הודעהעל ידי החתן סופר » ד' מרץ 30, 2016 1:54 am
מקור הסוגיא בשבת צה' מחלוקת ר"א וחכמים.
למעשה הדבר נתון במח' ראשונים אם למסקנה חולב פרה דאורייתא, ואם דאורייתא איזה דאורייתא בדיוק או שהאיסור הוא דרבנן, ורק נזכיר שדעת הרשב"א (שבת צה, א) שחולב פרה איסורו דרבנן כיון שאין דישה אלא בגי"ק, ולשיטתו לא אמרינן בע"ח נחשבים גי"ק.
בדעת מרן השו"ע (או"ח שה, כ) שהזכיר רק חליבה ע"י גוי נח' גדולי עולם מה דעתו באיסור חליבה בשבת,
המשפטי עוזיאל (ח"א או"ח סי ח') למד שלדעת השו"ע איסור חליבה דרבנן, ואילו הצי"א (ח"ב סי' ג פ"ג) למד שלדעת השו"ע אסור דאורייתא.
לפני החזו"א רצה הרב עוזיאל זצ"ל להתיר חליבה באופן שלא היו מצויים גויים ע"י כמה תנאים המבוארים בתשובות שלו (או"ח סי' י')
ומרן הגראי"ה זצ"ל באורח משפט (או"ח סיק סד') חלק בנחרצות בנידו"ד ונביא מקצת לשונו:
"אי אפשר לנו להקל ראש בדבר ולהתיר איסור תורה לרובא דרבוותא, ע"י ישראל בשבת. ודי לנו אם נעלים עין מאלה שהם מקילין לחלוב ע"ג קרקע, וגם זה אין ראוי שתצא הוראה מפורשת משום ת"ח המוחזק בהוראה, אבל חלילה וחלילה להרחיב עוד את ההיתר".
כיון שאנו באים לדון בדברי החזו"א נעבור לדבריו.
ידוע שמרן החזו"א זצ"ל בא להתיר את החליבה למושבים החרדים שכן היה קשה למצוא גוי שיחלוב וכו' וכמו שהתמודדו קמאי לפניו בבעייה, והעלה למסקנה (או"ח לח, ד) שאפשר להלביש את הצינורות על העטינים של הפרה וכשאח"כ יתחיל הזרם החשמלי ואמר על זה :"שאין זו אלא גרמא מהגרמות המותרות". עוד הוסיף לומר, דאם הלביש את הצינור והחלב הולך לאיבוד ואח"כ שם דלי לקבל את החלב כתב שאין בזה חיוב, אבל איסור יש בזה.
וכשלמדנו את הדברים, עמדנו על גדרי גרמא הנלמדים מסוגיא דסנהדרין עז', א ובעיקר התוסק שם ד"ה סוף חמה, וכידוע שיש כמה שיטות איזה תירוץ הוא עיקרי להלכה.
הגר"ש ישראלי זצ"ל (ראש ישיבת מרכז הרב) בספרו עמוד הימיני (סי' כה) בירר את הסוגיא ואת דעת החזו"א, ובאמת העלה את השאלה שאתה שואל אם מותר לחלוב לאיבוד כשאנו מתעדים לחלוב לכלי, והביא ראיה ברורה שאין בזה איסור מדברי רבא סנהדרין עז, ב- הזורק חץ ותריס בידו וכו', אך זאת למודעי שהגר"ש ישראלי רצה לחלוק על החזו"א ולאסור מה שהתיר לסובב את הברז שהחלב ילך לכלי ורצה לדמותו למאן דאשקיל בידקא דמיא בכוח ראשון שחייב וגם פה ברגע שמסובב את הברז החליבה עוברת לכלי (מה שקצת צריך לשאול עליו לכאורה הוא לא חולב החליבה כבר קיימת הוא רק משנה את הזרם, וכמדומה שלמדנו שאלנו ככה עליו).
לגבי גירי דיליה, כתב הגר"ש ישראלי שלא שייך אישו משום חיציו אלא באופן שהתוצאות באו מכוח הפעולה הראשונה בלי שום פעולה נוספת, אך בחליבה אף אחרי החיבור של המכונות לא די בזה לחלוב אלא בעינן עוד פעולה נוספת של פעולת המכונה ע"י שעון שבת, ומימלא רואים את חיבור המכונות כפעולה שאין בה שום מלאכה כלל ואח"כ זה ממש פעולה חדשה נפרדת ודימה דין זה לגמ' ב"ק (כג, א) נפלה גדר שלא מחמת דליקה שפטור מדין חציו לדעת הכל.