בן עיר ששלחת לבן כרך בט''ו

[רחמים]

יעויין בחזון עובדיה פורים עמ' קס''ב שפוסק להלכה כדעת הסוברים שבן עיר ששלח לבן כרך ביום י''ד כאשר ידוע שבן הכרך יאכלם בט''ו יוצא ידי חובה. ויעויין שם במקורות שמבואר שהסיבה שיוצא י''ח היא משום שאזלינן בתר מקבל וכיון שהוא אכל את המנות בזמן שפורים אצלו יצא, ולא אזלינן בתר נותן ולכן אף אם שלח לו מראש חודש אדר והמקבל אכלה בפורים יצא.

והסתפקתי מה יהיה הדין כאשר בן העיר לא שלח כלל בי''ד אלא רק בט''ו שלח לבן כרך שיאכלם בו ביום האם יוצא י''ח?
מצד אחד משמע מהחזון עובדיה הנ''ל שלא, שהרי א''כ היה לו להשמיענו חידוש יותר גדול ולמה צייר את המקרה ששלח ביום י''ד היה אומר ששלח ביום ט''ו אחר שאצלו כבר עבר פורים, אולם מצד שני הרי מבואר בפוסקים שמובאים שם במקורות שאף אם שלח מר''ח יוצא כיון שהמקבל אוכלם בפורים וא''כ מה לי לפני הזמן ומה לי אחר הזמן סוף סוף נלך אחר המקבל והוא אכלם בפורים. וצ''ע.

[בברכה המשולשת]

איך יכול בן העיר לצאת במשלוח מנות ביום שהוא אינו מחוייב בו? הרי המקרה שכתר"ה הביא בתחילה המשלוח היה ביום שבו היה מחוייב (או לפניו) כך שבעת החיוב היה גדר של משלוח, אבל במקרה שהמשלוח עצמו היה אחרי זמן החיוב- איך יכול לצאת י"ח?

[רחמים]

איך יכול בן העיר לצאת במשלוח מנות ביום שהוא אינו מחוייב בו? הרי המקרה שכתר"ה הביא בתחילה המשלוח היה ביום שבו היה מחוייב (או לפניו) כך שבעת החיוב היה גדר של משלוח, אבל במקרה שהמשלוח עצמו היה אחרי זמן החיוב- איך יכול לצאת י"ח?

מה ההבדל בין לשלוח לפני החיוב או אחר החיוב?

[בברכה המשולשת]

אם המנה קיימת בזמן החיוב- אז אפשר לראות את זה כמשלוח מתמשך- שכולל גם את זמן החיוב, משא"כ כשבזמן החיוב לא היה משלוח כלל.

[רחמים]

אם המנה קיימת בזמן החיוב- אז אפשר לראות את זה כמשלוח מתמשך- שכולל גם את זמן החיוב, משא"כ כשבזמן החיוב לא היה משלוח כלל.

ולפי שיטתך: אם הוא הכין משלוח אבל לא שלחו ביום י''ד אלא למחרת לבן כרך אם זה ג''כ משלוח מתמשך?
ואיפה מצאנו מושג של משלוח מתמשח? בוודאי שהפשט הוא שאזלינן בתר מקבל לגמרי ולא בתר נותן.

[בברכה המשולשת]

בשביל שזה יהיה משלוח מתמשך צריך שתהיה שליחה. הכנה של המשלוח אינה שליחה, משא"כ כששלח בי"ד (או לפני) ועדיין המשלוח קיים- ועתיד להיאכל ביום ט"ו לבן הט"ו- שאז (לפי השיטה שהביא כתר"ה לעיל- שרבים חולקים עליה) יש כאן משלוח.

[רחמים]

אבל הפוסקים שהביא החזון עובדיה שאומרים שיוצא כאשר שלח בן עיר בי''ד לבן כרך שיאכל בט''ו מסבירים את עצמם משום דאזלינן בתר מקבל, ולא הזכירו סברא של משלוח מתמשך כלל. ואם הולכים אחר המקבל מה לי שלח קודם פורים ומה לי שלח בט''ו.

[בברכה המשולשת]

אזלינן בתר המקבל (לאפוקי ממאן דאמר שאזלינן בתר הנותן) כשיש משלוח. אבל אם אין משלוח אז א"א ללכת בתר המקבל- כי אין מקבל אם אין משלוח

[רחמים]

אותם פוסקים הסבירו שכיון שעיקר הטעם של משלוח מנות זה להרבות רעות וכן שיהיה לכל אחד סעודה לכן אזלינן בתר מקבל וא''כ מה לי אם היה משלוח או לא ? הטעמים הנ''ל התמלאו במלואם גם אם המשלוח לא היה קיים העיקר שבט''ו יהיה לבן כרך סעודה וגם רעות.

[בברכה המשולשת]

הבנתי. מה אעשה ומן הסברא אין הדברים מתיישבים על ליבי.
אך נראה לי שהדיון בינינו בנושא זה מוצה.