כתב המ"ב תקצ"ב סקי"ג מצדדים האח' דמי ששח בתשר"ת בין שברים לתרועה אף מעניני התקיעה וכו' לא יצא ובשעה"צ ציין לסידור מהר"י עמדין [וכעת לא מצאתי שם] ומט"א
ויל"ע אם כונתו רק כששח התוקע או גם השומע וא"כ מבואר שהשח בשעת התקיעות [אף שמע את התקיעה היטב וכגון שדיבר בלא להשמיע לאזניו] לא יצא ולכאו' בפשטות מהיכ"ת דיבור בשעת התקיעות יעכב
[מלבד אם נאמר דיוצאים בשמיעה במעין שומע כעונה שבכה"ג לגבי ברכות דעת המ,ב שהמדבר באמצע ששומע הרי"ז מבלבל את הברכה כאילו דיבר המשמיע ]