מבקש תורה כתב:. שמואל כיצד נטמא בהריגת אגג? ה"נודע ביהודה" מקשה ("דורש לציון" דרוש ה'): אם שמואל היה נזיר. כיצד הרג את אגג, הרי ע"י כך הוא נטמא? ומשיב, כי מצוות "עשה" של מחיית עמלק דוחה את ה"לא תעשה" של הנזיר שלא להיטמא למתים. וקשה והרי יכול היה לעשות זאת ע"י שליח?
ז. מצות זכור בפה דווקא או בלב? בגמ' מגילה דף יח עמוד א, דתניא: זכור, יכול בלב? כשהוא אומר לא תשכח - הרי שכחת הלב אמור, הא מה אני מקיים זכור – בפה עכ"ד הגמ'. וא"כ מבואר בגמ' שמצות זכור היא בפה דוקא, וא"כ איך ס"ל לחינוך שהמצוה היא גם בלב.
הכונה קודם קריאת פרשת זכור. בספר מנהגי חת"ס השלם (דף קנ"א פ"ט סעי' ג'), בשבת זכור אמר קודם קריאת הפרשה שיכוון כל אחד למ"ע של מחיית עמלק עכ"ל. והוא תמוה ביותר דמצו"ע של מחיית עמלק היינו להרוג זרע עמלק, והוא הרי אינו בא כעת רק לקרות הפרשה, לזכור את אשר עשה לנו עמלק וצ"ב.
מצות מחיית עמלק לעתיד לבוא. כתב התרגום יונתן ס"פ כי תצא "תמחון ית דוכרנא דעמלק מתחות שמיא ואפילו ליומי מלכא משיחא לא תתנשי", ובס"פ בשלח "וישצי יתהון לתלתי דריא מדרא דעלמא דין ומדרא דמשיחא, ומדרא דעלמא דאתי". ולכאו' תמוה הדבר במש"כ שאפילו לעתיד לבוא נהיה מצויין על זכירת מחיית עמלק, והלוא אז בודאי נאבד זכרם וצ"ע.
מזיק בדפיקת המן מה דינו?. מה הדי מי שבליל פורים היה בביהכנ"ס וכששמע מהבעל קורא תיבת המן, נתן דפיקה חזקה על הבימה, ושבר את הזכוכית שלה, האם אפשר לפוטרו מצד מש"כ הרמ"א בסי' תרצ"ה שהמזיק בעת שמחת פורים פטור מלשלם.
נשמח לכל תשובה.
בברכה המשולשת כתב:על השאלה האחרונה- ימי משתה ושמחה ולא לילות.
מבקש תורה כתב: מצות מחיית עמלק לעתיד לבוא. כתב התרגום יונתן ס"פ כי תצא "תמחון ית דוכרנא דעמלק מתחות שמיא ואפילו ליומי מלכא משיחא לא תתנשי", ובס"פ בשלח "וישצי יתהון לתלתי דריא מדרא דעלמא דין ומדרא דמשיחא, ומדרא דעלמא דאתי". ולכאו' תמוה הדבר במש"כ שאפילו לעתיד לבוא נהיה מצויין על זכירת מחיית עמלק, והלוא אז בודאי נאבד זכרם וצ"ע.
מה שנכון נכון כתב:בברכה המשולשת כתב:על השאלה האחרונה- ימי משתה ושמחה ולא לילות.
מ"ב תרצו,לב "ונהגו כך - היינו מעת קריאת המגילה עד ליל סעודת פורים שהם שני לילות ויום אחד [א"ר]".
מבקש תורה כתב:
מצות זכור בפה דווקא או בלב? בגמ' מגילה דף יח עמוד א, דתניא: זכור, יכול בלב? כשהוא אומר לא תשכח - הרי שכחת הלב אמור, הא מה אני מקיים זכור – בפה עכ"ד הגמ'. וא"כ מבואר בגמ' שמצות זכור היא בפה דוקא, וא"כ איך ס"ל לחינוך שהמצוה היא גם בלב.
מבקש תורה כתב: מצות מחיית עמלק לעתיד לבוא. כתב התרגום יונתן ס"פ כי תצא "תמחון ית דוכרנא דעמלק מתחות שמיא ואפילו ליומי מלכא משיחא לא תתנשי", ובס"פ בשלח "וישצי יתהון לתלתי דריא מדרא דעלמא דין ומדרא דמשיחא, ומדרא דעלמא דאתי". ולכאו' תמוה הדבר במש"כ שאפילו לעתיד לבוא נהיה מצויין על זכירת מחיית עמלק, והלוא אז בודאי נאבד זכרם וצ"ע.
מבקש תורה כתב: הכונה קודם קריאת פרשת זכור. בספר מנהגי חת"ס השלם (דף קנ"א פ"ט סעי' ג'), בשבת זכור אמר קודם קריאת הפרשה שיכוון כל אחד למ"ע של מחיית עמלק עכ"ל. והוא תמוה ביותר דמצו"ע של מחיית עמלק היינו להרוג זרע עמלק, והוא הרי אינו בא כעת רק לקרות הפרשה, לזכור את אשר עשה לנו עמלק וצ"ב.
מבקש תורה כתב:ז. מצות זכור בפה דווקא או בלב? בגמ' מגילה דף יח עמוד א, דתניא: זכור, יכול בלב? כשהוא אומר לא תשכח - הרי שכחת הלב אמור, הא מה אני מקיים זכור – בפה עכ"ד הגמ'. וא"כ מבואר בגמ' שמצות זכור היא בפה דוקא, וא"כ איך ס"ל לחינוך שהמצוה היא גם בלב.
מבקש תורה כתב:. שמואל כיצד נטמא בהריגת אגג? ה"נודע ביהודה" מקשה ("דורש לציון" דרוש ה'): אם שמואל היה נזיר. כיצד הרג את אגג, הרי ע"י כך הוא נטמא? ומשיב, כי מצוות "עשה" של מחיית עמלק דוחה את ה"לא תעשה" של הנזיר שלא להיטמא למתים. וקשה והרי יכול היה לעשות זאת ע"י שליח?
מבקש תורה כתב:. שמואל כיצד נטמא בהריגת אגג? ה"נודע ביהודה" מקשה ("דורש לציון" דרוש ה'): אם שמואל היה נזיר. כיצד הרג את אגג, הרי ע"י כך הוא נטמא? ומשיב, כי מצוות "עשה" של מחיית עמלק דוחה את ה"לא תעשה" של הנזיר שלא להיטמא למתים. וקשה והרי יכול היה לעשות זאת ע"י שליח?
.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 12 אורחים