היום פורסם בעתונות מודעת אבל על פטירת ר' דוד שמואל פרנס מדוקלא נויורק.
במודעה נכתב:
בן הרה"ח ר' ארי' ליבוש ז"ל, בן כ"ק אדמו"ר הרה"צ רבי יוסף יצחק זצוק"ל.
מי יכול לנדב פרטים על אדמו"ר בלתי ידוע זה?
האדמו"ר רבי יוסף יצחק פרנס - מי האיש?
Re: האדמו"ר רבי יוסף יצחק פרנס - מי האיש?
בראנסוויל כתב:ראה כאן:
http://www.ivelt.com/forum/viewtopic.ph ... 09#p203209
יפה מאוד.
תודה רבה.
עם זאת נוסיף לבקש מהחברים להרחיב עוד, ועדיין לא מצאתי עליו פרטים ביוגרפיים מסודרים.
Re: האדמו"ר רבי יוסף יצחק פרנס - מי האיש?
לטובת אלו שלא שוחים ביידיש
מה כתוב שם?
בן מי הוא ואדמו"ר ממה?
מה כתוב שם?
בן מי הוא ואדמו"ר ממה?
Re: האדמו"ר רבי יוסף יצחק פרנס - מי האיש?
מצבתו בביה"ח בית דוד בקווינס נ.י.
http://kevarim.com/rabbi-yosef-yitzchok-parnes/
מקור מוצאו היה מעיר דוקלא שבגליצי' והיגר לארה"ב סביבות שנות תר"ס-תר"ע, ראיתי שתולדותיו נדפסו בספר 'מכתם לדוד' ממחתונו ר' דוד נתן לעזר (לא מצאתי את הספר לא באוצה"ח ולא בהיברו-בוקס).
-
להגה"ק ר' אברהם שלום מסטראפקוב זצ"ל בנו של הדברי יחזקאל משינאווא היה חתן ממשפחת פרנס וכן היו כמה נכדי צאנז שהשתדכו עם המשפחה, ואף ר' ישעי' מטשחוב בנו הצעיר של מרן הד"ח היה חתנו של ר' מנחם מענדל פרנס מגארליץ (בזווג שלישי), אולי יש מישהו שיכול לעשות סדר בין ענפי המשפחה.
הנה מציבת ר' ברוך משה פרנס בן בתו של ר' אשר מאיר האלברשטאם מאכניא וחתנו של ר' אלישע ה"ש אב"ד גארליץ בנו של ר' ברוך בן הד"ח
http://kevarim.com/rabbi-yosef-yitzchok-parnes/
מקור מוצאו היה מעיר דוקלא שבגליצי' והיגר לארה"ב סביבות שנות תר"ס-תר"ע, ראיתי שתולדותיו נדפסו בספר 'מכתם לדוד' ממחתונו ר' דוד נתן לעזר (לא מצאתי את הספר לא באוצה"ח ולא בהיברו-בוקס).
-
להגה"ק ר' אברהם שלום מסטראפקוב זצ"ל בנו של הדברי יחזקאל משינאווא היה חתן ממשפחת פרנס וכן היו כמה נכדי צאנז שהשתדכו עם המשפחה, ואף ר' ישעי' מטשחוב בנו הצעיר של מרן הד"ח היה חתנו של ר' מנחם מענדל פרנס מגארליץ (בזווג שלישי), אולי יש מישהו שיכול לעשות סדר בין ענפי המשפחה.
הנה מציבת ר' ברוך משה פרנס בן בתו של ר' אשר מאיר האלברשטאם מאכניא וחתנו של ר' אלישע ה"ש אב"ד גארליץ בנו של ר' ברוך בן הד"ח
- קבצים מצורפים
-
- IMG_1620%5B1%5D.JPG (47.33 KiB) נצפה 8079 פעמים
Re: האדמו"ר רבי יוסף יצחק פרנס - מי האיש?
עוד רב ממשפחת פרנס מגליציה היה ר' ישראל פרנס ראב"ד טארנופול בעמח"ס 'יפה נוף', ר' ישראל נולד לאביו ר' מרדכי שלמה פרנס מיקירי עיר טארנופול בימי רבנותו של הגאון הגדול בעל מנחת חינוך זצ"ל.
בספרו יפה נוף מזכיר לשבח את אחיו ר' משה פרנס פרניס ומנהיג דעיר טארנופול, ושהם נכדי הרה"ק ר' גרשון מקיטוב גיסו של אור שבעת הימים הבעשטה"ק שמנו"כ בהר הזיתים.
הספר י"ל ע"י בנו ר' נחום פרנס והוא חידושים בהלכה ואגדה ודרוש, ובסופו הספד על הני תרי צנתרא דדהבא שני רבני עיר לבוב-למברג מהרי"א איטינגא ומהרצ"א אורנשטיין, ועל ר' ראובן הכהן רפאפפורט מו"ץ בעיר טארנופול, ועל 'מחותנו' החכם השלם ר' יוסף גינצבורג. לאחריו נדפס קונדטרס בשם 'ראשית דוד' מבן המחבר ר' דוד פרנס.
בספרו יפה נוף מזכיר לשבח את אחיו ר' משה פרנס פרניס ומנהיג דעיר טארנופול, ושהם נכדי הרה"ק ר' גרשון מקיטוב גיסו של אור שבעת הימים הבעשטה"ק שמנו"כ בהר הזיתים.
הספר י"ל ע"י בנו ר' נחום פרנס והוא חידושים בהלכה ואגדה ודרוש, ובסופו הספד על הני תרי צנתרא דדהבא שני רבני עיר לבוב-למברג מהרי"א איטינגא ומהרצ"א אורנשטיין, ועל ר' ראובן הכהן רפאפפורט מו"ץ בעיר טארנופול, ועל 'מחותנו' החכם השלם ר' יוסף גינצבורג. לאחריו נדפס קונדטרס בשם 'ראשית דוד' מבן המחבר ר' דוד פרנס.
Re: האדמו"ר רבי יוסף יצחק פרנס - מי האיש?
כתבה ב'המגיד' תרנ"ד אודות חבורת' בני ציון' בעיר טארנופול, בה נזכר ר' ישראל פרנס הנ"ל הדיין בתואר 'אדמו"ר'.
- קבצים מצורפים
-
- getimage.png (38.34 KiB) נצפה 8050 פעמים
Re: האדמו"ר רבי יוסף יצחק פרנס - מי האיש?
סבא של סבתא שלי שתחיה.
היגר לארה"ב במאה ה19 למניינם
שמר באדיקות ובמסירות נפש על השבת ועל שאר המצוות
והבדיל עצמו מן גויים
כל צאצאיו עד כה נשארו יהודים ברוך ה'. יה"ר שימשיכ לגדול ולהתקרב לה' יתברך.
בין מאות צאצאיו: משפחת בודנר, משפחת רייך- מחסידי צאנז, משפחת גלוכובסקי- מחסידי חב"ד
ועוד ועוד רבים וטובים מכל גווני הקשת היהודית.
יצאו מס' חוברות לזכרו בהצאת המשפחה. ניתן לחפש ולמצוא.
היגר לארה"ב במאה ה19 למניינם
שמר באדיקות ובמסירות נפש על השבת ועל שאר המצוות
והבדיל עצמו מן גויים
כל צאצאיו עד כה נשארו יהודים ברוך ה'. יה"ר שימשיכ לגדול ולהתקרב לה' יתברך.
בין מאות צאצאיו: משפחת בודנר, משפחת רייך- מחסידי צאנז, משפחת גלוכובסקי- מחסידי חב"ד
ועוד ועוד רבים וטובים מכל גווני הקשת היהודית.
יצאו מס' חוברות לזכרו בהצאת המשפחה. ניתן לחפש ולמצוא.
Re: האדמו"ר רבי יוסף יצחק פרנס - מי האיש?
מעיתון "בשבע":
שחורה אני ונאווה - סיפור לשבת
בני זוג יהודים עברו לעומתם וראו מחזה מדהים: ילדים כושים מדברים יידיש! הם פנו אליהם בתדהמה: "ממתי כושים מדברים יידיש?!"
02/02/12, 16:16
עודד מזרחי
אברהם יהושע פרנס ורעייתו לא זכו לזרע של קיימא. כל תינוק שנולד להם לא החזיק מעמד יותר משנה. בני הזוג נסעו לרבי חיים הלברשטאם מצאנז, בעל ה'דברי חיים', כדי לקבל ברכה. הם נכנסו לחדרו של הרבי וסיפרו בלב נשבר כי כל ילד שנולד להם אינו מוציא את שנתו ואין בכוחם לסבול עוד. ה'דברי חיים' העניק להם ברכה שיזכו לזרע של קיימא וירוו רוב נחת.
"לא מספיקה לנו ברכה", אמרה האישה, "אחרי כל מה שעברנו, אנחנו צריכים הבטחה!"
"אבל נתתי ברכה", טען הרבי, "וזה מספיק!"
האישה המשיכה להתעקש והבעל התנצל: "היא לא תיתן לי לצאת מכאן בלי הבטחה..."
ה'דברי חיים' קם על רגליו, אחז בזקנו של הבעל ואמר: "אבל נתתי ברכה!"
כמה משערות הזקן נתלשו מחוזקת ידו של הרבי.
בני הזוג עזבו את הרבי בתחושה שהוא מקפיד עליהם. החסידים בחוץ שאלו אותם מה אירע ואברהם יהושע סיפר להם דברים כהווייתם. החסידים אמרו: "הרבי המתיק לכם את הדין, ואתם עוד תראו זאת!"
כעבור שנה נולד בנם יוסף-יצחק ובעקבותיו בת נוספת.
עברו השנים ויוסף-יצחק בגר ונשא לאשה את פייגא פרידה. הם התגוררו בעיירה דיקלה שבגליציה ונולדו להם בנים ובנות. לילה אחד חלם שהוא לבוש בגדים לבנים ומהלך במדבר, והחלום נשנה כמה פעמים. הוא הלך לרבו, הרב משה דומברובל, שאמר לו כי משמעות החלום היא שעליו לנסוע לארצות הברית, שהיא מדבר שממה ברוחניות, ללכת בבגדי לבן כמו אדמו"ר ולנהוג בכל ההידורים והחומרות.
הוא עשה כדברי רבו, והפליג לאמריקה עם אשתו וילדיו בשנת תרס"ח (1908).
יום אחד כמה מילדי המשפחה שיחקו מחוץ לבניין. בני זוג יהודים עברו לעומתם וראו מחזה מדהים: ילדים כושים מדברים יידיש! הם פנו אליהם בתדהמה: "ממתי כושים מדברים יידיש?!"
באמריקה לבש בגדי לבן וחבש שטריימל בשבת ונהג ביראת שמיים מופלגת. הוא לא השתמש בחשמל ובמים מהברז בשבת בגלל חששו שיהודים עובדים בחברות הללו, והידר מאוד באכילת בשר ובשתיית חלב.
יוסף-יצחק ניסה לעבוד בכמה מקומות, אבל בגלל שמירת שבת, שעליה לא היה מוכן להתפשר, לא מצא מקום עבודה קבוע. כאשר לא עמד בתשלום השכירות, המשכיר סילק אותו ואת משפחתו מהדירה. בלית ברירה המשפחה בת שמונת הילדים עברה להתגורר במרתף של אחד הבניינים הגבוהים, מקום הפקר ששימש כמחסן פחמים לחימום דירות הבניין.
יום אחד כמה מילדי המשפחה שיחקו מחוץ לבניין. בני זוג יהודים עברו לעומתם וראו מחזה מדהים: ילדים כושים מדברים יידיש!
הם פנו אליהם בתדהמה: "ממתי כושים מדברים יידיש?!"
אחד הילדים צחק: "אנחנו לא כושים, אלא מתגוררים במחסן פחמים..."
בני הזוג ביקשו מהילדים להובילם למקום מגוריהם.
הילדים הובילו אותם למרתף הבניין הסמוך. בני הזוג ירדו והזדעזעו ממצבה של משפחה יהודית שחיה במרתף פחמים. ליבו של האיש נכמר והוא הוציא פנקס ורשם צ'ק על סך חמשת אלפי דולרים, הון עתק בימים ההם, שיספיק להם לרכוש בית כרצונם.
יוסף-יצחק שאל את האיש: "איך אתה מתפרנס?"
האיש סיפר כי יש לו מפעל.
"האם הוא פתוח בשבת?"
"כן", הודה האיש.
יוסף-יצחק פנה לרעייתו: "מעולם לא נהניתי מכסף של חילול שבת ואיני רוצה ליהנות גם להבא, אבל אני יודע כמה את סובלת כאן ולכן אני משאיר את ההחלטה בידייך. אינך חייבת לסבול מהחומרות שלי".
פייגא פריידא אמרה: "תמיד הידרת במצוות שבת ואיני רוצה להפסיק זאת".
בני הזוג לא האמינו למשמע אוזניהם. בני אדם עדיני נפש חיים בתוך מחסן פחמים, ובגלל הידור במצוות שבת מסרבים להצעתם לקבל בית במתנה!
הם נפרדו מהמשפחה ויצאו החוצה. ואז אמרה האישה: "אני זוכרת שלפני כמה שנים אמרת לי שאין לנו ברירה ואנחנו חייבים לפתוח את העסק גם בשבת, אבל הבטחת שכאשר תהיה לנו אפשרות לא נתפרנס בשבת. והנה אנחנו עומדים על הרגליים ובכל זאת ממשיכים לחלל שבת. ולעומת זאת, תראה איך היהודים האלה מוסרים את נפשם עבור השבת ומוכנים להתגורר במרתף מלא פחמים!"
"את צודקת", הודה האיש, והציע: "בואי נחזור אליהם".
הם חזרו למרתף הבניין. האיש פנה ליוסף-יצחק ואמר: "אם אחליט לסגור מעתה את המפעל שלי בשבת, האם תהיה מוכן לקבל ממני את הכסף?"
"אם אתה מבטיח, אני מוכן", אמר יוסף-יצחק.
"אם כך, יש דיל", אמר האיש ונתן לו את הצ'ק.
יוסף-יצחק ורעייתו רכשו בית בכסף שקיבלו. בני הזוג שעמדו בהבטחתם והפסיקו להפעיל את מפעלם בשבת, היו אצלם כבני בית, ובהדרגה עשו תשובה שלמה. שתי המשפחות שמרו על קשר קרוב כל ימיהן.
יוסף-יצחק פרנס בנה בית מדרש קטן ומקווה בביתו. בשנותיו המאוחרות נודע כבעל מופת ואנשים נושעו מברכותיו עד שנפטר בשיבה טובה.
http://www.inn.co.il/Besheva/Article.aspx/11403
שחורה אני ונאווה - סיפור לשבת
בני זוג יהודים עברו לעומתם וראו מחזה מדהים: ילדים כושים מדברים יידיש! הם פנו אליהם בתדהמה: "ממתי כושים מדברים יידיש?!"
02/02/12, 16:16
עודד מזרחי
אברהם יהושע פרנס ורעייתו לא זכו לזרע של קיימא. כל תינוק שנולד להם לא החזיק מעמד יותר משנה. בני הזוג נסעו לרבי חיים הלברשטאם מצאנז, בעל ה'דברי חיים', כדי לקבל ברכה. הם נכנסו לחדרו של הרבי וסיפרו בלב נשבר כי כל ילד שנולד להם אינו מוציא את שנתו ואין בכוחם לסבול עוד. ה'דברי חיים' העניק להם ברכה שיזכו לזרע של קיימא וירוו רוב נחת.
"לא מספיקה לנו ברכה", אמרה האישה, "אחרי כל מה שעברנו, אנחנו צריכים הבטחה!"
"אבל נתתי ברכה", טען הרבי, "וזה מספיק!"
האישה המשיכה להתעקש והבעל התנצל: "היא לא תיתן לי לצאת מכאן בלי הבטחה..."
ה'דברי חיים' קם על רגליו, אחז בזקנו של הבעל ואמר: "אבל נתתי ברכה!"
כמה משערות הזקן נתלשו מחוזקת ידו של הרבי.
בני הזוג עזבו את הרבי בתחושה שהוא מקפיד עליהם. החסידים בחוץ שאלו אותם מה אירע ואברהם יהושע סיפר להם דברים כהווייתם. החסידים אמרו: "הרבי המתיק לכם את הדין, ואתם עוד תראו זאת!"
כעבור שנה נולד בנם יוסף-יצחק ובעקבותיו בת נוספת.
עברו השנים ויוסף-יצחק בגר ונשא לאשה את פייגא פרידה. הם התגוררו בעיירה דיקלה שבגליציה ונולדו להם בנים ובנות. לילה אחד חלם שהוא לבוש בגדים לבנים ומהלך במדבר, והחלום נשנה כמה פעמים. הוא הלך לרבו, הרב משה דומברובל, שאמר לו כי משמעות החלום היא שעליו לנסוע לארצות הברית, שהיא מדבר שממה ברוחניות, ללכת בבגדי לבן כמו אדמו"ר ולנהוג בכל ההידורים והחומרות.
הוא עשה כדברי רבו, והפליג לאמריקה עם אשתו וילדיו בשנת תרס"ח (1908).
יום אחד כמה מילדי המשפחה שיחקו מחוץ לבניין. בני זוג יהודים עברו לעומתם וראו מחזה מדהים: ילדים כושים מדברים יידיש! הם פנו אליהם בתדהמה: "ממתי כושים מדברים יידיש?!"
באמריקה לבש בגדי לבן וחבש שטריימל בשבת ונהג ביראת שמיים מופלגת. הוא לא השתמש בחשמל ובמים מהברז בשבת בגלל חששו שיהודים עובדים בחברות הללו, והידר מאוד באכילת בשר ובשתיית חלב.
יוסף-יצחק ניסה לעבוד בכמה מקומות, אבל בגלל שמירת שבת, שעליה לא היה מוכן להתפשר, לא מצא מקום עבודה קבוע. כאשר לא עמד בתשלום השכירות, המשכיר סילק אותו ואת משפחתו מהדירה. בלית ברירה המשפחה בת שמונת הילדים עברה להתגורר במרתף של אחד הבניינים הגבוהים, מקום הפקר ששימש כמחסן פחמים לחימום דירות הבניין.
יום אחד כמה מילדי המשפחה שיחקו מחוץ לבניין. בני זוג יהודים עברו לעומתם וראו מחזה מדהים: ילדים כושים מדברים יידיש!
הם פנו אליהם בתדהמה: "ממתי כושים מדברים יידיש?!"
אחד הילדים צחק: "אנחנו לא כושים, אלא מתגוררים במחסן פחמים..."
בני הזוג ביקשו מהילדים להובילם למקום מגוריהם.
הילדים הובילו אותם למרתף הבניין הסמוך. בני הזוג ירדו והזדעזעו ממצבה של משפחה יהודית שחיה במרתף פחמים. ליבו של האיש נכמר והוא הוציא פנקס ורשם צ'ק על סך חמשת אלפי דולרים, הון עתק בימים ההם, שיספיק להם לרכוש בית כרצונם.
יוסף-יצחק שאל את האיש: "איך אתה מתפרנס?"
האיש סיפר כי יש לו מפעל.
"האם הוא פתוח בשבת?"
"כן", הודה האיש.
יוסף-יצחק פנה לרעייתו: "מעולם לא נהניתי מכסף של חילול שבת ואיני רוצה ליהנות גם להבא, אבל אני יודע כמה את סובלת כאן ולכן אני משאיר את ההחלטה בידייך. אינך חייבת לסבול מהחומרות שלי".
פייגא פריידא אמרה: "תמיד הידרת במצוות שבת ואיני רוצה להפסיק זאת".
בני הזוג לא האמינו למשמע אוזניהם. בני אדם עדיני נפש חיים בתוך מחסן פחמים, ובגלל הידור במצוות שבת מסרבים להצעתם לקבל בית במתנה!
הם נפרדו מהמשפחה ויצאו החוצה. ואז אמרה האישה: "אני זוכרת שלפני כמה שנים אמרת לי שאין לנו ברירה ואנחנו חייבים לפתוח את העסק גם בשבת, אבל הבטחת שכאשר תהיה לנו אפשרות לא נתפרנס בשבת. והנה אנחנו עומדים על הרגליים ובכל זאת ממשיכים לחלל שבת. ולעומת זאת, תראה איך היהודים האלה מוסרים את נפשם עבור השבת ומוכנים להתגורר במרתף מלא פחמים!"
"את צודקת", הודה האיש, והציע: "בואי נחזור אליהם".
הם חזרו למרתף הבניין. האיש פנה ליוסף-יצחק ואמר: "אם אחליט לסגור מעתה את המפעל שלי בשבת, האם תהיה מוכן לקבל ממני את הכסף?"
"אם אתה מבטיח, אני מוכן", אמר יוסף-יצחק.
"אם כך, יש דיל", אמר האיש ונתן לו את הצ'ק.
יוסף-יצחק ורעייתו רכשו בית בכסף שקיבלו. בני הזוג שעמדו בהבטחתם והפסיקו להפעיל את מפעלם בשבת, היו אצלם כבני בית, ובהדרגה עשו תשובה שלמה. שתי המשפחות שמרו על קשר קרוב כל ימיהן.
יוסף-יצחק פרנס בנה בית מדרש קטן ומקווה בביתו. בשנותיו המאוחרות נודע כבעל מופת ואנשים נושעו מברכותיו עד שנפטר בשיבה טובה.
http://www.inn.co.il/Besheva/Article.aspx/11403
-
מאיריחיאלק
- הודעות: 407
- הצטרף: ב' אוגוסט 04, 2014 12:56 am
Re: האדמו"ר רבי יוסף יצחק פרנס - מי האיש?
איז רבי ישראל פרנס ראב"ד טארנאפיל דער זיידע פון רבי יוסף יצחק או קרובו ?
Re: האדמו"ר רבי יוסף יצחק פרנס - מי האיש?
מיללער כתב:
מקור מוצאו היה מעיר דוקלא שבגליצי' והיגר לארה"ב סביבות שנות תר"ס-תר"ע, ראיתי שתולדותיו נדפסו בספר 'מכתם לדוד' ממחתונו ר' דוד נתן לעזר (לא מצאתי את הספר לא באוצה"ח ולא בהיברו-בוקס).
אכן הספר המדובר מצוי (עכ"פ) בספריית ליובאוויטש שבברוקלין, ובספה"ל - בארץ. ואפשרי ליצור קשר עם מנהלי הספריות (או לבקר בהם בפועל) לסרוק הדפים הרצויים משם (ובהמשך - לשתף הציבור כאן בקריאה מהנה ג"כ). ותודה מראש למי שנדבה רוחו אותו בדבר!
http://chabadlibrary.org/catalog/index1 ... ode=simple
http://primo.nli.org.il/primo_library/l ... (freeText0)=מכתם%20לדוד%20לעזער&vid=NLI_m
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
מי מחובר
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 246 אורחים