הקראים

[מחברי למדתי]

למישהו ידוע על חומר על היסטוריית הקראים מענן בן דוד ועד ימינו, ומה נשאר מתנועה מתפוררת זו בימינו?

[יוסףלוי]

מאמר מויקיפדיה

קראים.pdf

(2.56 MiB) הורד 544 פעמים

[מחברי למדתי]

יישר כוחך

[הנאמן בפקדונו]

לא זכיתי להבין מה רואים במאמר הנ"ל חוץ ממחלוקת אודות מקורות הקראים.
השואל ביקש: חומר על היסטוריית הקראים מענן בן דוד ועד ימינו, ומה נשאר מתנועה מתפוררת זו בימינו.

[ישראל אליהו]

האם ידוע למישהו על ספר "זכרון לראשונים" - קראי.

מישהו כתב בשמו, שלדעת הקראים חייבים לאפות מצות בער"פ. ובלא"ה המצות פסולות.

האם ידוע למישהו?

[בברכה המשולשת]

יעויין במאמרו של רי"מ ת"ש בעניין אפיית מצות בער"פ

[צולניק]

בעיר רמלה מתנוסס 'מרכז הקראים העולמי' ע"ש ענן בן דוד.

[מה שנכון נכון]

האם ידוע למישהו על ספר "זכרון לראשונים" - קראי.

מישהו כתב בשמו, שלדעת הקראים חייבים לאפות מצות בער"פ. ובלא"ה המצות פסולות.

האם ידוע למישהו?

זכרון לראשונים לאברהם אליהו הרכבי. [הוא לא קראי אלא חוקר מלפני מאה שנה].
במחברת ח תרס"ג עמוד 163.

1892926-200-0187_WEB.jpg (1.15 MiB) נצפה 6040 פעמים

[ישראל אליהו]

אוקיי. תודה. טעיתי.

[דרך אגב, מנהג זה לאפות בע"פ, היה פשוט אצל הספרדים, וגם אצל האשכנזים עד לפני כ200 שנה. והמשנה ברורה (סימן תנח ס"ק ג) טורח ליישב את שינוי המנהג.
"והנה רוב ישראל אין נוהגין ליזהר אפילו במצת מצוה ללוש בע"פ כ"א איזה מהם וחפשתי באחרונים ומצאתי בבגדי ישע טעם להליץ בעד המנהג מפני שיש כמה דעות שאפילו בע"פ במשהו כאשר מבואר לעיל בסי' תנ"ב וזה קשה ליזהר שלא ימצאו אף משהו חמץ בהחטים שלא יהיו מצומחים וע"כ אופין מקודם כדי שיתבטל החמץ. ובמאמר מרדכי מצאתי שכתב וז"ל האידנא מקילין הרבה בדבר מפני הדוחק זולת קצת שנזהרין בזה ללוש ולאפות אחר שש המצות שיוצאין בהם בשני הלילות וכן ראוי לעשות".
וחשבתי עוד ליישב באפשר, שאפו בדוקא קודם פסח כדי לאפוקי מהקראים. כדוגמת: "מגל זה", "שבת היום", וכמו שמצוה להטמין באופן המותר].

[בן_אליעזר]

בקשר לשאלת פותח האשכול -
אמנם לא עברתי על הקובץ [שצירפו כאן] בכולו, אך מן הראוי לציין מעשה עם האוה"ח הקשור גם לקראים וגם לנפילתם - המופיע (בין היתר שמביאים הסיפור?) בספר "שושנים" (שנפלד, תש"ח) שבאוצר, עמ' 84-85 מדפי הספר (אך לצערי, לא אוכל להעלותו כעת, אולי אחרים מחברי הפורום יש בידם לעשות בזה).

ומענין לענין - שמעתי פעם מרב חשוב, סיפור שבדידי' הוה עובדא (בשלשים שנה האחרונות בערך): הוא פעם לקח 'טרמפ' עם א' שנראה צורת פניו כערבי, אך מיודענו לא חשש בזה, אלא שנקט במשנה זהירות. בכל אופן, הנהג פתח שיחה ועד מהרה התברר שהלה קראי אדוק, ומנסה לשטוף את מוחו של זה שנסע איתו. הרב הגיב בחוכמה: ומה תעשו עם הפסוק 'ומלתם את ערלת לבבכם'? האם בזה תלמד כפירושם הפשוט?.." הלה ענה רגע כמימרא - אכן כן! ופתאום הבין את משמועתם של הדברים - והרהר בקול, מה זאת אומרת, שכולנו ניקח ניתוחי לב?!.. והבין שבטעות יסוד כל הדברים, ושתק ליתר זמן הנסיעה.. הרב סיים, באמרו שזה "הוכחה" הכי טובה לוויכוחים מעין אלו, שכן לא צריכים להרבות באותיות אלא אלו הספורות..

[מחברי למדתי]

למישהו ידוע על חומר על היסטוריית הקראים מענן בן דוד ועד ימינו, ומה נשאר מתנועה מתפוררת זו בימינו?

למישהו יש מידע על חומר בנושא?

[אמסטרדם]

חוששני מספרי מינות.

[טריד בגירסיה]

ומענין לענין - שמעתי פעם מרב חשוב, סיפור שבדידי' הוה עובדא (בשלשים שנה האחרונות בערך): הוא פעם לקח 'טרמפ' עם א' שנראה צורת פניו כערבי, אך מיודענו לא חשש בזה, אלא שנקט במשנה זהירות. בכל אופן, הנהג פתח שיחה ועד מהרה התברר שהלה קראי אדוק, ומנסה לשטוף את מוחו של זה שנסע איתו. הרב הגיב בחוכמה: ומה תעשו עם הפסוק 'ומלתם את ערלת לבבכם'? האם בזה תלמד כפירושם הפשוט?.." הלה ענה רגע כמימרא - אכן כן! ופתאום הבין את משמעותם של הדברים - והרהר בקול, מה זאת אומרת, שכולנו ניקח ניתוחי לב?!.. והבין שבטעות יסוד כל הדברים, ושתק ליתר זמן הנסיעה.. הרב סיים, באמרו שזה "הוכחה" הכי טובה לוויכוחים מעין אלו, שכן לא צריכים להרבות באותיות אלא אלו הספורות..

נראה שאותו קראי לא היה בקי גדול בדרך לימוד המקרא שלהם.

[מצליח]

היש"מ מפרש פסוק ע"ד הקראים, אולם בהתנצלות ובהסתייגות.

ספר ישמח משה - פרשת משפטים דף קעז/ב
הנה אנכי שולח מלאך (שמות כג כ). עיין באברבנאל שכתב בשם חכמי הקראים כי זה נאמר על יהושע. והנה האומר דבר חכמה אף באומות העולם חכם נקרא (מגילה ט"ז ע"א), ובאמת שהם גרועים כי הם מינים ואפיקורסים, מכל מקום את הטוב נקבל כי כמה מפרשים הלכו בדרך הזה שהנביא נקרא מלאך, עיין במעשה ה' (הובא להלן). והנה לדרך הזה יש לפרש

[יינן]

תולדות הקראים
מאת נתן שור
סקירה כללית על תולדות הקראים, עלייתם וירידתם מאז התהוות הכת בתקופת התלמוד ועד ימינו. הספר דן בקשר בין הקראות לבין המגילות הגנוזות, צמיחת הכת בימי ענן, תור הזהב ותקופת הפאר בימי הביניים, ההלכה הקראית והוויכוחים עם היהדות הרבנית, התיישבות הקראים בירושלים, המרכז הקראי בתורכיה, גורלם של קראי אירופה בימי השואה, שרידי העדה הירושלמית הישנה, מצב הקראים במדינת ישראל כיום וכו'.
הוצאה: מוסד ביאליק.

[שיף]

בשו"ת יבי"א מתייחס לקראים במושב מצליח שהם המיוחסים ביותר מביניהם

[לעומקו של דבר]

בקשר לשאלת פותח האשכול -
אמנם לא עברתי על הקובץ [שצירפו כאן] בכולו, אך מן הראוי לציין מעשה עם האוה"ח הקשור גם לקראים וגם לנפילתם - המופיע (בין היתר שמביאים הסיפור?) בספר "שושנים" (שנפלד, תש"ח) שבאוצר, עמ' 84-85 מדפי הספר (אך לצערי, לא אוכל להעלותו כעת, אולי אחרים מחברי הפורום יש בידם לעשות בזה).

ומענין לענין - שמעתי פעם מרב חשוב, סיפור שבדידי' הוה עובדא (בשלשים שנה האחרונות בערך): הוא פעם לקח 'טרמפ' עם א' שנראה צורת פניו כערבי, אך מיודענו לא חשש בזה, אלא שנקט במשנה זהירות. בכל אופן, הנהג פתח שיחה ועד מהרה התברר שהלה קראי אדוק, ומנסה לשטוף את מוחו של זה שנסע איתו. הרב הגיב בחוכמה: ומה תעשו עם הפסוק 'ומלתם את ערלת לבבכם'? האם בזה תלמד כפירושם הפשוט?.." הלה ענה רגע כמימרא - אכן כן! ופתאום הבין את משמועתם של הדברים - והרהר בקול, מה זאת אומרת, שכולנו ניקח ניתוחי לב?!.. והבין שבטעות יסוד כל הדברים, ושתק ליתר זמן הנסיעה.. הרב סיים, באמרו שזה "הוכחה" הכי טובה לוויכוחים מעין אלו, שכן לא צריכים להרבות באותיות אלא אלו הספורות..

וכידוע זו גם הראיה של (הקוצקער?) שלא תמיד אפשר לנהוג את ההוא אמינא של הגמרא...

[שמש]

זו ראיה שהנהג או הרב (בהנחה שהנהג לא היה אלא משל) או השומע (או שלשתם) לא ראו פרשנות קראית מימיהם...

[ריש גלותא]

יש להם גם 2 אתרים לפחות עם שיטתם>שטותם ע"ש

[חכם באשי]

בעיר רמלה מתנוסס 'מרכז הקראים העולמי' ע"ש ענן בן דוד.

הקראים דהיום, חלשים, כנראה, בהיסטוריה, ולא יודעים שענן לא יסד את הקראים אלא כת אחרת ממנה צמחה לימים הכת הקראית, שחכמיה חלקו הרבה על ענן.