גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה

אחד מעיר · הודעהעל ידי **אחד מעיר** » ד' ספטמבר 10, 2014 10:49 pm

ההזמנה מהשבוע שעבר בתוקף
אלא שהתאריך התקרב...

שמערל · הודעהעל ידי **שמערל** » ד' ספטמבר 17, 2014 11:16 pm

ניתן לשמוע עשרות שיחות ודרשות חוצבות להבות אש קודש מפ"ק של כ"ק מרן אדמו"ר הקוה"ט בעל "באר יעקב" מנדבורנה זצוקללה"ה זיעוכי"א,
וכן מלהבחל"ח בנו בכורו מ"מ וממשיך דרכו בקודש כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א מנדבורנה,

במערכת הטלפונית "קול נדבורנה"

שמספרה (נייד): 05-48-49-4567

או (נייח): 0747-18-10-16

כמו"כ ניתן לשמוע במערכת הנ"ל מאות שיעורים נפלאים בגמ' הלכה וחסידות
סיפורי צדיקים, ניגונים, מהנעשה ונשמע בחצר הקודש נדבורנה ועוד ועוד
שמעו ותחי נפשכם

אחד מעיר · הודעהעל ידי **אחד מעיר** » ה' ספטמבר 18, 2014 10:09 pm

נצבים-וילך עד
למען אחיי ורעיי
לפניכם קובץ נצבים וילך עד
[לא הספקתי להמשיך בקובץ התהלים ז]
אנא אל תמנעו הערות
אני מאחל לכל בית ישראל שנה טובה ומבורכת
תחל שנה וברכותיה
וכל הרשעה כולה כעשן תכלה כי תעביר ממשלת זדון מן הארץ!

אחד מעיר · הודעהעל ידי **אחד מעיר** » ג' ספטמבר 23, 2014 11:40 pm

קריאות ראש השנה [ודיון]
האזינו עד
תהלים ז
שנה טובה!
אם יש הערות הציבו כאן וגם שלחו אלי!!

אחד מעיר · הודעהעל ידי **אחד מעיר** » ה' אוקטובר 02, 2014 9:15 pm

קריאות יום כיפור
ומאמר על האבקה
הערה למבחינים בין קמץ לפתח: בחתימת אתה קדוש בימים נוראים מובא המקרא
וַיִּגְבַּ֛הּ ה֥' צְבָא֖וֹת בַּמִּשְׁפָּ֑ט וְהָאֵל֙ הַקָּד֔וֹשׁ נִקְדָּ֖שׁ בִּצְדָקָֽה: הדל"ת במילה נִקְדָּשׁ מנוקדת בקמץ ולא בפתח במקורות המדויקים.

אחד מעיר · הודעהעל ידי **אחד מעיר** » ג' אוקטובר 07, 2014 9:18 pm

קוהלת עה וזאת הברכה עד בראשית עה
חג שמח!

אחד מעיר

נח עה
חודש טוב ומבורך
ושבת שלום

כח הטענה · הודעהעל ידי **כח הטענה** » ש' אוקטובר 25, 2014 8:59 pm

אחד מעיר כתב:נח עה
חודש טוב ומבורך
ושבת שלום

על דבר הפסוק "ומוראכם וחיתכם יהי על כל חית הארץ ועל כל עוף השמים בכל אשר תרמוש האדמה ובכל דגי הים בידכם ניתנו" אשר הקשו למה האתנחתא בא במילת השמים ומחלק הפסוק כאילו ומוראכם וחיתכם אזיל על חית הארץ ועוף השמים ובידכם ניתנו אזיל על אשר תרמוש האדמה ודגי הים.
יש לדעת שפעמים רבות טעם מפסיק אינו בא לחלוקת העניין אלא משום שחציו השני של המשפט אזיל אשלפני פניו ולא המשך ישיר למילים שלפניו. וכן כאן מכיוון שהמילה בכל אשר תרמוש האדמה באה ללא וי"ו החיבור היא איננה המשך ישיר לרשימה חית הארץ ועוף השמים אלא חוזרת למעלה על מוראכם וחיתכם ולכן בא לפניה טעם מפסיק. דוגמא נוספת למבנה דומה של פסוק יש בפרשתינו "ויאמר אלקים אל נח ואל בניו איתו לאמר", גם כאן האתנחתא בא במילה נח למרות שברור ש'ויאמר אלקים' הולך גם על בניו של נח וכן ש'לאמר' הוא סיום כללי לפסוק ולא הולך דוקא על בניו של נח, ועל כרחך גם כאן מכיוון שהמילים אל בניו איתו אינן המשך ישיר של המילה נח כי לא כתוב אל נח ובניו בא טעם מפסיק לפני מילים כאלו כדי שהפסוק יתפרש ויאמר אלקים אל נח ויאמר אלקים אל בניו איתו.
על הפסוק "ויקח שם ויפת את השמלה וישימו על שכם שניהם וילכו אחורנית ויכסו את ערות אביהם ופניהם אחורנית וערות אביהם לא ראו" שהקשו למה בא האתנחתא במילים ויכסו את ערות אביהם כנראה דעת השואל שופניהם אחורנית אזיל דוקא על פעולת הכיסוי ול"י מנ"ל הא אלא המובן שאזיל על כל המעשה שלהם וא"כ האתנחתא במקומו על פי משמעות הפסוק.

אחד מעיר · הודעהעל ידי **אחד מעיר** » א' אוקטובר 26, 2014 8:46 pm

העברתי הערה זו לחברים וכך הגיב השואל הראשון
בוקר טוב
עיינתי הבוקר בפסוק שציין הכותב באוצה"ח, וראיתי שמדובר בטעות, אין בפסוק זה אתנח, אלא זקף קטן וטיפחא. והפסוק בעצם מחולק בדיוק כפי שהיינו מצפים.
[(ויאמר אלקים אל נח) (ואל בניו אתו)] לאמר.
והטיפחא במילה אתו המפסיק העקרי.

גם לגבי ומוראכם וחתכם - בידכם ניתנו, ההערה של הנ"ל לא פתרה בכלל את הבעיה. עדיין צריך לומר שהמילים "בידכם ניתנו" עומדות בפני עצמם, וחוזרות על הפסוק כולו, והטיפחא הוא המפסיק העיקרי. (ולא כפי שנראה במבט ראשון שהאתנח הוא המפסיק העיקרי, והמילים בידכם ניתנו שייכות לפסוקית שאחרי האתנח בלבד).
מה שכן, ההערה של הנ"ל, יכולה אולי להסביר את החלפת אות היחס, במילה בכל (אשר תרמוש האדמה), וקטיעת רצף הרשימה ע"י אתנח, והתחלת החצי השני של המשפט כאילו מחדש. ועדיין צ"ב ההבדל בין צורת היחס "על" כל חיה ועוף, ובין "בכל" רמש ודגים. (ונצטרך לומר כפי שכתב ר' אליהו שאכן יש הבדל במהות המורא המוטל על בעלי החיים).

כל טוב

אחד מעיר · הודעהעל ידי **אחד מעיר** » ה' אוקטובר 30, 2014 8:39 pm

לך-לך עה תהלים ח
שבת שלום ומבורך

כח הטענה · הודעהעל ידי **כח הטענה** » א' נובמבר 02, 2014 8:17 am

אחד מעיר כתב:עיינתי הבוקר בפסוק שציין הכותב באוצה"ח, וראיתי שמדובר בטעות, אין בפסוק זה אתנח, אלא זקף קטן וטיפחא. והפסוק בעצם מחולק בדיוק כפי שהיינו מצפים.
[(ויאמר אלקים אל נח) (ואל בניו אתו)] לאמר.
והטיפחא במילה אתו המפסיק העקרי.

אכן טעיתי שכתבתי שהוא באתנח, אך מכל מקום הזקף קטן הוא המפסיק העיקרי ולא הטיפחא (למרות שמבחינת דרגת ההפסק שניהם שווים, המפסיק הראשון הוא העיקרי כמו שבירר פרופ' ברויאר בספרו).

אחד מעיר כתב:גם לגבי ומוראכם וחתכם - בידכם ניתנו, ההערה של הנ"ל לא פתרה בכלל את הבעיה. עדיין צריך לומר שהמילים "בידכם ניתנו" עומדות בפני עצמם, וחוזרות על הפסוק כולו, והטיפחא הוא המפסיק העיקרי. (ולא כפי שנראה במבט ראשון שהאתנח הוא המפסיק העיקרי, והמילים בידכם ניתנו שייכות לפסוקית שאחרי האתנח בלבד).

נכון שהמילים בידכם ניתנו חוזרות על הפסוק כולו אבל האתנח הוא המפסיק העיקרי משום שהוא בא להפסיק את המילים שאחריו מן המילים שלפניו (כי המילים שלאחריו מתקשרות לתחילת הפסוק), משא"כ הטיפחא לפני "בידכם ניתנו" בא לבטא את זה ש"בידכם ניתנו" אזיל גם על המילים שלפניו וגם אשלפני פניו, וכמו שביארתי.

אחד מעיר · הודעהעל ידי **אחד מעיר** » א' נובמבר 02, 2014 8:33 am

לכח הטענה
[במוסגר, בישיבה שבה למדתי ראש הישיבה התנגד בתוקף לדרך שמגו הוא 'כח הטענה']
לית מאן דפליג שזקף מפסיק יותר מטיפחא, ולו רק בגלל ששני מלכים רצופים (עם או בלי מחברים ומשנים ביניהם)
הראשון מפסיק יותר מרעהו.
אבל המעיר טוען שכאן מתפרש כך, ועל זה בא הדיון בגליון ובהערות.

מרדכי ברויאר מהדיר נוסח המקרא של מוסד הרב קוק,
ומחבר הספרים על הטעמים ועוד -
לא היה לו שום תואר אקדמי [מלבד אולי "ד"ר כבוד" שקיבל לעת זקנותו]
היה לו בן דוד בשם פרופ' מרדכי ברויאר.

כח הטענה · הודעהעל ידי **כח הטענה** » א' נובמבר 02, 2014 8:38 am

אחד מעיר כתב:לכח הטענה
[במוסגר, בישיבה שבה למדתי ראש הישיבה התנגד בתוקף לדרך שמגו הוא 'כח הטענה']
לית מאן דפליג שזקף מפסיק יותר מטיפחא, ולו רק בגלל ששני מלכים רצופים (עם או בלי מחברים ומשנים ביניהם)
הראשון מפסיק יותר מרעהו.
אבל המעיר טוען שכאן מתפרש כך, ועל זה בא הדיון בגליון ובהערות.

לא הבנתי. הוא מודה שבד"כ זה המפסיק העיקרי אך אומר שיש בזה יוצאים מן הכלל? אם כך לעניות דעתי פירושי עדיף כדי שלא תהיה יציאה מן הכלל.

אחד מעיר כתב:מרדכי ברויאר מהדיר נוסח המקרא של מוסד הרב קוק,
ומחבר הספרים על הטעמים ועוד -
לא היה לו שום תואר אקדמי [מלבד אולי "ד"ר כבוד" שקיבל לעת זקנותו]
היה לו בן דוד בשם פרופ' מרדכי ברויאר.

כנראה החלפתי.
זה רק מוכיח כמה שוה תואר אדקמי או חסרונו. היה הרבה יותר מאנשים אחרים שנושאים את התואר הזה.

אחד מעיר · הודעהעל ידי **אחד מעיר** » ה' נובמבר 06, 2014 10:08 pm

וירא עה

כח הטענה · הודעהעל ידי **כח הטענה** » ה' נובמבר 06, 2014 11:58 pm

אחד מעיר כתב:וירא עה

ייש"כ.

לפסוק- האף תספה ולא תשא למקום למען חמישים הצדיקים וגו' שהקשו מדוע המפסיק הגדול במילת "למקום" נלענ"ד שמילות ולא תישא למקום אזלי גם הן על ה"א התימה שבתחילת הפסוק כאילו כתוב האף תספה ו[האם]לא תשא למקום וממילא תחילת הפסוק היא חלק אחד והמשכו הוא הסבר.

לפסוק- ביום השלישי וישא אברהם וישא אברהם את עיניו וירא את המקום מרחוק שהקשו למה המלך הוא רק הטיפחא שבמילת המקום שמא י"ל שמרחוק לא אזיל על הראיה אלא על נשיאת העינים כאילו כתוב וישא אברהם את עיניו מרחוק וירא את המקום, ולכן יש מפסיק לפניו (כמשנ"ת לעיל).

אחד מעיר · הודעהעל ידי **אחד מעיר** » ו' נובמבר 07, 2014 8:41 am

הכנסתי את דבריך להגיגים
כללית ההערות של אליהוא על הפיסוק של הטעמים בנויות על עיקרי השיטה של החציה
הפסוק נחצה ע"י אתנח
תחום האתנח ע"י מלכים
וכו'
אחרי שחילקנו את הפסוק ליחידות פיסוק גדולות ומשניות יש לדון אם פיסוק זה מתאים להבנתנו ולפרשנות.
כפי הנראה הכללים האלה אינם כללי ברזל ממש.

כח הטענה · הודעהעל ידי **כח הטענה** » ש' נובמבר 08, 2014 9:02 pm

מקרה נוסף לחלוקת הפסוק ע"י אתנח כדי להראות שהמילים שאחריו אינן מייחסות למילים הסמוכות להן אלא לתחילת הפסוק ניתן למצוא בפרשת וירא בפסוק: "כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט למען הביא ה' על אברהם את אשר דיבר עליו".
גם כאן האתנח נמצא במילה "ומשפט" ומשאיר לכאורה את המילים "למען הביא ה' וגו' כעומדות בפני עצמן ללא שום משמעות מבחינת העניין. אך ההסבר לכך לענ"ד הוא על פי דברי רש"י ש"למען הביא ה' וגו' הולך על "אשר יצוה את בניו" ולא על "ושמרו דרך ה'" ולצורך כך ניתן האתנח ב"לעשות צדקה ומשפט".

שטייגעניסט

שמערל כתב:
ניתן לשמוע עשרות שיחות ודרשות חוצבות להבות אש קודש מפ"ק של כ"ק מרן אדמו"ר הקוה"ט בעל "באר יעקב" מנדבורנה זצוקללה"ה זיעוכי"א,
וכן מלהבחל"ח בנו בכורו מ"מ וממשיך דרכו בקודש כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א מנדבורנה,

במערכת הטלפונית "קול נדבורנה"

שמספרה (נייד): 05-48-49-4567

או (נייח): 0747-18-10-16

כמו"כ ניתן לשמוע במערכת הנ"ל מאות שיעורים נפלאים בגמ' הלכה וחסידות
סיפורי צדיקים, ניגונים, מהנעשה ונשמע בחצר הקודש נדבורנה ועוד ועוד
שמעו ותחי נפשכם

מי שזה מעניין אותו יפנה לשם גם בלי ההדגשות המופרזות, ולמי שזה לא מעניין [כמו כולנו, למשל...] ההדגשות לא יועלו....

אחד מעיר · הודעהעל ידי **אחד מעיר** » ה' נובמבר 13, 2014 9:59 pm

חיי-שרה עה
הפעם מצורף גם תורת הקורא
הערות מתבקשות לשני הקבצים כל אחד למקומו
ואפשר כמובן גם כאן

כח הטענה · הודעהעל ידי **כח הטענה** » ה' נובמבר 13, 2014 10:21 pm

ייש"כ גדול.

לגבי הפסוק ארץ ארבע מאות שקל כסף ביני ובינך מה היא - שהקשו מדוע ההפסק על ביני ובינך. אינני יודע למה פשוט לשואל לקרוא את הפסוק כאילו כתוב ארץ ארבע מאות שקל כסף מה היא ביני ובינך, לפי פיסוק הטעמים נראה שביני ובינך הולך על הארץ ולא על השאלה מה היא וכאילו כתוב מה היא ארץ ארבע מאות שקל כסף כשהיא ביני ובינך.

אחד מעיר · הודעהעל ידי **אחד מעיר** » ה' נובמבר 20, 2014 10:35 pm

תולדות עה תהלים ט
מצורף גם תורת הקורא
גם הוא מצפה להערות
שבת שלום וכל טוב
אם יש לאי מי הערות לשוניות על ויצא או על כל מקום אחר לרבות לשון חכמים מתבקש לשלוח אלי
או להציב כאן (אולי יש מקום יותר בפורום אוצר החכמה מתאים אינני מתמצא כל כך)

כח הטענה · הודעהעל ידי **כח הטענה** » ו' נובמבר 21, 2014 12:09 am

ייש"כ.
לפסוק ויהי יצחק בן ארבעים שנה וגו' לענ"ד הביאור במיקום האתנחתא הוא כנ"ל.

על המקומות שבהם העו"י מתחלף בטעם אחר - לפי הדוגמאות שניתנו מדובר בפתיחות של פסוקים וראה דיון על עניין זה כאן.

אחד מעיר · הודעהעל ידי **אחד מעיר** » ה' נובמבר 27, 2014 8:56 pm

ויצא עה
השבוע אין תהלים

הודעה מטעם ידידנו אוריאל פרנק נר"ו
לקראת יום העיון "תורה ולשון בצָהֳרֵי יום",
שבעז"ה יתקיים במצפה יריחו,

ב"זאת חנוכה", ב' בטבת תשע"ה,

אנו מזמינים את הציבור להגיש הצעות להרצאה קצרה בנושא לשוני.

1. את ההצעות יש לשלוח לדוא"ל:

info@maanelashon.org

2. ההצעה תכלול: הצעה לכותרת, תקציר בן 25 – 50 מילים, וכן שם מלא (ותואר, אם יש) של המרצה.

3. הוועדה המארגנת תבחן את ההצעות השונות, ותבחר מתוכן את המתאימות. אין התחייבות לקבל כל הצעה.

בברכה ובתודה מראש,

אוריאל פרנק

כח הטענה · הודעהעל ידי **כח הטענה** » ה' נובמבר 27, 2014 11:37 pm

לפסוקים
וניתנה לך גם את זאת בעבודה אשר תעבוד עמדי, עוד שבע שנים אחרות.
השמר לך פן תדבר עם יעקב, מטוב עד רע.
[שמתי פסיק במקום שבו המפסיק הגדול]
לכאורה הטעם להפסקה הוא מפני שיש כאן משפט עיקרי ותוספת. כלומר: ניתנה לך גם את זאת בעבודה אשר תעבוד עמדי. כמה תעבוד? עוד שבע שנים אחרות. וכן השמר לך פן תדבר עם יעקב. אלו דיבורים? מטוב עד רע. [כאן המילים פן תדבר עם יעקב עומדות לחלוטין בפני עצמן שהרי הכוונה היא שלא ידבר איתו כלל ומטוב עד רע הוא פירוש לצורך הדגשה.]

לפסוק המעט קחתך את אישי ולקחת גם את דודאי בני
והקשו מדוע יש טיפחא על המילה דודאי למרות שהיא סמוכה. לכאורה צ"ל שזה מחמת ההקבלה, אישי- בני.

אחד מעיר · הודעהעל ידי **אחד מעיר** » ב' דצמבר 01, 2014 8:51 am

אני שולח מראש מאתר הגיגים
את הערות אליהוא
ללא תגובתי עליהם

ויעקב נסע סכתה
אין זה מעשה בעבר רחוק, אלא ניגוד לעשו.
אבל:
ויעקב שמע - עבר רחוק, כלומר שמע לפני שבאו אליו שכם וחמור ואולי לפני ששכם דבר עם חמור.

ד' ויַסֵך
מלרע, והשורש נסך. ואנחנו מכירים שתי מילים דומות מאד, אך מלעיל:
הראשון בשמות מ: ויָסֶך על ארון העדות - לשון כיסוי, והשורש סכך.
השני בשמ"ב יב: וירחץ ויסך ויחלף שמלתו - לשון דומה לפסוקנו, השורש סוך.
הבדל נוסף הוא בנין הפועל [פיעל] שמדגיש את הס'. לכן יש להקפיד בקריאה.

ה' אהליבמה בת ענה - בת צבעון.
החלוקה אחרי ענה איננה מלמדת אותנו מי בדיוק היו ענה וצבעון, אין פלא שיש פירושים שונים, וחלקם בגנות המשפחה:
אפשר שהיו ממזרים ולא ידעו אפילו מי האב. אפשר שענה שם האם, אף כי במקום אחר השם משמש לזכר. אפשר שהכתוב מכוון לסבא, כאילו 'בת' פירושו 'נכדת', ואכן ראינו פירוש דומה אצל רעואל/יתרו. ומן הסתם יש עוד כמה פירושים.

אחד מעיר · הודעהעל ידי **אחד מעיר** » ה' דצמבר 04, 2014 9:56 pm

וישלח עה

אחד מעיר · הודעהעל ידי **אחד מעיר** » ש' דצמבר 06, 2014 11:08 pm

מישהו העיר:
איך נשמט הדקדוק לא ל - ונשמדתי במלרע?

תשובה: בעבר צירפתי לכל פרשה והפטרה רשימה של מלים שהפכו מלרע
אח"כ משום מה הפסקנו.

בכל אופן לא כל מקרה כזה חייב ציון, ונתון לשיקולים.

אחד מעיר · הודעהעל ידי **אחד מעיר** » ה' דצמבר 11, 2014 10:08 pm

וישב עה
כולל הזמנה לכינוס שוחרי הלשון
ותורת הקורא וישב עה

כח הטענה · הודעהעל ידי **כח הטענה** » ה' דצמבר 11, 2014 10:25 pm

אחד מעיר כתב:וישב עה
כולל הזמנה לכינוס שוחרי הלשון
ותורת הקורא וישב עה

ויקנהו פוטיפר סריס פרעה שר הטבחים איש מצרי עמדו בזה שהטעמים הולכים ומתחזקים - 'סריס פרעה' בשליש 'שר הטבחים' במשנה ו'איש מצרי' במלך.
לכאורה המלך אחרי איש מצרי הוא הכרחי ולא יתכן לפסק אחרת. נשאר א"כ לפרש מדוע ההפסק בשר הטבחים חזק מן ההפסק בסריס פרעה, לענ"ד ההסבר הפשוט הוא ששר הטבחים הוא המשך לסריס פרעה- לומר מה היה תפקידו כסריס פרעה.

אחד מעיר · הודעהעל ידי **אחד מעיר** » ה' דצמבר 11, 2014 11:18 pm

ראה למשל את זה:
שמות פרק כה, לה

וְכַפְתֹּ֡ר תַּחַת֩ שְׁנֵ֨י הַקָּנִ֜ים מִמֶּ֗נָּה וְכַפְתֹּר֙ תַּ֣חַת שְׁנֵ֤י הַקָּנִים֙ מִמֶּ֔נָּה וְכַפְתֹּ֕ר תַּחַת־שְׁנֵ֥י הַקָּנִ֖ים מִמֶּ֑נָּה

ברשימות יש הרבה פעמים נטייה לטעמים מפסיקים יותר בהמשך
בדוגמה זו זה לא בדיוק רשימה עם שמות שונים
אבל דומה

אגב בעניין בגלל ש
אליהוא העיר לי:
לעתים קרובות אני מוצא הערה שלך בגוף המכתב, אך לעולם אינך נותן לי להסביר.
למשל, הפעם שאלת מה פסול בביטוי בגלל ש-.
והתשובה היא שאיננו צירוף עברי כלל,
ויש כמה צירופים כשרים מן המקרא טובים ממנו - יען כי, יען אשר, כי על כן, מפני אשר, על אשר.
כל אלה במקרא, וחכמים הוסיפו גם כיון ש-.
אז למה כתבת כאילו הכל בסדר?
גם הביטוי למרות ש- לוקה באותו חסרון. מוטב לכתוב אף כי או גם כי.
אנא, חשוב לפני סתירת דבריי, כי לעתים אינך מבין הכל.
בברכת התורה ושבת שלום
אליהוא

אני מסכים עמו שדבריו ניתנים לפעמים ברמז, ודורשים העמקה, אבל הקורא ממסך מחשב מתקשה (ומתעצל) להתעמק...

כח הטענה · הודעהעל ידי **כח הטענה** » ה' דצמבר 11, 2014 11:43 pm

אחד מעיר כתב:ברשימות יש הרבה פעמים נטייה לטעמים מפסיקים יותר בהמשך

אינני מתוכח על העיקרון, רק שלא ברור לי ששלושה תארים נחשבים רשימה לעניין זה ולכאורה לא צריך להגיע לכך בפסוק המדובר.

אחד מעיר · הודעהעל ידי **אחד מעיר** » ו' דצמבר 19, 2014 9:12 am

אנימבקש סליחה על המשלוח המאוחר
בגלל תקלה במחשב

כח הטענה · הודעהעל ידי **כח הטענה** » ו' דצמבר 19, 2014 9:25 am

אחד מעיר כתב:אנימבקש סליחה על המשלוח המאוחר
בגלל תקלה במחשב

ייש"כ.
יש להעיר שמשינוי לשון הפסוק 'יהיו שבע שני רעב' בניגוד ללשון לעיל מיניה 'שבע שנים הנה' נראה שהמילים הללו אינן מתייחסות בדוקא לשיבלים, וכפיסוק הטעמים.

אחד מעיר · הודעהעל ידי **אחד מעיר** » ו' דצמבר 19, 2014 2:44 pm

מאמר פרופ' יוסי עופר על שכיחות הפטרות
סיני תשנח
יש הפטרות נדירות יחסית כמו וייקץ שלמה לפרשת מקץ
קובץ זה אינו צילום מ'סיני', אלא קובץ וורד שהפכתי לפידיאף

אפרקסתא דעניא

ר' אלי'

להבא כדאי לצרף למקץ את המתגים המוזרים ב"ונחיה" (רדו שמה ושברו לנו משם ונחיה ולא נמות, ונקומה ונלכה ונחיה ולא נמות, וגם בסוף ויגש - ותן זרע ונחיה ולא נמות), וכן ב"וחיו" (זאת עשו).

אחד מעיר · הודעהעל ידי **אחד מעיר** » א' דצמבר 21, 2014 1:43 pm

ברויאר קורא לזה געית הגרונית לפני יו"ד
גם במילה ישעיהו יש געיא זו
עם זאת אינני רואה למה צריכה געיא זו ציון מיוחד

אחד מעיר · הודעהעל ידי **אחד מעיר** » ה' דצמבר 25, 2014 11:06 pm

למען אחיי ורעיי
מוגש לכם קובץ ויגש עה
אנא שלחו הערות ועדיף במכתב נפרד ולא במענה על שליחה זו.
הערות מתקבלות גם באנגלית.
אני מקווה מאוד לשוב לתהלים בהקדם האפשרי.

בנוסף מוגש קובץ פירוש על משניות יבמות פרק תשיעי מאת ידידנו ר' ידידיה ישראל
גם הוא מבקש אם יש הערות ותיקונים.
אין אחריות על הניקוד.

ביום רביעי היה כינוס לשוני-תורני במצפה יריחו
חלק מהנאמר שם במקשרים הבאים; בהמשך אוריאל נר"ו יתן מקשרים טובים יותר ושלמים יותר:
ההקלטות של השידור החי מהכינוס:

https://dl.dropboxusercontent.com/u/690 ... 94%201.mp3

https://dl.dropboxusercontent.com/u/690 ... 94%202.mp3

https://dl.dropboxusercontent.com/u/690 ... 94%203.mp3

אחד מעיר · הודעהעל ידי **אחד מעיר** » ה' ינואר 01, 2015 10:00 pm

ויחי עה תהלים י
תורת הקורא ויחי עה

אחד מעיר · הודעהעל ידי **אחד מעיר** » ה' ינואר 08, 2015 10:42 pm

שמות עה
שבת שלום וכל טוב

כח הטענה · הודעהעל ידי **כח הטענה** » ו' ינואר 09, 2015 12:33 am

אחד מעיר כתב:שמות עה
שבת שלום וכל טוב

תודה רבה הדיון מעניין והשאלות טובות. אנסה להציע פתרונות כפי כוחי.

שאלה ראשונה שנשאלה:
ויחר אף ה' במשה ויאמר הלא אהרן אחיך הלוי, ידעתי כי דבר ידבר הוא. וגם הנה הוא יוצא לקראתך וראך ושמח בליבו
מדוע יש זקף במילה הלוי?
לענ"ד, ע"פ פיסוק הטעמים, המילים 'הלא אהרן אחיך הלוי' הם פתיח לשני חלקי הפסוק שאחריהם. כלומר: הלא אהרן אחיך הלוי: 1) ידעתי כי דבר ידבר הוא 2) וגם הנה הוא יוצא לקראתך וגו'
הראיה מסוימת לפיסוק זה אפשר להביא מהכפילות הלא אהרן אחיך וגו' דבר ידבר הוא. אם המשפט הוא ללא חלוקה אין מקום לחזרה על המילה הוא כיוון ששמו של אהרן נזכר קודם לכן.
יתכן שזו היתה כוונת מי ששאל למה אין אתנחתא במילה הלוי. אך כבר כתבתי בעבר באשכול זה שכאשר חלק מהפסוק לא מתייחס למילים שלפניו אלא לשלפני פניו ניתן שם הפסק יותר גדול, ולכן האנחתא צריכה לבוא לפני 'וגם הנה הוא יוצא' שחוזר על 'הלא אהרן אחיך הלוי'.

שאלה שניה:
ויכו שוטרי בני ישראל, אשר שמו עליהם נוגשי פרעה לאמר. מדוע לא כליתם חקכם וגו'
הפסוק מפוסק באתנחתא במילה 'לאמר', וזקף (שהוא לכאורה המפסיק הגדול בחציו הראשון של הפסוק) במילה 'ישראל'. וזה תימה, כי המילים 'אשר שמו עליהם נוגשי פרעה' מתייחסות למילים 'שוטרי בני ישראל' ואילו 'לאמר' הוא נתינת טעם להכאה, וא"כ הפיסוק המתבקש היה "ויכו שוטרי בני ישראל אשר שמו עליהם נוגשי פרעה, לאמר."
אכן לפי פירוש רש"י שפירש שנוגשי פרעה שמו את השוטרים על בנ"י וכן דעת אונקלוס שתרגם די מניאו עליהון וכו' התמיהה נראית עצומה. אך אולי ניתן להציע שלפי פיסוק הטעמים הפירוש הוא ששמו נוגשי פרעה את פשיעת חסרון הלבנים על השוטרים ולפי זה פיסוק הטעמים כמין חומר.
קצת סייעתא לפירוש זה יש להביא מכך שקשה קצת לפירוש אונקלוס ורש"י מדוע דוקא כאן נזכר שנוגשי פרעה מינו את השוטרים על בנ"י, זו לא הפעם הראשונה שהשוטרים מוזכרים בפרשה (ויש ליישב).

שאלה שלישית:
ויראו שוטרי בני ישראל אותם, ברע לאמר. לא תגרעו מלבניכם דבר יום ביומו
הפסוק מפוסק בטיפחא במילה 'אותם' ו'ברע לאמר' הן במונח אתנחתא, ולפי פירוש רש"י המילה 'ברע' נפרדת מ'לאמר' ומשמע שראו אותם בצרה.
גם כאן אינני יודע ליישב לפי פירוש רש"י אבל אולי ניתן לפרש ש'ברע' משמעותו שבישרום רעה וא"כ הוא מחובר למילה 'לאמר'.

פורום אוצר החכמה

מי מחובר