פורים - יומא דשאול

[מראה כהן]

בספרי הקודש מובא בשם רבי פינחס מקאריץ שפורים הוא יומא דשאול המלך
אולם האם יש לזה מקור קדום יותר

[כותב]

כנראה שכוונתך בטעם שאין אומרים פיוט קרובץ לפורים על ברכת את צמח דוד.

ראה בספה"ק זרע קודש (לפורים ד"ה במדרש זכרינו) שהביא בשם הרה"ק מלובלין זצ"ל, הטעם שאין אומרים פיוט קרובץ לפורים על ברכת את צמח דוד, והטעם מדוע בהושענא רבה אנו מתפללים שיענה השי"ת ויושיענו בזכות הצדיקים, ואנו הולכים ומפרטים כל צדיק וצדיק, ולא חושבים את שאול המלך, כי דוד המלך ושאול המלך היו שונאים, ולכן בהושענא רבה שהוא נגד מדת דוד, ואושפיזא דיליה, לא נזכר שאול, ופורים שבא הנס על ידי זרע שאול, לא נזכר דוד, עכדה"ק של הרבי מלובלין. וכן כתוב בסידור בית יעקב [דפוס לבוב תרס"ד, מהוספת המעתיק] (לפני קרובץ לפורים) בשם הרה"ק מוה"ר פנחס זצ"ל מקאריץ, [הובא דבריו גם בספר ליקוטי מהרי"ח (מנהגי פורים, ד"ה שחרית דפורים)]. וראה בספה"ק אגרא דפרקא (אות צ"ה) שכתב טעם אחר למה הפייטן לא יסד פיוט לברכת צמח דוד, לפי שכל מלחמה נוצחת היה על ידי מלכות בית דוד, שהם באים מזרע יהודה, דכתיב אצלו (בראשית מט, ח) ידך בעורף אויביך (עי' מגילה טז.), משא"כ מלחמת עמלק אמרו רז"ל (בר"ר עג, ז) דעיקר המלחמה היא ע"י בני בניה של רחל, כמד"א (ירמיה מט, כ) אם לא יסחבון צעירי הצאן, על כן לא נתייסד לשבח נס פורים בברכת צמיחת קרן דוד, כי הוא אינו עיקר במלחמה הלזו, עכ"ד. ועי' בספה"ק בני יששכר (אדר מאמר ו, אות ט"ז) באריכות, ובסידור תפלה ישרה וכתר נהורא (קרובץ לפורים, בהערה מתחת לקו).

[חכם באשי]

הסיבה שהקלירי (הוא בעל ה'קורבה' לפורים) לא יסד פיוט כנגד ברכת 'צמח דוד' הוא לא משום הדרשות דלעיל, אלא שכן היה המנהג הארצישראלי הקדמון (שמקורו בירושלמי) שכללו את ברכת 'צמח דוד' ב'בונה ירושלים'. היינו, בתפילת העמידה שלהם היו שמונה עשרה ברכות (עם ברכת המינים) ולא תשע עשרה כלפנינו (שע"פ המנהג הבבלי).
צא וראה, שבכל הקרובות לחול אין בהם כנגד ברכת 'צמח דוד'!

[בברכה המשולשת]

הסיבה שהקלירי (הוא בעל ה'קורבה' לפורים) לא יסד פיוט כנגד ברכת 'צמח דוד' הוא לא משום הדרשות דלעיל, אלא שכן היה המנהג הארצישראלי הקדמון (שמקורו בירושלמי) שכללו את ברכת 'צמח דוד' ב'בונה ירושלים'. היינו, בתפילת העמידה שלהם היו שמונה עשרה ברכות (עם ברכת המינים) ולא תשע עשרה כלפנינו (שע"פ המנהג הבבלי).
צא וראה, שבכל הקרובות לחול אין בהם כנגד ברכת 'צמח דוד'!

וכפי שכבר העירו על טעם זה לכגבי הקרובה לפורים (למרות שראיתי הסבר זה חוזר ונדפס אפילו בדורינו)

[חיס]

זכור לי משהו מדברי אלקים חיים "אחרון" מה"פני מנחם" זי"ע בנושא זה, אשרי מי שראה את הדא"ח ויכול לצטט משם לכאן.

[הנאמן בפקדונו]

רבינו זי"ע היה מזכיר ענין זה בכל שנה בימי הפורים, ולא רק בתשנ"ו, ראה בספרו הקדוש.

ולבקשתך הנני:

[סעדיה]

הסיבה שהקלירי (הוא בעל ה'קורבה' לפורים) לא יסד פיוט כנגד ברכת 'צמח דוד' הוא לא משום הדרשות דלעיל, אלא שכן היה המנהג הארצישראלי הקדמון (שמקורו בירושלמי) שכללו את ברכת 'צמח דוד' ב'בונה ירושלים'. היינו, בתפילת העמידה שלהם היו שמונה עשרה ברכות (עם ברכת המינים) ולא תשע עשרה כלפנינו (שע"פ המנהג הבבלי).
צא וראה, שבכל הקרובות לחול אין בהם כנגד ברכת 'צמח דוד'!

כמוש"כ בשנו"א ברכות פ"ד מ"ג