אדם שנהיה בר מצוה היום האם ידליק ויברך שהחיינו?

[שלח]

לבני אשכנז שכל אחד מדליק, וביום הראשון של חנוכה הדליק קטן פחות מ13, 3 ברכות ובתוכם שהחיינו אבל היה קטן ,האם היום שמדליק כגדול צריך לברך שהחיינו , כי זה שהחיינו של גדול ?ולכאורה ברך שהחיינו כקטן שזה דבר אחר, או לא צריך כי בכל אופן ברך שהחיינו כבר גם שהיה קטן

[מה שנכון נכון]

תלוי אם תרי דרבנן מפיק חד דרבנן.
ובמחלוקת האחרונים בהגדיל בספה"ע, אם אהניא ספירתו הקודמת למיהוי תמימות, אם מעשה קטן חשיב מעשה מצוה גם כלפי גדול.
וע"ע באחרונים שהובאו בבצל החכמה ח"א סימן נב.[אפילו לענין מצוה דאוריתא].

[משולש]

שהחיינו על דרבנן יכול להיות שפוטר את הדאורייתא אם זה אותה מצווה בדיוק.
ולכן מברכים על מגילה דלילה שהחינו ויוצאים ידי חובה גם על מגילה דיום למרות שבלילה זה רק דרבנן וביום זה מדברי קבלה.

[מה שנכון נכון]

אם שהחינו על מצוה דרבנן פוטר גם מצוה דאוריתא זו מחלוקת.
הטו"א והנובי"ק סימן מא ועוד אחרונים ביארו שבאמת מה"ט מברכים לרמ"א שהחינו בקריאת המגלה דיום, ולא נפטרים בשהחיינו דלילה, כי דברי קבלה חמורים משאר דרבנן. [ומהסוברים שם שדרבנן פוטר ד"ק אין להוכיח לדאוריתא גמור כמובן].
וראה בב"ח סימן תר שמה"ט ס"ל לגאונים שביוט"ש דר"ה מברכים שהחינו רק בקדוש ולא בשופר, וביוט"א על שניהם. דביוט"ש שתיהן דרבנן וזו פוטרת את זו, וביוט"א הקדוש מדרבנן [לדעה זו] והשופר דאוריתא.
אמנם בבה"ג מבואר דבלולב אין מברכים שהחינו אף ביוט"א כי נפטר בשהחינו דקדוש. [ואף שזה זמנו ביום וזה בלילה].
אלא שה"מ לסברת הב"ח, אך באמת ברכת שהחינו שאומרים בקדוש אינה על מצות הקדוש, אלא על עצם היו"ט, דזמן אומרו אפילו בשוק, ודברי הב"ח צ"ע.