ותו פסיל התם ס"ת שכתבו גר או ממזר. ומורי הרב רבינו שמחה כתב דל"ג ממזר משום דקתני התם זה הכלל כל דמוציא את הרבים ידי חובתן כותבו וממזר מוציא את הרבים ידי חובתן. ואיני יודע מאין לו שהוא מוציא את אחרים ידי חובתן דהא מההיא דמס' סופרים איכא למילף שאינו מוציא אי מדאורייתא אי מדרבנן. ואני ראיתי כתוב דממזר ה"ט דפסול שכשיגיע לפסוק לא יבוא ממזר בקהל ה' נחפז ואינו כותב אזכרה לשמה. ואפי' אמר נתכוונתי אנן סהדי שלא נתכוין. והיינו טעמא [דגר] דגר דקתני במס' סופרים היינו גר תושב אוכל נבילות לתיאבון וכשיבוא לכתוב לא תאכלו כל נבילה לגר אשר בשעריך תתננה וגו' עד כי עם קדוש אתה לה' אלהיך ההוא נמי אינו כותב אזכרה זו לשמה
וכבר העיר בזה הש"ך בסי' רפא -
יש פוסלין - במרדכי כתב טעם אחד דכשמגיע לפסוק לא יבא ממזר בקהל ה' נחפז ואינו כותב האזכרה לשמה ואפי' אמר נתכונתי אנן סהדי שלא נתכוון וה"נ בגר תושב כשיבא לכתוב לא תאכל כל נבלה וגו' לגר אשר בשעריך תתננה וגו' כי עם קדוש אתה לה' אלהיך וכ"כ בעט"ז טעם זה אבל באמת טעם זה אינו עיקר דא"כ אמאי כל הס"ת פסולה תפסל אותה יריעה ותו לא ועוד דא"כ ס"ת שכתבו ממזר או גר חוץ מאותן פסוקים תתכשר אבל במרדכי שם כתב עוד טעם אחר ממזר אינו מוציא רבים ידי חובתן וכל שאינו מוציא רבים י"ח פסול לכתוב עוד נ"ל טעם דדמי לעבד ואשה וקטן שאינם חייבים במצות להכי פסולים לכתוב ס"ת וה"נ גר וממזר יש כמה וכמה מצות שאין חייבים בהם י"ל לפ"ז כל הס"ת פסולה בכל ענין וכן נראה מדברי המחבר
וע"ע שו"ת נודע ביהודה מהדורא תניינא יורה דעה סימן קפב ושו"ת חתם סופר חלק ב יורה דעה סימן רעא שהאריכו בדין זה ובטעמו.
ועתה באתי על אשר ראיתי בערוגת הבושם (רבו של האו"ז) שכתב בדין זה כך -
ולכאו' במש"כ משונין באיסורין כוונתו כעין ד' הש"ך. לא כך?ולא ניתן לעשותן לתשעה הן מפורשין, בהשולח ובהתכלת, ת״ר ספר תורה ותפילין ומזוזות שכתבו מין גוי עבד קטן ואשה כותי ישר׳ משומד ומסור וכו׳ ואין מהן רק ח׳. ושמעתי שבמסכת סופרים מונה ממזר, והכי אית׳ הת׳ אינו רשאי לכתוב אלא א"כ יודע לקרות, ספר תורה שכתבו מין או ממזר או עבד וכו׳ עד זה הכלל כל המוציא רבים ידי חובתן כתבו מוציא רבים ידי חובתו, כל שאינו מוציא רבים ידי חובתו, אף כתבו אינו מוציא רבים ידי חובתו. וה"ר שמחה ז״ל כתב דמסור גרסינן וממזר מוציא רבים ידי חובתן, ומסור קנס הוא ונתנו לו דין משומד שכופר במצות, וגר שחזר לסורו מחמת יראה שכתב ספר תורה קורין בו, והכי אית' בהשולח עד כאן. ועוד אני אומ׳ והלא ממזר ישנו בקשירה א״כ ישנו בכתיבה כדאית׳ בהשולח, ולאו פירכ׳ היא, דמוסר נמי ישנו בקשירה ופסול, אלא יש מהם מטעם כל שישנו בקשיר׳ ויש מטעם שמשונין באיסורין. ולשון רש״י משומד ומסור הרי פרקו מעליהם עול. או יהיה תשיעי אנדרוגינוס למ״ד ביריה בפני עצמה היא לא איש ולא אשה, אי נמ׳ שכור מטעם קטן, אי נמ׳ שוטה, והא דלא תני בהשולח משום דקטן ושוטה חד טעמי להו
דרך אגב, על פסול ערל לעדות כבר שמעתם? כך היא שי' המהר"ם מרוטנבורק, עי' קוב"ש ח"ב סי' לה
