שאלה הלכתית - האם מותר לגלגל חוב בכרטיס אשראי לחודש הבא?

[היא שיחתי]

יש ברשותי כרטיס שנותן אפשרות לדחות חיובים לחודש הבא בריבית מסויימת
האם מותר לי לדחות את התשלום?
אני מניח שיש להם היתר עיסקא (לאומי קארד, לבנק עצמו יש היתר עיסקא)

האם יש חילוק בהלכה אם מה שאין לי כסף לשלם הוא מחמת כך שביצעתי איזו השקעה לאחרונה?

האם יש חילוק בין סתם אוברדראפט בבנק לזה?

וסתם אוברדראפט מותר להחזיק?


אבקש מהמנהלים להשאיר האשכול כאן עקב דחיפות הנושא וחשיבותו לכולם (כידוע למטפחת יש יותר פופולריות...)

[היא שיחתי]

נו?

[חיים]

מדובר בריבית או בעמלה על פעולת דחיית התשלום, יש הבדל ביניהם.

[היא שיחתי]

מדובר בריבית או בעמלה על פעולת דחיית התשלום, יש הבדל ביניהם.

אני מניח שבעמלה אין בעיה
שאלתי היא בריבית
אם יש לך טעם לאסור עמלה אשמח לשמוע

[חיים]

אגב, עצם השימוש במלה "ריבית" מורה כי הדבר אסור.

[היא שיחתי]

אגב, עצם השימוש במלה "ריבית" מורה כי הדבר אסור.

ביתד זה "עלות אשראי"

[בן החכם]

שאלה שאני גם מתחבט בה רבות, ואני ישמח לשמוע את חוו"ד התלמידי חכמים דבאתרא קדישא הדין.
למישהו יש מידע מוצק אם לכל חברות האשראי יש היתר עיסקא, וכן למשל חברות חשמל מים וגז, שיש אפשרות לדחות את התשלום תמורת עמלה או ריבית, אם זה נקרא ריבית.

[אוהב אוצר]

מידע מוצק הוא שגם למי שיש, לא לכולם יש היתר עיסקא מדוייק לפי כל הדעות וכמו מעשה שהיה לאחרונה עם אדם אחד שבעקבות סעיף בהיתר שהבנק לא הראה שיש אמת בו, התעוררה שאלה דחופה שהובהלה קמיה דמרן הגריש"א שליט"א ועשו היתר עסקא ע"פ.

לגבי החברות המרכזיות, עיריה חשמל וכו', יש הסוברים שדינם לא שווה לשאר בתי עסק ובנקים כי הם גובים ריבית על איחור בתשלום בע"כ של המשלם וללא רצונו ואין לו ע"ז שליטה ולכן לכתחילה יש לעשות הכל לא לאחר לשלם בכדי שלא יהיה חשש רבית אבל אם קרה, מותר. [וצריך לשלם, מה לעשות....]

[חיים]

ראיתי פעם עצה בשם הגרש"ז אויערבאך זצ"ל לגבי אוברדראפט. שיחזיק אדם שתי חשבונות בבנק, חשבון אחד לא פעיל עם יתרת זכות נניח של אלף ש"ח, וכך יוכל להחזיק מסגרת אשראי של אלף ש"ח בחשבון השני, ואז גם אם יהיה במינוס, לא יהיה נחשב הדבר שהוא לווה בריבית, שהרי הבנק חייב לו כנגד זה סכום דומה.
מעניין אם גם בפיקדון של חיסכון, יהיה החשבון הזה נכון, היינו שסכום הפיקדון יהיה נחשב כחוב נגדי לסכום המינוס שבחשבון. שהרי אפשר לטעון שאין קשר בין הדברים. הפקדון הוא פקדון, וההלוואה היא הלוואה.
מה דעת חברי הפורום על כלל הדברים.

[חצקל]

את כל דברי הרבנים לעיל לא התחלתי להבין, נראה שאנו מדברים בשפה שונה

מהו לדעתכם ההיתר לשלם לחברת חשמל חצי שקל נוסף בגלל שדחו לכם את התשלום בחודש? איזה ריבית יותר מפורשת מזה יש?

כנ"ל לגבי דחיית חיוב האשראי לחודש הבא שזאת הלוואה לכל דבר ולוקחים עליה ריבית. מה ש"כולם עושים" אינו מהווה היתר בשום אופן.

מה שכן בבנק יש מקום להתיר [בדוחק], הבנק עושה להדיא היתר עיסקא [משא"כ חברות אשראי חשמל מים] וברגע שאתה במינוס אפי' על הוצאות שוטפות, אם לא היה לך את הכסף הזה שמשכת היית צריך לעשות את זה על חשבון העיסקאות האמיתיות שלך ולכן מתירים. קולא נוספת זה מי שיש לו נכס [דירה למשל] וזה נקרא השקעה ובלי כסף נזיל הוא לא יכול לסחור בה.
הדברים הנ"ל ידועים לכל ילד, ורק באתי לעורר שזה תקף רק בבנק שעשה היתר עיסקא והוא לוקח סיכונים ביחד איתך [???] משא"כ כל השאר

[יאיר]

אין ספר מפורסם שעוסק בזה?
זה די מקומם לשמוע שבנושא כ"כ חשוב אין פסיקה ברורה ומפורסמת לרבים ויתכן שרבים נכשלים.
מישהו יכול להביא מקורות מוסמכים או לפחות היותר בקיאים כאן בהלכה יורו לנו הדרך אשר נעשה.
חצקל - אולי בידך מקורות לדבריך.
גם אני לפני כשנה ניסית לברר ולא מצאתי דברים ברורים בנושא ועדיין יש בידי ספיקות.
1.מתי מותר להשתמש באשראי?
2.האם קרדיט מותר (למי שמכיר. תשלום יותר גבוה עבור פריסת תשלומים)?
3.מי אלו שעושים היתר עיסקה ומי לא? איך אפשר לדעת?
4.אם החברה מורידה 2-3 שקל עבור תשלום דרך הוראת קבע קבועה (זה משתלם להם כדי שלא יצטרכו "לרדוף" אחריך) האם יש בזה בעיה של ריבית?
ועוד כהנה וכהנה...מי שיכול להביא מקורות ברורים ומוסמכים אודה לו על כך.
וכן מי שבקי בדברים אלו (בצורה ודאית) אל ימנע הלכה בישראל.
תודה.

[יצג]

יעויין כאן:

נתיבות שלום.png (201.52 KiB) נצפה 6216 פעמים

[יאיר]

ישר כח ר' יצג!
קצת מסובך ומורכב (את ההערה למטה עדיין לא קראתי).
יוצא בנתיים כך:
א.קניה רגילה בישרכארט בתשלום אחד ודאי מותרת. (למרות ששמעתי שיש המפקפקים/אוסרים אף בכך).
ב.קניה בתשלומים (במחיר הרגיל של המוצר ולא יותר) מותרת. (צ"ע בענין החצי שקל שהאשראי לוקחים על כל תשלום).
ג.קניה בקרדיט (בתשלומים ומחיר יותר גבוה) אסורה אך כל זה רק למי שאינו סומך על ההיתר עסקה של הבנקים.
בזמנו בצעירותי, ניגשתי לרב הפוסק של הישיבה והוא אמר לי שאפשר לסמוך על ההיתר עסקה. (אך כל אחד ורבותיו הוא).
ועדיין צ"ע בכמה עניינים. נחכה לבקיאים בדבר.

[חצקל]

ב.קניה בתשלומים (במחיר הרגיל של המוצר ולא יותר) מותרת. (צ"ע בענין החצי שקל שהאשראי לוקחים על כל תשלום).
ג.קניה בקרדיט (בתשלומים ומחיר יותר גבוה) אסורה אך כל זה רק למי שאינו סומך על ההיתר עסקה של הבנקים.

ר' יאיר, אני עדיין בצעירותי ושאלתי רבנים פוסקים בישיבה בנוגע לעמלה של החצי שקל: אין בזה בעיה כלל. עמלה שהיא קבועה מעצם קביעותה מוכח שהיא עמלה ולא ריבית. הדבר מצוי מאד במכונות פחיות החדשות שיש בהם אופציה לקנות בכרטיס אשראי בחיוב נוסף של חצי שקל, כשהייתי יותר צעיר מצעירותי כיום נמנעתי מלהשתמש בזה עד שרב פוסק בישיבה הסביר לי את הקטע.
ג. לא כ"כ הבנתי איך הרב גלבר מקשר את הקרדיט להיתר עיסקא של הבנק, זה משהו אינדיוודואלי מול חברת האשראי והיא לא עושה היתר עיסקא. אני לא רואה בעניותי מקום להתיר

[יאיר]

מהיכן אתה יודע מי עושה היתר עסקה ומי לא?

[יאיר]

ג. לא כ"כ הבנתי איך הרב גלבר מקשר את הקרדיט להיתר עיסקא של הבנק, זה משהו אינדיוודואלי מול חברת האשראי והיא לא עושה היתר עיסקא. אני לא רואה בעניותי מקום להתיר

הוא טוען שגם הבנק (בנוסף לחברת האשראי) מלוים את הכסף ולכן ההיתר עסקה חל כאן.

[חצקל]

לא ידוע שחברות האשראי עושות היתר עיסקא.
למה הבנקים מלוים כסף? בסוף החודש הכסף נמשך מהאברך [במידה ויש לו בחשבון], את הכאב ראש לשלם לבעלי העסק לוקחים חברות האשראי על עצמם. כך הסברא נותנת

[יאיר]

איני בקי בכגון דא...נקוה שהבקיאים יפתרו לנו את הבקיעים...

[חצקל]

איני בקי בכגון דא...נקוה שהבקיאים יפתרו לנו את הבקיעים...

הלוואי. חושבני שאברך בן תורה חייב לדעת את הדברים האלה לפחות באופן בסיסי. חלק מזה נוגע לדאוריתא.
אנו הצעירים עוד לא בעניין....

[יאיר]

אני מסכים איתך.
הייתי מפרט לך אך לא ע"ג במה זו.