רבי יהושע משיב לרבי גמליאל ור"א על אשה שנתעברה שאינה נאמנת לומר שכשר היה בועלה שגומה לשבויה בעדים שהכל מודים שאינה נאמנת לומר טהורה אני, שהרי אף לזו יש עדים שהרי כרסה בין שיניה, והודו לו בזה כדברי רש"י שזו תשובה גמורה ונצחת.
ובדרך צחות נזכרתי שבמשנה בראש השנה כה. קיבל רבן גמליאל עדות החודש שהעידו שראו בזמנו ובליל עיבורו לא נראה ורבי דוסא בן הרכינס אמר שעדי שקר הן 'היאך מעידים על אשה שילדה ולמחר כרסה בין שיניה' ואמר לו רבי יהושע רואה אני את דבריך.
ונמצא שרבי יהושע לשיטתיה שאשה שכרסה בין שיניה מיחשב לעדות על האשה ורבן גמליאל לא חש לזה, ודומה קצת למחלוקתן פה.
כתובות דף יג: לזו יש עדים שהרי כרסה בין שיניה
מי מחובר
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 21 אורחים