקתי אם זה נכון.
לומד_בישיבה כתב:התשבי הסברתי את עצמי די והותר.
ע. התשבי כתב:לומד_בישיבה כתב:התשבי הסברתי את עצמי די והותר.
לא הבאת אף מקור (או סברא) שאין לכוון לשעבד המוח והלב (כמ"ש בשו"ע).
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 140 אורחים