פיטום הקטורת על קלף

[לא נורא]

אבקש מחו"ר הפורום, לציין לי מ"מ בענין אמירת פיטום הקטורת על קלף דייקא, ענינה וסגולתה.
תזכו למצוות.

[איתן]

מוזר שתהיה סגולה שקשורה לכתיבת קטע מתורה שבעל פה שאיו לכותבה. אלא שנצרכו לכך מפני הקושי.

[מה שנכון נכון]

אבקש מחו"ר הפורום, לציין לי מ"מ בענין אמירת פיטום הקטורת על קלף דייקא, ענינה וסגולתה.
תזכו למצוות.

מיבי"א ח"ט יו"ד סימן כג.

עמדתי ואתבונן במ"ש הגר"ח פלאג'י בכף החיים (סי' טו"ב אות ח"י) בשם משפט צדק, שנכון לכתוב פרשת פיטום הקטורת והברייתא שלה על קלף או גויל בכתב אשורית כמו בספר תורה, ובכל יום יקרא מתוכה פיטום הקטורת, והיא סגולה לפרנסה טובה ועושר, כי הקטורת מעשרת (יומא כו א) ותמיד תהיה פרנסתו בריוח. וכ"כ עוד בספרו רוח חיים (סי' קלב סק"ד). ויסודתו בהררי קודש בספר סדר היום לרבינו משה בן מכיר (אשר חי בדורו של מרן הבית יוסף) עמוד ט וז"ל: והחושש על נפשו ראוי לו להשתדל בכל עוז, לכתוב כל ענין הקטורת בקלף כשר בכתיבה אשורית, ולקרות אותו פעם אחת בבוקר ופעם אחת בערב, ואני ערב. עכ"ל. והעתיקו הרב מעבר יבק (ענן הקטורת סוף פרק ב דף קסא ע"א). וכן נהגו בכמה קהלות.

וע"ע מזהב ומפז.

[קו ירוק]

ועדיין הערתו של הרב איתן צודקת וצע"ג (ועוד בכתב אשורית)

[יוצא פוניבז']

מוזר שתהיה סגולה שקשורה לכתיבת קטע מתורה שבעל פה שאיו לכותבה. אלא שנצרכו לכך מפני הקושי.

הקושי הוא להיפך, נהיגת היתר בכתיבת פרשה מתורה שבכתב.
בשם הגריש"א מטו להיתר משום שהוא בכלל היתר כתיבת סידורים.

[איש_ספר]

מוזר שתהיה סגולה שקשורה לכתיבת קטע מתורה שבעל פה שאיו לכותבה. אלא שנצרכו לכך מפני הקושי.

הקושי הוא להיפך, נהיגת היתר בכתיבת פרשה מתורה שבכתב.
בשם הגריש"א מטו להיתר משום שהוא בכלל היתר כתיבת סידורים.

בקבצי או"ת היה פולמוס מתמשך ע"כ.

[איתן]

מוזר שתהיה סגולה שקשורה לכתיבת קטע מתורה שבעל פה שאיו לכותבה. אלא שנצרכו לכך מפני הקושי.

הקושי הוא להיפך, נהיגת היתר בכתיבת פרשה מתורה שבכתב.
בשם הגריש"א מטו להיתר משום שהוא בכלל היתר כתיבת סידורים.

אין הכי נמי, שלא יכתבו כלום, לא פרשה מהתורה ולא קטע מתורה שבעל פה. או על כל פנים שלא יהפכו לסגולה משהו שמעיקר הדין, אף שאינו הלכה למעשה, בעייתי.

[אוצר החכמה]

לא הבנתי למה הקושי הוא להיפך. הקושי כאן הוא שאין היתר לכתוב דברים שבעל פה, כמו שכתב איתן וזה נושא הסידורים שהוזכר.

[יוצא פוניבז']

לא הבנתי למה הקושי הוא להיפך. הקושי כאן הוא שאין היתר לכתוב דברים שבעל פה, כמו שכתב איתן וזה נושא הסידורים שהוזכר.

שו"ע יו"ד סי' רפג ס"ב:

לא יכתוב מגילה בפני עצמה שיהיו בה פרשיות. ואין כותבין מגילה לתינוק להתלמד בה, ואם דעתו להשלימה לחומש, מותר.

[אוצר החכמה]

לא הבנתי את כוונתך.
פיטום הקטורת הוא ברייתא ולא פרשה מן התורה. והבעייה בכתיבתה הוא משום דברים שבע"פ אי אתה רשאי לכתבן.

[לעומקו של דבר]

לא הבנתי את כוונתך.
פיטום הקטורת הוא ברייתא ולא פרשה מן התורה. והבעייה בכתיבתה הוא משום דברים שבע"פ אי אתה רשאי לכתבן.

עמדתי ואתבונן במ"ש הגר"ח פלאג'י בכף החיים (סי' טו"ב אות ח"י) בשם משפט צדק, שנכון לכתוב פרשת פיטום הקטורת והברייתא שלה על קלף או גויל בכתב אשורית כמו בספר תורה

היינו שכותבים שם פסוקי "קח לך סמים" וכו' מלבד הברייתא.

וכידוע שאמר הגריש"א שצריך להיות מכוסה בבד (ולא די בזכוכית) וכן הוא בלדרמן.

[מה שנכון נכון]

ביבי"א הנ"ל האריך לפקפק מטעם זה שאין כותבין פרשיות, וכנגד זה יש תשובה מר"מ לוי.

[אנא עבדא]

מוזר שתהיה סגולה שקשורה לכתיבת קטע מתורה שבעל פה שאיו לכותבה. אלא שנצרכו לכך מפני הקושי.

קודם כל, כדאי לציין מה שהרמ"א מביא בסוף סי' קל"ב מהב"י: "ויש שכתבו ליזהר לומר פטום הקטורת מתוך הכתב ולא בעל פה, משום שהאמירה במקום ההקטרה, וחיישינן שמא ידלג אחד מסממניה, ואמרינן (כריתות ו:) שהוא חייב מיתה אם חסר אחת מסממניה"

[אנא עבדא]

ולגבי קלף, הא לך מקום יותר קדום מהגר"ח פלאג'י, והוא מה שכתב בעל ה"סדר היום" (ב"סדר עבודה"):
"החושש עליו ועל נפשו ראוי להשתדל בכל עוז בענין הזה, ולכתוב כל ענין הקטורת בקלף כשר בכתובת אשורית ולקרות אותו פעם אחד בבוקר ובערב בכוונה גדולה, ואני ערב".

[מה שנכון נכון]

ולגבי קלף, הא לך מקום יותר קדום מהגר"ח פלאג'י, והוא מה שכתב בעל ה"סדר היום" (ב"סדר עבודה"):
"החושש עליו ועל נפשו ראוי להשתדל בכל עוז בענין הזה, ולכתוב כל ענין הקטורת בקלף כשר בכתובת אשורית ולקרות אותו פעם אחד בבוקר ובערב בכוונה גדולה, ואני ערב".

כבר הובא בהודעה למעלה ע"ש.