גנזים,
הטיעון שהחזו"א חזר בו מהתואר הזה לא משכנע כלל, מילא אם היה מכתב בהלכה וידוע שחזר בו מהוראה מסויימת אפשר להבין השמטה [וג"כ בסימון מתאים שאומר כאן השמטתי משהו],
אבל לטעון ש'חזר בו' מהתואר?
איזה מין טיעון זה?
ואם חזר בו למה לא להדפיס משנה ראשונה?
והכי גרוע הצנזור וההשמטה, אם אינך חפץ תשמיט המכתב לגמרי, אל תערוך את דברי החזו"א לפי דעתך.
ואם אתה יודע את זהותי אני מרשה לך לשרוף את ביתי.
לדמות הגרח"י דינקליס בעל 'דעת יוסף'\ יחסי הרב קוק והחזו"א
Re: לדמות הגרח"י דינקליס בעל 'דעת יוסף'\ יחסי הרב קוק והחזו
סופר כתב:ואם אתה יודע את זהותי אני מרשה לך לשרוף את ביתי.
אל תאמר כן, כי אם הוא טועה וחושב - למשל - אותי כי הנני אתה, הרי ישרוף את ביתי. ומה חטאי ומה פשעי?
Re: לדמות הגרח"י דינקליס בעל 'דעת יוסף'\ יחסי הרב קוק והחזו
צדק כרם בחששו, ועל כן אודיע כי הנני מוחל מראש למר 'גנזים ושות' אם יפרסם כאן את שמי וזהותי ה'ידועים לו'.
Re: לדמות הגרח"י דינקליס בעל 'דעת יוסף'\ יחסי הרב קוק והחזו
מתפעל כתב "פשוט פאתטי רמת הכתיבה והמגמתיות כשהכל סובב סביב הקנאות"
אני דווקא ראיתי בכתבה, שלימוד בלי מחשבה היה חמור אצלו לא פחות מקלות ביר"ש.
הלואי על כולם.
אני דווקא ראיתי בכתבה, שלימוד בלי מחשבה היה חמור אצלו לא פחות מקלות ביר"ש.
הלואי על כולם.
Re: לדמות הגרח"י דינקליס בעל 'דעת יוסף'\ יחסי הרב קוק והחזו
עתה ראיתי מכתב מהסטייפלער (מוצש"ק פרשת תולדות התשי"ח) הממוען לרד"צ מרצבך, הרב מרצבך עסק בטיפול בנוער מבני עדות המזרח שבערי השדה, והתקשה בשילובם בישיבות הק'.
אחרי שמדגיש הסטיפלער את העון החמור בדחית נפשות אלו, הוא מפרט בפניו מספר ישיבות בהם יתאפשר הכנסתם של בחורים אלו.
בסוף הרשימה הוא כותב: כמדומה שבישיבת מרכז הרב מקבלים ספרדיים בלא קישויים. ואע"פ שיסודו מהרב קוק מ"מ התלמידים היוצאים משם הם שומרי תורה ות"ח חשובים.
והמשפט כולו חידוש. א. יסודו מהרב קוק, ריעותא גדולה בעיניו. ב. עדות על הפירות הטובים שהישיבה מוציאה.
המכתב פורסם לראשונה בספר השקדן ח"ב שהופיע בשנה זו. עמ' 107.
המחבר שראה צורך להתנצל על הדברים כותב 'מכתב זה שטרם פורסם עדיין ונכתב באותן שנים בהם כיהן הגר"י אריאלי כראש ישיבה'. אבל כמדומה שלא עלתה לו התנצלותו משום שהגר"י אריאלי לא היה אז בישיבה כבר.
יצוין שבספר הזכרון 'אשל אברהם' שכבר נזכר כאן, מתפרסם מכתב מר' אברהם (בהג"ר שבתי) יגל, (משנת תשט"ו או תשט"ז) המלצה על בחור הלומד בישיבת סלונים וחפץ להמשיך בישיבת מרכז הרב. ר' אברהם ממליץ עליו לפני ראשי הישיבה ואל המכתב מצטרף גם הסטייפלער.
אחרי שמדגיש הסטיפלער את העון החמור בדחית נפשות אלו, הוא מפרט בפניו מספר ישיבות בהם יתאפשר הכנסתם של בחורים אלו.
בסוף הרשימה הוא כותב: כמדומה שבישיבת מרכז הרב מקבלים ספרדיים בלא קישויים. ואע"פ שיסודו מהרב קוק מ"מ התלמידים היוצאים משם הם שומרי תורה ות"ח חשובים.
והמשפט כולו חידוש. א. יסודו מהרב קוק, ריעותא גדולה בעיניו. ב. עדות על הפירות הטובים שהישיבה מוציאה.
המכתב פורסם לראשונה בספר השקדן ח"ב שהופיע בשנה זו. עמ' 107.
המחבר שראה צורך להתנצל על הדברים כותב 'מכתב זה שטרם פורסם עדיין ונכתב באותן שנים בהם כיהן הגר"י אריאלי כראש ישיבה'. אבל כמדומה שלא עלתה לו התנצלותו משום שהגר"י אריאלי לא היה אז בישיבה כבר.
יצוין שבספר הזכרון 'אשל אברהם' שכבר נזכר כאן, מתפרסם מכתב מר' אברהם (בהג"ר שבתי) יגל, (משנת תשט"ו או תשט"ז) המלצה על בחור הלומד בישיבת סלונים וחפץ להמשיך בישיבת מרכז הרב. ר' אברהם ממליץ עליו לפני ראשי הישיבה ואל המכתב מצטרף גם הסטייפלער.
Re: לדמות הגרח"י דינקליס בעל 'דעת יוסף'\ יחסי הרב קוק והחזו
אף שמסתבר, מ"מ אין ראיה גמורה על ריעותא בעיניו. ייתכן שהניח שכך תהא דעתו של הממוען ומבקש להפיג את חששו.
Re: לדמות הגרח"י דינקליס בעל 'דעת יוסף'\ יחסי הרב קוק והחזו
איש ספר, זה חידוש בעיניך שהסטייפלער אחז שיש ריעותא במה שהרב קוק יסד את הישיבה?
חשבתי שזה דבר פשוט.
מעניין אם בשנה המדוברת, תשי"ח, כבר השתנתה הישיבה מבחינת המראה החיצוני של התלמידים. בזמן הרב קוק הלכו כולם בחליפות ומגבעות והיתה הישיבה בענין זה כמו הישיבות הקדושות.
חשבתי שזה דבר פשוט.
מעניין אם בשנה המדוברת, תשי"ח, כבר השתנתה הישיבה מבחינת המראה החיצוני של התלמידים. בזמן הרב קוק הלכו כולם בחליפות ומגבעות והיתה הישיבה בענין זה כמו הישיבות הקדושות.
Re: לדמות הגרח"י דינקליס בעל 'דעת יוסף'\ יחסי הרב קוק והחזו
מתפעל, בתוך עמי אנכי יושבת, ולא חשבתי שהסטייפלער נמנה על מעריצי הרב קוק, אבל בכ"ז עדין היה חידוש בעיני שיש רבותא בכך שמישיבה של רב קוק יוצאים 'שומרי תורה'!
אגב, מי שרוצה ללמוד על ערכו של כל המאמר בהעדה, הרי שמלבד הקטע המגוחך שהזכרתי מקודם על טענת הזיוף נגד מכתבו של החזו"א, הנה קטע נוסף שמאיר באור יקרות את מדרגת הדברים כולם.
אגב, מי שרוצה ללמוד על ערכו של כל המאמר בהעדה, הרי שמלבד הקטע המגוחך שהזכרתי מקודם על טענת הזיוף נגד מכתבו של החזו"א, הנה קטע נוסף שמאיר באור יקרות את מדרגת הדברים כולם.
- ללא שם.JPG (57.27 KiB) נצפה 14965 פעמים
Re: לדמות הגרח"י דינקליס בעל 'דעת יוסף'\ יחסי הרב קוק והחזו
מתפעל כתב:מעניין אם בשנה המדוברת, תשי"ח, כבר השתנתה הישיבה מבחינת המראה החיצוני של התלמידים. בזמן הרב קוק הלכו כולם בחליפות ומגבעות והיתה הישיבה בענין זה כמו הישיבות הקדושות.
שנת תשי"ח היתה משנות הקמת ישיבת 'מרכז הרב' לתחייה, לאחר שנים שבהן הלכה ודעכה. רובם המוחלט של תלמידיה באותה תקופה היו בוגרי ישיבת כפר הרוא"ה, שחלקם למדו גם בישיבת 'כרם ביבנה' בטרם הגיעו לישיבת 'מרכז הרב'.
רבנים ספרדים שלמדו באותה תקופה (או מעט מאוחר יותר) בישיבה הם הרב דוד חי הכהן מבת ים והרב יוסף טולידאנו מגבעת זאב.
-
תוך כדי דיבור
- הודעות: 1346
- הצטרף: ה' מאי 20, 2010 1:59 pm
Re: לדמות הגרח"י דינקליס בעל 'דעת יוסף'\ יחסי הרב קוק והחזו
מתפעל כתב:מעניין אם בשנה המדוברת, תשי"ח, כבר השתנתה הישיבה מבחינת המראה החיצוני של התלמידים. בזמן הרב קוק הלכו כולם בחליפות ומגבעות והיתה הישיבה בענין זה כמו הישיבות הקדושות.
אני מוכרח לומר, מתפעל, שזוהי אחת מהתלונות ההיסטוריות שאני פחות מבין לגבי בחורי ישיבת מרכז הרב. שמא כדאי לך להיזכר, שבשעתו, בליטא של שלהי המאה ה-19 ובירושלים של תחילת תקופת המנדט, הלבוש המקובל של אותם בני הישיבות הקדושות היה נחשב לפריצת גדר לפחות באותה מידה כמו שבציבור החרדי יסתכלו לימים על "לובשי הסנדלים", הכיפות הסרוגות והחולצות המשובצות. חוץ מהשינויים המפליגים בלבוש ובהופעה, הרי ששינוי הדיוקנא, הבלוריות וגילוח הזקן של בחורי "הישיבות הקדושות" היה מהפכה מוחלטת לעומת מנהגי אבותיהם בכל הדורות. ואדרבא היה בו גריעותא, שאותם בחורי ישיבה בלבושם האופנתי הגויי לא היה שונים הרבה כלפי חוץ מבחורים חילונים בני גילם, ובמקומות מסויימים אפילו לא נבדלו מצעירים נכרים, מה שאין כן אלה שאתה מדקדק כעת בציציות מראם החיצוני ההיסטורי, שלפחות היה אפשר להכיר שמדובר בשומרי מצוות.
ואין זאת שלא היתה בשעתו ביקורת על הופעתם ומראם החיצוני של תלמידי סלבודקה למשל. היתה גם היתה ביקורת, חריפה, שלמען האמת מעולם לא נענתה בתשובות משביעות רצון (כוונתי בפרט לעניין הזקן). אבל לימים היא הושכחה מסיבות שונות (ובמקום הצורך גם צונזרה וד"ל), ולא סתם הושכחה, אלא שהקודים החדשים של הלבוש, שהתגבשו בהמשך השנים, הפכו להיות נורמה בל תעבור (לעומת המציאות ברוסיה שזה היה לובש בכה וזה לובש בכה) עד כדי שמי שאינו חובש הבורסולינו וכיוצא בו לא בשם "בן תורה" ייקרא (כמו שממחישה הודעתו של כותב אחד באשכול על יום העיון של "מטמוני ארץ"), ועוד שלמרבה התימהון האופנה שבחורי ישיבה יהיו מגולחים הפכה להיות נורמה בל-תעבור בישיבות שאינן חסידיות - - -
ואחרי כל זה באים ומנופפים באצבע על לבושם של בחורי ישיבת מרכז הרב. זאת, כאמור, איני מצליח להבין. זאת אומרת אני מבין היטב.
וכדי לחסוך בשאלות מיותרות, יורשה לי להציג השוואה בין שתי תמונות.
תחילה, לשם השוואה -כנייר לקמוס- תמונה של קבוצת מסיימי קולג' בפילדלפיה, ארה"ב, 1926, מחציתם רפורמים ומחציתם גויים (הימני יהיה לימים מפיק הוליוודי מפורסם, והאמצעי פרופסור למשפטים בסינסינאטי).
- ק.jpg (31.75 KiB) נצפה 14941 פעמים
כלומר, סליחה, ליתר דיוק מדובר בקבוצת תלמידי ישיבת סלבודקה-קובנה בשנת תר"ץ, ובהם, הסכיתו ושמעו: הרב דוב זוכובסקי, הרב זבולון גרז והרב יצחק הוטנר!
Re: לדמות הגרח"י דינקליס בעל 'דעת יוסף'\ יחסי הרב קוק והחזו
החרפה של תמונות אלו וכיו"ב, בל תמחה. ונואלו ההופכים דבר זה כשיטה לדורות.
ככל היותר מדובר על טקטיקה הנכונה לשעתה ולזמנה.
אכן אם נמצה עומק הדין נלמד שהיה בלבוש זה מגמה של נכבדות, שטופחה כערך חינוכי לבל ידמה חניך הישיבה כאחד מעמי הארץ.
כיום נוסף לסגנון הלבוש גם מסורתיות, כיסוד מובהק של בדלנות. וטוב שכך.
בלבושם של תלמידי הישבות הלאומיות, לא נמצא, לא נכבדות ולא בדלנות. מלבד הכיפה הסרוגה אשר נתקדשה למרות מוצאה. ויש בכך חסרון. (וגם קצת גיחוך).
הבעיה אינה מסתיימת בלבושם של התלמידים, אלא אף מרבניהם, רבים אינם נוהגים כבוד בעצמם, ללבוש סודרא דרבנן.
וראיתי באיזה מקומן שר' אברהם שפירא היה נוזף בתלמידיו, המשמשים כרבנים, על סגנון לבושם.
ככל היותר מדובר על טקטיקה הנכונה לשעתה ולזמנה.
אכן אם נמצה עומק הדין נלמד שהיה בלבוש זה מגמה של נכבדות, שטופחה כערך חינוכי לבל ידמה חניך הישיבה כאחד מעמי הארץ.
כיום נוסף לסגנון הלבוש גם מסורתיות, כיסוד מובהק של בדלנות. וטוב שכך.
בלבושם של תלמידי הישבות הלאומיות, לא נמצא, לא נכבדות ולא בדלנות. מלבד הכיפה הסרוגה אשר נתקדשה למרות מוצאה. ויש בכך חסרון. (וגם קצת גיחוך).
הבעיה אינה מסתיימת בלבושם של התלמידים, אלא אף מרבניהם, רבים אינם נוהגים כבוד בעצמם, ללבוש סודרא דרבנן.
וראיתי באיזה מקומן שר' אברהם שפירא היה נוזף בתלמידיו, המשמשים כרבנים, על סגנון לבושם.
-
תוך כדי דיבור
- הודעות: 1346
- הצטרף: ה' מאי 20, 2010 1:59 pm
Re: לדמות הגרח"י דינקליס בעל 'דעת יוסף'\ יחסי הרב קוק והחזו
עניין האופנה הכבוּדה כשיטה חינוכית החותרת לגדלות, כפי שהותווה בישיבות המוסר, ידוע. בהחלט סביר לומר שהיא פוּתחה בשביל אתגרי זמנה, ולמעשה איני בטוח שיש מי שמיישם לדורות שיטה זו.
מה שנשאר הוא אכן שאלת ההיבדלות על ידי הלבוש, שבאופן עקרוני אפשר לומר שהיא (לא רק היא כמובן) מבדילה בין הציבור החרדי לדתי-לאומי, אף שלמעשה היבדלות על ידי לבוש קיימת בפועל - אף כי לא כאידיאולוגיה - אצל חלק מסויים מן הציבור האחרון (בסופו של דבר עם זקן וכיפה גדולה, קצת קשה לטעות).
אם הכיפה הסרוגה נתקדשה ואם זה גרוע מקידוש גילוח הזקן אצל רווקים, איני יודע. אבל באופן כללי ברור שיש דברים בלתי הולמים בחלק מהמחוזות, כשם שברור שהם אינם קיימים במחוזות סמוכים.
לגבי לבושם של רבנים, אכן רוב הרבנים יוצאי ישיבת מרכז הרב לדורותיה לובשים חלוקא דרבנן, כפי שהדריך תמיד ר' אברום, שזהו המלבוש הראוי לרב, פראק ומגבעת. ויש שלובשים רק חליפה ולא מגבעת, וכמדומני שגם זאת חלוקא דרבנן יתקרי בימינו אף אם אינו עומד בכל הסטנדרטים. ואותם רבנים מכהנים שאינם נבדלים כלל בלבושם (מלבד שמקפידים שלא יהא רבב על בגדם וכו') - שרובם המכריע אינם בוגרי מרכז הרב - כמדומני שעושים זאת בשל אידיאולוגיה (בדומה לאותם חניכי המוסר בשעתו...) מסויימת משלהם על אופן מקומו ותפקידו של הרב בציבור.
[לא לתרץ ולא לפלפל באתי, ואף לא להביע את דעתי האישית - יש לי מטבע הדברים מה לומר לכאן ולכאן - אלא בעיקר לתאר את המציאות].
מה שנשאר הוא אכן שאלת ההיבדלות על ידי הלבוש, שבאופן עקרוני אפשר לומר שהיא (לא רק היא כמובן) מבדילה בין הציבור החרדי לדתי-לאומי, אף שלמעשה היבדלות על ידי לבוש קיימת בפועל - אף כי לא כאידיאולוגיה - אצל חלק מסויים מן הציבור האחרון (בסופו של דבר עם זקן וכיפה גדולה, קצת קשה לטעות).
אם הכיפה הסרוגה נתקדשה ואם זה גרוע מקידוש גילוח הזקן אצל רווקים, איני יודע. אבל באופן כללי ברור שיש דברים בלתי הולמים בחלק מהמחוזות, כשם שברור שהם אינם קיימים במחוזות סמוכים.
לגבי לבושם של רבנים, אכן רוב הרבנים יוצאי ישיבת מרכז הרב לדורותיה לובשים חלוקא דרבנן, כפי שהדריך תמיד ר' אברום, שזהו המלבוש הראוי לרב, פראק ומגבעת. ויש שלובשים רק חליפה ולא מגבעת, וכמדומני שגם זאת חלוקא דרבנן יתקרי בימינו אף אם אינו עומד בכל הסטנדרטים. ואותם רבנים מכהנים שאינם נבדלים כלל בלבושם (מלבד שמקפידים שלא יהא רבב על בגדם וכו') - שרובם המכריע אינם בוגרי מרכז הרב - כמדומני שעושים זאת בשל אידיאולוגיה (בדומה לאותם חניכי המוסר בשעתו...) מסויימת משלהם על אופן מקומו ותפקידו של הרב בציבור.
[לא לתרץ ולא לפלפל באתי, ואף לא להביע את דעתי האישית - יש לי מטבע הדברים מה לומר לכאן ולכאן - אלא בעיקר לתאר את המציאות].
Re: לדמות הגרח"י דינקליס בעל 'דעת יוסף'\ יחסי הרב קוק והחזו
[שימו לב להעלמותו של גנזים ושות בקול ענות חלושה לאחר כל ההתלהמות, כזה הוא דרכם של בעלי הקורה בין עיניהם המבקשים ליטול קיסם מבין שיני אחרים].
Re: לדמות הגרח"י דינקליס בעל 'דעת יוסף'\ יחסי הרב קוק והחזו
הכותרת של הפורום מרמז על המשך המאמר ש'בעדה' שנידון בה ענייני הרב קוק והחזו"א. האם כבר פורסם?
Re: לדמות הגרח"י דינקליס בעל 'דעת יוסף'\ יחסי הרב קוק והחזו
תוך כדי, אני ממש לא בודק בציציות. רחוק ממני. אני רק מדבר עובדתית. כך היה בעבר וזה השתנה ומעניין אותי לדעת מתי זה קרה.
לגבי התמונות של בחורי סלבודקא חברון, ההבנה שלי היא שתמונות אלו בגילוי ראש היו רק למען פורטרייט תמונתי וכך היה מקובל בזמנו.
בודאי שלא התהלכו כך בשום מקום. ולא הייתי קורא לזה חרפה. הסתכל במה שיש בקנקן וזה בהחלט נכון גם לבחורי הישיבות הסרוגים.
איש ספר, מה הכוונה שהכיפה הסרוגה התקדשה למרות מוצאה. מה היה מוצאה ומה הלמרות?
לגבי התמונות של בחורי סלבודקא חברון, ההבנה שלי היא שתמונות אלו בגילוי ראש היו רק למען פורטרייט תמונתי וכך היה מקובל בזמנו.
בודאי שלא התהלכו כך בשום מקום. ולא הייתי קורא לזה חרפה. הסתכל במה שיש בקנקן וזה בהחלט נכון גם לבחורי הישיבות הסרוגים.
איש ספר, מה הכוונה שהכיפה הסרוגה התקדשה למרות מוצאה. מה היה מוצאה ומה הלמרות?
Re: לדמות הגרח"י דינקליס בעל 'דעת יוסף'\ יחסי הרב קוק והחזו
איש_ספר כתב:החרפה של תמונות אלו וכיו"ב, בל תמחה. ונואלו ההופכים דבר זה כשיטה לדורות.
נואלת לא פחות ההתעסקות האובססיבית בצורת לבוש כזו או אחרת.
(כמובן, כל עוד היא עומדת בסטנדרטים שקבעה ההלכה, וכפי שכבר הרחיב תוכ"ד).
-
תוך כדי דיבור
- הודעות: 1346
- הצטרף: ה' מאי 20, 2010 1:59 pm
Re: לדמות הגרח"י דינקליס בעל 'דעת יוסף'\ יחסי הרב קוק והחזו
הגהמ כתב:הכותרת של הפורום מרמז על המשך המאמר ש'בעדה' שנידון בה ענייני הרב קוק והחזו"א. האם כבר פורסם?
כבר נזכר בעמוד הקודם שפורסם (ענייני הראי"ה והחזו"א נדונו שם אגב העניין הכללי של הקנאות), אבל כאן לא נהוג בד"כ להעלות דברי חירוף ת"ח. אתה יכול להתרשם מן הדוגמית שהביא איש ספר, על הלך הרוח הכללי וגם על האמינות.
מתפעל, דווקא לא התכוונתי להיעדר כיסוי הראש, שאף שאיני מכיר את המושג "פורטרט קבוצתי" ברי גם לי שברחוב הלכו עם כיפה (או ליתר דיוק עם כובע, כמו כל אחד באותם ימים). התייחסותי היתה לסגנון וההופעה הכללית.
Re: לדמות הגרח"י דינקליס בעל 'דעת יוסף'\ יחסי הרב קוק והחזו
להלן ציטוט מנאצותיו של מר 'גנזים ושות' ששלח לי באישי:
[quote="סופר"]מדהים לראות את פלאי הבריאה, כשרואים את אביך אציל הנפש לעומתך גס הרוח וצר העיין שאין לך בעולמך אלא מריבות והשמצות, א"א להבין מהיכן יצא עגל כזה, כמדומה שמכל יוצאי חלציו של האלטר מסלבודקא ושל רבי אריה לוין לא נמצא מושחת כמותך.
חבל מאד שעם קצת טיפול פסיכאטרי מתאים בילדותך היה אפשר להוציא ממך הרבה מתיסכולי הקנאה באחיך כי רחמים גדולים לי על ב"ב מאב משפחה שכזה. [ובין השאר בגסותו הדוחה מתבדח אף על חיי ילדיו ואשתו, "שריפת בית"].
העתקים.. כפי הענין. ע"כ דברי גנזים ושות.
ועתה, אתם המעיינים הישרים שפטו נא נגד אחיכם, ודעו וראו והבינו...
[quote="סופר"]מדהים לראות את פלאי הבריאה, כשרואים את אביך אציל הנפש לעומתך גס הרוח וצר העיין שאין לך בעולמך אלא מריבות והשמצות, א"א להבין מהיכן יצא עגל כזה, כמדומה שמכל יוצאי חלציו של האלטר מסלבודקא ושל רבי אריה לוין לא נמצא מושחת כמותך.
חבל מאד שעם קצת טיפול פסיכאטרי מתאים בילדותך היה אפשר להוציא ממך הרבה מתיסכולי הקנאה באחיך כי רחמים גדולים לי על ב"ב מאב משפחה שכזה. [ובין השאר בגסותו הדוחה מתבדח אף על חיי ילדיו ואשתו, "שריפת בית"].
העתקים.. כפי הענין. ע"כ דברי גנזים ושות.
ועתה, אתם המעיינים הישרים שפטו נא נגד אחיכם, ודעו וראו והבינו...
Re: לדמות הגרח"י דינקליס בעל 'דעת יוסף'\ יחסי הרב קוק והחזו
המשך ההתכתבות באישי ביני לבין יקיר הנפש דנן:
סופר:
מר גנזים, להרגע.
רק כעת ראיתי את הודעתך, איני יודע למי אתה חושב אותי אך הנך טועה בודאי, על מה ההתלהמות?
יש לך תגובה הולמת להשמטתך? פרסם אותה באשכול!
אין לך? שתוק!
נאצות איומים וגידופים בתיבה האישית אינם מדרך החכמים.[/quote]
גנזים ושות:
מי שדרכו בהשמצות ע"ג הפורום עם כל מיני ניקים מתחלפים כיצד יבוא ויטיף מהי דרך החכמים???
כנראה שאצלך חודש אלול הוא חודש אדר
עכ"פ סיפקת כבר את כל החומר על אישיותך המפוקפקת , חבל שתמשיך להתבזות.[/quote]
סופר:
מעיד אני עלי שמים וארץ שלא כתבתי בשום ניק מלבד זה על ספרך.
סופר:
מר גנזים, להרגע.
רק כעת ראיתי את הודעתך, איני יודע למי אתה חושב אותי אך הנך טועה בודאי, על מה ההתלהמות?
יש לך תגובה הולמת להשמטתך? פרסם אותה באשכול!
אין לך? שתוק!
נאצות איומים וגידופים בתיבה האישית אינם מדרך החכמים.[/quote]
גנזים ושות:
מי שדרכו בהשמצות ע"ג הפורום עם כל מיני ניקים מתחלפים כיצד יבוא ויטיף מהי דרך החכמים???
כנראה שאצלך חודש אלול הוא חודש אדר
עכ"פ סיפקת כבר את כל החומר על אישיותך המפוקפקת , חבל שתמשיך להתבזות.[/quote]
סופר:
מעיד אני עלי שמים וארץ שלא כתבתי בשום ניק מלבד זה על ספרך.
Re: לדמות הגרח"י דינקליס בעל 'דעת יוסף'\ יחסי הרב קוק והחזו
בין שאר דברי הנאצה נגד הרב קוק שהובאו בכתבה, מביא שם המרואיין את דעתו של ידידו רד"צ הילמן ז"ל כי אין מה לראות בספריו של הרב קוק וא"א להוציא מהם מאום להלכה, "ער איז אוואסער'דיגער מענטש ער, שרייבט אהער און אהין, ואין מה לראות".
תלמידיו בפורום מאשרים את זה?
[עוד בכתבה מסופר על מאבקיו בבעל חסד מופלג מאוד שאחזוהו לצדיק ושמו לא פורש שם, קרוב לודאי שהכוונה לרבי אריה לוין ז"ל. לפי המסופר שם החל בכך לאחר שהבין כי דעתו של הסבא מסלבודקא עליו היא שלילית. ממה הסיק כן? הסבא מסלובודקא לא היה בימים נוראים בשנה הראשונה לכינון הישיבה בחברון, ולשנה אחרת הורה להגיש לעמוד בחור ולא נשוי על אף שהביאו לידיעתו ששנה עברה ניגש לפני התיבה אותו יהודי נשוא פנים. הוקשה הדבר לרחי"ד ושמר את הדבר בלבו. עד שהיה מעשה, באותה חתונה שישבו הרב קוק והרב זוננפלד, (צילום הקטע הובא לעיל) ואותו האיש סירב לאכול מן הבשר שהיה משחיטת רי"ח זוננפלד, או אז הבין מדוע מנע ממנו מלשמש כש"ץ......]
תלמידיו בפורום מאשרים את זה?
[עוד בכתבה מסופר על מאבקיו בבעל חסד מופלג מאוד שאחזוהו לצדיק ושמו לא פורש שם, קרוב לודאי שהכוונה לרבי אריה לוין ז"ל. לפי המסופר שם החל בכך לאחר שהבין כי דעתו של הסבא מסלבודקא עליו היא שלילית. ממה הסיק כן? הסבא מסלובודקא לא היה בימים נוראים בשנה הראשונה לכינון הישיבה בחברון, ולשנה אחרת הורה להגיש לעמוד בחור ולא נשוי על אף שהביאו לידיעתו ששנה עברה ניגש לפני התיבה אותו יהודי נשוא פנים. הוקשה הדבר לרחי"ד ושמר את הדבר בלבו. עד שהיה מעשה, באותה חתונה שישבו הרב קוק והרב זוננפלד, (צילום הקטע הובא לעיל) ואותו האיש סירב לאכול מן הבשר שהיה משחיטת רי"ח זוננפלד, או אז הבין מדוע מנע ממנו מלשמש כש"ץ......]
-
רואה האורות הקדוש
- הודעות: 62
- הצטרף: א' ספטמבר 04, 2011 1:16 pm
Re: לדמותו של הג"ר חיים יוסף דינקליס בעל 'דעת יוסף'\שיחה מרת
איש_ספר כתב:לגבי הסיפור עם עמידתו של החזו"א באירוע חנוכת הבית של ישיבת בית יוסף, מסופר שם מפי הגרח"י שלדבריו שמע כן מהחזו"א עצמו, לדבריו החזו"א התחכם בכך שלא יצטרך לעמוד בפניו, וכך עמד בכל האירוע כולו. עוד סיפר בשם החזו"א שכשאר ביקר הרב קוק בביתו, שתק החזו"א במכוון, ויש שם עוד פרטים מגנים על הפגישה ומה שהתרחש שם. (אמנם השתיקה מתועדת גם אצל הרב נריה אבל לכשעצמה היא אופיינית לחזו"א).
הדברים לגבי סיבת העמידה הם שקרים: הוא לא עמד משך כל האירוע, אלא כל משך דבריו של הרב קוק, כשאצל גדולי תורה אחרים שדברו באירוע הוא עמד בתחילת דבריהם ובסופם. וכן תגובתו של החזו"א ש"התורה עומדת!" סותרת את דברי הגרח"י.
נערך לאחרונה על ידי רואה האורות הקדוש ב ג' ספטמבר 27, 2011 2:50 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.
Re: לדמות הגרח"י דינקליס בעל 'דעת יוסף'\ יחסי הרב קוק והחזו
אודות קישקושיו הכחולים והגדולים [כדרכם של זעקת המסלפים] של רואה האורות הטמא ההולך בדרכי רבני וסופרי הציונות הדתית אשר לא מפסיקים להזכיר כי החזו"א פנה במכתבו הראשון לרב קוק בתואר מרן [ואין בכך ולא כלום כנ"ל שהחזו"א עצמו אמר שבחו"ל לא הכירוהו ומכתב זה נכתב יומיים לאחר עלייתו לאר"י] והנה ראשית לא מספרים כי במכתב שכתב לו אח"כ כשבועיים בלבד כבר אין תואר כזה או תואר אחר כלל וזה ראיה ברורה שתוך שבועיים כבר תפש במי המדובר [ראה אגרות לראי"ה אגרת שי"א].
וכעת אעתיק מדברי אחד התלמידי חכמים שליט"א -באותיות רגילות ולא רעשניות והרי אמת מארץ תצמח מבלי שום פעולה-:
הצה"ד לא מפסיקה להתפאר בכך שמרן החזו"א פנה אל הראי"ה בתואר מרן [תוך הדגשה שלא פנה בתואר זה אלא לשלשה אנשים בלבד-טענה המוכחת כשקרית למעיין באגרותיו ובספרים שהביאו מכתבים שונים שלו] וכן שכשהיה נוכח בהנחת אבן פינה בבני ברק יחד עם הראי"ה קוק עמד כל זמן שדבר הראי"ה קוק מתוך נימוקו ש"התורה עומדת". העובדה שמרן החזו"א שתק אחר כך כשהגיע הראי"ה קוק לביתו, והעובדה שמרן החזו"א לא עלה לירושלים בימי שבתו של הראי"ה קוק שם ועוד התבטאויות של מרן החזו"א נגד הראי"ה קוק ושיטתו לא מצננות כלל התפארות זו. לאחרונה יצא החלק הראשון ספרו של הר' שלמה לורנץ "במחיצתם של גדולי התורה". הר' לורנץ מעסקניה הבולטים של אגו"י שהיה מקורב מאד למרן החזו"א מביא דברים ששמע ממרן החזו"א (וכן ממרן הגרי"ז מבריסק וממרן הגרא"מ שך) ובין השאר הוא מביא את הדברים הבאים (עמ' 86): "מרן היה ידוע כמתנגד מובהק לרבנות הראשית. (אגב, מרן החזו"א דחה את עליתו לא"י כדי לא לעלות לא"י בעזרת אישור עליה של הרבנות הראשית. רק כשקבלה אגו"י מכסות עליה משלה להעלאת רבנים (בשנת תרצ"ד) עלה מרן החזו"א לא"י) בהזדמנות ספרתי לו שרב ראשי בעיר גדולה מתפאר בכך שהוא מקורב מאד לחזון איש, והוא מתייחס אליו בהערכה. שאלתי את מרן, האם אכן הוא מקבל את הרב הנ"ל לעתים קרובות, ואם כן, מדוע? מרן ענה לי, שאמנם מקבל הוא את אותו רב לעתים קרובות, והסביר: "הוא חושב, שהוא בא אלי כדי לרמות אותי, אבל האמת היא שאני "מרמה" אותו... הוא בא אלי כדי להראות לי שיש לו הערכה אלי, בכך הוא חושב לרכוש אותי, ואילו אני מוותר על כבודי ונותן לו קצת כבוד, אבל ע"י זה אני רוכש אותו, משפיע עליו, והוא נמנע מדברים, שאילו לא הייתי נוהג בו כבוד, ודאי היה עושה אותם. אני נותן לו הרגשה שהוא אחד המקורבים אלי, כדי שירגיש מחויב כלפי, וע"י זה אני מונע ממנו לעשות דברים שלא יעשו". עוד מספר שם הר' לורנץ (עמ' 64) וז"ל: "ערב אחד בקשני מרן להתלוות אליו לחגיגת בר מצוה של נכדו של אחד מזקני רבני הדור, אשר נודע כבעל השפעה גדול, במיוחד בחוגי הרבנות הראשית. חגיגת הבר מצוה היתה מחוץ לבני ברק, ומרן השתהה בה זמן רב יחסית, מעל ומעבר להרגלו. בצאתנו, הבעתי בפניו את תמיהתי, והוא ענה לי: "הרי אתה יודע, שעומד על הפרק הענין של שרות לאומי. הסבא של חתן הבר מצוה יש לו השפעה גדולה בענין זה. רציתי לתת לו שוחד של כבוד, כדי להבטיח שהוא ילך בדרך שלי...". ע"כ.
ואם כך הם הדברים לגבי רבנים בעלי השפעה מסויימת וחלקית על עולם היהדות, על אחת כמה וכמה כשמדובר באישיות כמו הראי"ה קוק אשר השפעתו על עולם היהדות ועל השלטון הבריטי כאן בארץ היתה משמעותית ביותר הן מחמת קשריו ותלות מוסד הרבנות הראשית בשלטון זה והן מחמת תלותם של גורמים רבים מבחינה כלכלית בגוף זה ופחדם מפניו.
גדולי ישראל המעורים בחיי הציבור בא"י ידעו היטב כי הראי"ה קוק פועל לבד ואינו נוטל עצה מן הגדולים ממנו בחכמה ובמנין וקיוו שאולי עם ביאתו של מרן החזו"א ישנה את התנהגותו ויטול ממנו עצה. [אגב, מעניינת העובדה כי גם בצמרת ההנהגה של התנועה הציונית שמו לב לעובדה זו וכשעלה שמו של הראי"ה קוק כמועמד המתאים ביותר לרבנות החילונית שרצתה התנועה הציונית להקים התנגד לכך נחום סוקולוב מי שהיה אז המנהיג הציוני הבכיר ביותר והזהיר את חיים וייצמן שהיה מאחורי כל רעיון הקמת רבנות זו מהידוק קשריו עם הר' קוק תוך שהוא מגדירו: "בעל תפיסת עולם מיוחדת ואינדיבידואליסט שאינו מסוגל לקבל משמעת אירגונית" (מתוך גנזך ויצמן, מכתב מסוקולוב לויצמן מיום 6 במרץ 1917, הובא ב"האיש על החומה" ש.ז. זוננפלד עמ' 166.]
מרן הגרח"ע עוזר אשר הוגדר ע"י הראי"ה קוק עצמו כ"ריש גלותא" שולח לראי"ה מכתב בר"ח כסלו התרצ"ד בו הוא מבקש להכיר לו את החזו"א תוך שהוא מזכיר וז"ל:
לדעתי הנהו אחד מגדולי הדור המצויינים בתורתו ובצדקתו ובכל עניין חמור הייתי מתיישב איתו. מהדברים ניכרת רמיזה בולטת כי מן הראוי שגם הראי"ה קוק יתייעץ עם מרן החזו"א (לכל הפחות בענינים החמורים) שהרי אפילו רבן של כל בני הגולה עושה זאת, אבל הראי"ה קוק נשאר בשלו והדרך היחידה לנסות להשפיע עליו ולצמצם את הנזקים שגרם הינה בעזרת תארי כבוד מופלגים והתנהגות של כבוד כלפיו (באופן שנראה לעין כל כי זהו כבוד מופרז ובפרט שהוא עומד בסתירה להתבטאויות קשות וחד משמעיות של מרן החזו"א לגביו).
ראיה נוספת כי לא מדובר כאן יותר מאשר "שוחד של כבוד" הינה העובדה הפשוטה שכשמרן החזו"א מזכיר את הראי"ה קוק שלא בפניו מושמט התואר מרן והוא מזכירו סתם: "הרב קוק ז"ל". [ראה דוגמא לכך במכתב מרן החזו"א המובא בסוף ספר "דרך אמונה" חלק ד' להגאון הגדול רבי חיים קנייבסקי שליט"א עמ' 407-408 וכן בגנזים ושו"ת חזו"א עמ' קכ"ה]
מעבר לכך צריך לדעת כי בשנים הראשונות שהיה מרן החזו"א בא"י לא היה מוכר כאן כלל וכמו שמספר בזכרונותיו הגר"א שלזינגר ראש ישיבת "הרמה" בלונדון ["הדור והתקופה" עמ' רה' מהדורת לונדון התש"ס] וז"ל: "דבר פלא ראינו אצלו כי בשנים הראשונות לא היה החזו"א מפורסם באר"י [ובזכרוני שאני שזכיתי להתקרב אליו בשנת ת"ש טרם היודעו לרבים, ובישיבה היו תמהים על שיש לי איזה רבי בבני ברק] ולאחר פטירת הגאון רבי חיים עוזר זצוק"ל כמעט באופן פתאומי נודע שמו ברבים והחלו אנשים לנהור אליו ומאז החל השפעתו להתגדל בישיבות עד כי ממש בתוך כמה שנים החל לנשוב רוח אחרת בישיבות ונתהפך ממש כל הצביון הן ביראת שמים ודקדוק המצוות והשקפה אמיתית, והן בחיצוניות, בהתרחקות מדרכי העכו"ם בגידול זקן ופיאות, ומני אז נהי' הוא זצ"ל לרבן של כל בני הישיבות וכל דבר קטן וגדול לפניו בא". ע"כ.
כלומר, רק בתור אדם פרטי שאינו מוכר כמעט כלל בעולם התורה כותב מרן החזו"א באיגרת פרטית לראי"ה קוק תואר "מרן" ולא כשהיה כבר גדול הדור כמו שמנסה הצה"ד להציג.
ולסיום- כל הנסיון להראות כאילו ראה מרן החזו"א בראי"ה קוק "גדול הדור" ולכן כינהו "מרן" מתבססות על דברי תלמיד הראי"ה קוק הרמ"צ נריה. להלן ראיה חד משמעית כי הרמ"צ נריה במאמריו הקשורים לנושא זה לא בוחל בסילוף האמת ובלבד שהמטרה להגדיל ולהאדיר את אישיות רבו הראי"ה תושג.
במאמרו "ראיה וחזון" ( שהוא המקור העיקרי העוסק ביחס מרן החזו"א לראי"ה קוק) שפורסם בערה"ש תשמ"ו בקובץ "שנה בשנה" (הוצאת "היכל שלמה", עמ' 191) ואח"כ בספרו של הרמ"צ נריה "בשדה הראי"ה" כותב הרמ"צ נריה בשורות הראשונות את הדברים הבאים וז"ל: "בט"ו תמוז תרצ"ג, עלה מרן הגאון רבי אברהם ישעיה קרליץ- ה"חזון אי"ש" זצ"ל, לארץ ישראל, ועם הגיעו שלח את ספריו אל הרב. [הכונה לר' קוק]. הרב עיין בספרים וקבע מיד: "אלו דברי תורה לא מסוג המחברים בני זמננו, זהו לימוד ועיון מסוג דורות קודמים". ע"כ.
כלומר, אחד הדברים הראשונים שעושה מרן החזו"א עם הגיעו לארץ הוא שליחת ספריו ל"מרן" הראי"ה קוק מה שבהחלט נראה כהערצה מצד מרן החזו"א כלפי הראי"ה קוק.
אך שימו לב מה כותב הר' נריה במאמר אחר שפרסם שנה מאוחר יותר בקובץ המאה של הירחון "סיני" (הוצ' מוסד הרב קוק, תשמ"ז) בשם "כבוד התורה" וז"ל: "כידוע היה הגאון בעל "חזון איש" ז"ל "יושב בסתר", ברוב שנותיו השתדל להשאר נסתר ועלתה בידו. כשעלה ארצה בקיץ תרצ"ג כתב הגאון ר' חיים עוזר גורודנסקי ז"ל מווילנא מכתב אל הרב [קוק] שבו הפליג בשבחו של החזו"א ואח"כ הגיעו ספריו אל הרב ומהם למד על גודל ערכו". כלומר בפירוש כותב הרמ"צ נריה כי מכתבו של מרן הגר"ח עוזר אל הראי"ה קוק היה לפני הגעת ספרי מרן החזו"א אליו. ומהו תאריך מכתבו של מרן הגר"ח עוזר? במאמר "ראיה וחזון" מביא הרמ"צ נריה ג"כ מכתב זה בצירוף התאריך שבו נכתב והוא: ראש חדש כסלו תרצ"ד. כלומר, כמעט חמשה חדשים אחרי שמרן החזו"א כבר בארץ כותב מרן הגר"ח עוזר את מכתבו לראי"ה קוק ורק אח"כ מגיעים ספריו של מרן החזו"א אל הראי"ה קוק. נמצא ברור וגלוי כי כאשר כותב הרמ"צ נריה כי מרן החזו"א שלח את ספריו לראי"ה קוק מיד "עם הגיעו לארץ" הוא מסלף במצח נחושה ובודה מלבו מעשה שלא היה ולא נברא והכל כדי להגדיל את דמות רבו.[אגב, גם מתוכן מכתבו של מרן החזו"א לראי"ה קוק ניכר הסילוף של הרמ"צ נריה שכן מרן החזו"א מסיים את מכתבו במשפט: "ביום ב' העבר באתי הלום מווילנא" ואם שלח מרן החזו"א את ספריו לראי"ה קוק מיד עם הגיעו לארץ הרי שבעצם קבלת המשלוח יודע הראי"ה קוק כי החזו"א בארץ ולא היה צריך מרן החזו"א לציין זאת במכתב. אלא מוכח כי מכתב זה הוא הפניה הראשונה של מרן החזו"א אל הראי"ה קוק והמעשה של שליחת הספרים "מיד" עם הגיעו לארץ הוא מעשה שלא היה ולא נברא]. ומתלמידו של הרב קוק הנאלץ לסלף ומתגלה כמקור בלתי מהימן להסתמך עליו באשר לשבחי רבו אתה למד מה טיבם של ה"מקורות" של אלה שאינם תלמידיו, הבודים מלבם מעשים ועובדות שלא היו ולא נבראו ובלבד שתוצג בפני צאן מרעיתם תמונה שקרית ומזוייפת לפיה כולם התבטלו כלפי רבם בה בשעה שההיפך לגמרי הוא הנכון.
וכעת אעתיק מדברי אחד התלמידי חכמים שליט"א -באותיות רגילות ולא רעשניות והרי אמת מארץ תצמח מבלי שום פעולה-:
הצה"ד לא מפסיקה להתפאר בכך שמרן החזו"א פנה אל הראי"ה בתואר מרן [תוך הדגשה שלא פנה בתואר זה אלא לשלשה אנשים בלבד-טענה המוכחת כשקרית למעיין באגרותיו ובספרים שהביאו מכתבים שונים שלו] וכן שכשהיה נוכח בהנחת אבן פינה בבני ברק יחד עם הראי"ה קוק עמד כל זמן שדבר הראי"ה קוק מתוך נימוקו ש"התורה עומדת". העובדה שמרן החזו"א שתק אחר כך כשהגיע הראי"ה קוק לביתו, והעובדה שמרן החזו"א לא עלה לירושלים בימי שבתו של הראי"ה קוק שם ועוד התבטאויות של מרן החזו"א נגד הראי"ה קוק ושיטתו לא מצננות כלל התפארות זו. לאחרונה יצא החלק הראשון ספרו של הר' שלמה לורנץ "במחיצתם של גדולי התורה". הר' לורנץ מעסקניה הבולטים של אגו"י שהיה מקורב מאד למרן החזו"א מביא דברים ששמע ממרן החזו"א (וכן ממרן הגרי"ז מבריסק וממרן הגרא"מ שך) ובין השאר הוא מביא את הדברים הבאים (עמ' 86): "מרן היה ידוע כמתנגד מובהק לרבנות הראשית. (אגב, מרן החזו"א דחה את עליתו לא"י כדי לא לעלות לא"י בעזרת אישור עליה של הרבנות הראשית. רק כשקבלה אגו"י מכסות עליה משלה להעלאת רבנים (בשנת תרצ"ד) עלה מרן החזו"א לא"י) בהזדמנות ספרתי לו שרב ראשי בעיר גדולה מתפאר בכך שהוא מקורב מאד לחזון איש, והוא מתייחס אליו בהערכה. שאלתי את מרן, האם אכן הוא מקבל את הרב הנ"ל לעתים קרובות, ואם כן, מדוע? מרן ענה לי, שאמנם מקבל הוא את אותו רב לעתים קרובות, והסביר: "הוא חושב, שהוא בא אלי כדי לרמות אותי, אבל האמת היא שאני "מרמה" אותו... הוא בא אלי כדי להראות לי שיש לו הערכה אלי, בכך הוא חושב לרכוש אותי, ואילו אני מוותר על כבודי ונותן לו קצת כבוד, אבל ע"י זה אני רוכש אותו, משפיע עליו, והוא נמנע מדברים, שאילו לא הייתי נוהג בו כבוד, ודאי היה עושה אותם. אני נותן לו הרגשה שהוא אחד המקורבים אלי, כדי שירגיש מחויב כלפי, וע"י זה אני מונע ממנו לעשות דברים שלא יעשו". עוד מספר שם הר' לורנץ (עמ' 64) וז"ל: "ערב אחד בקשני מרן להתלוות אליו לחגיגת בר מצוה של נכדו של אחד מזקני רבני הדור, אשר נודע כבעל השפעה גדול, במיוחד בחוגי הרבנות הראשית. חגיגת הבר מצוה היתה מחוץ לבני ברק, ומרן השתהה בה זמן רב יחסית, מעל ומעבר להרגלו. בצאתנו, הבעתי בפניו את תמיהתי, והוא ענה לי: "הרי אתה יודע, שעומד על הפרק הענין של שרות לאומי. הסבא של חתן הבר מצוה יש לו השפעה גדולה בענין זה. רציתי לתת לו שוחד של כבוד, כדי להבטיח שהוא ילך בדרך שלי...". ע"כ.
ואם כך הם הדברים לגבי רבנים בעלי השפעה מסויימת וחלקית על עולם היהדות, על אחת כמה וכמה כשמדובר באישיות כמו הראי"ה קוק אשר השפעתו על עולם היהדות ועל השלטון הבריטי כאן בארץ היתה משמעותית ביותר הן מחמת קשריו ותלות מוסד הרבנות הראשית בשלטון זה והן מחמת תלותם של גורמים רבים מבחינה כלכלית בגוף זה ופחדם מפניו.
גדולי ישראל המעורים בחיי הציבור בא"י ידעו היטב כי הראי"ה קוק פועל לבד ואינו נוטל עצה מן הגדולים ממנו בחכמה ובמנין וקיוו שאולי עם ביאתו של מרן החזו"א ישנה את התנהגותו ויטול ממנו עצה. [אגב, מעניינת העובדה כי גם בצמרת ההנהגה של התנועה הציונית שמו לב לעובדה זו וכשעלה שמו של הראי"ה קוק כמועמד המתאים ביותר לרבנות החילונית שרצתה התנועה הציונית להקים התנגד לכך נחום סוקולוב מי שהיה אז המנהיג הציוני הבכיר ביותר והזהיר את חיים וייצמן שהיה מאחורי כל רעיון הקמת רבנות זו מהידוק קשריו עם הר' קוק תוך שהוא מגדירו: "בעל תפיסת עולם מיוחדת ואינדיבידואליסט שאינו מסוגל לקבל משמעת אירגונית" (מתוך גנזך ויצמן, מכתב מסוקולוב לויצמן מיום 6 במרץ 1917, הובא ב"האיש על החומה" ש.ז. זוננפלד עמ' 166.]
מרן הגרח"ע עוזר אשר הוגדר ע"י הראי"ה קוק עצמו כ"ריש גלותא" שולח לראי"ה מכתב בר"ח כסלו התרצ"ד בו הוא מבקש להכיר לו את החזו"א תוך שהוא מזכיר וז"ל:
לדעתי הנהו אחד מגדולי הדור המצויינים בתורתו ובצדקתו ובכל עניין חמור הייתי מתיישב איתו. מהדברים ניכרת רמיזה בולטת כי מן הראוי שגם הראי"ה קוק יתייעץ עם מרן החזו"א (לכל הפחות בענינים החמורים) שהרי אפילו רבן של כל בני הגולה עושה זאת, אבל הראי"ה קוק נשאר בשלו והדרך היחידה לנסות להשפיע עליו ולצמצם את הנזקים שגרם הינה בעזרת תארי כבוד מופלגים והתנהגות של כבוד כלפיו (באופן שנראה לעין כל כי זהו כבוד מופרז ובפרט שהוא עומד בסתירה להתבטאויות קשות וחד משמעיות של מרן החזו"א לגביו).
ראיה נוספת כי לא מדובר כאן יותר מאשר "שוחד של כבוד" הינה העובדה הפשוטה שכשמרן החזו"א מזכיר את הראי"ה קוק שלא בפניו מושמט התואר מרן והוא מזכירו סתם: "הרב קוק ז"ל". [ראה דוגמא לכך במכתב מרן החזו"א המובא בסוף ספר "דרך אמונה" חלק ד' להגאון הגדול רבי חיים קנייבסקי שליט"א עמ' 407-408 וכן בגנזים ושו"ת חזו"א עמ' קכ"ה]
מעבר לכך צריך לדעת כי בשנים הראשונות שהיה מרן החזו"א בא"י לא היה מוכר כאן כלל וכמו שמספר בזכרונותיו הגר"א שלזינגר ראש ישיבת "הרמה" בלונדון ["הדור והתקופה" עמ' רה' מהדורת לונדון התש"ס] וז"ל: "דבר פלא ראינו אצלו כי בשנים הראשונות לא היה החזו"א מפורסם באר"י [ובזכרוני שאני שזכיתי להתקרב אליו בשנת ת"ש טרם היודעו לרבים, ובישיבה היו תמהים על שיש לי איזה רבי בבני ברק] ולאחר פטירת הגאון רבי חיים עוזר זצוק"ל כמעט באופן פתאומי נודע שמו ברבים והחלו אנשים לנהור אליו ומאז החל השפעתו להתגדל בישיבות עד כי ממש בתוך כמה שנים החל לנשוב רוח אחרת בישיבות ונתהפך ממש כל הצביון הן ביראת שמים ודקדוק המצוות והשקפה אמיתית, והן בחיצוניות, בהתרחקות מדרכי העכו"ם בגידול זקן ופיאות, ומני אז נהי' הוא זצ"ל לרבן של כל בני הישיבות וכל דבר קטן וגדול לפניו בא". ע"כ.
כלומר, רק בתור אדם פרטי שאינו מוכר כמעט כלל בעולם התורה כותב מרן החזו"א באיגרת פרטית לראי"ה קוק תואר "מרן" ולא כשהיה כבר גדול הדור כמו שמנסה הצה"ד להציג.
ולסיום- כל הנסיון להראות כאילו ראה מרן החזו"א בראי"ה קוק "גדול הדור" ולכן כינהו "מרן" מתבססות על דברי תלמיד הראי"ה קוק הרמ"צ נריה. להלן ראיה חד משמעית כי הרמ"צ נריה במאמריו הקשורים לנושא זה לא בוחל בסילוף האמת ובלבד שהמטרה להגדיל ולהאדיר את אישיות רבו הראי"ה תושג.
במאמרו "ראיה וחזון" ( שהוא המקור העיקרי העוסק ביחס מרן החזו"א לראי"ה קוק) שפורסם בערה"ש תשמ"ו בקובץ "שנה בשנה" (הוצאת "היכל שלמה", עמ' 191) ואח"כ בספרו של הרמ"צ נריה "בשדה הראי"ה" כותב הרמ"צ נריה בשורות הראשונות את הדברים הבאים וז"ל: "בט"ו תמוז תרצ"ג, עלה מרן הגאון רבי אברהם ישעיה קרליץ- ה"חזון אי"ש" זצ"ל, לארץ ישראל, ועם הגיעו שלח את ספריו אל הרב. [הכונה לר' קוק]. הרב עיין בספרים וקבע מיד: "אלו דברי תורה לא מסוג המחברים בני זמננו, זהו לימוד ועיון מסוג דורות קודמים". ע"כ.
כלומר, אחד הדברים הראשונים שעושה מרן החזו"א עם הגיעו לארץ הוא שליחת ספריו ל"מרן" הראי"ה קוק מה שבהחלט נראה כהערצה מצד מרן החזו"א כלפי הראי"ה קוק.
אך שימו לב מה כותב הר' נריה במאמר אחר שפרסם שנה מאוחר יותר בקובץ המאה של הירחון "סיני" (הוצ' מוסד הרב קוק, תשמ"ז) בשם "כבוד התורה" וז"ל: "כידוע היה הגאון בעל "חזון איש" ז"ל "יושב בסתר", ברוב שנותיו השתדל להשאר נסתר ועלתה בידו. כשעלה ארצה בקיץ תרצ"ג כתב הגאון ר' חיים עוזר גורודנסקי ז"ל מווילנא מכתב אל הרב [קוק] שבו הפליג בשבחו של החזו"א ואח"כ הגיעו ספריו אל הרב ומהם למד על גודל ערכו". כלומר בפירוש כותב הרמ"צ נריה כי מכתבו של מרן הגר"ח עוזר אל הראי"ה קוק היה לפני הגעת ספרי מרן החזו"א אליו. ומהו תאריך מכתבו של מרן הגר"ח עוזר? במאמר "ראיה וחזון" מביא הרמ"צ נריה ג"כ מכתב זה בצירוף התאריך שבו נכתב והוא: ראש חדש כסלו תרצ"ד. כלומר, כמעט חמשה חדשים אחרי שמרן החזו"א כבר בארץ כותב מרן הגר"ח עוזר את מכתבו לראי"ה קוק ורק אח"כ מגיעים ספריו של מרן החזו"א אל הראי"ה קוק. נמצא ברור וגלוי כי כאשר כותב הרמ"צ נריה כי מרן החזו"א שלח את ספריו לראי"ה קוק מיד "עם הגיעו לארץ" הוא מסלף במצח נחושה ובודה מלבו מעשה שלא היה ולא נברא והכל כדי להגדיל את דמות רבו.[אגב, גם מתוכן מכתבו של מרן החזו"א לראי"ה קוק ניכר הסילוף של הרמ"צ נריה שכן מרן החזו"א מסיים את מכתבו במשפט: "ביום ב' העבר באתי הלום מווילנא" ואם שלח מרן החזו"א את ספריו לראי"ה קוק מיד עם הגיעו לארץ הרי שבעצם קבלת המשלוח יודע הראי"ה קוק כי החזו"א בארץ ולא היה צריך מרן החזו"א לציין זאת במכתב. אלא מוכח כי מכתב זה הוא הפניה הראשונה של מרן החזו"א אל הראי"ה קוק והמעשה של שליחת הספרים "מיד" עם הגיעו לארץ הוא מעשה שלא היה ולא נברא]. ומתלמידו של הרב קוק הנאלץ לסלף ומתגלה כמקור בלתי מהימן להסתמך עליו באשר לשבחי רבו אתה למד מה טיבם של ה"מקורות" של אלה שאינם תלמידיו, הבודים מלבם מעשים ועובדות שלא היו ולא נבראו ובלבד שתוצג בפני צאן מרעיתם תמונה שקרית ומזוייפת לפיה כולם התבטלו כלפי רבם בה בשעה שההיפך לגמרי הוא הנכון.
נערך לאחרונה על ידי חוצניק ב א' נובמבר 06, 2011 7:27 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.
Re: לדמות הגרח"י דינקליס בעל 'דעת יוסף'\ יחסי הרב קוק והחזו
פרטים נוספים על יחסו האמיתי של מרן החזו"א להרב קוק מאחד הת"ח שליט"א
וכך ספר לנו הגרא"י רוטר: כשנפטר הר' קוק שהה מרן החזו"א בצפת עם הג"ר יעקב הלפרין מייסדה של שכונת זכרון מאיר בבני ברק. ואז הגיע לשם עיתון "חדשות הארץ" ובו הידיעה על פטירת הר' קוק.
שאל הר' הלפרין את הר' קוק "מה נעשה עם הר' קוק בעולם האמת?" והשיבו מרן החזו"א: "מראים לו מה שהוא קלקל".
אח"כ הקריא לו הר' הלפרין מן העיתון [והעיר הגרא"י רוטר כי מרן החזו"א מעולם לא לקח עיתון לידו אלא היו מקריאים לו] כי הר' קוק נפטר כשפניו לקיר.
למחרת הגיע שוב עיתון חדשות הארץ ובו "תיקון טעות" המציין כי מה שנכתב אתמול שהר' קוק נפטר כשפניו לקיר היה טעות ופטירתו היתה כשפניו לקהל. כשהקריא זאת הר' הלפרין בפני מרן החזו"א הגיב מרן החזו"א ואמר: "הידיעה מאתמול היא הנכונה! אלא ששמו לב אח"כ לכך שהגמרא אומרת [כתובות קג:] שאם נפטר ופניו אל הכותל סימן רע הוא לנפטר ולכן שינו זאת בעיתון למחרת.
וספר לי [היינו להגרא"י רוטר] הג"ר פייבל שטיינברג זצ"ל [מהמקורבים ביותר למרן החזו"א ושמשו מאז שירד מהאניה. את הדברים שמע ממרן החזו"א בליל כל נדרי כשהתלווה אליו בעת יציאתו לשאוף אויר [בשל בריאותו של מרן החזו"א] שאמר לו החזו"א: "עכשיו אני אדבר לשון הרע על הר' קוק" והחל לשפוך עליו אש וגפרית. [ועיי' בספר "ארחות רבנו בעל הקהילות יעקב" להגר"א הורביץ תלמיד מרן ה"קהילות יעקב" [רבי יעקב ישראל קנייבסקי זצוק"ל] חלק ה' עמ' קעא-קעב מה שהביא עובדה זו ג"כ וכתב שם וז"ל: ספר לי הרה"ג רבי פייבל שטיינברג זצ"ל, מנאמני ביתו של מרן החזו"א זצוק"ל, בליל יוה"כ חזר עם מרן זצוק"ל מבית הכנסת, ושח מרן לרבי פייבל שהרב הראשי של הרבנות הראשית ז"ל [הר' קוק], פרסם מאמר טרף בעתון "היסוד" (מהציונים) (ובאותה שנה נפטר אותו הרב). עוד ספר לי ר"פ, שמרן זצוק"ל אמר לו שבחו"ל לא ידעו מהשקפותיו ומדרכי הרב הנ"ל "ומחשבותיו" שאינן בסדר, שם חשבו שהשקפתו יותר טובה. והוסיף מרן זצוק"ל בשבחו בעת שלמד בוולאז'ין למד הרבה טור ובית יוסף אמנם כאן בארץ רואים שסטה עם מחשבותיו לכיוון לא נכון ואמר מרן לר' לייב שוחט ז"ל מנחלת גנים שאסור לו לסחור עם הביכאלעך של הרב הנ"ל (כונתו כנראה לחוברת המחשבה שלו). וספר לי ר"פ זצ"ל, שזוכר בעת שהרב הנ"ל בא להנחת אבן הפנה לישיבת בית יוסף בב"ב, ובעת שקם לדרוש קם גם מרן זצוק"ל ועמד כל זמן שעמד, ויש תמונה מזה.
עוד אמר לי הרה"ג רפ"ש זצ"ל, שמרן זצוק"ל גם התנגד לזה שאחד הרבנים המפורסמים זצ"ל תלמידו של הרב הנ"ל זצ"ל [הר' יעקב משה חרל"פ] יהיה רב ראשי ומאחורי הקלעים עבד כנגדו והשתדל לבחירתו של הרב הרצוג זצ"ל וגם אצל רבן של כל בני הגולה מרן הגאון רבי חיים עוזר זצוק"ל פעל בכיוון זה. ונימוקו, שמחשבותיו של התלמיד לא בסדר, וכמו דרכו של רבו הנ"ל, ומזה יש לפחד. משא"כ הרב הרצוג". ע"כ מספר "ארחות רבינו"].
בנוסף ספר לנו אחד מגדולי זקני ראשי הישיבות בדורנו כי שאל את תלמידו של מרן החזו"א, הגאון רבי משה דויטש זצ"ל מה שמע מהחזו"א אודות הר' קוק והשיבו שהחזו"א התבטא בלשון זו: "הכבוד שחלקו לו השמאלנים העבירו על דעתו ועל דעת קונו".
עוד הוסיף כי ראה חוברת תורנית ובה מאמרים שהביאו לחזו"א כשהגיע לארץ ושם פרסם הר' קוק מאמר בנושא "אהלות" ועל מאמר זה רשם מרן החזו"א הערות שמשמעותן היו [וז"ל ראש הישיבה]: "הוא עושה ממנו צחוק בלימוד וכותב שם שהר' קוק אינו יודע כלל אהלות" [ואמר לנו את הדברים כראיה נוספת לכך שמרן החזו"א לא כינה את הר' קוק "מרן" כי ראה בו אחד מגדולי הדור אלא מטעם אחר כי כשמדברים על "גדול הדור" מי שלא יודע אהלות בסדר טהרות זה כמו מי שלא יודע פרק אלו מציאות ב"בבא מציעא"].
לאורך השנים הציגו תלמידי הר' קוק [ראה למשל מאמרו של הרמ"צ נריה "ראיה וחזון" בספרו "בשדה הראי"ה"] וכותבי קורות חייו השונים תמונה שקרית של הערכה מופלגת של מרן החזו"א לר' קוק התלושה לגמרי מן המציאות ומיחסו השלילי של מרן החזו"א לר' קוק. לצערנו חדרו חלק מהסיפורים בענין זה גם לספרות החרדית ונתקבלו אצל רבים כעובדות מוחלטות. שאלנו את הגאון רבי אהרן ישעיה רוטר לאור הדברים שספר לנו: מדוע אם כן בספר כמו "פאר הדור" על מרן החזו"א מתקבלת תמונה לפיה אכן העריך מרן החזו"א את הר' קוק? תשובתו היתה: "פאר הדור אינו ספר מוסמך, יש שם מכתבים וחומר אוטנטי מוסמך אך הספורים המובאים שם אינם מוסמכים. אני אישית מסרתי להם כמה סיפורים ואת כולם הכניסו בתוך הספר שלא בדיוק כמו שספרתי להם...".
וכך ספר לנו הגרא"י רוטר: כשנפטר הר' קוק שהה מרן החזו"א בצפת עם הג"ר יעקב הלפרין מייסדה של שכונת זכרון מאיר בבני ברק. ואז הגיע לשם עיתון "חדשות הארץ" ובו הידיעה על פטירת הר' קוק.
שאל הר' הלפרין את הר' קוק "מה נעשה עם הר' קוק בעולם האמת?" והשיבו מרן החזו"א: "מראים לו מה שהוא קלקל".
אח"כ הקריא לו הר' הלפרין מן העיתון [והעיר הגרא"י רוטר כי מרן החזו"א מעולם לא לקח עיתון לידו אלא היו מקריאים לו] כי הר' קוק נפטר כשפניו לקיר.
למחרת הגיע שוב עיתון חדשות הארץ ובו "תיקון טעות" המציין כי מה שנכתב אתמול שהר' קוק נפטר כשפניו לקיר היה טעות ופטירתו היתה כשפניו לקהל. כשהקריא זאת הר' הלפרין בפני מרן החזו"א הגיב מרן החזו"א ואמר: "הידיעה מאתמול היא הנכונה! אלא ששמו לב אח"כ לכך שהגמרא אומרת [כתובות קג:] שאם נפטר ופניו אל הכותל סימן רע הוא לנפטר ולכן שינו זאת בעיתון למחרת.
וספר לי [היינו להגרא"י רוטר] הג"ר פייבל שטיינברג זצ"ל [מהמקורבים ביותר למרן החזו"א ושמשו מאז שירד מהאניה. את הדברים שמע ממרן החזו"א בליל כל נדרי כשהתלווה אליו בעת יציאתו לשאוף אויר [בשל בריאותו של מרן החזו"א] שאמר לו החזו"א: "עכשיו אני אדבר לשון הרע על הר' קוק" והחל לשפוך עליו אש וגפרית. [ועיי' בספר "ארחות רבנו בעל הקהילות יעקב" להגר"א הורביץ תלמיד מרן ה"קהילות יעקב" [רבי יעקב ישראל קנייבסקי זצוק"ל] חלק ה' עמ' קעא-קעב מה שהביא עובדה זו ג"כ וכתב שם וז"ל: ספר לי הרה"ג רבי פייבל שטיינברג זצ"ל, מנאמני ביתו של מרן החזו"א זצוק"ל, בליל יוה"כ חזר עם מרן זצוק"ל מבית הכנסת, ושח מרן לרבי פייבל שהרב הראשי של הרבנות הראשית ז"ל [הר' קוק], פרסם מאמר טרף בעתון "היסוד" (מהציונים) (ובאותה שנה נפטר אותו הרב). עוד ספר לי ר"פ, שמרן זצוק"ל אמר לו שבחו"ל לא ידעו מהשקפותיו ומדרכי הרב הנ"ל "ומחשבותיו" שאינן בסדר, שם חשבו שהשקפתו יותר טובה. והוסיף מרן זצוק"ל בשבחו בעת שלמד בוולאז'ין למד הרבה טור ובית יוסף אמנם כאן בארץ רואים שסטה עם מחשבותיו לכיוון לא נכון ואמר מרן לר' לייב שוחט ז"ל מנחלת גנים שאסור לו לסחור עם הביכאלעך של הרב הנ"ל (כונתו כנראה לחוברת המחשבה שלו). וספר לי ר"פ זצ"ל, שזוכר בעת שהרב הנ"ל בא להנחת אבן הפנה לישיבת בית יוסף בב"ב, ובעת שקם לדרוש קם גם מרן זצוק"ל ועמד כל זמן שעמד, ויש תמונה מזה.
עוד אמר לי הרה"ג רפ"ש זצ"ל, שמרן זצוק"ל גם התנגד לזה שאחד הרבנים המפורסמים זצ"ל תלמידו של הרב הנ"ל זצ"ל [הר' יעקב משה חרל"פ] יהיה רב ראשי ומאחורי הקלעים עבד כנגדו והשתדל לבחירתו של הרב הרצוג זצ"ל וגם אצל רבן של כל בני הגולה מרן הגאון רבי חיים עוזר זצוק"ל פעל בכיוון זה. ונימוקו, שמחשבותיו של התלמיד לא בסדר, וכמו דרכו של רבו הנ"ל, ומזה יש לפחד. משא"כ הרב הרצוג". ע"כ מספר "ארחות רבינו"].
בנוסף ספר לנו אחד מגדולי זקני ראשי הישיבות בדורנו כי שאל את תלמידו של מרן החזו"א, הגאון רבי משה דויטש זצ"ל מה שמע מהחזו"א אודות הר' קוק והשיבו שהחזו"א התבטא בלשון זו: "הכבוד שחלקו לו השמאלנים העבירו על דעתו ועל דעת קונו".
עוד הוסיף כי ראה חוברת תורנית ובה מאמרים שהביאו לחזו"א כשהגיע לארץ ושם פרסם הר' קוק מאמר בנושא "אהלות" ועל מאמר זה רשם מרן החזו"א הערות שמשמעותן היו [וז"ל ראש הישיבה]: "הוא עושה ממנו צחוק בלימוד וכותב שם שהר' קוק אינו יודע כלל אהלות" [ואמר לנו את הדברים כראיה נוספת לכך שמרן החזו"א לא כינה את הר' קוק "מרן" כי ראה בו אחד מגדולי הדור אלא מטעם אחר כי כשמדברים על "גדול הדור" מי שלא יודע אהלות בסדר טהרות זה כמו מי שלא יודע פרק אלו מציאות ב"בבא מציעא"].
לאורך השנים הציגו תלמידי הר' קוק [ראה למשל מאמרו של הרמ"צ נריה "ראיה וחזון" בספרו "בשדה הראי"ה"] וכותבי קורות חייו השונים תמונה שקרית של הערכה מופלגת של מרן החזו"א לר' קוק התלושה לגמרי מן המציאות ומיחסו השלילי של מרן החזו"א לר' קוק. לצערנו חדרו חלק מהסיפורים בענין זה גם לספרות החרדית ונתקבלו אצל רבים כעובדות מוחלטות. שאלנו את הגאון רבי אהרן ישעיה רוטר לאור הדברים שספר לנו: מדוע אם כן בספר כמו "פאר הדור" על מרן החזו"א מתקבלת תמונה לפיה אכן העריך מרן החזו"א את הר' קוק? תשובתו היתה: "פאר הדור אינו ספר מוסמך, יש שם מכתבים וחומר אוטנטי מוסמך אך הספורים המובאים שם אינם מוסמכים. אני אישית מסרתי להם כמה סיפורים ואת כולם הכניסו בתוך הספר שלא בדיוק כמו שספרתי להם...".
-
אורות הקודש
- הודעות: 2
- הצטרף: ש' נובמבר 05, 2011 7:12 pm
Re: לדמות הגרח"י דינקליס בעל 'דעת יוסף'\ יחסי הרב קוק והחזו
ב"ה
לחוצניק:
1. ראינו כבר שקרים בולטים של תלמידים, מקורבים וצאצאים של גדולים חרדיים לגבי יחסם לרב קוק, כך שדבריך אינן ראיה כלל. ומה שנכון לגבי היחס האישי של החזו"א לרב קוק הוא מה שמראה עמידתו לכבוד הרב קוק במשך כל נאומו של הרב קוק בהנחת אבן הפינה של ישיבת "בית יוסף" מרשת ישיבות נובהרדוק באדר תרצ"ד ואמירתו למי ששאלו מדוע אינו יושב ש"די תורה שטייט!" וכן דבריו של הגאון הרב אושפיזאי זצ"ל שהיה רבה של רמת גן שהחזו"א רצה לבקר את הרב קוק במחלתו האחרונה ושלח שליח להודיע לרב קוק על כך אך הרב קוק סירב ואמר לשליח שיאמר לחזו"א שיתפלל עליו בביתו כי הוא חס על ביטול התורה שלו. כל השאר אלו שקרים. וכן ראה לעיל יחס הרב זוננפלד לרב קוק עם התנגדותו לרבנות הרב קוק בירושלים. וראה עוד כאן: http://haredim.info/showthread.php/133999-%D7%94%D7%99%D7%97%D7%A1-%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%99-%D7%9C%D7%A8%D7%91-%D7%A7%D7%95%D7%A72.
מה אתה עושה בפורום "אוצר החכמה" כשב"אוצר החכמה" ישנם את ספרי הרב קוק כולל "אורות"?!
תגובתו של "חוצניק" היא תשובה ל"ירושלמי" ואולי אחרים מדוע צריך להביא את הערצתם של כלל גדולי ישראל לרב קוק בהזדמנויות שונות ובאשכולות שונים.
לחוצניק:
1. ראינו כבר שקרים בולטים של תלמידים, מקורבים וצאצאים של גדולים חרדיים לגבי יחסם לרב קוק, כך שדבריך אינן ראיה כלל. ומה שנכון לגבי היחס האישי של החזו"א לרב קוק הוא מה שמראה עמידתו לכבוד הרב קוק במשך כל נאומו של הרב קוק בהנחת אבן הפינה של ישיבת "בית יוסף" מרשת ישיבות נובהרדוק באדר תרצ"ד ואמירתו למי ששאלו מדוע אינו יושב ש"די תורה שטייט!" וכן דבריו של הגאון הרב אושפיזאי זצ"ל שהיה רבה של רמת גן שהחזו"א רצה לבקר את הרב קוק במחלתו האחרונה ושלח שליח להודיע לרב קוק על כך אך הרב קוק סירב ואמר לשליח שיאמר לחזו"א שיתפלל עליו בביתו כי הוא חס על ביטול התורה שלו. כל השאר אלו שקרים. וכן ראה לעיל יחס הרב זוננפלד לרב קוק עם התנגדותו לרבנות הרב קוק בירושלים. וראה עוד כאן: http://haredim.info/showthread.php/133999-%D7%94%D7%99%D7%97%D7%A1-%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%99-%D7%9C%D7%A8%D7%91-%D7%A7%D7%95%D7%A72.
מה אתה עושה בפורום "אוצר החכמה" כשב"אוצר החכמה" ישנם את ספרי הרב קוק כולל "אורות"?!
תגובתו של "חוצניק" היא תשובה ל"ירושלמי" ואולי אחרים מדוע צריך להביא את הערצתם של כלל גדולי ישראל לרב קוק בהזדמנויות שונות ובאשכולות שונים.
Re: לדמות הגרח"י דינקליס בעל 'דעת יוסף'\ יחסי הרב קוק והחזו
אורות הקודש כתב:1. ראינו כבר שקרים בולטים של תלמידים, מקורבים וצאצאים של גדולים חרדיים לגבי יחסם לרב קוק, כך שדבריך אינן ראיה כלל. כל השאר אלו שקרים.[/b]
אינני חושב שיש צורך להגיב על הקביעה של ניק מסתתר מבלי שם המחליט על רבנים שקטנם עבה ממתנו כדוגמת הגר"א הורוביץ שהם כתבו שקרים ואף למרות שהם חיו בזמן ההוא והניק המסתתר הגיח לעולם כעשרות שנים אח"כ ויחליט בחוצפתו שהם שקרו,
ובכלל לגבי השקרים של מקורבים אם נבוא לפתוח את מידת האמת של אנשי הרב קוק תסמרנה שערות הראש, טול קורות מבין עיניך, והגע עצמך הרי כל העדויות שלך על ההערצה של החזו"א להרב קוק הם מאנשים מקורבים ומעריצים גדולים של הר' קוק ו
נערך לאחרונה על ידי חוצניק ב א' נובמבר 06, 2011 5:31 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.
-
גאולת ישראל
- הודעות: 5
- הצטרף: א' נובמבר 06, 2011 5:12 pm
Re: לדמות הגרח"י דינקליס בעל 'דעת יוסף'\ יחסי הרב קוק והחזו
חוצניק כתב:עצתנו אליך נער צעיר עזוב את הלפטוף וצא מחדרך להיכל ה"מרכז הרב"
להתראות בניק הבא אותו תאמץ לעצמך
זה לא העניין העיקרי, אלא העובדה שאנשים כמוך משקרים ומסלפים כדי למחוק את העובדה שכפי שרואים בקישור שהבאתי כלל גדולי ישראל וגם מהמתנגדים החריפים לציונות, ראו ברב קוק את אחד מגדולי הדור, ורק המיעוט של הקנאים הקיצוניים פסלו אותו. כל מי שהכירו אישית גם אם חלק לחלוטין על דעותיו ראה שלפניו איש אלוקים קדוש, צדיק יסוד עולם וגאון אדיר.
Re: לדמות הגרח"י דינקליס בעל 'דעת יוסף'\ יחסי הרב קוק והחזו
האדון המשולש
1. רואה האורות הקדוש
2. אורות הקודש
3. גאולת ישראל
במקום להטיל רפש כאומנות המזרחי הנך מתכבד להוכיח לפחות שקר אחד שהבאתי בדברי, כל העדויות הם מאנשים גדולי תורה ויראה שלא טעמו טעם של שקר,
וזאת היא המסקנא האמיתית ששום אדם לא יוכל להפריך אותה -וגם אם יצא מהחור בו מסתתר בדמות ניק-,
מאז בוא החזו"א לאר"י מיום ליום השתנתה דעתו לרעה על הרב קוק
[אגב למסקנא זו שותף גם הרב איתם הנקין רק שהוא בחר להגדיר זאת בנוסח של "הצטננות היחסים"]
1. רואה האורות הקדוש
2. אורות הקודש
3. גאולת ישראל
במקום להטיל רפש כאומנות המזרחי הנך מתכבד להוכיח לפחות שקר אחד שהבאתי בדברי, כל העדויות הם מאנשים גדולי תורה ויראה שלא טעמו טעם של שקר,
וזאת היא המסקנא האמיתית ששום אדם לא יוכל להפריך אותה -וגם אם יצא מהחור בו מסתתר בדמות ניק-,
מאז בוא החזו"א לאר"י מיום ליום השתנתה דעתו לרעה על הרב קוק
[אגב למסקנא זו שותף גם הרב איתם הנקין רק שהוא בחר להגדיר זאת בנוסח של "הצטננות היחסים"]
-
גאולת ישראל
- הודעות: 5
- הצטרף: א' נובמבר 06, 2011 5:12 pm
Re: לדמות הגרח"י דינקליס בעל 'דעת יוסף'\ יחסי הרב קוק והחזו
חוצניק כתב:אינני חושב שיש צורך להגיב על הקביעה של ניק מסתתר מבלי שם המחליט על רבנים שקטנם עבה ממתנו כדוגמת הגר"א הורוביץ שהם כתבו שקרים ואף למרות שהם חיו בזמן ההוא והניק המסתתר הגיח לעולם כעשרות שנים אח"כ ויחליט בחוצפתו שהם שקרו, ואם נבוא לפתוח את מידת האמת של אנשי הרב קוק תסמרנה שערות הראש, טול קורות מבין עיניך.
ואף על רמתו השכלית הגבוהה העיד בשאלתו הבאהאורות הקודש כתב:מה אתה עושה בפורום "אוצר החכמה" כשב"אוצר החכמה" ישנם את ספרי הרב קוק כולל "אורות"?!
[/b]
עצתנו אליך נער צעיר עזוב את הלפטוף וצא מחדרך להיכל ה"מרכז הרב"
להתראות בניק הבא אותו תאמץ לעצמך
1. בקישור שהבאתי רואים שהמצב לא כדעתכם שגדולי עולם מכל החוגים והעדות העריצו את הרב קוק, ורק הקנאים הקיצוניים פסלוהו.
2. אתה מדבר על רמה שכלית?! אנשים כמוך חושבים שבשקרים שלכם את תמחקו את העובדה שכלל גדולי ישראל העריצו את הרב קוק?! ונשכח מכם כתוב מלא ומפורש ו"דובר שקרים לא יכון לנגד עיני". וכן ממעשיו והנהגותיו רואים את גדולתו וקדושתו של מרן הגאון הראי"ה קוק זצוק"ל שלא ידע צורת מטבע, שלא הביט על פני אישה חוץ מאמו ואשתו, שהיה מעביר על המידות עד לאין שיעור, שהקב"ה שמר על מצבתו מפגיעת הירדנים בדיוק כפי ששמר על מצבותיהם של למשל, הרש"ש הקדוש, "אור החיים" הקדוש והגאון הרב סלימן אליהו זצוק"ל, והיה גאון עולם בכל חדרי התורה כעדותו של הגרא"ז עליו שהרב קוק היה יחיד הדור בגאונות, בצדקות ובחסידות ושל הגר"י הוטנר עליו שהוא היה גדול בתורה, ביראה ובחסידות מכל אשר חלקו עליו ושכל רז לא אניס ליה בכל חלקי התורה. וכך כלל גדולי ישראל העריצוהו ביותר, גם עם חלקו על דעותיו. ולמשל, הגרי"ל חסמן זצוק"ל, שאמר בלוויית הרב קוק לפני הורדתו מיטת הרב קוק לקבר שעכשיו קוברים ראש השקול כנגד כל הראשים כאן.
3. החלפת שמות המשתמש היא בגלל שכמעט בכל אזכור כל שהוא של הרב קוק חסמו אותי כולל גם כשמדובר באשכול תלמידו הגדול והקרוב ביותר, הגרי"מ חרל"פ שגם ביחס אליו כלל גדולי ישראל העריצוהו, וגם אם הזכרתי את הרב קוק בתגובות לתגובות של אחרים שהיו קשורים לרב קוק. התגובות האלו נשארו ואת המענה שלי (גם כשהיה מדובר בתיקון מידע לא מדויק) מחקו. חסימות כאלו מתאים לפורום של סטמר ולא לפורום זה!
ללא החסימות הבלתי מוצדקות בעליל האלו, לא היה מחליף שמות משתמש ונשאר בשם המשתמש המקורי שלי!
-
גאולת ישראל
- הודעות: 5
- הצטרף: א' נובמבר 06, 2011 5:12 pm
Re: לדמות הגרח"י דינקליס בעל 'דעת יוסף'\ יחסי הרב קוק והחזו
חוצניק כתב:מאז בוא החזו"א לאר"י מיום ליום השתנתה דעתו לרעה על הר' קוק
החזו"א עלה לארץ בתמוז תרצ"ג, מעל 13 שנים מפרסום הספר "אורות" כשדעותיו של הרב קוק היו ידועות ברבים והגיעו גם לחו"ל (ולא פעם בסילופים של הקנאים), וועשרה חודשים אחרי עליית החזו"א באדר תרצ"ד החזו"א עמד לכבוד הרב קוק במשך כל נאומו בהנחת אבן הפינה לישיבת "בית יוסף" בבני-ברק וכששאלוהו מדוע אינו יושב, השיב: "התורה עומדת"!
זו האמת לגבי יחס החזו"א לרב קוק אחרי עלייתו לארץ. וכאמור החזו"א עם כל גדולתו הוא אחד, ובקישור שהבאתי רואים גדולי עולם רבים כולל מתנגדים חריפים לציונות שהעריצו מבחינה אישית את הרב קוק ולא פסלוהו כלל וכלל.
Re: לדמות הגרח"י דינקליס בעל 'דעת יוסף'\ יחסי הרב קוק והחזו
כבר העיר לך הניק "תוכ"ד" כי פיל בחנות חרסינה עושה עבודה טובה יותר, מדברים איתך על החזו"א ואתה מערב גדולים אחרים, הלזה יקרא רמה שכלית תקינה???
סיפור אחד על החזו"א מהנחת אבן הפינה שכבדו בפניו [בגלל שיקולים שהבאתי לעיל] גם אם נניח שזה אכן היה אבל אין בכחו למחוק עשרות סיפורים אחרים ומה גם שאין בזה בכלל סתירה כי דעתו היתה שלילה מוחלטת על הרב קוק אבל בפניו כבדו ובפרט בגלל השיקולים הנ"ל.
ותענה בבקשה על כל שאר הדברים שהובאו לעיל
רק הפחד מהאמת החופף עליך גורם לך להתבזות יותר ויותר ולהתעלם מהעובדות הברורות
סיפור אחד על החזו"א מהנחת אבן הפינה שכבדו בפניו [בגלל שיקולים שהבאתי לעיל] גם אם נניח שזה אכן היה אבל אין בכחו למחוק עשרות סיפורים אחרים ומה גם שאין בזה בכלל סתירה כי דעתו היתה שלילה מוחלטת על הרב קוק אבל בפניו כבדו ובפרט בגלל השיקולים הנ"ל.
ותענה בבקשה על כל שאר הדברים שהובאו לעיל
רק הפחד מהאמת החופף עליך גורם לך להתבזות יותר ויותר ולהתעלם מהעובדות הברורות
Re: לדמות הגרח"י דינקליס בעל 'דעת יוסף'\ יחסי הרב קוק והחזו
חוצניק. הפלפול סביב הזמן בו הגיעו הספרים מהחזו"א לרב קוק, אינו משכנע. כי כמובן 'עם הגיעו' יכול להיות גם כעבור כמה חדשים. מסיפור כזה אי אפשר להפוך את הרב נריה לשקרן.
לענין עצמו, הלא כבר נכתב כי הכל מודים שחל שינוי ביחסו של החזו"א לרב קוק, בזמן מסוים, האם חשוב לקדש מלחמה באם מעמד חנוכת ישיבת בית יוסף היה לפני ההצטננות, אחריה או תוך כדי?
אור האורות, אולי מכאן תלמד מה פירוש מתוך שבחו אתה בא וכו', מה גם שהשבחים שאתה מסדר כאן בטרוליות מרשימה, לפעמים מביאים לידי גיחוך, ועתה שמענו שהרב קוק זכה להיות במדרגה אחת עם הרב סלימאן אליהו שקברו לא נפגע. הבו גודל.
----
ומכיון שאין לחשוד בדבר חידוש שעומד להפציע עלינו בענין זה, האשכול ננעל.
לענין עצמו, הלא כבר נכתב כי הכל מודים שחל שינוי ביחסו של החזו"א לרב קוק, בזמן מסוים, האם חשוב לקדש מלחמה באם מעמד חנוכת ישיבת בית יוסף היה לפני ההצטננות, אחריה או תוך כדי?
אור האורות, אולי מכאן תלמד מה פירוש מתוך שבחו אתה בא וכו', מה גם שהשבחים שאתה מסדר כאן בטרוליות מרשימה, לפעמים מביאים לידי גיחוך, ועתה שמענו שהרב קוק זכה להיות במדרגה אחת עם הרב סלימאן אליהו שקברו לא נפגע. הבו גודל.
----
ומכיון שאין לחשוד בדבר חידוש שעומד להפציע עלינו בענין זה, האשכול ננעל.
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
מי מחובר
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 183 אורחים