ר' יואל דיין ומו"ץ בק"ק ברלין תלמיד האר"י?

[ראשית חכמה]

בפורום אחר, העלה מישהו שאלה מעניינת, ואמרתי מה טוב להעתיק לכאן, אולי מישהו ידע משהו.

מי שמע על תלמיד האר"י: ר' יואל דיין ומו"ץ בק"ק ברלין?
בספר כתוב לחיים כתוב בהקדמה בזה הלשון:

וזה לשון אחד מן הגדולים והוא מתלמידי האר"י ז"ל בספר אשר חיבר על צורת האותיות,
מבפנים מרבינו הב"י, ובצידו עם לקוטי אמרים מרבו הקדוש ר"י ז"ל, ושמו חתום, מקטני
תלמידאי דר"י הקטן יואל דיין ומ"ץ דק"ק ברלין. ומצאתי את הספר הזה אצל הרב הגאון
רבי דוד לוריא זצלה"ה מביחאוו ישן. ואמר לי בפירוש שספר כזה לא נמצא בכל המדינה
זולת אצלו, וזה לשונו בהקדמה שניה שלו:

יתברך שמו העוטה אור כשלמה ונותן עוז לעמו, המברך עמו בשלומו, בשלום אותיות
מלבוש, הוא צמצום הראשון, בשעשועו, שממנו נתהוו אותיות התורה
שבהן נברא ונתחדש עולמו, והוא מקומו של עולם, והוא כדברי מורי האר"י ז"ל,עיין במקומות ודוכתא טובא בזוהר ובתיקונים. ידעתי ערכי השפל, וקטן מהכיל,
אמרת אלוה לצרף ולשקל, לא אוכל כלכל, אמנם עצור בעצמותי מחשבותי ועשתונותי,
לא נחתי ולא שקטתי ולא שלותי, אני הגבר רואה בעניותי, נבזה וחדל אישים כמותי, אחת שאלתי, ונשתוממתי ותמהתי, בראות קלקול צורת אותיות, אוריין תליתאי בכתב לבונאי אשר קבלנו מסיני, נשתנו לכמה גוונא איה שוקל ואיה סופר, דורש ומבקש, בדורנו השפל, כסה ענן וערפל, ידי ע"ה שלטה בם, וכל אחד במה לעצמו בונה, בשינוי צורת האותיות בספרי תורות הקדושות, ותפילין ומזוזות מלא קמשונות, ועלתה חזזית, כסה פנים חרולות לא נכרו בחוצות, ותורה שלמה שלנו ח"ו שיחות בטלות, תלאות על גבי תלאות, ועמדתי מרעיד ולבי יחרד, למה שתק מר מורינו ורבינו הגאון מוה' יוסף קארו זצלה"ה שקיצר בש"ע סימן לו מקום שהיה לו להאריך כאשר הריב דבורו בבית יוסף כמה דפים וקונטרסין בתמונת וצורת האותיות, ולא כן דרכו בשאר סימנים לתרה בכל ספרו, ואפשר לדונו לכף זכות ויפה כיון שבדורו היו סופרי דווקנא שהיו בקיאים בצורות האותות (!) הקדושות, אכן בזמנינו הגרוע חסר ואתא, אין אתנו יודע עד מה, סופרי זמנינו לא ידעו ולא יבינו בחשיכה יתהלכו, ולא ראו אורות מעולם, דברים העומדים ברומו של עולם. ואם יאמר האומר מה לנו להחמיר, ללא יחליף ולא ימיר, הנה ראה ועשה בתבניתם אשר בהר נאמר דורש כמין חומר, זה לשון ספר התמונה, והציור אלפא ביתא אשר קבל משה מפי הגבורה, כמו שהיא כתובה וחקוקה בכסא הכבוד ואם מעט אשר לפניך אוסיפה לך כפלים לתושיה, ועיין בזוהר חדש שיר השירים, וז"ל אתוון
......[דלגתי]
עד כאן לשון המחבר הקטן יואל דיין ומ"ץ דק"ק ברלין.

[איש_ספר]

כנראה שקוצו של יו"ד הוליד תלמיד האר"י:

הספר המדובר שהיה ברשות הרד"ל אותו השאיל למחבר כתוב לחיים, הינו ספר נדפס.
הספר אינו מצוי בשום מאגר ממוחשב, וכנראה שהוא באמת נדיר וכדברי הרד"ל "שספר כזה לא נמצא בכל המדינה זולת אצלו",
מ"מ הספר נמצא בספה"ל, ונקרא פירוש שיר השירים וצורף אליו 'דיני ותקוני צורת האותיות'.
וכאן תיאור הספר
והנה שורות בודדות שהואילו להעתיק לנו מהפתיחה:

(אמרתי ... לצרף לזה חבורי) דיני ותקוני צורת האותיות, עם טעמי ופירוש צורתן ותמונתן על צד קבלת מורי’ אר"י [ר’ יצחק לוריא] ז"ל, חבור (שחברתי) הרב מ’ יואל נר"ו (בלא"א מהור"ר יקותאל[!] זקש זצ"ל מגלוגא) דיין דק"ק בערלין

הרי שלא מורי האר"י אלא מורינו האר"י !
ואין ספק שגם באזכור הנוסף שנעתק כאן, מההקדמה שהעתיק הרב כתוב לחיים, היה כתוב מורי' האר"י, והמעתיק השמיט הסימן, ומזה נולד תלמיד אר"י נוסף.
---------------------
ר' יואל בן ר' יקותיאל היה רב אב"ד אויסטרליץ ואח"כ דיין בברלין, והיה כנראה מפורסם בדורו, יש לו תשובה באור הישר סי' כב, ולפי הנרשם נפטר בתק"ל.

[מותיב ומפרק]

מדעסקינן בכתוב לחיים וכתב אר"י, אעלה מכתב רבינו החזו"א (הספר ששכח שמו, ושוב נזכר

[ישבב הסופר]

מותיב, פלאי פלאים!

[איש_ספר]

הרב מותיב יאש"כ.
מן הסתם ידוע לך שהמכתב נדפס בצדקת הצדיק עמ' פא, רק שהנמען מחבר הספר, רא"ל פרידמן, השמיט את שני מילים: והרהיב בנפשו להעיד עדות שקר...'. ועוד כמה שינויים כיו"ב כאשר עינכם תחזנה מישרים.

צדקת.jpg (127.14 KiB) נצפה 4284 פעמים

[מותיב ומפרק]

כן ידעתי גם ידעתי

[למאי_נמ?]

הובא בספר של רש"ז הבלין הי"ו.