ר' יוסף טוביאס הלוי ראב"ד עדת הספרדים בנ"י וספרו (?) זכרון יהודה ויוסף

[איש_ספר]

[מצאתי משהו מאד מוזר שקשור בו].

[איש_ספר]

נראה שכל ספרו זכרון יהודא יוסף גנוב מספר המצוי עדיין בכת"י של אחד מגדולי ירושלים.
מעניין לעבור על ספרו ולראות אם יש שם שרידים המגלים על מוצא הספר.

[משה נטע]

ר' יוסף טוביה הלוי היה רב קהילות הספרדים מטורקיה בניו יורק בערך בשנים תר"פ, הוא מחבר ספר "זכרון יהודה יוסף" בכל אופן.
יש על ספרו הסכמות מהרבה מגדולי זמנו, ידיעה מעניינת, מכיוון שהספר נדפס כבר מספר שנים לפני מלחמת העולם השניה עד כמה שידוע לי.

[מיללער]

ר' יוסף טוביה הלוי היה רב קהילות הספרדים בניו יורק בערך בשנים תר"פ, הוא מחבר ספר "זכרון יהודה יוסף" בכל אופן.
יש על ספרו הסכמות מהרבה מגדולי זמנו, ידיעה מעניינת, מכיוון שהספר נדפס כבר מספר שנים לפני מלחמת העולם השניה עד כמה שידוע לי.

שם הספר הוא "זכרון יהודה ויוסף"

תמונת המחבר - יושב שני משמאל:

[חלמישצור]

1. לפי "בית ועד לחכמים", אדר-ניסן תר"צ, עמ' ז, בוועידה השנתית של כנסת הרבנים באמריקה שנערכה בברוקלין, נבחר באותה שנה למזכיר הרב הנ"ל.

2. הספר המדובר, "זכרון יהודא ויוסף", יצא לאור בשנת "ויברך אתכם" תרצ"ט
http://aleph.nli.org.il:80/F/?func=dire ... base=MBI01

3. רא"א יודלביץ כותב בהסכמתו כמה פרטים: הרב הנ"ל הוא "ראב"ד דכל ק"ק עדת הספרדים בעוב"י ניוארק וגפיה", "כבר התמחי גברא ברוב חידשיו בהמאסף", וכן ש"נתעכב רוב שנים בערי מאראקקא". לפי הקדמתו, כתב (?) המחבר את ספרו "בימי זקנותי".

[מיללער]

[מצאתי משהו מאד מוזר שקשור בו].

נשמח לקבל הפרטים

-

ר' יוסף טוביה הלוי נולד ברוסיא/ליטא (כנראה למשפחה אשכנזית) עלה לארץ בבחרותו ומשם ירד למורוקו לצורך מסחר אתרוגים והתעכב שם כמה שנים, שם נשא אשה (ספרדיה) ובשנת תרנ"ו היגר לארה"ב, חזר למורוקו ושב לאמעריקא בשנת תרפ"א, התיישב בברוקלין באיזור בנסנהורסט ומשם לבורו פרק, בה נפטר בקיץ שנת תרצ"ט ונטמן בניו ג'רסי

בן בתו היה 'ויקטור אלמלה' איל הנדל"ן ומיליונר מפורסם, התחתן עם גויה רח"ל, ויקטור נתגדל על ברכי זקנו הרב, וסיפר על החינוך של זקנו שלא חשך שבטו ממנו, הנה ראיון ממנו (באנגלית) עם פרטים על הרב לעווי:

http://www.oldnewyorkstories.com/post/1 ... elmaleh-94

[איש_ספר]

המעיין בספר ימצא משהו מוזר מאד

בהקדמה מאריך המחבר שהוא סותם ומעלים את שמו, אבל בסופה חותם את שמו!
וגם על השער מופיע שמו!

הא כיצד?!

אחת מהשתיים

א. הספר שנמצא באוצר הוא מהדורה שניה, בראשונה השמיט שמו ובשניה גילה
ב. גם ההקדמה גנובה, ולא שת ליבו לקטע זה


האפשרות הראשונה לא סבירה, לא רשום בשום מקום על שתי מהדורות
האפשרות השניה, הגם שהיא מגוחכת, ידועה הרבה במקרים מעין אלו.


אגב, תמונות השער מתאימה לשנת תרצ"ט?

[שלמה גוטליב]

ייתכן וכך מסתבר כי כתב את הספר בצעירותו והחליט להעלים את שמו אך בסופש"ד לא הדפיס.
ובזקנותו החליט להדפיס את הספר ונתנו להדפסה כמות שהוא בחתימת שמו בסוף ובהתחלה
וכדרכם של זקנים לא שם לב ולא זכר לדברי ההקדמה.

[לעומקו של דבר]

ייתכן וכך מסתבר כי כתב את הספר בצעירותו והחליט להעלים את שמו אך בסופש"ד לא הדפיס.
ובזקנותו החליט להדפיס את הספר ונתנו להדפסה כמות שהוא בחתימת שמו בסוף ובהתחלה
וכדרכם של זקנים לא שם לב ולא זכר לדברי ההקדמה.

נראה שכל ספרו זכרון יהודא יוסף גנוב מספר המצוי עדיין בכת"י של אחד מגדולי ירושלים.
מעניין לעבור על ספרו ולראות אם יש שם שרידים המגלים על מוצא הספר.

[משה נטע]

אגב, תמונות השער מתאימה לשנת תרצ"ט?

תמונת השער נראית בדיוק כמו רוב הספרים שהודפסו בסביבות שנים אלו בניו יורק.

[שלמה גוטליב]

ייתכן וכך מסתבר כי כתב את הספר בצעירותו והחליט להעלים את שמו אך בסופש"ד לא הדפיס.
ובזקנותו החליט להדפיס את הספר ונתנו להדפסה כמות שהוא בחתימת שמו בסוף ובהתחלה
וכדרכם של זקנים לא שם לב ולא זכר לדברי ההקדמה.

נראה שכל ספרו זכרון יהודא יוסף גנוב מספר המצוי עדיין בכת"י של אחד מגדולי ירושלים.
מעניין לעבור על ספרו ולראות אם יש שם שרידים המגלים על מוצא הספר.

לא התייחסתי לטענה הראשונה בדבר כתבי היד של גדולי ירושלים
התייחסתי רק לטענה האחרונה בעניין שם המחבר על ספרו

[מה שנכון נכון]

נראה שכל ספרו זכרון יהודא יוסף גנוב מספר המצוי עדיין בכת"י של אחד מגדולי ירושלים.
מעניין לעבור על ספרו ולראות אם יש שם שרידים המגלים על מוצא הספר.

"זקני הגאון" - עמ' קל-קלא.
"אחי הגאון ז"ל" - עמ' קיז.
"מה שתירץ לי חכם אחד הרב הגאון מ"ה א"ב ז"ל" - עמ' קנא.

די ברור מסגנון הכתיבה ומדרך הלימוד שאין הכותב ספרדי אלא אשכנזי. [אם כי להא אולי יהני מה שכתב הרב מיללער לעיל].

לענין הודעת שם המחבר יעויין בהסכמת רבני צפת ד"ה זכרון יהודא... וכן בסוף השיר שנדפס לאחריה (לפני הקדמת המלבה"ד פרודיאני?).

רא"א יודלביץ כותב בהסכמתו שאתמחי גברא ברוב חידושיו שנדפסו בהמאסף. לפו"ר מצאתי רק בשנה כ' סימן ט. אולי יש כאן חילוף עם ר' יוסף מרדכי הלוי.

[מיללער]

[מצאתי משהו מאד מוזר שקשור בו].

נשמח לקבל הפרטים

-

ר' יוסף טוביה הלוי נולד ברוסיא/ליטא (כנראה למשפחה אשכנזית) עלה לארץ בבחרותו ומשם ירד למורוקו לצורך מסחר אתרוגים והתעכב שם כמה שנים, שם נשא אשה (ספרדיה) ובשנת תרנ"ו היגר לארה"ב, חזר למורוקו ושב לאמעריקא בשנת תרפ"א, התיישב בברוקלין באיזור בנסנהורסט ומשם לבורו פרק, בה נפטר בקיץ שנת תרצ"ט ונטמן בניו ג'רסי

בן בתו היה 'ויקטור אלמלה' איל הנדל"ן ומיליונר מפורסם, התחתן עם גויה רח"ל, ויקטור נתגדל על ברכי זקנו הרב, וסיפר על החינוך של זקנו שלא חשך שבטו ממנו, הנה ראיון ממנו (באנגלית) עם פרטים על הרב לעווי:

http://www.oldnewyorkstories.com/post/1 ... elmaleh-94

שם אביו היה רפאל אלמליח. הנה רשימת כל צאצאי ר' יוסף טובי' הלוי כפי מה שרשם בסוף הספר הנ"ל

[איש_ספר]

הנה דף מהספר
מול דף מכתב היד

זכרון יהודה א.jpg (206.65 KiB) נצפה 11154 פעמים

כתב יד.jpeg (1.2 MiB) נצפה 11154 פעמים

[איש_ספר]

עוד עמוד מהספר הנדפס ועמוד מכתב היד

זכרון ב.jpg (221.01 KiB) נצפה 11152 פעמים

כתב יד ב.jpeg (1.22 MiB) נצפה 11147 פעמים

[איש_ספר]

ובכן ברור שהחיבור המודפס אינו של ראב"ד הטורקים בניו יורק!

ומי הוא איפוא המחבר?

לכתב היד הנזכר צרף משהו פתק שנכתב בשנים האחרונות, ובו נכתב כי כתב היד הוא של ר' אברהם שלמה זלמן צורף אבי משפחת סלומון הידועה.
מראש"ז צורף נדפסו בשנים האחרונות כמה דברים.

בתוך קרית ארבע (עלה עתה בעדכון 15) בעריכת נכדו ר' טוביה נוביק מחדרה
קונטרס מנחם ציון או שם דומה בהוצאת נכדו עו"ד ר' שמחה מנדלבוים שיח'
ועוד קונטרס שעיקרו צילום כתב ידו בהוצאת נכדו עו"ד יעקב סלומון ז"ל

באדיבות ר' אבישי מנהל ספרית הרמב"ם ובטובו קבלתי עמוד מתוך הספר נחלת אבות ובו צילום כתב ידו של ראש"ז, וראיתי שלשווא יחוס החיבור שתח"י לראש"ז. הכתב אינו דומה כלל.

שורו וראו

צורף.jpg (296.68 KiB) נצפה 11143 פעמים

[איש_ספר]

כך שעדין לא באה גאולה לחיבור זכרון יהודה ויוסף ולא נודע מי הוא מחברו.

[שלמה גוטליב]

שאלת בור:
ושמא הכתב הוא של ריט"ה? והרי התברר כבר שמוצאו אשכנזי..
האם גליונות כתב ידו אינן מתאימות עם הכתב הנז'?

[חלמישצור]

שאלת בור:
ושמא הכתב הוא של ריט"ה? והרי התברר כבר שמוצאו אשכנזי..
האם גליונות כתב ידו אינן מתאימות עם הכתב הנז'?

ולהוסיף, שגם אם סגנון כתב היד לא תואם, אפשר לתלות זאת בהעתקות נוספות של הכת"י..
וכמובן לכתחילה יש לתלות לכף זכות, וזאת חובה מדין תורה (סה"מ לרמב"ם, עשה קעז), במיוחד מי שהוחזק לת"ח וראב"ד בעדה חשובה

[אורי אגסי]

שאלת בור:
ושמא הכתב הוא של ריט"ה? והרי התברר כבר שמוצאו אשכנזי..
האם גליונות כתב ידו אינן מתאימות עם הכתב הנז'?

ואיך תסביר את ההקדמה?

[איש_ספר]

הייתי שמח ללמד זכות אבל זה בלתי אפשרי....
לא צריך להיות פלאוגרף כדי להבין שכתב יד הנזכר לא יכול להיות של מי שחי בשנת תרצ"ט...

[חלמישצור]

הרב איש ספר, אני מציין לאותה כתבה מ-Old New York Stories ששותפה כאן לעיל, שם מציין הנכד הפוקר שסבו עבר אירוע מוחי בשנות 1935-6 ("It was when my grandfather suffered a stroke around 1935/36 and no longer able to enforce anything"). כבר נסמן כאן שהספר יצ"ל בשנת חייו האחרונה של המחבר, בימי זקנותו. אני מעלה השערה שלא הוא היה זה שהוציא את הספר לאור אלא מי מ'אנשי שלומו'. אינני יודע. כאמור, ת"ח זה נתמנה למזכיר אגודת רבנים. נדמה שסמכו על יושרו ותום כפיו.

[וונדרבר]

בן בתו היה 'ויקטור אלמלה' איל הנדל"ן ומיליונר מפורסם, ...
הנה ראיון ממנו (באנגלית) עם פרטים על הרב לעווי:
http://www.oldnewyorkstories.com/post/1 ... elmaleh-94

שם אביו היה רפאל אלמליח. הנה רשימת כל צאצאי ר' יוסף טובי' הלוי כפי מה שרשם בסוף הספר הנ"ל

השם "אלמאליח" נקרא עם צירי מתחת לאות ל', ובלי ניקוד מתחת לאותיות י' וח', [כי מנהג הספרדים לכתוב י' גם לחיריק וגם לצירי, בשונה מהכתיב באידיש שאות י' תמיד מרמזת לחיריק ואות ע' לצירי, כמו שכתוב בספר "גט פשוט" סימן קכ"ט ס"ק קמ"ב (ד"ה והנה) שהשם PERLA נכתב אצל האשכנזים פערלא ואצל הספרדים פירלא,
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=251
והדברים ידועים],
והיות ואין אפשרות לכתוב בלועזית אות מקבילה לאות ח' במבטא ספרדי, נהגו לכתוב אות H במקום ח': ELMALEH,
לדוגמא ראה ספרי הסופר אברהם אלמאליח ששמו בלועזית הוא ELMALEH,
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?1 ... eid=P0003R ,
וכתוצאה מכך הקורא בלועזית מכנה את השם: "אלמלה",
ולכן מובן למה שם האב נכתב "אלמאליח", ושם הבן נכתב בלועזית "אלמלה".
[בשנים האחרונות בארץ ישראל, כשנתקלו בשם "אלמליח" בלי ניקוד, לא ידעו לקרוא אותו נכון, והפכו את השם ל"אלמליח" עם חיריק מתחת לאות ל' ופתח מתחת לאות ח', ELMALIAH, (משהו שמזכיר מלפפונים חמוצים!?), והוא טעות כמבואר].

[וונדרבר]

האם טוביאס זה שם משפחתו?

[משה נטע]

האם טוביאס זה שם משפחתו?

לא, שמו הפרטי הוא זה.

[הסרפד]

מה עלה מכל זה? לאחרונה התכתבתי עם צאצאי אחיו (אישיות מעניינת לעצמו) והכל מבולבל.

(דבר אחד ברור - הוא היה אשכנזי. אשתו היתה ספרדית, אולי; בנותיו נישאו לגברים ספרדיים. אחיו היה אשכנזי לכל דבר - ולו שם משפחה אחרת - ובן אחיו היה אדמו"ר בגאליציע...)

[הסרפד]

וכיון שנדונה כאן כתב ידו, הרי כאן דוגמא מכתב ידו, בשם משפחה אחרת: https://hdl.handle.net/11245/3.15484

[לבי במערב]

וגם כאן מצויים צילומים מכת"י.

[לבי במערב]

לעיקר האשכול:
א. כדי לשלול את יחוס כתה"י שבירות"ו לריט"ה יש לידע את שנת לידתו. עת פטירתו אינה רלוונטית לנושא.
ב. כאמור, בשנת תרצ"ה־ו עבר ארוע מוחי. ההסכמה המתוארכת היא משנת תרצ"ז, כך שיש לחשוש כי מדובר ב'שברי לוחות המונחים בארון'. וק"ל.
ג. בכתה"י מצוי' גם ההקדמה?

[הסרפד]

לעיקר האשכול:
א. כדי לשלול את יחוס כתה"י שבירות"ו לריט"ה יש לידע את שנת לידתו. עת פטירתו אינה רלוונטית לנושא.
ב. כאמור, בשנת תרצ"ה־ו עבר ארוע מוחי. ההסכמה המתוארכת היא משנת תרצ"ז, כך שיש לחשוש כי מדובר ב'שברי לוחות המונחים בארון'. וק"ל.
ג. בכתה"י מצוי' גם ההקדמה?

כנהוג, דרכונים מאז (בפרט לאזרחי רוסיא) מלאים זיופים, כך שאין להביא ראיות מכל זה, אבל לפי הדרכון שלו נולד ב1867 למס', והוא נכון עכ"פ בערך. (אחיו האחד נולד ב1860 למס', ועוד אח - אולי - נולד ב1878 בערך למס', ולכל אחד שם משפחה משל עצמו.)

לפי רשימות הפטירה בני יורק, נטמן בביה"ח מנורה באיסט רידג'לון, נ. ג'. (East Ridgelawn, New Jersey), אלא שכנראה אין מאגר מידע הכולל את מצבתו וכדו'.

[לבי במערב]

ייש"כ.

מהו תאריך פטירתו המדויק?

[הסרפד]

ייש"כ.

מהו תאריך פטירתו המדויק?

17 באפר' 1939 למס' (דהיינו כ"ח ניסן תרצ"ט או מחרתו)

[לבי במערב]

ייש"כ.

[הסרפד]

ועתה, ברשות המשפחה:

ר' יוסף טוביה הלוי (במקור, כנראה: זילבערמאן) ב"ר יצחק זינדיל היה אחיו של ר' דוב אריה סג"ל לעהמאן, רב בסט. לואיס, מיזורי, בארה"ב, מצפת/בוקרשט/ירושלים וכו'.

עי' מה שציינתי באייוועלט, ובמקורות המצויינים שם:
http://www.ivelt.com/forum/viewtopic.ph ... 6#p2669786

[הסרפד]

והנה הוא במכנאס בתר"נ, עדיין בשם 'זילבערמאן' יכונה:

YT Silberman.png (40.46 KiB) נצפה 7037 פעמים

https://www.nli.org.il/he/newspapers/hzf/1890/06/25/01/article/9

[לבי במערב]

אכן מציאה חשובה, אך יש לזכור ש'הצפירה' י"ל בווארשא והופץ באירופא - ויתכן שזו היתה סיבת החתימה בשמו ה'אשכנזי'.

[הסרפד]

אכן מציאה חשובה, אך יש לזכור ש'הצפירה' י"ל בווארשא והופץ באירופא - ויתכן שזו היתה סיבת החתימה בשמו ה'אשכנזי'.

אמת - בעיקר התכוונתי להראות שמסתבר שר' יוסף טוביה הלוי זילבערמאן מארץ ישראל ור' יוסף טוביה הלוי ממורוקו אחד הם (גם בלי מסורת משפחת אחיו).

[מיללער]

-

ר' יוסף טוביה הלוי נולד ברוסיא/ליטא (כנראה למשפחה אשכנזית) עלה לארץ בבחרותו ומשם ירד למורוקו לצורך מסחר אתרוגים והתעכב שם כמה שנים, שם נשא אשה (ספרדיה) ובשנת תרנ"ו היגר לארה"ב, חזר למורוקו ושב לאמעריקא בשנת תרפ"א, התיישב בברוקלין באיזור בנסנהורסט ומשם לבורו פרק, בה נפטר בקיץ שנת תרצ"ט ונטמן בניו ג'רסי

בשנת תרפ"ח היה פעיל בבורו פרק ויסד שם ועד הכשרות, הנה מעיתון ברוקלין דיילי איגל

[מיללער]

מעיתון 'די ג'ואיש וורלד' שנת תרנ"ח מר. יוסף ט. לעווי נאסר ע"י ממשלת מרוקו

[הסרפד]

מעיתון 'די ג'ואיש וורלד' שנת תרנ"ח מר. יוסף ט. לעווי נאסר ע"י ממשלת מרוקו

בעיתונות הזמן נזכר כמה פעמים על שום מאורע זה, כי היה אזרח ארה"ב כבר אז, וממשלת ארה"ב פעלה בעד שחרורו.