פנינים (אמיתיים) ליום הפורים

[ישא ברכה]

אשכול זה כשמו כן הוא פנינים אמתיים לימי הפורים, שמחד הרי משמחים את הלב ומאידך אינם גיבובים שאין בהם תוכן אמיתי.

שאל יהודי (ואגב, מהמגילה חזינן שזה התואר נכבד להכתיר בו אדם, ואי"צ לעוד).

הלוא אחשוירוש ג"כ היה רשע גדול, ואיך זה שהוא יצא נקי ולא נענש במאומה.
ותי' עפ"י ד' הגר"ח הידועים, ששנים רודפים אחרי העכבר, הבעלבוסט'ע והחתול, החתול רצונו לאכול את העכבר ואילו הבעה"ב אדרבא רצונה הוא שלא יהא.

ה"ה המן ואחשוירוש, המן מגזע עמלק שנא את עמ"י עד כדי להורגם כולם, מאידך אחשוירוש הרי הוא כאותה בעלבוסטע כל רצונו שעמ"י לא יהא (מפני שהוא מפריע למלכות).
העונש הכי גדול שאפשר להעניש אותו היה להשאיר אותו איתם ביחד, הוא מלך אבל עמ"י חי וקיים! (משא"כ המן שרצה להרוג את עמ"י בכדי להרע להם, נענש בכך שהוא נהרג).

ודפח"ח.

והדברים מפורשים במגילה יד. 'משל דאחשורוש והמן למה הדבר דומה? לשני בני אדם, לאחד היה לו תל בתוך שדהו, ולאחד היה לו חריץ בתוך שדהו, בעל חריץ אמר: מי יתן לי תל זה בדמים! בעל התל אמר: מי יתן לי חריץ זה בדמים! לימים נזדווגו זה אצל זה, אמר לו בעל חריץ לבעל התל: מכור לי תילך! - אמר לו: טול אותה בחנם, והלואי'.

[לעומקו של דבר]

והדברים מפורשים במגילה יד. 'משל דאחשורוש והמן למה הדבר דומה? לשני בני אדם, לאחד היה לו תל בתוך שדהו, ולאחד היה לו חריץ בתוך שדהו, בעל חריץ אמר: מי יתן לי תל זה בדמים! בעל התל אמר: מי יתן לי חריץ זה בדמים! לימים נזדווגו זה אצל זה, אמר לו בעל חריץ לבעל התל: מכור לי תילך! - אמר לו: טול אותה בחנם, והלואי'.

'מפורשים'? (כלומר לא מפורש הבדל בין בעל התל לבין בעל החריץ כמו שאמרת, במשל שניהם רצו רווח תועלתי)

[בא ללמד ונמצא למד]

גם אחשוורוש והמן שניהם רצו לתועלתם.
אלא שלאחשוורוש עמ"י נדמה כתל, היינו מיותר בשדהו, ואילו להמן עמ"י נדמה כבור, היינו שכל עוד ישראל בעולם, חייו שלו חסרים.
וזהו ההבדל בין עמלק לשאר אומות, שעמלק רוצה להשמיד אותנו מפני שהוא מרגיש חיסרון לולי זה.

אמנם משל הבלבוסטע והחתול אינו מדוייק, כי החתול רוצה לאכול לצורך הנאתו, ואין זה כבור, אלא כתל שרוצה להשתמש בו לתועלתו.
אבל דברי חז"ל מדוייקים כנ"ל.

[קוויטל]

החתול באוכלו, מכלה את העכבר (אוכל כמו איכול...). והדברים מדוייקים.
ודפח"ח

[לעומקו של דבר]

לבעל התל מפריע שיש תל בחצרו המפריע את השימוש בה, ולבעל הבור מפריע שיש בור בחצירו המפריע את השימוש בה
אם יוסר התל יהיה בעל התל מרוצה כי אין לו תל בחצירו, ואם יתמלא הבור יהיה בעל הבור מרוצה כי אין לו בור בחצירו
סליחה על הניג'וז אבל אני לא רואה חילוק כלל

[רחמנא ליבא בעי]

החתול באוכלו, מכלה את העכבר (אוכל כמו איכול...). והדברים מדוייקים.
ודפח"ח

לבעל התל מפריע שיש תל בחצרו המפריע את השימוש בה, ולבעל הבור מפריע שיש בור בחצירו המפריע את השימוש בה
אם יוסר התל יהיה בעל התל מרוצה כי אין לו תל בחצירו, ואם יתמלא הבור יהיה בעל הבור מרוצה כי אין לו בור בחצירו

אין הבדל מהותי בין עכבר לאכול או עכבר לגרש. אמנם פה יש לו הנאה ופה לא, אבל בשניהם בתחילה יש לו עכבר ולאח"מ אין עכבר.
לעומ"ז במשל בעל הבור ובעל התל, לבעל הבור אין כלום הוא צריך משהו (התל לא אצלו אלא אצל חברו). וזה ההבדל המהותי בין עמלק לשאר אוה"ע, כביכול לעמלק אין העולם שלם בקיומם ישראל.

[בא ללמד ונמצא למד]

לבעל התל מפריע שיש תל בחצרו המפריע את השימוש בה, ולבעל הבור מפריע שיש בור בחצירו המפריע את השימוש בה
אם יוסר התל יהיה בעל התל מרוצה כי אין לו תל בחצירו, ואם יתמלא הבור יהיה בעל הבור מרוצה כי אין לו בור בחצירו
סליחה על הניג'וז אבל אני לא רואה חילוק כלל

אמת, מבחינת ההנאה והתועלת באמת אין הבדל, ולכן משל העכבר אינו מדוייק.
אבל מצד ההסתכלות של אחשוורוש ושל המן על ישראל יש הבדל כאמור.

[לעומקו של דבר]

אני עדיין לא הבנתי ההבדל בין חסר לבין מלא, בשניהם כמו שביארתי המציאות שיש במקום זה עפר יותר מידי (תל) או פחות מידי (בור) מפריעה את השימוש בשדה
כנראה רק לקראת פורים תשע"ז אזכה אולי להבין...

[אוצר החכמה]

לא מובן מה לא מובן. לפי הסברם ישראל הם התל ולא הבור. וההבדל הוא ביחס לתל בעל הבור רוצה שהעפר של התל ימלא את בורו. אין לזה קשר לעובדה שהיה מעדיף שלא יהיה לו בור בכלל.

[לעומקו של דבר]

לא מובן מה לא מובן. לפי הסברם ישראל הם התל ולא הבור. וההבדל הוא ביחס לתל בעל הבור רוצה שהעפר של התל ימלא את בורו. אין לזה קשר לעובדה שהיה מעדיף שלא יהיה לו בור בכלל.

רמזתי בעדינות שלא ינציחו את הטפשות שלי אבל לא נשמעים לי.

אעפ"כ לדעתי אין חילוק, בעל הבור רוצה שלא יהיה בור בחצירו, אם יתמלא באבנים או עפר או בקוביה הונגרית 'המקורית' אחת הוא לו (אגב שמתם לב שככל דבר הונגרי גם הקוביה הולכת עם 'מסורת' ו'המקורי'?...)

אם הנמשל של הריגת שונאיהם של ישראל הוא מילוי הבור בתל, אז זו פעולה ששניהם רוצים שהיא תתרחש בגלל שהם ירויחו ממנה, את אותו סוג רווח - שמעתה יהיה אפשר לחרוש בשדה בקלות (אמנם בפעולה עצמה אין להם צורך, ואם יתמלא הצורך באופן אחר הם לא יקפידו וכפי שהמחשתי)

* אמר הגאון בעל בית ישי, שלושה לאווין העלו עמם ההונגרים לירושלים: (אאל"ט) איסור פא"נ, 'שחוטי חוץ', ו'חדש אסור מן התורה'

[ארזי ביתר]

אגב שמתם לב שככל דבר הונגרי גם הקוביה הולכת עם 'מסורת' ו'המקורי'?...

לתשומת לבך, אשכול זה מיועד לפנינים אמיתיים ליום הפורים!

[הרוצה להחכים]

הערה קטנה:

שאל יהודי (ואגב, מהמגילה חזינן שזה התואר נכבד להכתיר בו אדם, ואי"צ לעוד).

התואר יהודי במגילה בא לתאר את מוצאו - מארץ יהודה- ואיננה תואר כבוד.

[ישא ברכה]

הערה קטנה:

שאל יהודי (ואגב, מהמגילה חזינן שזה התואר נכבד להכתיר בו אדם, ואי"צ לעוד).

התואר יהודי במגילה בא לתאר את מוצאו - מארץ יהודה- ואיננה תואר כבוד.

על פי הפשט אתה צודק, והגם שהיה משבט בנימין נקרא על מקומו שהיה תחת מלוכת יהודה.

ומ"מ מהלשון קצת משמע שהיה זה תואר מיוחד מעבר להגדרה כל שהיא, מכך שפתחו בו, וכבר בגמ' במגילה יג. אמרו שכל הכופר בע"ז נקרא יהודי. וכן במדרש אסתר עה"פ. ובוודאי שאי"ז המשמעות הפשוטה של המילה יהודי אלא לכאו' יש כמה מקומות בנ"ך שהביטוי יהודי או יהודים הוא מעבר לבני יהודה וכגון הפסוק בזכריה 'ויחזיקו בכנף יהודי', ויתכן וזה אחת מהסיבות שבחרו לקבוע שם זה לכל האומה משום שיש בזה גם תוכן מיוחד שמודה במציאות ה' וכופר בכח אחר.