הגאון ר' יידל קולודצקי זללה"ה

עקביה · הודעהעל ידי **עקביה** » א' ספטמבר 18, 2016 9:05 am

אוצר החכמה כתב:ואני לא מבין למה אנשים פה מרגישים צורך להיות פסיכולוגים.

הלא האשכול הזה יוחד לדמותו של הרב קולדיצקי, לא? ואני בסך הכל מנסה לעזור קצת...

הודעהעל ידי **איש_ספר** » א' ספטמבר 18, 2016 9:08 am

לייטנר כתב:
איש_ספר כתב:באורחות רבינו מובא שהסטייפלער הקפיד שלא לשטוף הבית ביום ראשון משום יום אידם ושכך היה המנהג במקומו (רוסיה).
וזכור לי גם מהאדר"ת דבר מעין זה שלא רצה לחדש בגדים ביום ראשון. אחפש.

זכרתי את דברי האדר"ת ביומנו ולכן שאלתי.
הטעם שכתב האדר"ת שלא חידש בגדים (שלא יכל לחדש בשבת) היה משום זילותא דשבת.

: נפש אליהו.jpg (51.8 KiB) נצפה 12096 פעמים

לא מוזכר הטעם.

לייטנר · הודעהעל ידי **לייטנר** » א' ספטמבר 18, 2016 9:18 am

הודעהעל ידי **איש_ספר** » א' ספטמבר 18, 2016 9:20 am

יתכן ואין הכרח כמובן. ואחרי שאנו שומעים עדות הסטייפלער ור' יודל קולדצקי על המנהג בליטא ורוסיה יתכן שיש לצרף גם את זה.

לייטנר · הודעהעל ידי **לייטנר** » א' ספטמבר 18, 2016 9:26 am

פרנקל תאומים

שבוע טוב לכולכם,
לא תיארתי לעצמי שדווקא המשפט הקצר והתמים שכתבתי אודות פסוק"ד וקרה"ת, יעורר כאן כזאת שמחה גדולה :).
רבותיי, לא כדאי להתרגז, אין מה לדאוג, הלא את אף אחד מאיתנו כבר לא ישלחו ללמוד אצל ר' יידל, וגם את ילדינו לא נשלח אליו...ומתרי טעמי... :).

לגופו של עניין:

הרב גם זו לטובה,
גם כשלמדתי בישיבה גדולה(ליטאית כמובן), המנהג שם היה לעמוד בכל פסוק"ד (ובקרה"ת), וכמדומני שכן ראיתי בישי"ג אחרות. אומנם ברור שבישיבות אף אחד לא דורש מהבחורים לעמוד, ואם מישהו עייף ומתיישב, אך אחד לא יאמר לו מילה (אלא שבדר"כ העייפים פשוט לא מגיעים לפסוק"ד, או כלל לא מתפללים במניין של הישיבה...), ואאל"ט אפשר לומר שכך מקובל גם במנייני האברכים הליטאיים (זו האווירה הכללית, למרות שברור שיש כאלה שיושבים).

הרב עקביא,
מדוע זה נשמע לך כ"כ חמור? (נסחפת קצת, לא?)
בכל אופן, אם היית מכיר את מו"ר ז"ל, היית יודע אל נכון שאין שום בית מיחוש לצורך מצידו להפגין צדקנות יתירה.
מה שכן יכול להיות מעין זה, שהוא ראה צורך לחבר את הנערים לעולם הישיבות, לטעת בהם את ההרגשה שהם בני ישיבה וכבר לא ילדי בעלי בתים בבית הכנסת השכונתי של פא"י...
ועוד יש להוסיף, שהיה מורגל על לשונו גם בהקשר הזה, מאמרם ז"ל(כמדומני במסכת דרך ארץ): "אל תהי יושב בין העומדים ואל תהי עומד בין היושבים", כלומר- יהיה טעם המנהג אשר יהיה, אחרי שזו היתה ההנהגה שם(לעמוד), ר' יידל חינך את הבחורים שלא להיות יוצאי דופן, ולהתאים את עצמם למנהג המקום. חינוך לדרך ארץ כבר אמרנו?

הרב פרי יהושע,
מו"ר ר' יידל ז"ל לא גדל ולא התפלל אצל החסידים, א"כ מהיכן למד זאת? הוא אמר שכך מנהג הישיבות, ובפשטות יש להניח שראה כן בגרודנא ו/או אצל בני ישיבות אחרים בימי חורפו במזרח אירופה (אם כי לא בהכרח).
אגב עמידה בקרה"ת דלא כהגר"א, אין להתפלא שנוהגים בזה דלא כהגר"א, אדרבה, יש להתפלא על כל המנהגים שהישיבות הליטאיות באר"י אימצו לעצמם כהגר"א, בהיותם בחו"ל לא נהגו כהגר"א כידוע וכמפורסם.

טוב לי · הודעהעל ידי **טוב לי** » א' ספטמבר 18, 2016 3:09 pm

פרנקל תאומים כתב:
גם כשלמדתי בישיבה גדולה(ליטאית כמובן), המנהג שם היה לעמוד בכל פסוק"ד (ובקרה"ת), וכמדומני שכן ראיתי בישי"ג אחרות. אומנם ברור שבישיבות אף אחד לא דורש מהבחורים לעמוד, ואם מישהו עייף ומתיישב, אך אחד לא יאמר לו מילה (אלא שבדר"כ העייפים פשוט לא מגיעים לפסוק"ד, או כלל לא מתפללים במניין של הישיבה...), ואאל"ט אפשר לומר שכך מקובל גם במנייני האברכים הליטאיים (זו האווירה הכללית, למרות שברור שיש כאלה שיושבים).

כל ימי גדלתי בין כותלי הישיבות למיניהם, ומעולם לא ראיתי ולא שמעתי שנוהגים לעמוד בכל פסוד"ז מלבד מ"ויברך דוד" עד אחר ישתבח, [וגם זה דלא כמנהג הגר"א] וכן ראיתי לאנשי מעשה נוהגים לעמוד בהלל הגדול בפסוד"ז של ש"ק, ולא מצאתי מקור לזה.
גם במניני אברכים ליטאיים בהם אני מתפלל כבר עשרות בשנים לא ראיתי ולא שמעתי כזאת.

פרנקל תאומים

עצם המנהג לעמוד בכל פסוק"ד, מקורו טהור כבר ב'מקור חיים' לבעל 'חוות יאיר'(סי' נ"א ס"ז ד"ה ונהגו):"וכמה מן המדקדקין עומדים בכל פסוק"ד".

פרי יהושע · הודעהעל ידי **פרי יהושע** » א' ספטמבר 18, 2016 3:24 pm

פרנקל תאומים כתב:עצם המנהג לעמוד בכל פסוק"ד, מקורו טהור כבר ב'מקור חיים' לבעל 'חוות יאיר'(סי' נ"א ס"ז ד"ה ונהגו):"וכמה מן המדקדקין עומדים בכל פסוק"ד".

מש"כ החוות יאיר באמת מעניין שלא כהרמב"ם, מה שכתב לגבי מנהגי הגר"א בישיבות בליטא מסתמא נכון בכללי, שלקחו ממנו העיקר לדידם ולא הטפל, אבל כנראה אינו מדוייק לגמרי, הלא אפי' ברכת כהנים רצה הגר"ח מוולאזין לתקן, ומסתמא הנהיג כמה הנהגות ממנו, הנה יוצרות ופיוטים בקדושה התבטלו בעקבותיו כנראה, בקיצור לקחו מה שהיה נראה להם, ועדין העקשות של מו"ר נשוא האשכול לעמוד בפסוד"ז נראה לי מעט מוזר, אבל כנראה היו צריכים להיות גם איזה אוסף של עקשויות כאלה לטובת העניין, אולי גם ראה שפשוט נרדמים המסכנים על התחלת התפילה והחליט לשרשר זאת על תפילת בני ישיבות ליטא.

פרנקל תאומים

גביר כתב:דומה שיסודם של דברים אינו בצורך שכזה אלא בשמרנות אופיינית ובדבקות, אולי מופרזת, בדפוסי התנהגות ובמנהגים ששררו בליטא. כך למשל אסר להסתפר ביום ראשון כיוון שיש בכך משום כבוד לאותו יום הנחשב ליום מנוחה אצל אוה"ע, בזמן השיחות והשיעורים בבית המדרש דרש שיצטופפו עם הסטנדרים סביב מוסר השיחה והשיעור וכיו"ב.

הרב גביר וכל חבריא קדישא הדין,
מעולם לא שמעתי מר' יידל ז"ל "איסור תספורת" ביום ראשון דייקא. מה שכן שמעתי ממנו, ובאמת היה ידוע על קפידתו בכך הוא שבחורים לא ילכו להסתפר בימים הראשונים של השבוע, כ"א מיום רביעי ואילך, ופירש טעמו, וכפי שכבר כתבו כאן, משום זילותא דשבת, שיש להסתפר לכבוד שבת, ולא לאחר השבת. יתכן שלגבי יום ראשון, היה טעם נוסף משום יום אידם, אבל אני לא שמעתי כן בלתי היום.

הרב פרי יהושע,
לצאת להסתפר להדיא בזמן הסדרים, מאן דכר שמיה, מדובר כמובן על יציאה בזמן ההפסקה אע"פ שהחזרה היתה עשויה לגלוש מעט אל תוך הסדר.
בחור שרצה לצאת מהישיבה באמצע היום(והפנימייתים- בימים ובלילות, למעט יום שישי אחה"צ), היה צריך לכתוב 'פתק שחרור' בו הוא מפרט את טעם היציאה, ולהגישו אל ה'ר"מ התורן' של אותו היום, ע"מ שיאשר לו את היציאה. גם בחזור, היה עליו לגשת אל הר"מ התורן ולהודיע על חזרתו. אם הוא לא חזר באותו יום, היה עליו להביא פתק מהוריו בו הם מאשרים את ידיעתם על יציאתו של בנם, ואת הפתק הזה היה עליו להגיש הן לר' יידל והן לר"מ התורן שלמחרת...
כשתלמיד ביקש לצאת להסתפר בימים הראשונים של השבוע, הר"מ התורן לא היה מאשר לו (אלא א"כ היה לכך הכרח אמיתי).

הרב גביר,
הזכרת לי נשכחות. אתה למדת ב'פומבדיתא פינת נהרדעא' ?
אכן, בשיחות שנמסרו בביהמ"ד, דרש שכולם יתקרבו ויעמדו בחלקו הקדמי של ביהמ"ד. דומה שטעמו בזה היה מפני גודלו של ההיכל, והצורך לפקח על הבחורים שיקשיבו לשיחה, ולא יפטפטו או יתעסקו בדברים אחרים.

הרב לייטנר,
היה 'מנהג' מסורתי חביב אצל הבחורים מסיימי כיתה ה', להצטלם עם פיז'מות מפוספסות('בגדי אסירים')בכניסה לפנימייה, שם היתה דלת מסורגת(שכאמור לעיל היתה ננעלת במשך היום), כשהידיים מושטות מבעד לסורגים החוצה...

פרנקל תאומים

פרי יהושע כתב:
פרנקל תאומים כתב:עצם המנהג לעמוד בכל פסוק"ד, מקורו טהור כבר ב'מקור חיים' לבעל 'חוות יאיר'(סי' נ"א ס"ז ד"ה ונהגו):"וכמה מן המדקדקין עומדים בכל פסוק"ד".

מש"כ החוות יאיר באמת מעניין שלא כהרמב"ם, מה שכתב לגבי מנהגי הגר"א בישיבות בליטא מסתמא נכון בכללי, שלקחו ממנו העיקר לדידם ולא הטפל, אבל כנראה אינו מדוייק לגמרי, הלא אפי' ברכת כהנים רצה הגר"ח מוולאזין לתקן, ומסתמא הנהיג כמה הנהגות ממנו, הנה תפילת טל וגשם לא אמרו כמדומה גם בליטא בתוך התפילה יוצרות ופיוטים בקדושה התבטלו בעקבותיו כנראה, בקיצור לקחו מה שהיה נראה להם, ועדין העקשות של מו"ר נשוא האשכול לעמוד בפסוד"ז נראה לי מעט מוזר, אבל כנראה היו צריכים להיות גם איזה אוסף של עקשויות כאלה לטובת העניין, אולי גם ראה שפשוט נרדמים המסכנים על התחלת התפילה והחליט לשרשר זאת על תפילת בני ישיבות ליטא.

באופן כללי לא נהגו בליטא וגלילותיה במנהגי הגר"א, מלבד בבית מדרשו.

לגבי עמידה בפסוק"ד ובקרה"ת, כאמור ר' יידל אחז שזהו מנהג הישיבות ומסתבר שראה כן היכן שהוא (אולי בגרודנא, אינני יודע). וגם אני הק' ראיתי כן אצל בני ישיבות של ימינו(ולעצמי אני מקפיד כן כל השנים), והעיד על כך גם כותב נוסף לעיל, אע"פ שכותב אחר העיד כאן לאידך גיסא, וכנראה שיש בזה הנהגות שונות.

פרי יהושע · הודעהעל ידי **פרי יהושע** » א' ספטמבר 18, 2016 3:57 pm

פרנקל תאומים כתב:
פרי יהושע כתב:
פרנקל תאומים כתב:עצם המנהג לעמוד בכל פסוק"ד, מקורו טהור כבר ב'מקור חיים' לבעל 'חוות יאיר'(סי' נ"א ס"ז ד"ה ונהגו):"וכמה מן המדקדקין עומדים בכל פסוק"ד".

מש"כ החוות יאיר באמת מעניין שלא כהרמב"ם, מה שכתב לגבי מנהגי הגר"א בישיבות בליטא מסתמא נכון בכללי, שלקחו ממנו העיקר לדידם ולא הטפל, אבל כנראה אינו מדוייק לגמרי, הלא אפי' ברכת כהנים רצה הגר"ח מוולאזין לתקן, ומסתמא הנהיג כמה הנהגות ממנו, הנה תפילת טל וגשם לא אמרו כמדומה גם בליטא בתוך התפילה יוצרות ופיוטים בקדושה התבטלו בעקבותיו כנראה, בקיצור לקחו מה שהיה נראה להם, ועדין העקשות של מו"ר נשוא האשכול לעמוד בפסוד"ז נראה לי מעט מוזר, אבל כנראה היו צריכים להיות גם איזה אוסף של עקשויות כאלה לטובת העניין, אולי גם ראה שפשוט נרדמים המסכנים על התחלת התפילה והחליט לשרשר זאת על תפילת בני ישיבות ליטא.

באופן כללי לא נהגו בליטא וגלילותיה במנהגי הגר"א, מלבד בבית מדרשו.

לגבי עמידה בפסוק"ד ובקרה"ת, כאמור ר' יידל אחז שזהו מנהג הישיבות ומסתבר שראה כן היכן שהוא (אולי בגרודנא, אינני יודע). וגם אני הק' ראיתי כן אצל בני ישיבות של ימינו(ולעצמי אני מקפיד כן כל השנים), והעיד על כך גם כותב נוסף לעיל, אע"פ שכותב אחר העיד כאן לאידך גיסא, וכנראה שיש בזה הנהגות שונות.

מש"כ באופן כללי וכו', אינו שייך כלל לישיבות שהוא בבסיסן [כמובן בערבון מוגבל],
מש"כ לעניין פסוקי דזמרה בוודאות אינו מנהג הישיבות ותל"מ, זה מגיע מהחסידים אבל בישיבות לא דקדקו על כלום יכל בחור לשוטט לו בחוץ בפסקי דזמרה עם היה נהנה מכך. אם כת"ר נוהג בך לא פסול מצאתי בדבר רק ציינתי עובדות, לעניין אם זה מתאים למקור כבר כתבתי לעיל.

פרי יהושע · הודעהעל ידי **פרי יהושע** » א' ספטמבר 18, 2016 4:01 pm

לעניין מש"כ יציאה בסדרים לא עלה בדעתי שהכוונה בסדרים עצמם התכוונתי בשעות הפעילות כמו הצהרים, ולא בזמן שנמצאים בבית, כך שאין כאן כ"כ כניסה לקרביים, כמו שהעיר הרב עקביה כאן, האם גם זה לא נכון?

פרנקל תאומים

פרי יהושע כתב:לעניין מש"כ יציאה בסדרים לא עלה בדעתי שהכוונה בסדרים עצמם התכוונתי בשעות הפעילות כמו הצהרים, ולא בזמן שנמצאים בבית, כך שאין כאן כ"כ כניסה לקרביים, כמו שהעיר הרב עקביה כאן, האם גם זה לא נכון?

אתה כמובן צודק, מדובר בשעות הפעילות של הישיבה. בוודאי בזמן שהיו נמצאים בבית, כאו"א עשה בזה כחפצו.

סליחה על העקשנות, ואע"פ שאין זה כ"כ נפק"מ לאשכול, התוכל לתת איזה מקור לדבריך הוודאיים שבישיבות ליטא לא נהגו לעמוד בפסוק"ד?
(לגבי לשוטט בחוץ, בהחלט הקפידו בישיבות ליטא[לפחות בחלקן] על הנוכחות של הבחורים בתפילות בישיבה).

בני ברקי · הודעהעל ידי **בני ברקי** » א' ספטמבר 18, 2016 9:15 pm

ראש הישיבה זצ"ל הקפיד שיעמדו בקריה"ת והיה מעיר לבחורים שהתיישבו(והיה מסמן להם לעמוד).
במחילה מכבוד הכותבים לפני,ראש הישיבה לא היה מחייב לעמוד בפסוד"ז ! ומעולם לא העיר לבחור שישב בפסוד"ז
נכון, שמשום מה הבחורים (רובם ככולם) היו עומדים אבל ממש לא כהוראה מגבוה...(זכור לי שבימי שיש הרב קצבורג שליט"א היה יושב)

פרי יהושע

פרנקל תאומים כתב:
פרי יהושע כתב:לעניין מש"כ יציאה בסדרים לא עלה בדעתי שהכוונה בסדרים עצמם התכוונתי בשעות הפעילות כמו הצהרים, ולא בזמן שנמצאים בבית, כך שאין כאן כ"כ כניסה לקרביים, כמו שהעיר הרב עקביה כאן, האם גם זה לא נכון?

אתה כמובן צודק, מדובר בשעות הפעילות של הישיבה. בוודאי בזמן שהיו נמצאים בבית, כאו"א עשה בזה כחפצו.

סליחה על העקשנות, ואע"פ שאין זה כ"כ נפק"מ לאשכול, התוכל לתת איזה מקור לדבריך הוודאיים שבישיבות ליטא לא נהגו לעמוד בפסוק"ד?
(לגבי לשוטט בחוץ, בהחלט הקפידו בישיבות ליטא[לפחות בחלקן] על הנוכחות של הבחורים בתפילות בישיבה).

קשה לי לתת ממש מקור אבל מסורת בידינו כך ואני סומך עליך שאם תרצה לברר תוכל, גם שפשוט אין שום סיבה שיהיה מנהג לעמוד, בכלל אין דקדוק כ"כ על פרטים שאינם המנהג המקובל, ובפרט שכאן שזה פשיטות הפך ההלכה ולבד מחסידים שהדגשו את ההתלהבות, [וגם החוות יאיר שציינת שהוא כאמור מעניין ויש לחקור עליו], כמו שציינתי לעיל מנהג ראשי ישיבות ליטא כמעט להקפיד על ישיבה גם באשרי שלפני תפילת מנחה, וכמעט אפשר לומר שהיו מקפדים על כך וגם זה פשטות ההלכה, אולי היה בזה גם מעין כבוד שאפי' בשביל מעט זמן יושבים הזקנים, אבל הציבור חלקו ישב או עמד כל אחד איך שנתפס. בנוגע לנשוא האשכול אני מציע בשנית לבדוק אם לא שרשר מנהג כדי לעורר את מסכניו העייפים מרוב תלאה ומבחן. [אני רואה שזה מתפתח למעין חוברת שלימה על האיש כדי בכ"ז לדייק אפי' בפרט קטן כי זה נראה באמת כאיבוד מסורת במקום המשך מסורת, דבר שלאו דווקא אינו נכון לגמרי, ושלא יצא קצפך עלי בבקשה].

פרנקל תאומים

הרב פרי יהושע החביב והיקר,
חלילה לי מלקצוף על מר בימים הנחמדים ימי אלול, ובאמת אין לדיון האגבי הזה משמעות מהותית לגבי האשכול, אבל בכ"ז אם יורשה לי להעיר, שקצת פלא על כ"ת שמכריע בהינף קולמוס(מקלדת): "בוודאות אינו מנהג הישיבות ותל"מ" ושהמקור הוא אך ורק מן החסידים, בה בשעה שאינו יכול להצביע מנ"ל האי וודאות נחרצת. "מסורת בידינו כך" מי הם אותם אלה שמסורת נחרצת זו בידיהם? שמא ינקוט בשמו של ראש ישיבה פלוני או אלמוני שהעיד בפניו כך?
הלא גם כב' מסכים שיש הנהגה כזו אצל בני ישיבות ליטאים בני זמנינו, והלא מו"ר ר' יידל ז"ל לא רכש הנהגה זו מבני ישיבות צעירים בב"ב או בק"ס, שהרי הוא היה ליטאי ישיש שכל שנותיו באר"י עברו עליו במטרופולין של ת"א, ואם העיד שכך נהגו בישיבות, מדוע מבטל זאת כב' בכזו נחרצות? בשלמא אם היה לכב' על מה להסתמך, אבל לפו"ר לא כן הוא.
והיכן ראה שזו פשטות ההלכה? בשו"ע וברמ"א איתא שיש לשבת בפסו"ד?
לעיל ציין כב' לרמב"ם, שמא יאיר את עינינו באיזה פרק ובאיזו הלכה?

פרנקל תאומים

איידי דאיירינן בחודש אלול:
הרב אום אני חומה הזכיר באשכול המקורי את ר' יהודה לייב פרנק ז"ל בן מרנא הגרצ"פ זי"ע, שגר בסמיכות לישיבה והיה מתפלל בהיכלה.
כולנו מכירים את המעשה ברבינו הגרי"ס נ"ע, שנעמד מעל בימת ביהמ"ד בקובנא, זעק "רבותיי סאי'ז אלול" והתעלף על מקום עומדו, מגודל הפלצות שאחזתו. ובכן, ר' יהודה לייב פרנק מסר על העובדה הזו עדות כמעט ישירה, הוא סיפר שאביו הגרצ"פ העיד בפניו שראה זאת במו עיניו בימי ילדותו בעיר קובנא.

פרנקל תאומים

עוד בנוגע לחינוך לדרך ארץ:
כשניגשתי בפעם הראשונה לעמוד התפילה, כמדומני בשיעור ב' לתפילת מנחה(כל תפילה היתה שייכת לשיעור אחר), לאחר התפילה, קרא לי מו"ר ר' יידל אליו ושאלני: למה לא חיכית לכל הרבנים? לקח לי רגע עד שתפסתי את כוונתו, שבסיימי שמו"ע (התפללו שם מנחה קצרה), המתנתי לאמירת קדיש תתקבל רק לר' יידל עצמו ולא לשאר הרבנים. מאז למדתי(לפנ"כ, בחלמנותי, לא הבחנתי בכך...) שר' יידל הנהיג שהחזן ממתין לא רק על ראש הישיבה, כ"א על כל צוות הרבנים(הרב קרמר היה מסיים תמיד אחרון...). הוא עצמו בסיימו שמו"ע היה פוסע שלוש פסיעות אחורנית,וממתין שם(כדין)עם כולם בסבלנות, עד שהרבנים הצעירים ממנו בשנים רבות, יסיימו גם הם את תפילתם(הם השתדלו להזדרז ולא להתעכב יתר על המידה).

אגב, איך באמת מקובל בכל הישיבות בעניין זה? מחכים לכל הרבנים או רק לראש הישיבה?

ארזי ביתר · הודעהעל ידי **ארזי ביתר** » ב' ספטמבר 19, 2016 7:51 am

פרנקל תאומים כתב:עוד בנוגע לחינוך לדרך ארץ:
כשניגשתי בפעם הראשונה לעמוד התפילה, כמדומני בשיעור ב' לתפילת מנחה(כל תפילה היתה שייכת לשיעור אחר), לאחר התפילה, קרא לי מו"ר ר' יידל אליו ושאלני: למה לא חיכית לכל הרבנים? לקח לי רגע עד שתפסתי את כוונתו, שבסיימי שמו"ע (התפללו שם מנחה קצרה), המתנתי לאמירת קדיש תתקבל רק לר' יידל עצמו ולא לשאר הרבנים. מאז למדתי(לפנ"כ, בחלמנותי, לא הבחנתי בכך...) שר' יידל הנהיג שהחזן ממתין לא רק על ראש הישיבה, כ"א על כל צוות הרבנים(הרב קרמר היה מסיים תמיד אחרון...). הוא עצמו בסיימו שמו"ע היה פוסע שלוש פסיעות אחורנית,וממתין שם(כדין)עם כולם בסבלנות, עד שהרבנים הצעירים ממנו בשנים רבות, יסיימו גם הם את תפילתם(הם השתדלו להזדרז ולא להתעכב יתר על המידה).

אגב, איך באמת מקובל בכל הישיבות בעניין זה? מחכים לכל הרבנים או רק לראש הישיבה?

בד"כ רק לראש הישיבה.

גביר · הודעהעל ידי **גביר** » ב' ספטמבר 19, 2016 1:15 pm

[quote="פרנקל תאומים"][quote="גביר"]

מעולם לא שמעתי מר' יידל ז"ל "איסור תספורת" ביום ראשון דייקא. מה שכן שמעתי ממנו, ובאמת היה ידוע על קפידתו בכך הוא שבחורים לא ילכו להסתפר בימים הראשונים של השבוע, כ"א מיום רביעי ואילך, ופירש טעמו, וכפי שכבר כתבו כאן, משום זילותא דשבת, שיש להסתפר לכבוד שבת, ולא לאחר השבת. יתכן שלגבי יום ראשון, היה טעם נוסף משום יום אידם, אבל אני לא שמעתי כן בלתי היום.
אני כן שמעתי, בזמנו אף סיפרתי על כך לרב העיר שליט"א במקום מגורי אז, ותמה על זה ואמר שאולי הסיבה האמתית היא שרוצה שיחזרו ללימודים בזמן.
אגב, דומה שהביטוי הקיצוני ביותר לשמרנות היתה החובה לחבוש קסקט [היו שהעדיפו מגבעת, אך לרוב היה קסקט, שכבר אז לא היה מקובל לחבוש אותו אלא בקרב תלמידי ישיבות קטנות ממשפחות של חזונאישיניקים ובריסקרס]. האם הדבר קיים גם היום

פרי יהושע · הודעהעל ידי **פרי יהושע** » ב' ספטמבר 19, 2016 2:41 pm

קיים אבל דומני הצטמצם מטבע הדברים, אם אין מקפדים כמו בבריסק על מסורת.

פרי יהושע · הודעהעל ידי **פרי יהושע** » ב' ספטמבר 19, 2016 3:09 pm

עוד דבר קטן, עניינים אגבים כמו [עמידה בפסד"ז] הם באמת אגבים, ובלא להכנס לעצם העניין שכבר נדון כאן לפרטיו, לפעמים יכולים לכא' להעיד שמשהו אפעס נשתבש דווקא בהעברת המסורת, אולי כי בעצם זה לא מסורת טבעית שמבוססת על אינרציה חיה כמו בישיבת חברון או מיר, מה דעתכם?.

לייטנר · הודעהעל ידי **לייטנר** » ב' ספטמבר 19, 2016 4:51 pm

החובה היתה ללבוש קסקט או ברט. מי שלבש מגבעת יצא ידי חובתו.

פרנקל תאומים

גביר כתב:
פרנקל תאומים כתב:
גביר כתב:
מעולם לא שמעתי מר' יידל ז"ל "איסור תספורת" ביום ראשון דייקא. מה שכן שמעתי ממנו, ובאמת היה ידוע על קפידתו בכך הוא שבחורים לא ילכו להסתפר בימים הראשונים של השבוע, כ"א מיום רביעי ואילך, ופירש טעמו, וכפי שכבר כתבו כאן, משום זילותא דשבת, שיש להסתפר לכבוד שבת, ולא לאחר השבת. יתכן שלגבי יום ראשון, היה טעם נוסף משום יום אידם, אבל אני לא שמעתי כן בלתי היום.

אני כן שמעתי, בזמנו אף סיפרתי על כך לרב העיר שליט"א במקום מגורי אז, ותמה על זה ואמר שאולי הסיבה האמתית היא שרוצה שיחזרו ללימודים בזמן.
אגב, דומה שהביטוי הקיצוני ביותר לשמרנות היתה החובה לחבוש קסקט [היו שהעדיפו מגבעת, אך לרוב היה קסקט, שכבר אז לא היה מקובל לחבוש אותו אלא בקרב תלמידי ישיבות קטנות ממשפחות של חזונאישיניקים ובריסקרס]. האם הדבר קיים גם היום

הרב גביר, א"כ באמת כב' למד בפומבדיתא 13?
לגבי התספורת, לאור עדותך צ"ל שלא זו אף זו קתני, היה אוסר כן בימים הראשונים של השבוע משום זילותא דשבת (כך שמעתי ממנו וגם מעוד מרבני המקום), ובנוסף היה אוסר ביום ראשון גם מהטעם שזכרת- מפני יום אידם.

לגבי חבישת קסקט, הדבר התבטל כבר מזה שנים, איפה שהוא בשנות הנ' הראשונות, אבל אכן כמו שכתבת הנהגה זו היתה קיימת שם, שנים רבות אחרי שהתבטלו הקסקטים אצל רובו המוחלט של הציבור. הטעם לכך היה פשוט, וכפי שביאר מו"ר ר' כתריאל שליט"א: היות שהיו תלמידים רבים, שהוריהם מצד עצמם לא קנו להם כובע, לא רצו לאנוס אותם לרכוש מגבעת(שהיא יקרה יחסית) בשביל הישיבה, והסתפקו בדרישה לקסקט, כמובן שכל מי שהעדיף כובע תע"ב.
בזמני, כאשר התופעה הפכה להיות כה מוזרה עד שהתבטלה גם משם, הפסיקו לדרוש חבישת כובע כל שהוא, והסתפקו בעידוד התלמידים לכך, כאשר מפעם לפעם ר' יידל היה מבקש מבחור פלוני או אלמוני(מהבחורים הטובים) שיתחיל לחבוש מגבעת. למעשה רוב הבחורים היו חובשים מגבעת בשבת, וככל שהכיתה היתה גבוהה יותר, כך היו יותר ויותר תלמידים שלבשו חליפה וחבשו כובע גם בתפילות בימי החול. בכיתה ה', בדר"כ, רוב הבחורים כבר לבשו כובע וחליפה אף בימי חול. מעבר לכך,לכל דבר שבקדושה(אפי' לגלילה או לפתיחת הארון) היו צריכים לחבוש כובע ולהתעטף בטלית אף אותם אלו שבדר"כ לא חבשו כובע. אני זוכר שבימי הקיץ, ר' יידל היה מעיר לבחורים כאלו שניגשו לעמוד הש"ץ, שיפשילו את הטלית באופן שתכסה את מרפקיהם(כשלבשו חולצות עם שרוול קצר). אם היו קוראים לפלוני לעלות לתורה, ולא היה לו כובע, אז הוא היה לוקח כובע מראשו של שכנו הקרוב אליו(וכן טלית).
ואגב 'אלול', אני זוכר שבשיחה שנתן לנו הג"ר כתריאל(כנראה בר"ה),המליץ לבחורים לקבל ע"ע קבלה קלה שממנה לא יסורו, וכדוגמה לקבלה שכזו, הציע לחבוש כובע בתפילות.

נ"ב:
בחיידר תורת אמת ובתשב"ר ב"ב המשיכו בהנהגת חבישת הקסקט עוד כמה שנים טובות לאחמ"כ.

פרנקל תאומים

היות שרק היום שמתי לב למה שכתב הרב בני ברקי, שלדעתו מו"ר ז"ל היה דורש את העמידה רק בקרה"ת (כפי מ"ש הרמ"א ממהר"ם מרוטנבורג), משא"כ בפסוק"ד אע"פ שהיו עומדים, לא היה מעיר על כך. והיות שמלבד מה שכבר כתבו כאן, גם הוסיפו לכתוב לי באישי שאין זו ההנהגה המקובלת בישיבות, א"כ עליי להודות על האמת, שכנראה זכרוני בכזיב בעניין זה, ועימי תלון משוגתי.

גביר · הודעהעל ידי **גביר** » ג' ספטמבר 20, 2016 8:24 am

להרב פרנקל תאומים הי"ו - אכן למדתי שם. את הדברים שכתבת בשם הרב כתריאל שמעתי גם אני ממנו, אם כי כנראה כמה שנים קודם.

לייטנר · הודעהעל ידי **לייטנר** » ג' ספטמבר 20, 2016 11:23 am

פרנקל תאומים

לייטנר כתב:אה, אז החיוב הוא חדש (שנות הנ'...)

להיפך. בשנות הנ' החיוב הופסק והפך להיות המלצה בלבד. הטעם לכך שהחיוב הופסק, הוא כאמור מפני שה'קסקטים' עברו כמעט לחלוטין מן העולם (אומנם עברו מן העולם כבר לפנ"כ, אלא שהשמרנות של המקום החזיקה אותם עד אז).
במשך כל השנים שקדמו לכך, היה חיוב לחבוש כובע או למצער קסקט או ברט בזמן התפילות(על סוף שנות הי' ותחילת שנות הכ' אני יודע שכבר היה כן, ומסתמא גם קודם לכן). בדר"כ, הצעירים חבשו קסקט/ברט והמבוגרים חבשו כובע (לפחות בשבת), וכן היה גם בישיבות על טהרת הקודש באותם ימים, שבגילאי 'ישיבה קטנה' בדר"כ חבשו קסקט, ובערך בגיל 17 החלו בחבישת מגבעת.

שמעתי שבעבר(לכה"פ) מו"ר ר' יידל הקפיד על חבישת הקסקט גם בעת הליכתם של הבחורים ברחוב, ולפיכך אם היו מבחינים בדמותו המתקרבת ברחוב העיר, מיהרו לשלוף את הקסקט המכווץ' מן הכיס ולחבוש אותו על הראש...

גביר · הודעהעל ידי **גביר** » ג' ספטמבר 20, 2016 3:01 pm

את השמועה בדבר החיוב בחבישת קסקט ברחוב, והבושה שבדבר ושהיו מחזיקים אותו בכיס וחובשים אותו כאשר ראו את ר' ידל ברחוב שמעתי אף אני מהרב כתריאל, הוא גם הוסיף שהיו כאלה שהיו שמים את הקסקט באופניים מאחורה ושולפים אותו בשעת הצורך, דהיינו בשעה שראו את ר' ידל בקרבת מקום.

טוב לי · הודעהעל ידי **טוב לי** » ג' ספטמבר 20, 2016 3:17 pm

סיפר לי ידיד "ישובניק" שבתחילה היה מגלח את זקנו.
לאחר זמן התחיל לגדל זקן, אך היה מקצץ ומטפח אותו.
קרא לו ר' יידל ואמר לו:
"אצלנו, או מתגלחים או מגדלים, אין באמצע!"
ואכן, לדבריו היו בעלי זקנים רבים בישוב שזקנם היה ארוך ומגודל.

פרנקל תאומים

גביר כתב:את השמועה בדבר החיוב בחבישת קסקט ברחוב, והבושה שבדבר ושהיו מחזיקים אותו בכיס וחובשים אותו כאשר ראו את ר' ידל ברחוב שמעתי אף אני מהרב כתריאל, הוא גם הוסיף שהיו כאלה שהיו שמים את הקסקט באופניים מאחורה ושולפים אותו בשעת הצורך, דהיינו בשעה שראו את ר' ידל בקרבת מקום.

כמובן שהרעיון הוא אותו רעיון שמביא את המשגיחים וכדו' לחנך את הבחורים בישיבות להקפיד על כובע וחליפה בעת הליכתם ברחוב, אלא שהכובע של פעם היה הקסקט...

פרנקל תאומים

טוב לי כתב:סיפר לי ידיד "ישובניק" שבתחילה היה מגלח את זקנו.
לאחר זמן התחיל לגדל זקן, אך היה מקצץ ומטפח אותו.
קרא לו ר' יידל ואמר לו:
"אצלנו, או מתגלחים או מגדלים, אין באמצע!"
ואכן, לדבריו היו בעלי זקנים רבים בישוב שזקנם היה ארוך ומגודל.

בדר"כ היו אלה בח' ממשפחות מודרניות אך בעלות זיקה חסידית. הבח' האלה בהתחזקותם הדתית רצו לחזור לשורשים המשפחתיים שלהם, ולהיות חסידים של ממש. חלקם המשיכו עם זה "עד הסוף", וחלקם בסופו של דבר יישרו קו עם עולם הישיבות הליטאי.
כאמור בתחילת האשכול, לארגון 'צעירי ויז'ניץ' היה יד בדבר.

הג"ר אברהם צבי הכהן שליט"א מב"ב הוא יישובניק(והוא חסידי, למי שלא מכיר), אביו היה ר' שמואל אבידור הכהן המפורסם...
למעלה הזכירו גם את הג"ר שמואל דוד גרוס.

אום אני חומה

א. זה עתה שמעתי שגם הרב אריה דביר שליט"א הוא מהבוגרים.
(ראיתי שאחד מהעיתונאים החרדים כתב ששלושים אחוז לערך מראשי הישיבות כיום הינם מה'שרופים', אם ע"י מחנה בנ"ת או בכל דרך שהיא)

ב. עוד מהנהגות היישוב שנלקחו מהיכלי הישיבות של פעם:

הדפיקה של ה'גבאי שני' על הבימה בסוף סדר ב' שאותתה על תחילת סדר מוסר,
ההצטופפות של הבחורים מקדימה בעת השיחות (ולא כדברי ידידי הרב פרנקל-תאומים שיחי' שזה היה כדי לאפשר פיקוח טוב יותר על הבחורים),
ובנוסף- הריצה של הבחורים קדימה, כדי להיות יותר קרובים למוסר השיחה (רביל או הרב קרמר). זכורני שבאותם ימים הייתי תמה על העניין הזה, מה לכם לרוץ ומאי נפק"מ אם תעמדו טיפה רחוק יותר.. לימים קראתי שכך נהגו בישיבות של אז.

ג. דומני שבכל האשכול הארוך הזה טרם הוזכר המעשה הידוע עם הקרטיב:

מעשה היה בבחור (י"א שהוא עו"ד ויינרוט) שהתחמק בעת הפסקת צהריים וקנה לעצמו קרטיב בסופר הסמוך, כשחזר הבחין ברב ז"ל ניצב לקראתו, הבחור, שחשש בצדק מגערת חכם שהלא היה כאן חטא על פשע - גם ללכת לסופר וגם להסתובב עם קרטיב- הכניס חיש את הקרטיב לכיסו עד שהסכנה תעבור. הרב ז"ל קרא לו אמנם במקום להעיר לו לקח אותו בדברים והפליג עמו בשיחה ארוכה ארוכה (והרב היה אלוף בזה) עד שראה אגלי טל כקרני חגבים מבצבצים מכיסו, או אז שלחו לנפשו..

מעניין שהגרב"מ אזרחי שליט"א שילב את המעשה הזה בספרו (ריש פר' בא) וביאר עפי"ז את הפס' 'את אשר התעללתי במצרים', ומהי ההתעללות? שהרי פרעה היה יוצא כל בוקר ליאור לנקביו, ובאותם ימים משה רבינו המתין לו שם על פי ציווי ה' עם נבואה על המכה הבאה, ובעוד משה רבינו מדבר בכבידות היה נמס הקרטיב בכיסיו של פרעה..

אמנם ראו זה פלא, במהדורות הבאות של ה'ברכת מרדכי' נשמט השטיקל הזה ולא נדפס. והסיבה? -'כי כל מי שדיבר אתי על הספר דיבר אתי רק על הקטע הזה'..

לעומקו של דבר

הסיפור עם הארטיק הוא כמובן עסיסי מכדי שיספרו אותו רק על מישהו אחד, כנהוג במקומותינו. וכבר נתפרסם על רבים.

פרנקל תאומים

הרב אום, מה שלומך?
אם אתה או כל כוותך תוכלו לאמת עבורי אם אכן הרב דביר שליט"א הינו מבוגרי פומבדיתא 13, ומאיזה מחזור, וגם באיזו ישיבה למד לאחמ"כ, תודתי נתונה מראש.
אגב, היכן למד העילוי המופלא הגר"י גולדשטיין זצ"ל (המדובר באשכול סמוך) טרם הגיעו לישיבת איתרי?

הגרב"מ אזרחי פירש שם מי הוא בעל המעשה?

אום אני חומה

פרנקל תאומים כתב:הרב אום, מה שלומך?
אם אתה או כל כוותך תוכלו לאמת עבורי אם אכן הרב דביר שליט"א הינו מבוגרי פומבדיתא 13, ומאיזה מחזור, וגם באיזו ישיבה למד לאחמ"כ, תודתי נתונה מראש.
אגב, היכן למד העילוי המופלא הגר"י גולדשטיין זצ"ל (המדובר באשכול סמוך) טרם הגיעו לישיבת איתרי?

הגרב"מ אזרחי פירש שם מי הוא בעל המעשה?

א. הרב דביר - שמעתי מבן משפחה שלי שזוכר אותו משם אך לא מצאתי אותו בתמונות המחזור. אמור לסיים בתשלא או תשלב.

ב. הרב גולדשטיין - לפי הכתבה הנלווית ודאי. יש י. גולדשטיין במחזור תשלא אך אינני יודע אם זה הוא.

ג. הגרב"מ - לא.

פורום אוצר החכמה

מי מחובר