הג"ר זכריה ברכות מת"א-בקשת פרטים

[נוטר הכרמים]

הג"ר זכריה ברכות. עלה מליטא והתגורר בתל אביב. סיפרו עליו שיודע ש"ס על בוריו בע"פ. דמות קמאית של רב מדורות קדומים. נפטר בזקנה מופלגת.

יש מי היודע להוסיף פרטים עליו? נודה מאוד.

[בור ועם הארץ]

נזכר גם באשכול אחר.

[איש_ספר]

מלבד אותו בן שהזכרתי שם שנפטר ערירי ל"ע לפני כמה שנים כנראה היתה גם בת. יש לברר.
ר' זכריה היה אכן ת"ח מופלג, היה בעל קורא בהיכל התלמוד. לימים עת התגורר בבני ברק היה האדמו"ר מגור רש"ב בעל לב שמחה שולח אליו אנשים.
הבן הנזכר היה מתארח הרבה שבתות וימי חול אצל ר' אהרן בכרך ראש ישיבה לצעירים בבני ברק (חתנו של הגר"א פלצ'ינסקי זצ"ל) ובודאי הוא יוכל להוסיף פרטים.

[גוראריה]

יוס'לה ברכות. מי לא זוכר?!
אתה בטוח שאיננו בין החיים? בכלל לא בטוח!

סיפרו על ר' זכריה שבכניסת תשעה באב היה מתיישב על מדרגות ביהכנ"ס לאמירת איכה ודומה כמי שמתו מוטל לפניו. בוכה בדמעות שליש וכך ישב עד מוצאי התענית. בבכיה.

[איש_ספר]

על חמיו כתבתי כאן. אכן בררתי עתה ומתברר שהוא בין החיים לאוי"ט אלא שהוא מאושפז באיזה מקום ומשום כך נשתקע ואבד. מלבדו היו לר' זכריה עוד ג' בנות.

[רב פעלים]

ב"ה

אני יודע שבית המדרש בקומה העליונה במבנה הת"ת "שערי תורה" ביפו (היום חלק מת"א-יפו) היה ע"ש הרב זכריה ברכות.
זה אותו אחד, או צאצא מזמן יותר מאוחר?

[איש_ספר]

על חמיו כתבתי כאן. אכן בררתי עתה ומתברר שהוא בין החיים לאוי"ט אלא שהוא מאושפז באיזה מקום ומשום כך נשתקע ואבד. מלבדו היו לר' זכריה עוד ג' בנות.

נפטר עתה.

[הנאמן בפקדונו]

על חמיו כתבתי כאן. אכן בררתי עתה ומתברר שהוא בין החיים לאוי"ט אלא שהוא מאושפז באיזה מקום ומשום כך נשתקע ואבד. מלבדו היו לר' זכריה עוד ג' בנות.

נפטר עתה.

א. מה זה "עתה".
ב. האם היה לרבי זכריה רק בן אחד?
היה לרבי זכריה חתן בשם קימל?

[הנאמן בפקדונו]

לימים עת התגורר בבני ברק היה האדמו"ר מגור רש"ב בעל לב שמחה שולח אליו אנשים.

אולי תוכל לפרט יותר?

[יענק'ל]

מישהו יכול להסביר את המודעות בחוצה של עיר על פטירת הנ"ל
כתוב בערך כך(מזיכרון):
אבלים על פטירת מורינו ורבינו מדוכא ביסורים פועל עבור ישראל מחבורת רבי יוסף וולטוך ועוד מישהו רבי אברהם יוסף בנימין ברכות זצ"ל על החתומים מעריציו אולי מישהו יעלה כאן את המודעה וגם יסביר לנו מה קורה פה.

[אום אני חומה]

את הנפטר לא הכרתי, אבל היו צדיקים נסתרים שהתנהגו כלפי חוץ בצורה מתמיהה במידה זו או אחרת,כגון הרב תפילינסקי מירושלים הרב פיש הרב יהודה זאב ליבוביץ ועוד.

[צונאמי]

מישהו יכול להסביר את המודעות בחוצה של עיר על פטירת הנ"ל
כתוב בערך כך(מזיכרון):
אבלים על פטירת מורינו ורבינו מדוכא ביסורים פועל עבור ישראל מחבורת רבי יוסף וולטוך ועוד מישהו רבי אברהם יוסף בנימין ברכות זצ"ל על החתומים מעריציו אולי מישהו יעלה כאן את המודעה וגם יסביר לנו מה קורה פה.

אין לי מושג מי היה היהודי הזה {אולי קיבץ נדבות?}
אך זאת מצאתי, הכר נא.
http://www.jdn.co.il/news/434272

[עתניאל בן קנז]

את הנפטר לא הכרתי, אבל היו צדיקים נסתרים שהתנהגו כלפי חוץ בצורה מתמיהה במידה זו או אחרת,כגון הרב תפילינסקי מירושלים הרב פיש הרב יהודה זאב ליבוביץ ועוד.

האם יש למישהו קריטוריונים ברורים להבדיל בין 'צדיקים נסתרים' שמתנהגים בצורה מתמיהה. ובין 'תמהונים' שצידקותם נסתרת...

[בברכה המשולשת]

את הנפטר לא הכרתי, אבל היו צדיקים נסתרים שהתנהגו כלפי חוץ בצורה מתמיהה במידה זו או אחרת,כגון הרב תפילינסקי מירושלים הרב פיש הרב יהודה זאב ליבוביץ ועוד.

האם יש למישהו קריטוריונים ברורים להבדיל בין 'צדיקים נסתרים' שמתנהגים בצורה מתמיהה. ובין 'תמהונים' שצידקותם נסתרת...

יעויין בהקדמה לספר תמים תהיה לגרי"מ הלל

[צונאמי]

את הנפטר לא הכרתי, אבל היו צדיקים נסתרים שהתנהגו כלפי חוץ בצורה מתמיהה במידה זו או אחרת,כגון הרב תפילינסקי מירושלים הרב פיש הרב יהודה זאב ליבוביץ ועוד.

האם יש למישהו קריטוריונים ברורים להבדיל בין 'צדיקים נסתרים' שמתנהגים בצורה מתמיהה. ובין 'תמהונים' שצידקותם נסתרת...

למאי נפק"מ?

[עתניאל בן קנז]

את הנפטר לא הכרתי, אבל היו צדיקים נסתרים שהתנהגו כלפי חוץ בצורה מתמיהה במידה זו או אחרת,כגון הרב תפילינסקי מירושלים הרב פיש הרב יהודה זאב ליבוביץ ועוד.

האם יש למישהו קריטוריונים ברורים להבדיל בין 'צדיקים נסתרים' שמתנהגים בצורה מתמיהה. ובין 'תמהונים' שצידקותם נסתרת...

למאי נפק"מ?

http://www.forum.ladaat.info/viewtopic. ... &start=110

[שיף]

מלבדו היו לר' זכריה עוד ג' בנות.

ב. האם היה לרבי זכריה רק בן אחד?
היה לרבי זכריה חתן בשם קימל?

כפה"נ בן נוסף לא היה
אך היו ה' בנות וחלקן בחיים ולהם צאצאים
1. מרת מינה שרייבר ע"ה מת"א
2 מרת לאה אשת רבי ישראל גולדפליס זצ"ל מב"ב
3 מרת יוכבד אשת רבי יוסף חיים פנצ'בר הי"ו מקרית גת
4 מרת חנה רחל אשת רבי משה ליפשיץ הי"ו מירושלים
5 מרת גאולה אשת רבי אברהם הכהן קימל הי"ו מבת ים
במיכרות הספרים שבבתי הכנסת נמכר השבוע ספר חדש שהו"ל רבי פנחס מרדכי בהר"א הכהן קימל הנ"ל- שערי תשובה עם באורים והערות

[כתבן]

חתנו של ר' זכריה, ר' אברהם דוד הכהן קימל, מתגורר בשיכון ה' ברחוב צירלזון, ומתפלל בביהכ"נ קהל חסידים פא"י שם.

[שיף]

הרשימה נכתבה ע"פ הרשום בשנת תשס"ה באגרון

[חלמישצור]

ב"ה. אני יודע שבית המדרש בקומה העליונה במבנה הת"ת "שערי תורה" ביפו (היום חלק מת"א-יפו) היה ע"ש הרב זכריה ברכות. זה אותו אחד, או צאצא מזמן יותר מאוחר?

1. לנדבן קראו ר' אברהם יוסף ברכות (ראו אבני זכרון ה לגרייבסקי, סי' 770-771). המקום לא היה רק על שמו אלא ממש נוסד על ידו (שבחי הראי"ה, תש"ע, עמ' 139). לפי מה שמצטט גרייבסקי מאבני הזכרון, הרימו בני הזוג אברהם יוסף וחנה רחל תרומה גדולה במיוחד לייסוד בית המדרש, שלושה ספרי תורה, ספרי הפטרות, ספרים, ספסלים ושולחנות, וכן עוד שלושה חדרים סמוכים לו. בית המדרש והחדרים נקראו על שמם: "בית אברהם ואוהל חנה". על לוח האבן שם צוין מפורש "ויתפללו בו נוסח הגר"א ז"ל דווקא, והחדרים יהי' בתי למוד לתלמידי התלמוד תורה ולא ישונה עד ביאת הגואל צדק בב"א [יעויין], שנת תרס"ו".

לאחרונה עלתה בידי בארכיון בית הרב קוק אגרת מהראי"ה אל הנהלת שערי תורה ביפו, מחורף תרצ"ג, בה הפציר בהם לאפשר ל"ידידנו הרה"ג ר' זכריה ברכות נ"י" להמשיך להתגורר עוד שנה בדירה אשר בבניין "נדבת זקנו", ועוד ביקש מהם "למלאת את בקשתו של הרב הנ"ל" להמשיך את התפילה בציבור בבית הכנסת ברכות, "לכל הפחות בשנה זו עד היארצייט של הזקנה ע"ה", שהיא מן הסתם מרת חנה רחל. ובכן לא רק בית המדרש היה נדבת רא"ב.


2. משום מה לא נזכרו כאן שני ספריו של ר' זכריה ברכות: "מלה טבא" ו"זה מצאתי". הוא נפ' ביום ב' אדר תשמ"ב. היה נשוי לרבנית חיה דבורה, בת רבי אליהו ברוך פרלמן (הנז' כאן; בספרו "טל תורה" מזכיר את רא"ב פרלמן חתנו מספר פעמים), שנפ' ו' תמוז תש"ל (ראו מתק שפתיים עמ"ס שבת, עמ' אחרון).


3. עוד מצאתי בדער אידישער שטארל, ג' טבת תשל"ד, עמ' טו

ודרך אגב מ"ש בסיפור שהגרנ"ה הלוי זצ"ל התפלל בהיכל בית המדרש הגר"א אין זה מדוייק. הגאון הנ"ל מקום תפילתו היה בבית המדרש "שערי תורה" בנוה שלום שנוסד בשת תרמ"ו (כפי השלט התלוי שם עד היום) ושימש כמבצר הפרושים בתקופה ההיא ולאחריה, ביפו. וכפי עדותו של הרה"ג ר' זכריה ברכות שליט"א היה עובר שם גם לפני התיבה במוספין של ימים נוראים אך קולו היה חלוש מאד מחמת מחלת הריאה שקיננה בו. בית המדרש הגר"א נבנה רק בשנת תרצ"ה ברחוב הירקון בהשתדלות של חתן הגאון הנ"ל, הגה"צ ר' יוסף צבי הלוי זצ"ל ובעזרתו הפעילה של אבי זכרונו לברכה.
שריה דבליצקי, בני ברק

[איש_ספר]

עתה בא לידי ספר 'הצדיק הגנוז', מוקדש לר' אברהם יוסף ברכות ז"ל. ונדפס עמו כל ספרי אביו ר' זכריה זצ"ל, זה מצאתי, מלה טבא.