פעם כתבתי בתוך מכתב ידידות תשובה לשאלת פותח האשכול, ואני מצרפו לכאן, אולי תמצא התשובה חן בעיני הצורבים דכאן:
יקירי שליט"א
פורים עליז ושמח!
אשר שאלת מעמי בדברי הבית יוסף ריש סימן רמ"ב אשר כתב שהטעם שהשומר שבת כהלכתה אפילו עובד ע"ז מוחלין לו היינו משום דהשבת מעידה על חידוש העולם ועל ההשגחה ועל תורה מן השמים עכ"ד, וכעי"ז נמצא כבר בדברי רבו מוהר"י אבוהב.
והקשית דבשלמא על בריאת העולם מעיד שומר השבת שמאמין בזה שהעולם נברא בששה ימים, וכן בהשגחה מעיד כשמזכיר את יציאת מצרים בשביתתו, אבל לא נתבאר היכן נרמז בשבת עניין תורה מן השמים. ואמרת שזה פלא גדול. ובאמת מצאתי שזכית לכוין בדבריך לקושיית הרב ---.
אמרתי לבאר העניין בהקדם קושיה נוספת
הנה, זה לשון תורתינו הקדושה 'אות היא... לדעת כי אני ה' מקדישכם' ופרש"י שם 'לדעת אומות העולם בה וכו', ולכאו' יפלא הלא ממה נפשך אם אותם אומות מאמינים בתורה מן השמים א"כ אינם צריכים לשום הוכחה מן השבת שהרי בתורה כתוב להדיא כמה וכמה פעמים כי ה' מקדשנו, וע"כ דמיירי באותם אומות שאינם מאמינים בתורה מן השמים וא"כ איך יאמינו הם למה שכתוב בתורה עצמה שהקב"ה נתן לנו את השבת, הלא ערבך ערבא צריך.
ובאמת גם בתפילת השבת אנו אומרים ולא נתתו ה' אלקינו לגויי הארצות ולא הנחלתו לעובדי פסילים וכו', והוא פלאי הלא עובדי פסילים כלל אינם חפצים ומאמינים במצוות התורה, ומה שייך כאן ההתפארות הגדולה שלא ניתנה להם השבת, וכי ביקשו הם לקבלה.
וגם עיקר הדבר צ"ב, מאי שנא מצות השבת מכל שאר המצוות שבתורה שגם הם לא ניתנו לגויי הארצות, ובמה נתייחדה השבת שאנו משתבחים בה שלא ניתנה לאחרים.
ואשר יראה בכל זה, דחילוק גדול יש בין השבת לשאר מצוות, דמעלת השבת אינה רוחנית בלבד אלא היא מציאות גשמית פשוטה ככל שאר ענייני הטבע שיום השביעי מבורך משאר ימים. ובאמת לכשנתבונן נראה דנתברכה השבת בהרבה שינויים גשמיים / מציאותיים, וכגון הא שנהר סמבטיון שובת בו ועוד דוגמאות רבות ושינויים בטבע הנמצאים בספרי חז"ל [לאחרונה היה מאמר ב'קולמוס' המביא הרבה שינויים טבעיים הנזכרים בספרי האחרונים, כגון שיש מעיין אחד שמפסיק לנבוע בשבת, וכן שטבע היונה שאינה מקננת בשבת, וכדו'].
והנה יש לנו לשים אל לב דהא דברך ה' את יום השבת ויקדשהו נכתב כבר בפרשת בריאת העולם בחומש בראשית, כלו' דזהו מעיקר צורת הבריאה שיום השביעי מבורך משאר ימים, והוא קודם הרבה לציווי שביתת השבת שניתן במרה. וברכה זו הינה מציאות פשוטה ככל שאר ענייני הטבע. [ולהבדיל משאר מצוות שמעלתם אינה ניכרת בעיני בשר אלא בהרגש רוחני דק, משא"כ השבת היא 'מציאותית' לגמרי].
ובאמת מצינו בכמה וכמה עניינים שמעלת השבת ניכרת במציאות ממשית, וכגון שנהר סמבטיון שובת בו. ונשמה יתירה ניתנת בו [וכפרש"י דהיינו שאינו בוחל בריבוי האכילות, הרי שהמציאות הפשוטה של האדם משתנית בשבת קדש]. וזיו פניו של אדם משתנה בו כמו שאמרו חז"ל בב"ר יא,ב, ואפילו עם הארץ נופלת עליו אימת השבת ולפיכך נאמן הוא בה למעשר. וגם הקיסר הרגיש בתבלין של שבת כדאיתא בשבת קי"ט, הרי לנו שאפילו הגוי המגושם מרגיש בברכת השבת הגשמית.
ושורש הדבר מתבאר כבר בפרשת המן שנכפלה ברכתו ביום השישי לכבוד השבת, ואמר על זה אדונינו משה ע"ה 'ראו כי ה' נתן לכם את השבת'. ראו – בעיניכם, כי השבת מעלתה ניכרת ונראית לעיניים, דלא כשאר המצוות שבתורה.
ובאמת מאז ועד עתה מתחדשת ברכת המן במציאות ממש בכל שישי, עד שהבטיחנו הקב"ה לוו עלי ואני פורע, היש לך הוכחה חושית גדולה מזו.
הגע עצמך, הלא אתה יקירי סיפרת לי מנפלאות השבת איך תיכף לאחר שהוצאת על השבת פרע לך הקב"ה במחילת חוב ישן, וא"כ איך תתמה באותה שיחה עצמה היכן מצא רבינו יוסף קארו הוכחה לתורה מן השמים, הלא אין לך הוכחה גדולה מזו.
והנה לפי"ז היה ראוי שברכת השבת תשפיע גם על הגויים, שהרי הוא מכלל כללי הטבע השייכים אף אליהם, והלא אף נהר סמבטיון שובת ביום השבת, וכי מי הטבילו לגירות, הרי דברכת מנוחת השבת אינה שייכת כלל לעם ישראל אלא הוא מטבעו של עולם.
אבל הקב"ה בחסדו עלינו לא נתנו לגויי הארצות ולמשפחות האדמה כדי 'לדעת כי אני ה' מקדישכם', שבזה ידעו כל הגויים ויראו בעיניהם הפלא הגדול שהבדילנו במציאות מכל העמים. וכמעשה דפפפ קיסר שנתפעל מתבלינה של שבת. ובאמת בשורש הדבר אכתי גם הגויים שייכים למעלת השבת, ולכן נאסרה עליהם השביתה בו, כי ע"י השביתה מקבלים הם קצת ממעלות השבת הגשמיות שנלקחו מהם וניתנו לישראל. [וזה עצמו הוכחה לתורה מן השמים שע"י קיום השביתה הכתובה בה מושפע שפע ברכה גשמית].
והנה, איתא בגמ' שושתי נענשה שציוה עליה המלך לבוא ערומה ביום השבת קדש, מידה כנגד מידה בעבור שהיא הייתה מעבידה את בנות ישראל ערומות ביום השבת. ולכאו' צ"ב מה אכפת לה לושתי שאירע לה זאת ביום השבת, ומה תוספת עונש יש כאן.
ולפמש"נ נראה, דכבר הבאנו דממעלת השבת שמשתנה זיו מראה האדם ביום זה והוא מדברי חז"ל בב"ר יא,ב 'ברכו באור פניו של אדם קדשו באור פניו של אדם, אינו דומה אור פניו של אדם כל ימות השבת כמו שהוא דומה בשבת', ובפירוש עץ יוסף הביא רמז נפלא לזה ש'יפה תואר' בגימטריה 'שבת'.
וא"כ י"ל דהטעם שהפשיטתן ושתי בשבת דווקא הוא בשביל זיו יופי בנות ישראל שנשתבח ביום השבת, ולכן רצתה דווקא אז להשפילם ולגלות גופם [או כדי להתענג ממראיהן]. ומידה כנגד מידה נעשה לה, דהנה ביארנו שגוי ששבת מקבל גם הוא ממעלת השבת, והלא ושתי שבתה ביום השביעי הזה והיתה במשתה הנשים וא"כ קיבלה מברכת השבת ונשתנה זיוו מראיה ליופי, [וכן משמע בלשון המדרש שם 'ברכו באור פניו של אדם' משמע דאף הגויים בכלל, ואמנם במהרז"ו כתב דהיינו בני אדם השומרים אותו, אך אכתי אם גוי שמר את השבת משתנה מראהו לטובה], וזה הביא את אחשוורוש לצוותה לבוא ערומה דווקא ביום השביעי, כדי להנות מזיוו יופיה שנשתבח ביום השביעי, וזהו מידה כנגד מידה שנעשה בה, ודו"ק.
אכפול ברכתי לפורים שמח ומרומם
דורש שלומו וטובתו באהבה כל הימים
אברהמשהלוי