המחמם בשבת מים לטמפרטורה שהיס"ב חייב מן התורה?

[עיק]

אני מתרשם שבפוסקים פשוט שכן, עד כדי כך שקשה למצוא לכך התייחסויות מפורשות אלא רק משמע מדבריהם מכללא.
אך ברמב"ם נראה שאינו כן, שהרי בפ"ט מהלכות שבת לא הביא שיעור זה כלל (ורק נקט "המחמם מים", ומסתמא מדובר שמרתיחם), אלא רק בפרק כ"ב, שם עוסק בדיני דרבנן, אסר להעמיד מים כנגד המדורה באופן שיתחממו כדי שכרסו של תינוק נכווית. ואין לומר שמכל מקום המחמם מים כשיעור שהיס"ב חייב כמבשל כמאכל בן דרןסאי, שהרי גם דין זה הביא בפרק ט רק לגבי מבשל בשר או אופה פת.
לפי שיטה זו תתפרש הסוגיה בשבת (מ:), המזכירה שיעור יס"ב, שמיירי מדרבנן בלבד. כך גם משתמע מרש"י שמפרש ש"הפשרו זהו בישולו" הוא רק בכלי ראשון ובמקום שבו עשוי להתבשל - ואם כן, זוהי גזירה דרבנן ובזה מיירי כל הסוגיה שם.
לא מצאתי מי שמתייחס לכך או דן בזה, ואודה לחו"ר הפורום אם יוכלו להפנות אותי למקורות בעניין.

[לומד_בישיבה]

אני מתרשם שבפוסקים פשוט שכן, עד כדי כך שקשה למצוא לכך התייחסויות מפורשות אלא רק משמע מדבריהם מכללא.
אך ברמב"ם נראה שאינו כן, שהרי בפ"ט מהלכות שבת לא הביא שיעור זה כלל (ורק נקט "המחמם מים", ומסתמא מדובר שמרתיחם), אלא רק בפרק כ"ב, שם עוסק בדיני דרבנן, אסר להעמיד מים כנגד המדורה באופן שיתחממו כדי שכרסו של תינוק נכווית. ואין לומר שמכל מקום המחמם מים כשיעור שהיס"ב חייב כמבשל כמאכל בן דרןסאי, שהרי גם דין זה הביא בפרק ט רק לגבי מבשל בשר או אופה פת.
לפי שיטה זו תתפרש הסוגיה בשבת (מ:), המזכירה שיעור יס"ב, שמיירי מדרבנן בלבד. כך גם משתמע מרש"י שמפרש ש"הפשרו זהו בישולו" הוא רק בכלי ראשון ובמקום שבו עשוי להתבשל - ואם כן, זוהי גזירה דרבנן ובזה מיירי כל הסוגיה שם.
לא מצאתי מי שמתייחס לכך או דן בזה, ואודה לחו"ר הפורום אם יוכלו להפנות אותי למקורות בעניין.

מאכל בן דורסאי נאמר רק לגבי דבר מוצק ולא לגבי מים, לא מצינו בשום מקום שצריך שיהיו המים מעלים אבעבועות, שיעור בישול במים ארבעים וחמש מעלות (ולדעת החזו"א ארבעים ולדעת האג"מ שבעים) אינו דבר ברור שיהא חייב עליה חטאת. - כוונתם שהיות ואין אנו יודעים השיעור על כן יש להיזהר להרתיח בשיעור זה.

כמו כן ראה אצל רחיצה בחמין בשבת ושם בוודאי אין הכוונה למים שמעלים אבעבועות.

[עיק]

מאכל בן דורסאי נאמר רק לגבי דבר מוצק ולא לגבי מים, לא מצינו בשום מקום שצריך שיהיו המים מעלים אבעבועות, שיעור בישול במים ארבעים וחמש מעלות (ולדעת החזו"א ארבעים ולדעת האג"מ שבעים) אינו דבר ברור שיהא חייב עליה חטאת. - כוונתם שהיות ואין אנו יודעים השיעור על כן יש להיזהר להרתיח בשיעור זה.

לא ברורה לי כוונתך. לא דיברתי על שיעור 45 מעלות. דיברתי על עצם המושג של יד סולדת, יהא שיעורו בטמפרטורות כאשר יהא, שמשמע ברמב"ם וברש"י שאינו עניין לאיסור דאורייתא אלא לגזירה דרבנן.

כמו כן ראה אצל רחיצה בחמין בשבת ושם בוודאי אין הכוונה למים שמעלים אבעבועות.

גם לטעמך לא ניחא, שהרי שם בוודאי אין הכוונה למים שהיד סולדת בהם.
הדבר עוד צריך בירור אצלי, אך אולי מדובר בחדר החם שבמרחץ רומי (Caldarium), שהיה חדר מלא באדים שעלו ממים רותחים.

[לומד_בישיבה]

הצדק עמך וכתבתי בחפזי.
עיין היטב בסוגיא דהמיחם שפינהו וכו' לא יתן לתוכן מים מועטים כדי שיחמו אבל נותן לתוכו מים מרובים כדי להפשירן. (שבת מא,א) ומשם בארה.

[לומד_בישיבה]

גם לטעמך לא ניחא, שהרי שם בוודאי אין הכוונה למים שהיד סולדת בהם.

הרב עיק, עתה נזכרתי שמפורש הוא בפוסקים שהכוונה למים שהיד סולדת.
עוד אבקש לציין, שעל פניו מזה שחששו שהיו מחממים מים בשבת במרחצאות בהכרח שיש בזה איסור תורה, ועיין רשב"א מה שהקשה שם, וכי נחשדו ישראל על השבתות, ותירץ שעברו על איסור דרבנן בלבד.
כמו כן קח בחשבון, שאם כדבריך שאין איסור דאורייתא בבישול מים, עליך ליישב מדוע יש איסור חזרה והטמנה במים, ולא מסתבר שעשו גזירה לגזירה.

ובסופו של דבר. עליך לעיין היטב בסוגיא דהמיחם שפינהו, ומשם יעלה לך ארוכה בעז"ה וכנ"ל.
---
דחסתי חומר, בחפזי, ועמך הסליחה.

[עיק]

גם לטעמך לא ניחא, שהרי שם בוודאי אין הכוונה למים שהיד סולדת בהם.

הרב עיק, עתה נזכרתי שמפורש הוא בפוסקים שהכוונה למים שהיד סולדת.

הרי לכך בדיוק התכוונתי: ודאי שכתבו הפוסקים שהכוונה למים שהיד סולדת בהם, אלא שאם כך חזר הדין ואין לך ראיה שאין מדובר שם במים רותחים ממש, שהרי באלו כמו באלו לא ניתן לרחוץ, ועל כרחך שמדובר בחימום המים לצורך אדים וכיוצא בזה, ולמה שלא נאמר שהכוונה לרותחים.

עוד אבקש לציין, שעל פניו מזה שחששו שהיו מחממים מים בשבת במרחצאות בהכרח שיש בזה איסור תורה, ועיין רשב"א מה שהקשה שם, וכי נחשדו ישראל על השבתות, ותירץ שעברו על איסור דרבנן בלבד.
כמו כן קח בחשבון, שאם כדבריך שאין איסור דאורייתא בבישול מים, עליך ליישב מדוע יש איסור חזרה והטמנה במים, ולא מסתבר שעשו גזירה לגזירה.

לא אמרתי שאין איסור בישול מדאורייתא במים (למרות שיש הסוברים כך: הרדב"ז בתשובה שאיני זוכר מקומה כעת, והברכי יוסף הסתפק בזה, ודן בזה כמובן באגלי טל), אלא שהאיסור מדאורייתא הוא בהרתחה ממש ולא בחימום לדרגה שהיד סולדת בהם בלבד.

ובסופו של דבר. עליך לעיין היטב בסוגיא דהמיחם שפינהו, ומשם יעלה לך ארוכה בעז"ה וכנ"ל.

כמובן שאעיין שם שנית, אלא שלא ברור לי כיצד משם תעלה ארוכה, שהלא דברי הרמב"ם לענ"ד ברורים, ולדחוק דיחוקים ולהמציא המצאות בלשון הרמב"ם מכח הבנתנו את הגמרא אין זה מדרך החכמים.

[לומד_בישיבה]

הרי לכך בדיוק התכוונתי: ודאי שכתבו הפוסקים שהכוונה למים שהיד סולדת בהם, אלא שאם כך חזר הדין ואין לך ראיה שאין מדובר שם במים רותחים ממש, שהרי באלו כמו באלו לא ניתן לרחוץ, ועל כרחך שמדובר בחימום המים לצורך אדים וכיוצא בזה, ולמה שלא נאמר שהכוונה לרותחים.

מנין לך? שלא ניתן לרחוץ ביד סולדת.

לא אמרתי שאין איסור בישול מדאורייתא במים (למרות שיש הסוברים כך: הרדב"ז בתשובה שאיני זוכר מקומה כעת, והברכי יוסף הסתפק בזה, ודן בזה כמובן באגלי טל), אלא שהאיסור מדאורייתא הוא בהרתחה ממש ולא בחימום לדרגה שהיד סולדת בהם בלבד.

כלומר, לשיטתך היו מחממים את המרחצאות עד להרתחה ממש.

כמובן שאעיין שם שנית, אלא שלא ברור לי כיצד משם תעלה ארוכה, שהלא דברי הרמב"ם לענ"ד ברורים, ולדחוק דיחוקים ולהמציא המצאות בלשון הרמב"ם מכח הבנתנו את הגמרא אין זה מדרך החכמים.

הדברים מפורשים בגמ' ובפוסקים מדוע אין ליתן מים בהמיחם שפינהו עיין שם בכל התוס' הענקיים והראשונים.

[עיק]

הרי לכך בדיוק התכוונתי: ודאי שכתבו הפוסקים שהכוונה למים שהיד סולדת בהם, אלא שאם כך חזר הדין ואין לך ראיה שאין מדובר שם במים רותחים ממש, [u]שהרי באלו כמו באלו לא ניתן לרחוץ, ועל כרחך שמדובר בחימום המים לצורך אדים וכיוצא בזה, ולמה שלא נאמר שהכוונה לרותחים.

מנין לך? שלא ניתן לרחוץ ביד סולדת.

מכיוון שמים שניתן לרחוץ בהם אין היד סולדת בהם. ופשוט.

לא אמרתי שאין איסור בישול מדאורייתא במים (למרות שיש הסוברים כך: הרדב"ז בתשובה שאיני זוכר מקומה כעת, והברכי יוסף הסתפק בזה, ודן בזה כמובן באגלי טל), אלא שהאיסור מדאורייתא הוא בהרתחה ממש ולא בחימום לדרגה שהיד סולדת בהם בלבד.

כלומר, לשיטתך היו מחממים את המרחצאות עד להרתחה ממש.

כפי שאמרתי, נקודה זו באמת אינה ברורה אצלי - יתכן שכך היה בחלק מהמים שהיו מתחת לרגלי הרוחצים.

כמובן שאעיין שם שנית, אלא שלא ברור לי כיצד משם תעלה ארוכה, שהלא דברי הרמב"ם לענ"ד ברורים, ולדחוק דיחוקים ולהמציא המצאות בלשון הרמב"ם מכח הבנתנו את הגמרא אין זה מדרך החכמים.

הדברים מפורשים בגמ' ובפוסקים מדוע אין ליתן מים בהמיחם שפינהו עיין שם בכל התוס' הענקיים והראשונים.

כמובן. כעת יבאר לי מר את לשון הרמב"ם בפרק ט ובפרק כב ללא דוחק.

[מעט דבש]

מנחת יצחק (י, כח)

ס"ד, ירושלים עיה"ק ת"ו, יום א' ויקהל כ"א אדר א' שמו"ת לפ"ק. שלו' וכט"ס א"כ האברך החשוב חו"ב טובא הרה"ג מוה"ר משה ידלר שליט"א ר"מ בישיבה דחסידי גור פעיה"ק ת"ו. אחדש"ת כראוי, - יקרתו הגיעני במועדו, אף שמחמת טרדותי הרבים קשה עלי להשיב לכל השואלים נתתי לכב"ת משפט הקדומה, באשר הם שאלות שנתלבנו ברבים בישיבה דחסידי גור פעיה"ק, והענינים הם בשייכות למה שאמרתי לכב"ת פא"פ, וממה שכתבתי בספרי מנחת יצחק בעז"ה, ולכן ההני לתשובתו.

ע"ד מה שאמרתי לכב"ת שמים אינם נקראים מבושלים כל צרכן אא"כ העלו אבעבועות ולא די שנתחממו כשיעור היס"ב, והנה כפי שראה בספרי הפוסקים רו"א משמע שדעתם דיס"ב הוי כבישול כ"צ במים, והראה מקום להמאירי (שבת מ' ע"א ד"ה מביאו), וחי' הר"ן (שם) ועולת שבת (סי' שי"ח ס"ק י"ב בשם הב"י) והביאם גם בס' שביה"ש (בהקדמתו למבשל אות י"ח), ופני יהושע (שבת מ"א ע"א ד"ה במשנה המיחם) והפרמ"ג בספרו ראש יוסף (שבת ל"ו ע"ב), אולם התהל"ד (סי' שי"ח ס"ק י"ז) לא ברירא לי' דין זה וכו' עכת"ד.

הנה כי כן ראיתי בס' חמדת ישראל (קונט' נר מצוה אות טו"ב דף נ"ב ע"א), שהביא להוכיח כן מדברי הפני יהושע הנ"ל, וכתב להוכיח מזה דעיקר איסור בישול מים הוא מפאת החימום, וכתב שיוצא מזה קולא וחומרא, דלפי"ז נראה דאע"ג דקיי"ל המבשל בשבת אסור המאכל לבו ביום מצד שלא יהנה ממלאכת שבת, מ"מ זה דוקא בכל דבר, אבל בבישול המים דעיקר התועלת הוי החימום, אם מניחו עד שיתקרר שוב מותר לשתותו דמיד כאשר נתקרר בטלה פעולת הבישול, ורק אם רוצה ליהנות ממנו בחמין צריך להמתין במוצ"ש עד כדי שיעשו כמבואר בשבת (י"ח ע"ב), וכן יצא לנו חומרא מזה דגם לפי"ד הסוברים דגם בלח אין בישול אחר בישול, היינו דוקא בשאר דברים, אבל במים אם מחממו ונתקרר, ואח"כ חוזר ומחממו, חייב עוד הפעם משום מבשל, כיון דזה כל פעולת הבישול וזה כבר נתבטל, א"כ חייב עתה מחדש משום מבשל עכ"ל, והאריך עוד בזה עיין שם, (ע"ש שכ' דצ"ע שמסתימת הפוסקים לא נראה שיהי' חילוק בין בישול מים לשאר דברים וכתבתי רק לעורר לב המעיין. וגם ציין לדברי הפרמ"ג (בסי' רנ"ד בא"א סק"א) שהעיר דבמים ויין ושמן דכל הבישול הוא רק החימום סברא לומר דיש בישול אחר בישול דכיון שנצטנן בטל בישולו ע"ש).

אולם דברים שאמרתי לכב"ת, יש להם מקור בספר אגלי טל (מלאכת האופה) דאף שכתב שם בפנים כמה פעמים דבמים חייב משום דחימום כיס"ב חשיב בישול כנ"ל, מ"מ בהשמטות שם (דף קל"ח ע"א ד"ה שם בהפנים שורה ג' ושורה יב) חזר מזה, וכ' וז"ל: בהפנים סעיף ח' החמרתי במים כדאיתא שם, ומקור הדברים עפ"י מ"ש בס"ק י"ט אות ט"ז עייש"ה, וחוזרני בי מדברים אלו דאין ראי' מבישול עכו"ם דחשוב בישול משום החימום לבד, דאף דהמים שותין אותן כשהן חיין זהו כששותה אותם צוננים, אבל השותה אותן חמין אינו שותה אותן אלא מבושלין, והעד שמחממין את המים עד שיעלה רתיחות כדי שיבושלו כל צרכן, וכשכבר נתבשלו ונצטננו אין מחממין אותן כל כך רק עד שיהי' מחוממין הראוי' לשתי', ש"מ שחמין אין שותין רק מבושלין, וע"כ כשמבשלין המים לשתותן חמין חשיב בישול לא בשביל החמום לבד, רק משום הבישול דלשתותן חמין צריך אל הבישול ג"כ וכו' עכ"ל. הרי דמסיק למעשה דענין בישול במים הוא מה שנשתנה המציאות ע"י הבישול כמו בשאר מאכלים, וכתב ע"ז דהעד הוא שמחממין את המים עד שיעלה רתיחות כדי שיבושלו כל צרכן, הרי מוכח מדבריו דס"ל דרק אם העלו אבעבועות נקראים נתבשלו כל צרכן. - ועי' שו"ת מהרש"ם (ח"ג סי' קס"ה)...

וממילא לפימש"כ כב"ת ומבואר כן בכמה פוסקים, היכא שהגיעו המים ליס"ב הוי בישול מה"ת, וממילא אין בישול לאחר בישול, אך לפי מה שהבאנו לעיל מדברי האגלי טל בהשמטות דאע"פ שהוא כבר יס"ב, מ"מ כ"ז שלא העלה אבעבועות עדיין, ל"ה עוד בישול מה"ת, ולפי זה בנד"ד שהמים נכנסים למיחם אם נתבשל אח"כ עד שהעלה אבעבועות עובר על איסור בישול כנלענ"ד.

והנני לסיים בברכה וחותם בכל חותמי ברכות, יצחק יעקב ווייס

שבט הלוי ז, מב, אות ג

ואשר נסתפק מה גדר בישול כלפי מים דהמג"א שי"ח ס"ק י"ד כתב דאם בא רק בחמין קודם שבת אסור להוסיף חמימותו (ביבש), ובמים מספק"ל לכבודו אם הגיע כבר לדרגת יד סולדת בו, האם שייך בזה תוספת בישול.

הנה הגאון אגלי טל במלאכת אופה ס"ק י"ט נו"נ באם במים הבישול גורם או החימום. ונפ"מ דבנצטנן יהי' חייב לכו"ע משום בישול אחר בישול, ונתלה בלשון הרמב"ם שכתב גבי מאכל המבשל את המאכל, ובמים נקט המחמם את המים, ובאות ט"ו שם כ' להלכה דהא דאין בישול אחר בישול הוא רק במאכל שהחיוב הוא על מה שנעשה מבושל, אבל במים שהחיוב הוא על מה שנתחממו כשנצטננו עבר בישולם, וא"כ החימום השני ה"ה כחימום הראשון, ולפ"ז יצא קולא בנ"ד שאם כבר יד סולדת במים לא יהי' דין בישול אח"כ. אבל למעשה אין להקל דהגאון אבני נזר בהשמטות בסוף ספרו (דף קל"ח) חזר מכל היסוד שלו ודעתו דמים שוה לגמרי לתבשיל דגם מים למי שרוצה בחמין מבשלו עד שיעלה רתיחה לגמרי ולא מסתפק ביד סולדת, ובזה"ז נזהרים בזה מחמת בריאות, וא"כ יצא קולא וחומרא, קולא דיש לו דין אין בישול אחר בישול אם כבר נתבשל פעם אחת רק לא נצטנן לגמרי, עיין רמ"א שם סט"ו, וחומרא - דאחרי יד סולדת לפני הבישול ה"ה כשאר תבשיל דיש בישול אחרי בישול מה"ת או מדרבנן, וע"ע מש"כ בעניי בשו"ת שבט הלוי ח"ג סי' מ"ה ד"ה וחשבתי.

ציץ אליעזר, חלק יח, סימן לב, אות ה

עוד עומד ושואל על גדר בישול כל צרכו במים, והאם מים שלא העלו אבעבועות מיקרי אינם מבושלים כ"צ, או לא.

הנה יש בזה מבוכה בין פוסקי זמנינו, ולדעתי יש לקבוע כפי שקבע הגאון האגלי טל בהשמטות שבסוה"ס ד"ה בהפנים וכו', כי מבושל כל צרכן במים נקרא כשהמים מתחממים עד שיעלה רתיחות. וכ"כ בשביתת שבת מלאכת מבשל בבאר רחובות סוף או' י"ד ע"ש. ונקט בכזאת גם בספר קצות השלחן סימן ע"א בבדי השלחן אות י"א, ובהסבירו מפני שהמנהג לשתות דוקא כשהורתחו המים, וכן עיקר הכוונה, ובאשר כידוע שעל ידי הרתיחה מתים היתושים הדקים שנק' מיקראבין עיין שם.

וכך ראיתי בשו"ת אגרות משה להגר"מ פיינשטיין ז"ל חאו"ח ח"ד סי' ע"ד אות כ"ד, שהעלה דבמים, יד סולדת הוא שיעור מאב"ד וזה שליש בישול מדרך חשיבות אינשי להחשיב למים מים מבושלין שהוא דוקא כשיעלו רתיחות הרבה יעו"ש.

[לומד_בישיבה]

יישר כוחך הרב מעט דבש ואנוכי לא ידעתי -:)
הרב עיק ראה כאן http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?1 ... age=PP0003
---
מידי פעם אני משתכנע שטרם הופיע ספר טוב על שבת.

[רבותיי]

ערוך חיפוש בחידושי רבינו משה קזיס [אין לי עתה מ''מ מדוייק] שדן ומציע ב' צדדים האם יד סולדת הוא שיעור שקבעו חכמים שמעת שהגיע לכך יתכן שהתבשל או שאז ודאי מתבשל. ונמצא ספק האם חייב חטאת על חימום מים ליד סולדת מה''ת.
כמדומני שהוא בסוגיא דבישול אחר בישול בלח...

[רבותיי]

מידי פעם אני משתכנע שטרם הופיע ספר טוב על שבת.

על בישול עכ''פ יש ספר תורת מלאכת מבשל - מצויין מאוד!!!

[עיק]

מנחת יצחק (י, כח)

וממילא לפימש"כ כב"ת ומבואר כן בכמה פוסקים, היכא שהגיעו המים ליס"ב הוי בישול מה"ת, וממילא אין בישול לאחר בישול, אך לפי מה שהבאנו לעיל מדברי האגלי טל בהשמטות דאע"פ שהוא כבר יס"ב, מ"מ כ"ז שלא העלה אבעבועות עדיין, ל"ה עוד בישול מה"ת, ולפי זה בנד"ד שהמים נכנסים למיחם אם נתבשל אח"כ עד שהעלה אבעבועות עובר על איסור בישול כנלענ"ד.

והנני לסיים בברכה וחותם בכל חותמי ברכות, יצחק יעקב ווייס

ישר כח! חיפשתי רבות באגלי טל אך לא ראיתי את דבריו בהשמטות...

ציץ אליעזר, חלק יח, סימן לב, אות ה

עוד עומד ושואל על גדר בישול כל צרכו במים, והאם מים שלא העלו אבעבועות מיקרי אינם מבושלים כ"צ, או לא.
וכך ראיתי בשו"ת אגרות משה להגר"מ פיינשטיין ז"ל חאו"ח ח"ד סי' ע"ד אות כ"ד, שהעלה דבמים, יד סולדת הוא שיעור מאב"ד וזה שליש בישול מדרך חשיבות אינשי להחשיב למים מים מבושלין שהוא דוקא כשיעלו רתיחות הרבה יעו"ש.

יש להעיר שלדברי האג"מ המחמם לשיעור שיס"ב חייב מכל מקום מדאורייתא, כמאכל בן דרוסאי, אך איך הכרח לומר ששיעור זה שייך גם במים, וקצת משמע כך מדברי הרמב"ם בפרק ט.

[לומד_בישיבה]

נקודה זו אבקש להדגיש שוב.
אמרינן בגמ' שאסרו רחיצה בחמין היות והיו מחממין את המרחצאות בשבת ופשוט הוא שלא היו מחממין עד כדי רתיחה אלא כדי יד סולדת וביד סולדת ניתן לרחוץ שהוא ארבעים וחמש מעלות בסה"כ להרבה פוסקים. והנה הקשה שם הרשב"א הייתכן שהיו מחממין בשבת והרי לא נחשדו על השבתות ותירץ שאין הכוונה שהיו מחממין אלא שהיו עוברים על איסור גרופה וקטומה עיין שם, הרי שגם על יס"ב גזרו איסור חזרה בשבת ואילו היה זה דרבנן לא יתכן שעשו גזירה לגזירה.

וז"ל הרשב"א

התחילו הבלנין להחם חמין בשבת תמיהא לי והלא לא נחשדו ישראל על השבתות וכו' ומצאתי בירושלמי שלא היו מחממין בשבת אלא שלא היו פוקקין נקבים וכו' אלא שעדיין קשה לי וכי מה איכפת להן אם היתה דולקת והולכת בשת וכו' ויש לומר דכיון שנקביו פתוחין והוא דולק והולך בעודו רוחץ בו ודאי אתי לחתויי וכו'.

גם ללא דברי הרשב"א יש להוכיח משם שאסור להרתיח מים בשבת בשיעור יד סולדת מדאורייתא, שאילו היה זה דרבנן איך עשו גזירה לגזירה, ואסרו את החמין מפני הבלנים.
ויש להאריך בזה עוד.

[אוצר החכמה]

מידי פעם אני משתכנע שטרם הופיע ספר טוב על שבת.

יש ספר מצויין קוראים לו אגלי טל.

ויש עוד אחרים כמובן.

[עיק]

וביד סולדת ניתן לרחוץ

תשמענה אזניך מה שפיך מדבר.
(ואם לא הובן: שיעור 45 מעלות הוא אמנם שיעור תחתון לחומרא לדעת הגרש"ז, אך ברור ש"יד סולדת בו" הוא כפשוטו - שהיד נרתעת לאחוריה מחמת שאינה יכולה לסבול החום, וודאי שלא ניתן לרחוץ במים כאלה)

[לומד_בישיבה]

וביד סולדת ניתן לרחוץ

תשמענה אזניך מה שפיך מדבר.
(ואם לא הובן: שיעור 45 מעלות הוא אמנם שיעור תחתון לחומרא לדעת הגרש"ז, אך ברור ש"יד סולדת בו" הוא כפשוטו - שהיד נרתעת לאחוריה מחמת שאינה יכולה לסבול החום, וודאי שלא ניתן לרחוץ במים כאלה)

הרב עיק הצעתי לך להמשיך את המשא ומתן באישי אנא ממך.
א. אסור לומר את מה שכתבת, כאילו שהגאון רב שלמה זלמן כתב שיעור יד סולדת, שהוא ארבעים וחמש מעלות, בשעה שפשוטו הוא יד סולדת ממש!!!!!
ב. והרי מפורש בשו"ע שבפחות מיד סולדת מותר לרחוץ בחמין בשבת ומזה ראיה שאסרו רק יד סולדת.
ושוב בקשתי שטוחה.
אעבר את הנושא לאישי או לכותבת אימייל ששלחתי לך.
לטובתך.

[עיק]

וביד סולדת ניתן לרחוץ

תשמענה אזניך מה שפיך מדבר.
(ואם לא הובן: שיעור 45 מעלות הוא אמנם שיעור תחתון לחומרא לדעת הגרש"ז, אך ברור ש"יד סולדת בו" הוא כפשוטו - שהיד נרתעת לאחוריה מחמת שאינה יכולה לסבול החום, וודאי שלא ניתן לרחוץ במים כאלה)

הרב עיק הצעתי לך להמשיך את המשא ומתן באישי אנא ממך.
א. אסור לומר את מה שכתבת, כאילו שהגאון רב שלמה זלמן כתב שיעור יד סולדת, שהוא ארבעים וחמש מעלות, בשעה שפשוטו הוא יד סולדת ממש!!!!!
ב. והרי מפורש בשו"ע שבפחות מיד סולדת מותר לרחוץ בחמין בשבת ומזה ראיה שאסרו רק יד סולדת.
ושוב בקשתי שטוחה.
אעבר את הנושא לאישי או לכותבת אימייל ששלחתי לך.
לטובתך.

כפי שאמרתי באישי, אשמח לדון בצדדים נוספים של הסוגיה אחר העיון. אך לא הבנתי כיצד אתה יכול לדרוש להמשיך את הדיון באישי כאשר כל פעם אתה חוזר ודן בנושא כאן בפורום.
א. איני מכיר איסור זה לומר מה שכתבתי, ובאיזה חלק של השו"ע או הרמב"ם הוא מופיע, והאם איסור זה הוא מדאורייתא, מדברי סופרים או מתקנת חכמים. מה שאני כן מכיר הוא את דברי הגרש"ז המובאים בשש"כ בעמוד הראשון, שבהם מפורש שזהו שיעור תחתון בלבד שהחל ממנו יש לנקוט לחומרא, ולא עלה על דעתו לומר שכוונת הגמרא היא 45 מעלות דווקא.
ב. לא הבנתי את דבריך: ודאי שאסור יד סולדת, ושאלתי כאן מנין שזה דווקא מדאורייתא, לאור דברי הרמב"ם ורש"י שמהם משמע שזה מדרבנן. וכבר נפשטה שאלה זו מדברי האגלי טל בהשמטות שהביא הרב מתוק מדבש, שאה"נ הוי מדרבנן. מבחינתי הדיון הסתיים, ואני חוזר לכאן רק אם יש לי מה להגיב על הנאמר.

[לומד_בישיבה]

א. איני מכיר איסור זה לומר מה שכתבתי, ובאיזה חלק של השו"ע או הרמב"ם הוא מופיע, והאם איסור זה הוא מדאורייתא, מדברי סופרים או מתקנת חכמים. מה שאני כן מכיר הוא את דברי הגרש"ז המובאים בשש"כ בעמוד הראשון, שבהם מפורש שזהו שיעור תחתון בלבד שהחל ממנו יש לנקוט לחומרא, ולא עלה על דעתו לומר שכוונת הגמרא היא 45 מעלות דווקא.

שים לב הרב עיק.
כבודו טוען שבעצם יד סולדת הוא כפשוטו, אך משום מה אמר הגרשז"א ז"ל שזה ארבעים וחמש מעלות, כלומר, רשז"א ז"ל לא הבין תרגום המלה יד סולדת.
שוב, העבר את הדיון לאישי, לטובתך.

כפי שאמרתי באישי, אשמח לדון בצדדים נוספים של הסוגיה אחר העיון. אך לא הבנתי כיצד אתה יכול לדרוש להמשיך את הדיון באישי כאשר כל פעם אתה חוזר ודן בנושא כאן בפורום.

כל מה שכתבתי, הוא על דרך מראי מקום והפניות העניין ארוך מני ים.