בברכה המשולשת כתב:רבותינו האחרונים התריעו רבות על כך שהתפילין לא במקומן ואולי בתקופת הראשונים (מי שהניח תפילין) ידע לכוונן והיה מדקדק במיקומן
בברכה המשולשת כתב:רבותינו האחרונים התריעו רבות על כך שהתפילין לא במקומן ואולי בתקופת הראשונים (מי שהניח תפילין) ידע לכוונן והיה מדקדק במיקומן
שבילי דנהרדעא כתב:64 הא כיצד?
חיים ושלו' כתב:הגר"א פסק שאין ההלכה כר"ת ואם באנו לחוש לכל שיטות הראשונים נצטרך להניח 64 זוגות תפילין.
עושה חדשות כתב:חיים ושלו' כתב:הגר"א פסק שאין ההלכה כר"ת ואם באנו לחוש לכל שיטות הראשונים נצטרך להניח 64 זוגות תפילין.
כבר העירו דהחשש לשי' ר"ת אינו דומה לחשש לכל שיטה שהיא, כיון דאי"ז דעה יחידאית של ר"ת לבד אלא פלוג' ישנה היא בין רבותינו הגאונים, וכלש' הרשב"א במיוחסות "חכמי הדורות וגאוני עולם ועמודי שמים ירופפו זה אומר בכה וזה אומר בכה".
קבלתי מכתבו וכו' זולת זה על דברי תורה אשר בא ושאל למה נהגו המדקדקים לחוש לדעת רבינו תם במה שנחלק על רש"י בסידור הפרשיות של תפילין ולמה לא חשו ג"כ לדעתו במה שנחלק על רש"י באופן הנחתן דלדעת רש"י המה זקופים בתוך הבתים כמנהגנו ולדעת רבינו תם המה שוכבות כמבואר במנחות דף ל"ג ע"א בתוס' ד"ה הא דעבידא וכו' הנה אם המדקדקים מחמירים לחוש לדעת רבינו תם במה שגם רבינו האי גאון ורבינו יוסף ט"ע ושאר גאונים קיימו בשיטתיה כמבואר במנחות דף ל"ד ע"ב בתוס' בד"ה והקורא וכו' ניחוש ג"כ לדעתו בשוכבות שאין לו מסייע משארי גאונים.
איש-אחד כתב:יצויין שמחלוקת זו בין רש"י לר"ת קדומה בהרבה מהם, וכידוע שנמצאו תפילין מתקופת ר"ע ומרד בר כוכבא, שחלקם כרש"י וחלקם כר"ת.
חיים ושלו' כתב:בשו"ת יחווה דעת הביא דהראב"ד כתב שראה גם כן בהירושלמי קדשים (שאינו בידינו) הסדר כר"ת, ולעומת זה במכילתא מבואר הסדר כרש"י, הרי שזה מחלוקת עתיקת ימין.
והיעב"ץ במטפחת ספרים תמה איך בזוהר מובא המחלוקת הרי היה כאלף שנה לפני תקופת הראשונים, ולפי הנ"ל מבואר היטיב.
ויש לציין דבשו"ת הנ"ל הביא מהמצת שמורים, שמתקופת משה רבינו הניחו ב' זוגות תפילין, והוא פלאי.
ולפי"ז יתיישב איך שהראשונים נחלקו במציאות איזה סדר פרשיות הניח רב האי, דהוא תמוה, ולפי"ז יתכן שהניח ב' זוגות תפילין...
עושה חדשות כתב:חיים ושלו' כתב:הגר"א פסק שאין ההלכה כר"ת ואם באנו לחוש לכל שיטות הראשונים נצטרך להניח 64 זוגות תפילין.
כבר העירו דהחשש לשי' ר"ת אינו דומה לחשש לכל שיטה שהיא, כיון דאי"ז דעה יחידאית של ר"ת לבד אלא פלוג' ישנה היא בין רבותינו הגאונים, וכלש' הרשב"א במיוחסות "חכמי הדורות וגאוני עולם ועמודי שמים ירופפו זה אומר בכה וזה אומר בכה". ובשם הגר"ש פישר שמעתי דד' הגר"א נאמרו רק בדרך דחייה לתלמידו, וטעם אחר לו למה לא הניח תפילין דר"ת, ואכמ"ל.
תבונה1 כתב:בענין סדר הפרשיות שבתפילין [אשר נחלקו בהם הראשונים] מצאתי לכאורה מספר דרכים:
א. עי' בלבוש ובשו"ת הרמ"ע מפאנו [המעיין היטב יראה שבדבריו כלולים תשובות על תשובות הרמב"ם והרשב"א] משם הרא"ש ומהר"מ מרוטנבורג שחשו לשיטה זו כמו כל ספקא דאורייתא דאזלינן ביה לחומרא ועיין בהגהות הסמ"ק מצוריך על הסמ"ק מצוה ק"נ הגה"ה י"ח.
ב. אולם המשנה ברורה מביא מהבית יוסף והגר"א שהלכה נפסקה כרש"י וחששו לשיטת ר"ת רק לרווחא דמילתא. ונפ"מ דלשיטה הראשונה יש להניח תפילין של רש"י יחד עם של ר"ת שלא יהא הפסק בברכה.
ג. הדעת קדושים מבוטשאטש והישועות יעקב כתבו שיש לומר שכל דין הסדר אינו אלא מדרבנן ולכן אינו אלא ספק דרבנן.
ד. שיטה רביעית מצינו בספר אמונת חכמים [להגה"ק ר' שר שלום בוזילה] דמעולם נהגו בשניהם אלא שבאמת אפילו חיוב דרבנן אין בזה ואינו אלא גדר של מנהג. וכן נראית שיטת הערוך השלחן אשר מחלק [על פי סוד] בין זמן שבית המקדש היה קיים לזמן החורבן והיינו שלא נשתנה שום דין ורק עדיפות המנהג נשתנה מצד הסוד.
ה. באמת בעיקר השאלה מדוע אין חוששין רק לשיטת רבינו תם ולא לשאר שיטות עמד בזה הפרי מגדים ובעמק ברכה הביא תירוץ על זה בשם רבינו הגר"ח. ואם הבנתי נכון, הרי כוונתו לומר שהעיקר הוא שיהיה חלות דין של כסדרן אבל אין מעכב אם יהיה מצד המניח או הקורא [וכן מבואר במכילתא שאין דין על מקום של כל פרשה בפני עצמה כי אם שיהיה חפצא של כסדרן]. ולפי ר"ת דין כסדרן נאמר רק על שני פרשיות ראשונות אלא שיש דין של הויות אהדדי ולכן גם הפוך בדיעבד הוי כסדר. [וכנראה שעל יסוד זה בנויה חקירתו של הגרי"ז במנחות שם לגבי קמייתא וברייתא].
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 399 אורחים