מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

סליחות עשרה ימים להאשכנזים

הלכות חג בחג, חקרי מנהג. מאמרים לעיון והורדה
יעקובזון
הודעות: 69
הצטרף: ג' אוקטובר 25, 2011 9:57 pm

סליחות עשרה ימים להאשכנזים

הודעהעל ידי יעקובזון » ד' ספטמבר 05, 2012 3:26 am

מנהג האשכנזים לומר סליחות עשרה ימים , שישה בעשי"ת וארבע לפני ראש השנה אלא שתמיד מתחילים במוצ"ש שיהיה מינימום ארבעה ימים לפני ראש השנה, נמצא שהשנה למשל יאמרו סליחות 14 יום , השאלה היא מניין למקור זה של להתחיל ממוצ"ש והאם היחיד יכול לבחור לעצמו 4 ימים לפני ראש השנה בלבד?

חכם באשי
הודעות: 9975
הצטרף: ה' מאי 06, 2010 2:05 am

Re: סליחות עשרה ימים להאשכנזים

הודעהעל ידי חכם באשי » ד' ספטמבר 05, 2012 5:07 am

אעתיק ממה שכתבתי במקומו, בתקווה שהדבר יסייע במעט לשאלתך:

במרדכי, ראש השנה, סו"ס תשח: "דלפיכך תקנו חכמים להתענות ארבעה ימים לפני ראש השנה, כנגד ארבעה ימים שמראש השנה ליום הכפורים שאוכלין בהם, ואלו הן: שני ימים של ראש השנה, ושבת בינתים, וערב יום כפור". וככל הנראה, תקנה זו תוקנה כבר בתקופת הגאונים, כדמשמע משבלי הלקט, סי' שו: "מצאתי בתשובות הגאונים ז"ל, שבת שבין ראש השנה ויום הכיפורים אסור להתענות... ולפיכך תקנו ארבעה ימים לפני ראש השנה תחת ארבעה ימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים: שני ימי ראש השנה, והשבת שבינתיים, וערב יום הכיפורים" [בספר כלבו, סי' סו (מהדורת ר"ד אברהם, כרך רביעי, עמ' רג), שהוא 'ספר מורה חטאים... חיברו ה"ר אליעזר(!) <צ"ל: אלעזר> מגראמישא ז"ל' <וכנראה, נלקח מספר רוקח, הלכות תשובה, סי' א, אלא שלפנינו נחסרה פיסקה זו. עי' ספר רוקח, שם, עמ' כה (ועי' שם, סי' רו, עמ' צט)>, נאמר כך: "כל שמתענה ד' פעמים בשנה שלשה ימים רצופים ושלשה לילות, מוחל לו הקב"ה כל עוונותיו, ואלו הם: קודם עשרה בטבת, קודם שבעה עשר בתמוז, קודם ראש השנה, ובעשרת ימי תשובה" (וזו כוונת מטה משה, חלק חמישי, סי' תשפד, עמ' רמט טו"א: "אותם המתענין שלשה ימים, מתפללין בכל יום 'ענינו' במנחה". וכך גם מוכח מהמשך דבריו שם: "מי שקיבל עליו להתענות ב' או ג' ימים ולילות רצופים...". וסרה בכך תמיהת ר"י גרטנר, גלגולי מנהג, עמ' 106, הערה 99). ומסתבר שיש כאן רמז, ואפילו יותר מכך, למנהג השלמת עשרת ימי התענית באמצעות תענית בארבעה ימים שקודם ראש השנה. כי למרות שלפי המדובר עד עתה, יש צורך להשלים ארבעה ימים, יתכן שהיו שנהגו להשלים רק שלשה ימים כי הם התענו בערב יום כפור. שהרי גאוני בבל ורובם המכריע של הראשונים השוללים תענית בראש השנה וב'שבת שובה' לא הוסיפו לאסור תענית בערב יום כפור (עי' גלגולי מנהג, עמ' 106, הערה 98), ובכלל לא נגעו בכך. ולכאורה יש להסיק מכך, שאפילו אלו שלא התענו בראש השנה וב'שבת שובה', היו מתענים בשאר הימים ובערב יום כפור, והשלימו שלשה ימי תענית קודם ראש השנה. אמנם לא מצאתי לכך מקור יותר מפורש, והדבר צריך עדיין שיקול הדעת].
עוד בענין תקנת התענית בימים שקודם ראש השנה להשלמת עשרת הימים, ראה מהרי"ל (מנהגים), הלכות ימים נוראים, סי' ח, עמ' רסב (לפי שינויי נוסחאות, שם): "טעם הימים דמתענין קודם ראש השנה, משום דלעולם אנו מחוייבין להתענות לכל הפחות עשרת ימי תשובה קודם יום כפור, ומן ראש השנה ואילך לא תמצא דמתענין כי אם ששה, דהסר מינייהו שני ימי ראש השנה, וערב יום כפור, ושבת, דבהן אין מתענין, פשו להו ששה ימים. להכי תיקנו להתענות קודם ראש השנה, בסוף ימי אלול, להשלים. ולעולם אין פוחתין מן ארבע ימים, תחת ארבע הנחסרים מתשרי. לכן, כדאיקלע ראש השנה ביום שני-שלישי, או שלישי-רביעי, אז מקדימין להתענות ביום ראשון בשבוע שקודם השבוע שחל ראש השנה בתוכה". ובשו"ת מהרי"ל החדשות, ר"ס קא: "וכן מנהגינו ב'סליחות', להקדים לכל הפחות ארבעה ימים לפני ראש השנה, להשלים עשרת ימי תשובה בתעניות" [השווה שבלי הלקט, סי' רפב: "חל ראש השנה בשני, מתחילין המעמדות מיום שני שלפניו; וכן אם חל בשבת, מתחילין מיום שני שלפניו. חל להיות בחמישי, מתחילין מיום חמישי שלפניו. ואם חל להיות בשלישי, מתחילין מיום שני שלפני פניו. ובכל ימי המעמדות, בין לפני ראש השנה בין לאחר ראש השנה, נוהגין היחידים להתענות. ויש שמתענין ערב ראש השנה"].
ברם, כל המדקדק בלשון מהרי"ל יראה, שהיו שנים שהתענו יותר מארבעה ימים קודם ראש השנה, כמו בשנה שראש השנה חל בימים שני-שלישי, שאז התחילו להתענות (ולומר 'סליחות') ביום ראשון שבשבוע הקודם לשבוע שחל בו ראש השנה, והיו מתענים עד ראש השנה, הרי שהתענו יותר מארבעה ימים קודם ראש השנה. וראה עוד: סדר טרוייש, סו"ס ט, עיי"ש היטב; לקט יושר, ח"א, עמ' קיד; מהרי"ל (מנהגים), הלכות ימים נוראים, סי' ז, עמ' רסא-רסב; בית יוסף, או"ח, סי' תקפא, אות ב,ד(א); שו"ע, או"ח, סי' תקפא, סעיף א, ובנו"כ שם; לבוש, או"ח, סי' תקפא; גלגולי מנהג, עמ' 107, הערה 102.

עושה חדשות
הודעות: 12521
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: סליחות עשרה ימים להאשכנזים

הודעהעל ידי עושה חדשות » ב' ספטמבר 26, 2016 8:57 pm

ראיתי היום מנהג נוסף בנוגע להתחלת הסליחות,
ז"ל האבודרהם: ומפני שיום זה הוא יום הדין נהגו כל ישראל להקדים מחמשה עשר יום באלול להשכים ולומר תחנונים ולשאול רחמים מהשם יתעלה עד יוה"כ שהוא יום חתימת הדין. ויש מקומות שנוהגין להשכים מראש חדש אלול ...


חזור אל “אלול וימים נוראים”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 29 אורחים