מרן הגרח''ש גריינימן זצ"ל

קומי_אורי · הודעהעל ידי **קומי_אורי** » ב' יוני 01, 2015 1:26 pm

ראיתי מודעה בבית כנסת בבני ברק, של ארגון "משמרת לתורה", ארגון של חזונאישניקים למלחמה בפגעי האינטרנט. ומצוטטים שם דברי הרב משה חיים בויאר בהספדו על הגרח"ג: שאילולי היה הגרח"ג מלמדינו שהדבר הוא אסור על פי החזו"א, לא היינו יכולים להילחם בזה (הכוונה לחסימת אינטרנט). ולא זכיתי להבין, האם באמת לולי שרח"ג היה קובע על פי החזו"א שהאינטרנט (הפרוץ או שלא לצורך) אסור לא היו יכולים להילחם בזה? וכי לא הוסכם הדבר היום ע"י כל גדולי ישראל האחרים? האם בכל דבר יש צורך לשרבב את הרח"ג והחזו"א? (אני לא מנסה להתריס, רק להבין).

מאירי · הודעהעל ידי **מאירי** » ב' יוני 01, 2015 1:36 pm

קומי_אורי כתב:ראיתי מודעה בבית כנסת בבני ברק, של ארגון "משמרת לתורה", ארגון של חזונאישניקים למלחמה בפגעי האינטרנט. ומצוטטים שם דברי הרב משה חיים בויאר בהספדו על הגרח"ג: שאילולי היה הגרח"ג מלמדינו שהדבר הוא אסור על פי החזו"א, לא היינו יכולים להילחם בזה (הכוונה לחסימת אינטרנט). ולא זכיתי להבין, האם באמת לולי שרח"ג היה קובע על פי החזו"א שהאינטרנט (הפרוץ או שלא לצורך) אסור לא היו יכולים להילחם בזה? וכי לא הוסכם הדבר היום ע"י כל גדולי ישראל האחרים? האם בכל דבר יש צורך לשרבב את הרח"ג והחזו"א? (אני לא מנסה להתריס, רק להבין).

כמדו' שהכוונה היא שמלחמה מהסוג של הסברה על חומר הדבר וכו' היא מלחמה קשה כי היצה"ר גדול ופוק חזי...
החידוש בהנ"ל היה לחדד את הדבר מנקודת ההלכה, כלומר לקבוע במסמרות שהדבר אסור ע"פ הלכה, שבזה יותר קל לקדש מלחמה, או יותר נכון המלחמה כמעט מיותרת, כשמדברים לאנשים שכל חייהם מקודשים לנהוג ע"פ הלכה בהדיא, ויש להאריך ואכ"מ.

אהרון 37 · הודעהעל ידי **אהרון 37** » ב' יוני 01, 2015 1:44 pm

מעניין הדבר, שקרוב לזמן שאסר מרן זצ"ל את הנט הסתלק לבית עולמו.

אין איתנו יודע עניני שמים, אני רק מציין זה, וכל אחד יפרש כהרהורי לבו.

מאירי · הודעהעל ידי **מאירי** » ב' יוני 01, 2015 2:32 pm

מאירי כתב:
קומי_אורי כתב:ראיתי מודעה בבית כנסת בבני ברק, של ארגון "משמרת לתורה", ארגון של חזונאישניקים למלחמה בפגעי האינטרנט. ומצוטטים שם דברי הרב משה חיים בויאר בהספדו על הגרח"ג: שאילולי היה הגרח"ג מלמדינו שהדבר הוא אסור על פי החזו"א, לא היינו יכולים להילחם בזה (הכוונה לחסימת אינטרנט). ולא זכיתי להבין, האם באמת לולי שרח"ג היה קובע על פי החזו"א שהאינטרנט (הפרוץ או שלא לצורך) אסור לא היו יכולים להילחם בזה? וכי לא הוסכם הדבר היום ע"י כל גדולי ישראל האחרים? האם בכל דבר יש צורך לשרבב את הרח"ג והחזו"א? (אני לא מנסה להתריס, רק להבין).

כמדו' שהכוונה היא שמלחמה מהסוג של הסברה על חומר הדבר וכו' היא מלחמה קשה כי היצה"ר גדול ופוק חזי...
החידוש בהנ"ל היה לחדד את הדבר מנקודת ההלכה, כלומר לקבוע במסמרות שהדבר אסור ע"פ הלכה, שבזה יותר קל לקדש מלחמה, או יותר נכון המלחמה כמעט מיותרת, כשמדברים לאנשים שכל חייהם מקודשים לנהוג ע"פ הלכה בהדיא, ויש להאריך ואכ"מ.

ברצוני להוסיף, שלא יהא מקום לטעות, עד כמה שידוע לי אין הכוונה בהנ"ל לעצם הגילשה בפרוץ, שלזה א"צ חזו"א כדי לאסור, אלא מדובר על החזקת מחשב שאפי' שבעל המחשב לא יודע שיש גישה או שעשה איזה חסימה בעלמא שאינה מספקת, ועל זה היה צריך את הענין הנ"ל כדי להגדיר זאת מנקודת ההלכה וכו', שעצם ההחזקה במכשיר כזה 'וכל כיוצא בו', אסורה.

אהרון 37 · הודעהעל ידי **אהרון 37** » ג' יוני 02, 2015 8:46 am

בקרוב מאוד מהדורה שניה של הספר "מילי דהספידא", בתוספת הספדים, מוגה מטעויות ובכריכה קשה.

זה מעניין השימוש במילות בארמית, הרי עם מישהו היה קורא לזה דברי הספד, או משהו כזה, זה היה נשמע בנאלי, ברגע שקוראים לזה בארמית זה מקבל ארומה מיוחדת.

בכלל כל השימוש בשפה ארמית נותנת לפעמים תחושה של משהו גבוה ומיסטי, אני לא כל כך אוהב את זה, כי אני מרגיש שאין בזה אלא רגש בלי שכל, כי הרי השפה המקודשת באמת זה שפת לשון הקודש, אז לשם מה להשתמש בשפת עם לעז, ולהרגיש בזה יותר מרוממים.

הוגה ומעיין · הודעהעל ידי **הוגה ומעיין** » ג' יוני 02, 2015 9:20 am

תודה על הבשורה! עדכנתי את ידידי, שכעשרה אנשים ביקשו ממנו להשיג את החוברת וכשחיפש לקנות עבורם התברר לו שאזלה.

הכהן · הודעהעל ידי **הכהן** » ג' יוני 02, 2015 9:50 am

אהרון 37 כתב: זה מעניין השימוש במילות בארמית, הרי עם מישהו היה קורא לזה דברי הספד, או משהו כזה, זה היה נשמע בנאלי, ברגע שקוראים לזה בארמית זה מקבל ארומה מיוחדת.

בכלל כל השימוש בשפה ארמית נותנת לפעמים תחושה של משהו גבוה ומיסטי, אני לא כל כך אוהב את זה, כי אני מרגיש שאין בזה אלא רגש בלי שכל, כי הרי השפה המקודשת באמת זה שפת לשון הקודש, אז לשם מה להשתמש בשפת עם לעז, ולהרגיש בזה יותר מרוממים.

בהשפעת האמרה הידועה:
כשבבית המדרש עוזבים את לשה"ק לטובת לשון ארמית, זה גורם שברחוב יעברו לאנגלית....

מאירי · הודעהעל ידי **מאירי** » ג' יוני 02, 2015 10:15 am

הכהן כתב:
אהרון 37 כתב: זה מעניין השימוש במילות בארמית, הרי עם מישהו היה קורא לזה דברי הספד, או משהו כזה, זה היה נשמע בנאלי, ברגע שקוראים לזה בארמית זה מקבל ארומה מיוחדת.

בכלל כל השימוש בשפה ארמית נותנת לפעמים תחושה של משהו גבוה ומיסטי, אני לא כל כך אוהב את זה, כי אני מרגיש שאין בזה אלא רגש בלי שכל, כי הרי השפה המקודשת באמת זה שפת לשון הקודש, אז לשם מה להשתמש בשפת עם לעז, ולהרגיש בזה יותר מרוממים.

בהשפעת האמרה הידועה:
כשבבית המדרש עוזבים את לשה"ק לטובת לשון ארמית, זה גורם שברחוב יעברו לאנגלית....

מי שכל כולו הוויות אביי ורבא עד שהרגיל לשונו בלשון חכמים, יש בו מעלה גדולה כידוע, [מעין דמעין שפת האידיש שכ"כ דגלו בה חלק מגדו"י, היות והיא מבדלת את את היהודי ה'גלותי' מהעמים שסביבו ומשפת הרחוב הארצישראלית], ברור שמי שהרגיל לשונו בלשון חכמים, מרומם הוא על סביבותיו שדשים בהבלי העולם ובסלנג הזול, ונגררים אחר ההמון הרדוד, כי כח הלשון וסגנון הדיבור פועל הרבה על נפש האדם כידוע. לדבר בסלנג עברית ולא בלשון הקודש ומאידך ללעוג למי שמטעים דבריו לפעמים בלשון ארמית דחז"ל, זה בבחינת 'לא אני ולא אתה'
נימת הזלזול הנ"ל, מקורה לדעתי בקנאת סופרים, והלואי ויקוים בכם גם סיפא ד'תרבה חכמה'.

שחר · הודעהעל ידי **שחר** » ג' יוני 02, 2015 10:18 am

איך אמר בזמנו הרב עדס "עדיף שהילדים שלי ידברו ביידיש מאשר שיקללו בספרדית"... אולי לא נעים לחזור ע"ז, אבל כיו"ב נאמר, "עדיף שנדבר בארמית מה שבא בלשון חז"ל מאשר לדבר ב'עברית צחה'..."

אמסטרדם · הודעהעל ידי **אמסטרדם** » ג' יוני 02, 2015 10:09 pm

במהלך עיוני בספרי חו"ב אני נתקל פעם בפעם במובאות מדברי אחרונים [בנוסף לספרים המובהקים ביותר כנו"ב והגרע"א וחבריהם] ואמרתי להעלות לכאן מה שאני זוכר כעת.
קובץ הערות [!]
דבר אברהם
חפץ חיים
בית הלוי
רש"ש
אהל משה לר' אלעזר משה מפינסק והגהותיו על הש"ס
פי' מלבי"ם עה"ת [וגם ספרו ארצה"ח]
סברא שאולי שמע מגיסו בעל השארית יעקב
ביאור רמ"ב על מרדכי
שו"ע הגר"ז
גי' ברמב"ם שראה בספר קרית מלך
---
ובקשתי [אולי גם בשם אחרים] ממי שיש לו עוד שיעלם לכאן.

אהרון 37 · הודעהעל ידי **אהרון 37** » ד' יוני 03, 2015 12:39 am

אולי תכתוב המקורות היכן מוזכר כל אחרון.

יש ביניהם שזה לא חידוש כ"כ, כמו ר' אלעזר משה,ש ידוע שהחזו"א מאוד העריך אותו.

לגבי קובץ הערות שעשית סימן קריאה, כי זה נשמע ספר ממש מהאסכולה הישיבתית, כמו שלא היינו מצפים שיובא ר' שמעון שקאפ, אבל, מעניין שחתנו הרב הירשפלד שליט"א היה מביא הרבה מר' אלחנן בישיבה.

אני לא כל כך מבין בעניין, אבל נראה לי שבמידה מסויימת ר' אלחנן שונה משאר ספרי ראשי הישיבות, האם אני צודק?.

ספרים של גדולי האחרונים אף שלא מובאים רבות, אבל מובאים, כתורת חיים, בית מאיר, ועוד.

אהרון 37 · הודעהעל ידי **אהרון 37** » ד' יוני 03, 2015 12:49 am

הייתי אתמול בבני ברק.

הורי גרים ברחוב סמוך לביתו של רבינו ז"ל, ברחוב ששוכן שם בית מדרשו.

כבר עם כניסת האוטובוס לעיר עלו בי הרהורי מחשבות, בני ברק בלי הגר"ח זוהי בני ברק אחרת.

לא יכולתי לעכל, העולם שלנו כבר לא מורכב מעולם שהגר"ח בתוכו, הוא כבר לא חלק מעולמנו.

ירדתי מהאוטובוס, נכנסתי לרחוב דבורה הנביאה שבו שוכן פאר בית מדרשו, הרמתי עיני לעבר בית המדרש, הרגשתי עד כמה שמותר לומר כך על בית מדרש, מקום השראת השכינה, כי הרי זה כגוף בלי נשמה, בית מדרשו בלי עטרת תפארתו.

אחר כך כיוונתי פעמי רגלי לעבר רחובו, רחוב רב אסי, ועברתי ליד ביתו, רק כדי להבין יותר מאי פעם פשט בדברי רש"י בתחילת פרשת ויצא, שמשיצא יעקב את העיר באר שבע פנה זיוה והדרה, כל כך הבנתי, או יותר נכון הרגשתי את זה, תמיד שצעדתי ליד הבית הרגשתי הרגשה של חוזק וביטחון, כי בתוככי הבית ספונה דמותו המופלאה והמרוממת של רבינו, ההרגשה הנפלאה כי אין דורנו יתום, אבל עתה, חושך בדירה, חושך בעולם, חושך בלב.

מחולת המחנים

זה כשבוע ימים שאני מחפש בכמה חנויות הספרים בירושלים את ספר המכתבים של הגר"ח זללה"ה ואינני מוצא, בחלק מהחנויות החשובות עדיין לא שמעו אפילו על קיומו.
האם ידוע היכן ניתן להשיג את הספר בעיה"ק?

אגב שמעתי שבאחד המכתבים נדפס ביקורת נוקבת על דרך הלימוד וצורת הישיבות בזמננו, בסגנונו ובניסוחו החריף והמיוחד של הגר"ח.
היוכל מישהו להעלות כאן את המכתב המדובר?

אישי · הודעהעל ידי **אישי** » ד' יוני 03, 2015 2:38 pm

בתחילת האשכול הועלו מכתביו שנדפסו בספר אהבת תורה, ביניהם המכתב המבוקש כאן. [כא - כד].

גם זו לטובה · הודעהעל ידי **גם זו לטובה** » ה' יוני 04, 2015 12:16 am

צר לי לאכזב
אבל השמועות מדברות על אלפי מכתבים, והנה כעת הוציאו בני המשפחה מעט מכתבים, ולמרבה הפלא רוב המכתבים חוזרים על עצמם כמעט מילה במילה.

אמסטרדם · הודעהעל ידי **אמסטרדם** » ה' יוני 04, 2015 5:08 pm

אהרון 37 כתב:אולי תכתוב המקורות היכן מוזכר כל אחרון.

יש ביניהם שזה לא חידוש כ"כ, כמו ר' אלעזר משה,ש ידוע שהחזו"א מאוד העריך אותו.

לגבי קובץ הערות שעשית סימן קריאה, כי זה נשמע ספר ממש מהאסכולה הישיבתית, כמו שלא היינו מצפים שיובא ר' שמעון שקאפ, אבל, מעניין שחתנו הרב הירשפלד שליט"א היה מביא הרבה מר' אלחנן בישיבה.

אני לא כל כך מבין בעניין, אבל נראה לי שבמידה מסויימת ר' אלחנן שונה משאר ספרי ראשי הישיבות, האם אני צודק?.

ספרים של גדולי האחרונים אף שלא מובאים רבות, אבל מובאים, כתורת חיים, בית מאיר, ועוד.

אי"ה אעלה מקורות בעתיד.
כעת אוסיף או"ש על הר"מ ועל הש"ס.
בכלילא דוורדא מובא תבואות שור שנו"נ בד' הר"מ בהל' בה"ב - האם זה תבואות שור הידוע שעל שחיטה?
בנוגע לקובץ הערות - כידוע החזו"א ז"ל התכתב אתו בענינים שכתב בדברי סופרים ז"ל.
[בספר חו"ב מובא מכתב שכתב מרן זללה"ה ל"הגרא"ז"].
מאוד מסוקרן אני אם מובא בספר לכה"פ פעם אחת ספרו של דודו הגדול ה"ה הקהלות יעקב ז"ל.

מה שנכון נכון

אמסטרדם כתב:מאוד מסוקרן אני אם מובא בספר לכה"פ פעם אחת ספרו של דודו הגדול ה"ה הקהלות יעקב ז"ל.

מובא בקה"י סוכה כמקור לעדות על דעת החזו"א שמספיק לענין שלוש ההדס קו שנפגש בין ג העלים.

אמסטרדם · הודעהעל ידי **אמסטרדם** » ה' יוני 04, 2015 5:35 pm

ייש"כ.
שאלתי אם קה"י מובא בחו"ב. [זה כבר חידוש...].

מה שנכון נכון

לפום ריהטא חשבתי שכתבת 'בספרו' של דודו...

אהרון 37 · הודעהעל ידי **אהרון 37** » ה' יוני 04, 2015 7:23 pm

בספר כלילא דורדא שיובא או"ש זה לא חידוש, בפתח הספר מציין שהיו לפניו הספרים אור שמח והר המוריה עיי"ש.

תוכן · הודעהעל ידי **תוכן** » א' יוני 07, 2015 1:49 am

לפני כעשור השכרתי דירונת לזוג צעיר, התיידדתי מאוד עם השוכר שהיה בחור נבון ופיקח המשתייך למשפחות חזון איש, הבחור שבבית הוריו הורגל לעשר, למלוח עופות, ולא לטלטל בשבת. רק שלרוע מזלו לא הצליח למצוא שידוך מהחוג ונאלץ רח"ל להתחתן עם בחורה של"ע לא הייתה מעשרת והייתה מטלטלת מרשות לרשות בש"ק, וגם אצל חמיו היו עופות בד"ץ עם חשש נבילות וטריפות. והדבר הביא להרבה חיכוכים קשים עם אביו שלא יכול לסבול את התנהגותו של בנו הסורר וכלתו הגויה. דבר שערער את השלום בית.

יום אחד רבו ר' חיים גרינמן שאיך שהוא ידע מהבעיות שלח לקרוא לו, ולאחר תשאול קצר הורה לו שלא לדרוך בבית הוריו בחצי השנה הקרובה ולנתק כל קשר, לאחר שהאברך הצעיר תמה על כך ר' חיים אמר לו שוב בצורה נחרצת והוסיף שאם יהיה צורך אז החצי שנה יהפך לשנה, ר' חיים אמר לו שהשלום בית שלך קודם להכל, ובזמן הזה אתה חייב לקנות מתנות לאשתך ולעשות הכל להפוך אותו למאושרת ושמחה.

ומה זה קשור אלי, שהשוכר המסכן שהיה גר לא רחוק מאביו ביקש ממני שאני יתחשב איתו וישחרר אותו מחוזה השכירות כיוון שהם החליטו לאור הפסיקה של ר' חיים לעזוב את בני ברק ולעבור לעיר אחרת.

מכאן: http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp? ... rum_id=771

אמסטרדם · הודעהעל ידי **אמסטרדם** » א' יוני 07, 2015 9:35 pm

אמסטרדם כתב:במהלך עיוני בספרי חו"ב אני נתקל פעם בפעם במובאות מדברי אחרונים [בנוסף לספרים המובהקים ביותר כנו"ב והגרע"א וחבריהם] ואמרתי להעלות לכאן מה שאני זוכר כעת.
קובץ הערות [!]
דבר אברהם
חפץ חיים
בית הלוי
רש"ש
אהל משה לר' אלעזר משה מפינסק והגהותיו על הש"ס
פי' מלבי"ם עה"ת [וגם ספרו ארצה"ח]
סברא שאולי שמע מגיסו בעל השארית יעקב
ביאור רמ"ב על מרדכי
שו"ע הגר"ז
גי' ברמב"ם שראה בספר קרית מלך
---
ובקשתי [אולי גם בשם אחרים] ממי שיש לו עוד שיעלם לכאן.

למי שמעוניין במראה מקומות [כפי שהיה מי שביקש] הנני מצרף בזה רשימה שתח"י בזה. אציין שלא רק אלו שנחשבים ל"חידוש" הובאו בו.
בנוסף להמצו"ב יש לי להוסיף מה שמצאתי שבש"ק בעעל"ט: מביא מחינוך ומסיים ועי' במנחת חינוך.
גם נזכרתי שמצאתי גם לקוטי הלכות להח"ח ז"ל.

מאירי · הודעהעל ידי **מאירי** » א' יוני 07, 2015 10:17 pm

תוכן כתב:לפני כעשור השכרתי דירונת לזוג צעיר, התיידדתי מאוד עם השוכר שהיה בחור נבון ופיקח המשתייך למשפחות חזון איש, הבחור שבבית הוריו הורגל לעשר, למלוח עופות, ולא לטלטל בשבת. רק שלרוע מזלו לא הצליח למצוא שידוך מהחוג ונאלץ רח"ל להתחתן עם בחורה של"ע לא הייתה מעשרת והייתה מטלטלת מרשות לרשות בש"ק, וגם אצל חמיו היו עופות בד"ץ עם חשש נבילות וטריפות. והדבר הביא להרבה חיכוכים קשים עם אביו שלא יכול לסבול את התנהגותו של בנו הסורר וכלתו הגויה. דבר שערער את השלום בית.

יום אחד רבו ר' חיים גרינמן שאיך שהוא ידע מהבעיות שלח לקרוא לו, ולאחר תשאול קצר הורה לו שלא לדרוך בבית הוריו בחצי השנה הקרובה ולנתק כל קשר, לאחר שהאברך הצעיר תמה על כך ר' חיים אמר לו שוב בצורה נחרצת והוסיף שאם יהיה צורך אז החצי שנה יהפך לשנה, ר' חיים אמר לו שהשלום בית שלך קודם להכל, ובזמן הזה אתה חייב לקנות מתנות לאשתך ולעשות הכל להפוך אותו למאושרת ושמחה.

ומה זה קשור אלי, שהשוכר המסכן שהיה גר לא רחוק מאביו ביקש ממני שאני יתחשב איתו וישחרר אותו מחוזה השכירות כיוון שהם החליטו לאור הפסיקה של ר' חיים לעזוב את בני ברק ולעבור לעיר אחרת.

מכאן: http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp? ... rum_id=771

כמדו' שראיתי פעם מכתב ממנו בהקשר לסיפור הזה, ואולי לסיפור דומה

אמסטרדם · הודעהעל ידי **אמסטרדם** » א' יוני 07, 2015 10:22 pm

מצאתי להגאון ז"ל במכתבים שנדפסו בחו"ב לשון "ליבא דאינש אינש הוא" - מה מקורה ומה פירושה?

מאירי · הודעהעל ידי **מאירי** » א' יוני 07, 2015 10:26 pm

אמסטרדם כתב:מצאתי להגאון ז"ל במכתבים שנדפסו בחו"ב לשון "ליבא דאינש אינש הוא" - מה מקורה ומה פירושה?

סנהדרין ל"ה א' וברש"י שם

אמסטרדם · הודעהעל ידי **אמסטרדם** » א' יוני 07, 2015 10:37 pm

מאירי כתב:
אמסטרדם כתב:מצאתי להגאון ז"ל במכתבים שנדפסו בחו"ב לשון "ליבא דאינש אינש הוא" - מה מקורה ומה פירושה?

סנהדרין ל"ה א' וברש"י שם

ייש"כ.

אהרון 37 · הודעהעל ידי **אהרון 37** » ב' יוני 08, 2015 5:33 pm

השבת פרשת בהעלותך, חשבתי על משקל הכתוב בפרשה "העלות הענן",שניתן לומר שנת תשע"ה, ר"ת תהיה שנת עלות הענן, עלות מי שהיה כענן לפני המחנה להאיר את חשכת העולם הזה הדומה ללילה.

אהרון 37 · הודעהעל ידי **אהרון 37** » ג' יוני 09, 2015 9:14 pm

רק אתמול נודע לי כי השבוע נפטר בפתאומיות גיסו של מרן זצ"ל , הרב שרגא וילמן ז"ל, בגיל 90.

בהלויתו של מרן ז"ל ראיתי אותו נוסע בתוך אוטו, כפי שהיה נראה לא היה חולה, כנראה כבר היה קשה לו ללכת, אז נסע, אבל לא היה חולה במשהו.

מאירי · הודעהעל ידי **מאירי** » ג' יוני 09, 2015 10:16 pm

אהרון 37 כתב:רק אתמול נודע לי כי השבוע נפטר בפתאומיות גיסו של מרן זצ"ל , הרב שרגא וילמן ז"ל, בגיל 90.

בהלויתו של מרן ז"ל ראיתי אותו נוסע בתוך אוטו, כפי שהיה נראה לא היה חולה, כנראה כבר היה קשה לו ללכת, אז נסע, אבל לא היה חולה במשהו.

הנפטר הדגול עם מרן זצוק"ל

אהרון 37 · הודעהעל ידי **אהרון 37** » ג' יוני 09, 2015 10:27 pm

כשכוחו במתניו היה מגיע בלילות שבת להתפלל בבית מדרשו של הגר"ח זצ"ל.

אהבתי את רוח הרעננות והצעירות שהיה בו, תמיד עם חיוך וזיק של שובבות, אנשים שנשארים רעננים וטריים.

לא ידען · הודעהעל ידי **לא ידען** » ד' יוני 10, 2015 1:18 am

בזכות אהרון 37 המזכיר כל העת מהגר"ח, נזכרתי במסמך הנמצא עמי מתקופת בחרותו של הגר"ח שעסק כמדריך לקירוב ילדי הפליטים.
פרשה הסטורית לא ידועה:
בשנת תש"ג אחרי הפרשה המזעזעת של ילדי טהרן, הבינה אגודת ישראל כי היא צריכה להציג חלופה לזרם ילדי העולים שבאו מארצות ההריגה ובכלל, לבל יילכדו ברשת החינוך הכפרני-ציוני מחוסר מקומות קליטה עבורם.
לפיכך בשנים תש"ג-תש"י הקים הרי"מ לוין זצ"ל רשת מקיפה של מוסדות חינוך בעיקר פנימיות ושמה 'המפעל למען ילדי ישראל' בה התחנכו ודרו אלפי ילדים. (בדו"ח משנת תש"ו נכתב על כמעט 1000 ילדים בשנה זו)
מעט בחורי הישיבות המוכשרים והטובים שהיו בארץ, שימשו כמדריכים באותן פנימיות. אחת הזכורות והנודעות בהן היא פנימיית 'סנהדריה' בירושלים שקיבלה גם את חסות הגרי"ז מבריסק. שם שימשו כמדריכים (הבחורים) ר' יחזקאל פרנקל, ר' יצחק אגסי ז"ל והרב שמעלקע אשכנזי שליט"א ועוד. המפעל נסגר אט-אט מחוסר אמצעים והשתלב ב'זרם הרביעי' האגודאי.
גם הגאון רבי חיים גריינמן שימש במשך זמן מה מדריך באחת מהפנימיות ששכנה בזיכרון מאיר. נשתמרו גם מעט מכתבים ששלח מרן החזו"א זי"ע לרבי יצחק מאיר לוין זצ"ל על העברת 2 אחים ממוסדות המזרחי לפנימיית אגוד"י, מאחורי אחד מהם נכתב: 'נמסר לי להעביר לכב' תורתו. ח. גריינמאן'.
לפנינו פירוט בכת"י הרב פנחס יעקב לוין ז"ל, הוצאות 'המפעל למען ילדי ישראל' בערך מתקופת טבת תש"ד, בה מוזכרת הוצאה עבור המדריך 'חיים גרוינמן'. עוד פרטים בקבלה קטנה זו: גליקסברג: האחים ר' משה בינם והרב יוסף שיבדל"ח מילדי טהרן. ברנהולץ: הכוונה לר' דוד ברנהולץ מפא"י שהיה האחראי לזהות בין הילדים שהגיעו לנמל, את החרדים שבהם. ר' זליג פריבלסקי ור' משה מונק: לימים היו אנשי חינוך נודעים. אז מדריכים בפנימיות במגדיאל, כפר סבא ועוד.
סביר להניח שדודו הגדול מרנא החזון איש, שלחו או עקב מקרוב אחר פעולותיו, כי מלבד הנזכר לעיל, יש מסמכים המספרים על הקצבה קבועה אותה קיבל מרן החזו"א לבקשתו מהמפעל 'להחזקת הילד זוסמן' (מיהו? יש היודע?). וידוע שהגר"ח לא עשה דבר בלי להיוועץ בדודו ורבו הגדול.

מה שנכון נכון

האם הר"ש וילמן עסק בעצמו בההדרת ספרי הראשונים שהוציא, או שהיה רק המו"ל [וא"כ ע"י מי הוהדרו]?

מחולת המחנים

מה שנכון נכון כתב:האם הר"ש וילמן עסק בעצמו בההדרת ספרי הראשונים שהוציא, או שהיה רק המו"ל [וא"כ ע"י מי הוהדרו]?

viewtopic.php?p=183013#p183013

מאירי · הודעהעל ידי **מאירי** » ד' יוני 10, 2015 1:52 am

אמנם לא הכל אבל כמדומני שדוקא תו' הרא"ש הוא כן הוציא בעצמו ולא כפי שצויין באשכול הנ"ל אולי אני טועה אבל ודאי שיש חלק שההדיר בעצמו

מאירי · הודעהעל ידי **מאירי** » ד' יוני 10, 2015 1:58 am

ייש"כ להרב "לא ידען" במרכאות, על החומר שהעלה, ממשמעות דבריו ניכר שיש בידו חומר נוסף, נשמח אם יזכה אותנו מאוצרותיו!

גם זו לטובה · הודעהעל ידי **גם זו לטובה** » ד' יוני 10, 2015 12:42 pm

אני לומד כעת דיני פצ"ד [פצועי דכא] שמעתי וגם מסתבר, שהגרח"ג עסק בזה רבות להלכה למעשה להשיב לשואלים דבר, אשמח לדעת אצל מי אני יכול לברר דעתו בזה.

וונדרבר · הודעהעל ידי **וונדרבר** » ד' יוני 10, 2015 10:13 pm

מה שנכון נכון כתב:האם הר"ש וילמן עסק בעצמו בההדרת ספרי הראשונים שהוציא, או שהיה רק המו"ל [וא"כ ע"י מי הוהדרו]?

השמועה אומרת שחלק מבני הגרח"ג זצ"ל עסקו בזה.

אמסטרדם · הודעהעל ידי **אמסטרדם** » ה' יוני 11, 2015 12:47 am

גם זו לטובה כתב:אני לומד כעת דיני פצ"ד [פצועי דכא] שמעתי וגם מסתבר, שהגרח"ג עסק בזה רבות להלכה למעשה להשיב לשואלים דבר, אשמח לדעת אצל מי אני יכול לברר דעתו בזה.

יש אריכות בזה בחו"ב יבמות.

אמסטרדם · הודעהעל ידי **אמסטרדם** » ה' יוני 11, 2015 12:48 am

(ומי הם המו"ל חי' רעק"א זכרון יעקב? האם משפחת רפ"ד גריינמן (תאום הגר"ח)?)

גם זו לטובה · הודעהעל ידי **גם זו לטובה** » ה' יוני 11, 2015 1:46 pm

אמסטרדם כתב:
גם זו לטובה כתב:אני לומד כעת דיני פצ"ד [פצועי דכא] שמעתי וגם מסתבר, שהגרח"ג עסק בזה רבות להלכה למעשה להשיב לשואלים דבר, אשמח לדעת אצל מי אני יכול לברר דעתו בזה.

יש אריכות בזה בחו"ב יבמות.

כמובן, הנ"ל כבר ראייתי.

כבר קיבלתי תשובה באישי, על ת"ח ששימש בסוגיא זו את הגרח"ג.

פורום אוצר החכמה

מי מחובר