אמירת ברכו כמה אנשים יחד – היה מנהג כזה אצל הספרדים?

[מָרוֹקַאִי זן חזו''א]

מנהג הספרדים כיום בכל המקומות, לומר ברכו את ה' המבורך שלאחר קדיש יתום, כמה אנשים יחד.
הגרח"ק כתב, (בתשובה נדפסה בגליון אליבא דהלכתא), שזו ברכה לבטלה.
ובפוסקים לא הוזכר כלל עניין זה, (הגם שקדיש ביחד הוזכר), ונראה שזה נשתרש רק בדור האחרון ע"י עמרצים.
וכ"כ הגרב"צ מוצאפי.
שאלה - 113858
לכבוד הרב מוצפי שליט"א.
לגבי "ברכו את ד'" שלפני עלינו לשבח. האם כאשר מספר אנשים אומרים את הקדיש כולם יכולים לומר את ה"ברכו"? יש שטענו שזו ברכה לבטלה היתכן?.
תשובה:
במקור ההלכה רק אדם אחד אומר, וכן נוהגים יהודי תימן ויהודי אשכנז, ואנחנו לא מעירים לאלו שאומרים יחד כי לא ישמעו לנו.

ובחיפוש באוצר מצאתי באור תורה:

אור תורה שמ''ט תשנ''ז.jpg (66.45 KiB) נצפה 3106 פעמים

ובהזדמנות זו אשאל מי יודע מיהו החכם שביטל מנהג זה, ועפ"י איזו תשובה?

[מָרוֹקַאִי זן חזו''א]

שלחו לי באישי שהכוונה לתשובת הריב"ש סימן של"ד.
וכעת נשארה השאלה הראשונה, איזה חכם רצה לבטל מנהג זה?
(וכן האם יש מחכמי דורנו שעסקו בעניין זה)?

[מָרוֹקַאִי זן חזו''א]

תשובת הגרב"צ מוצפי בעניין.

שאלה - 113858
לכבוד הרב מוצפי שליט"א
לגבי "ברכו את ד' " שלפני עלינו לשבח . האם כאשר מספר אנשים אומרים את הקדיש כולם יכולים לומר את ה"ברכו"? יש שטענו שזו ברכה לבטלה היתכן?.
תשובה:
במקור ההלכה רק אדם אחד אומר, וכן נוהגים יהודי תימן ויהודי אשכנז, ואנחנו לא מעירים לאלו שאומרים יחד כי לא ישמעו לנו.

[קו ירוק]

שאלה מענין לענין: אמירת הקדיש ע"י כמה אנשים אינו ענין שהתהווה בטעות כמו אמירת ה'ברכו' המדובר,
או שמא רק משום שברכה בשם לא אומרים כמה יחד?
הנימוק לומר ששניהם מאותה טעות משום דזה דבר שאין אומרים אותו אלא בעשרה ולא ביחיד (להוציא את כל הברכות שיחיד חייב בהם וכאשר רוצים לברך כ"א בפ"ע מבלי להזקק לש"צ זה מותר).

[שערי חכמה]

עי' בכף החיים (סי' נה ס"ק לב) דפשיטא ליה שאין שום בעיה שכמה אומרים "ברכו" ביחד כפי המנהג.
ומ"ש בשם הגרח"ק שהוא ברכה לבטלה תמוה בתכלית, ומ"מ אזיל בשי' החזו"א שגם קדיש א"א לומר ביחד, וגדולי האחרונים הנ"ל לא ס"ל הכי, וכן המנהג פשוט.

[קו ירוק]

גם חזרת הש"ץ אפשר שיאמרו כמה אנשים ביחד?
מה ההבדל ?

[מכון חכמי ספרד]

עי' בכף החיים (סי' נה ס"ק לב) דפשיטא ליה שאין שום בעיה שכמה אומרים "ברכו" ביחד כפי המנהג.
ומ"ש בשם הגרח"ק שהוא ברכה לבטלה תמוה בתכלית, ומ"מ אזיל בשי' החזו"א שגם קדיש א"א לומר ביחד, וגדולי האחרונים הנ"ל לא ס"ל הכי, וכן המנהג פשוט.

הואיל ודברי כה"ח חביבין עלי, ראיתי להציג בדברי אותו קטע שהזכרת עוד חידוש שאנשים משתדלים לנהוג להיפך.

[צורב מתחיל]

עי' בכף החיים (סי' נה ס"ק לב) דפשיטא ליה שאין שום בעיה שכמה אומרים "ברכו" ביחד כפי המנהג.
ומ"ש בשם הגרח"ק שהוא ברכה לבטלה תמוה בתכלית, ומ"מ אזיל בשי' החזו"א שגם קדיש א"א לומר ביחד, וגדולי האחרונים הנ"ל לא ס"ל הכי, וכן המנהג פשוט.

הואיל ודברי כה"ח חביבין עלי, ראיתי להציג בדברי אותו קטע שהזכרת עוד חידוש שאנשים משתדלים לנהוג להיפך.

לא הבנתי מה ראית בכה"ח היפך ממה שמשתדלים היום.

כאשר כולם אומרים ביחד ממש את הקדיש וכולם בקול זהו המצב העדיף (אם נוהגים לומר כמה ביחד), ולכן המציאו כמה בתי כנסיות את הרעיון שיתקבצו כולם ביחד ואז יצליחו להגיד בקצב אחד, אבל כולם אומרים בקול רם.

הכה"ח מדבר על מי שמתקרב לחזן ובגלל זה אומר בשקט, ולכן נותן פיתרון שיעמוד בריחוק ויאלץ ממילא להגביה קולו, וכמו שכותב מתחילה יכוין לסיים יחד עם הש"ץ שאומר בקול.