מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

שופר כתפילה

הלכות חג בחג, חקרי מנהג. מאמרים לעיון והורדה
סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 15500
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

שופר כתפילה

הודעהעל ידי איש_ספר » ו' ספטמבר 03, 2010 4:24 am

אתבדרא בבי מדרשא, דתקיעת שופר גדרה כתפילה. היינו תפילה במקום בפה, באמצעות קול שופר.
וע"ז יאות, כי אתה שומע קול שופר ומאזין וכו'
ובזה מבארים שיטת האומר דשופר צריך גוף נקי, מה שלא מצינו אלא לענין תפילה.
(ודלא כבה"ל סי' תקפ"ח שלמד מזה דאולי גם בכל המצות צריך גוף נקי עי"ש).
עיין בית ישי להגר"ש פישר סי' ל' ובהערה ל.

זכורני ששמעתי כן מהגאון ר' מאיר סאלאוויציק שליט"א, הגדרה זו למהות תקיעת שופר (ולא אזכור אם ייחס כן לאבותיו נשיאי הלווים ואף אין בזכרוני מה הרוויח לפי"ז) ושאלתי מעמו מפני מה לא הסתייע לדבריו מדברי הפוס' הנ"ל דשופר צריך גוף נקי, והשיב כי דבר זה אינו ברור אצלו שהרי 'מודה אני' כתבו שאפשר לאומרו בגוף שאינו נקי (האם רו"ר וידים עסקניות דינם כגוף נקי?), והיינו טעמא דאין בה אזכרת שם, וא"כ שופר אפילו ניהב ליה שהוא כתפילה אבל שם אין בו. עכ"ד.
ושמעתי פעם שלפי"ז יומתק מה שיש נוהגים לתקוע בסוף מוסף באמצע קדיש קודם תתקבל צלוהתון וגו'.

האם ישנם הלכות נוספות המתבהרות לאור הנחה מחודשת זו?

אתנחתא
הודעות: 339
הצטרף: ד' יוני 09, 2010 11:48 pm

Re: שופר כתפילה

הודעהעל ידי אתנחתא » ו' ספטמבר 03, 2010 2:04 pm

הרב סולובייציק מבסוטון האריך בזה בספרו לזכר אבא מארי עיי"ש.

תוך כדי דיבור
הודעות: 1346
הצטרף: ה' מאי 20, 2010 1:59 pm

Re: שופר כתפילה

הודעהעל ידי תוך כדי דיבור » ש' ספטמבר 04, 2010 9:45 pm

בדיוק באתי אני לכתוב כן, שהדברים דומים לסגנון מהלכי חידושיו של הגריד"ס מבוסטון, ואף זכרתי שאיש ספר באשכול אחר העיר בדומה לזה (אמנם בעניין אחר, של ראיית דקדוקי מנהג כהלכה דווקאית). והנה בא אתנחתא ומלמד שאכן כן הוא. ומעניין שגם איש ספר הביא זאת מפי צאצא לבית הלוי.

יצג
הודעות: 1077
הצטרף: א' מאי 23, 2010 11:38 am

Re: שופר כתפילה

הודעהעל ידי יצג » ש' ספטמבר 04, 2010 9:58 pm

ראה גם הררי קדם ח"א סי' ז ובקובץ מסורה ח"ו עמ' יט ואילך.
וראה דברים דומים בשם הגרי"ז בספר מאורי שערים (לר"א גורביץ) עמ' שמח ואילך, ובמאמרו בקובץ קול התורה תשרי תשס"ט.
נערך לאחרונה על ידי יצג ב ש' ספטמבר 04, 2010 10:12 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

מור
הודעות: 274
הצטרף: ד' מאי 05, 2010 2:07 am

Re: שופר כתפילה

הודעהעל ידי מור » ש' ספטמבר 04, 2010 10:12 pm

איש_ספר כתב:זכורני ששמעתי כן מהגאון ר' מאיר סאלאוויציק שליט"א, הגדרה זו למהות תקיעת שופר (ולא אזכור אם ייחס כן לאבותיו נשיאי הלווים


בברכת מרדכי להגרב"מ אזרחי שליט"א (אות ה, ד"ה והנה) הביא כן משמיה דמרן הגרי"ז, (הגרב"מ שמע זאת מפי הגר"ד פינקל).

999000.JPG
999000.JPG (623.19 KiB) נצפה 17570 פעמים

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 15500
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: שופר כתפילה

הודעהעל ידי איש_ספר » ש' ספטמבר 04, 2010 10:20 pm

תודה לכולם.

נזכרתי ששמעתי עוד ב' נקודות המתבהרות לפי הנ"ל.

א. אם המצוה אינה שמיעה אלא תקיעה בכ"ז מצינו שומע כעונה, ולפו"ר אינו מובן ולהנ"ל א"ש. [יש לשער שנקודה זו נזכרה ע"י המקורות שהוצעו כאן ולא עיינתי]
ב. אמרה תורה, במדבר י' ט': וכי תבואו מלחמה בארצכם על הצר הצורר אתכם והרעתם בחצצורות וכו', והנה הר"מ כתב: מ"ע לזעוק ולהריע וכו', והיכן שמענו כאן זעקה וכו'? ולהנ"ל ניחא. ע"כ בקיצור.

מור
הודעות: 274
הצטרף: ד' מאי 05, 2010 2:07 am

Re: שופר כתפילה

הודעהעל ידי מור » ש' ספטמבר 04, 2010 10:30 pm

איש_ספר כתב:תודה לכולם.

ב. אמרה תורה, במדבר י' ט': וכי תבואו מלחמה בארצכם על הצר הצורר אתכם והרעתם בחצצורות וכו', והנה הר"מ כתב: מ"ע לזעוק ולהריע וכו', והיכן שמענו כאן זעקה וכו'? והנ"ל ניחא. ע"כ בקיצור.


וכך מבואר בברכ"מ דהוב"ל בהודעתי הקודמת:
112.jpg
112.jpg (18.72 KiB) נצפה 17545 פעמים

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 15500
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: שופר כתפילה

הודעהעל ידי איש_ספר » ש' ספטמבר 04, 2010 10:35 pm

תודה מור. לא הבחנתי. בקיצור נשארתי עם התתקבל. עגום.

מור
הודעות: 274
הצטרף: ד' מאי 05, 2010 2:07 am

Re: שופר כתפילה

הודעהעל ידי מור » ב' ספטמבר 06, 2010 8:02 pm

הררי קדם להגרי"ד זצ"ל מבוסטון, ח"א סימן ז' (פתוח חינם במקוון, לשמחת וחשקת כל חפצי תורת אמת):

2010-09-06_195253.jpg
2010-09-06_195253.jpg (95.23 KiB) נצפה 17491 פעמים

אברהם
הודעות: 1475
הצטרף: ב' יולי 05, 2010 3:12 pm

Re: שופר ככלי שיר

הודעהעל ידי אברהם » ג' ספטמבר 07, 2010 12:27 am

ואני הקטן תמה, הלא כשם שהוכיחו מהא דילפי' מקרא דהרעותם בחצצורות לחובת הזעקה שהתרועה היא זעקה, יותר היה להם להוכיח מקרא ד'וביום שמחתכם' שהתקיעה היא מאופני השמחה, דהא עי' ברמב"ן בספר המצוות שצידד דהלל דיו"ט דאורייתא וכתב דמקורו הוא מהלמ"מ ' או שהוא בכלל השמחה שנצטוינו בה כמו שכתוב וביום שמחתכם ובמועדיכם ותקעתם בחצוצרות, כי עיקר השירה בפה וכלי לבסומי קלא הוא ' הרי שלמד הרמב"ן מחובת התקיעה בחצוצרות [דילפי' מינה שופרות] את חובת השירה בפה.

ובאמת פסוקים מפורשים הם, בתהלים פ"א שהוא שיר של ראש השנה: הרנינו לאלקים עוזנו [פרש"י: בראש השנה] הריעו לאלקי יעקב, שאו זמרה ותנו תוף כינור נעים עם נבל, תקעו בחדש שופר בכסה ליום חגנו וכו', הרי שתקיעת השופר נכללת בחובת הזמרה עם כל כלי השיר לרנן בם לאלקי יעקב בראש השנה.
ויותר מפורש במזמור מז (הנאמר לפני התקיעות): כל העמים תקעו כף [ת"י: בחדווא, מצודות: לשמוח בהכאת כף אל כף לשמחה בעת מלוך ה' על כל הארץ], הריעו לאלקים בקול רנה.. עלה אלקים בתרועה ה' בקול שופר זמרו אלקים זמרו זמרו למלכנו זמרו כי מלך כל הארץ אלקים זמרו משכיל.

וכיון שאיש ספר ביקש נפק"מ הלכתיות להגדרת השופר כתפילה, אענה אף אני ואומר נפק"מ הלכתית להגדרת השופר ככלי שיר. דהנה, דעת הרמב"ם בפיה"מ לפסחים פ"ו שחובת השמחה ביו"ט כוללת ניגון בתופין ובכנורות ובצלצלים אלא שמשום שבות בטלו המצוה, עיי"ש. וא"כ נמצא דראש השנה הינו החג היחיד שאפשר לקיים בו חובת השמחה בשלמות בכלי שיר. ושמא לכך שמח הגר"א מאוד בשעת התקיעות לפי שאז מתקיימת מצות השמחה בכלי. (לפלפולא).

זקן ששכח
הודעות: 2768
הצטרף: ג' מאי 25, 2010 12:03 am

Re: שופר ככלי שיר

הודעהעל ידי זקן ששכח » ג' ספטמבר 07, 2010 1:33 am

אברהם כתב:ואני הקטן תמה, הלא כשם שהוכיחו מהא דילפי' מקרא דהרעותם בחצצורות לחובת הזעקה שהתרועה היא זעקה, יותר היה להם להוכיח מקרא ד'וביום שמחתכם' שהתקיעה היא מאופני השמחה, דהא עי' ברמב"ן בספר המצוות שצידד דהלל דיו"ט דאורייתא וכתב דמקורו הוא מהלמ"מ ' או שהוא בכלל השמחה שנצטוינו בה כמו שכתוב וביום שמחתכם ובמועדיכם ותקעתם בחצוצרות, כי עיקר השירה בפה וכלי לבסומי קלא הוא ' הרי שלמד הרמב"ן מחובת התקיעה בחצוצרות [דילפי' מינה שופרות] את חובת השירה בפה.

ובאמת פסוקים מפורשים הם, בתהלים פ"א שהוא שיר של ראש השנה: הרנינו לאלקים עוזנו [פרש"י: בראש השנה] הריעו לאלקי יעקב, שאו זמרה ותנו תוף כינור נעים עם נבל, תקעו בחדש שופר בכסה ליום חגנו וכו', הרי שתקיעת השופר נכללת בחובת הזמרה עם כל כלי השיר לרנן בם לאלקי יעקב בראש השנה.

.

עדיין יש לחלק, שכשבא השופר יחד עם שאר כלי שיר - הרי הוא בא לשמחה, כחלק מתזמורת שכל קול הוסיף באופן שונה, אבל כששופר לבדו בדר"כ בא להריע ולהתריע.

אברהם
הודעות: 1475
הצטרף: ב' יולי 05, 2010 3:12 pm

Re: שופר כתפילה

הודעהעל ידי אברהם » ג' ספטמבר 07, 2010 9:04 am

ר' זקן,
לא הבנתי דבריך, הלא בפסוקים שם מיירי בתקיעות דר"ה [בכסה ליום חגנו] ואפ"ה נזכר שם בדרך שירה בין שאר כלי השיר שמצוה לשמוח בהם לפני ה'. ואמנם בזמנינו נתבטלה המצוה בשאר כלי שמחה משום שבות, כמוש"כ הפיה"מ שהבאתי, אך עכ"פ נשאר עיקר החיוב לתקוע בשופר. ואיך יתכן שבגלל זה תשתנה מהות המצוה?

יש להוסיף שכמובן אין הדברים סותרים לדברי הגרי"ז המוזכרים, שאין השופר אלא כלי שיר המעורר ומחזק את האמירה בפה, והגרי"ז אמר שכיון דאנו מסדרים נגינת השופר על תפילתנו הנה גם התקיעה היא חלק מן התפילה, אבל בודאי מהות השופר הוא נגינה.
ואל תתמה, איהך אפשר דהשופר מהותו לנגן על התפילה והלא אין הוא נעשה תוך כדי תפילתנו אלא לאחר כל ברכה. דהנה, בפרשה העברה (וילך) כתב הרמב"ן שלכך נכתבה שירת האזינו [וכן שאר שירות] בהפסק בין חלקי הפסוקים 'כי השירים יכתבו בהם הפסק במקומות הנעימה', הרי שצורת השירה היא שאת הנעימה אין מנגנים בתוך המילים אלא בין קטע לקטע [וכמדומה שכן הוא מנהג החסידים שמנגנים בפה בלא מילים ואח"כ אומרים המילים בלא ניגון, וכעי"ז המנהג גבי 'היום תאמצנו' וכדו', ודברי הרמב"ן סייעתא דזוהי הדרך המתאימה].
וזהו שאנו עושים בר"ה, מהללים את ה' על מלכותו ומבקשים עלינו וכו' ובין הפרקים מנגנים בשופר לעורר ולחזק התפילה והשבח.

אתנחתא
הודעות: 339
הצטרף: ד' יוני 09, 2010 11:48 pm

Re: שופר כתפילה

הודעהעל ידי אתנחתא » ב' ספטמבר 13, 2010 6:02 pm

כמה הערות שהתערררו בימי ריש שתא השתא (ואולי התעוררו בזה ולא ראיתי כעת).

1)לכאורה כל הדיוק של הפוסקים כמו השל"ה וכיו"ב והובא בידי הפוסקים (ראה עטרת זקנים סי' תקפ"א) שגם הבעל תוקע יש לו להכין את עצמו כמו בעל תפלה ג' ימים (אכן מיוסד על זהר אך אומץ על ידי הפוסקים) כפי הלשון "וכש"כ בעל התוקע שצריך טהרה ביותר עיי"ש, ולכאורה מה הכש"כ הזה וכי המוציא מצות מגילה או מצות זכירת עמלק דאורייתא או שאר מצות צריך הכנה. ומהו בכלל השוואה לבעל התפלה שבתפלה יש גדרים מיוחדים של טהרה ושל הכנה. אולם באם נאמר שבתק"ש יש בזה גדר תתפלה, ההכנה בזה מובנת.

וכבר תיאר בעל 'איש ההלכה' שאצל איש ההלכה (הבריסקאי?) שאין הבדל בין מקיים מצות לולב ואתרוג לבין תוקע השופר ולמה יש לבכות בתק"ש ולא בנטילת לולב?

2)וזהו העיקר. לכארוה כל האי דינא בשם מהרי"ל ומובא במג"א סי' תקפט סק"ד ובסי' תקצ"א סק"ט שלא יתקעו ביחיד לפני ג' שעות, ולכאורה מאי שייטי תקיעות לתפלה כלל ועיקר, ובגמ' במפורש על תפלה אמרו? על כרחינו לומר שמהרי"ל סבר בפשטות (הנחה של חכמי וחסידי אשכנז?) שתקיעת שופר בגדר תפלה הוא ואם כן כמו שמוסף מעורר דין כך התקיעות.

ואין לומר שכל הסיבה היא בגלל הא דמבואר במדרשים שבעת תקיעת שופר עומד מכסא דין לכסא רחמים, שכן בכל מצוה מצינו פעולות שהמצות פועלות גם בלולב אנן נצחיא וובודאי אפשר לנמצוא בכל מצוה מדרש מסויים על גדול פעולתה בכל העולמות והרי מבואר שבכל החגים שיש דין על הפירות או על התבואה או על המים וכו' כמבואר בגמר' תענית ובתוספתא ר"ה וכו' ועוד רבות. וכי בגלל זה נאמר שבתקיעות מעיינים בדינו דוקא מנא הא (ובכלל מהמדרש נאמר איפכא, דע"י שופר קם מכסא דין לכסא רחמים וזה מבטל דינו)

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 15500
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: שופר כתפילה

הודעהעל ידי איש_ספר » ב' ספטמבר 13, 2010 7:40 pm

תודה על הדברים הנאים.
שמעתי מאדם נאמן שהגרש"ז אויערבך אמר לו שאחרי ששמע את דברי הגריד"ס, 'נהרס' לו התקיעות באותה שנה.
לגבי ההערה השניה, הן ידועים דברי הגרי"ס שזמן התקיעות הוא זמן הדין ולמד כן ממה שאמרו בגמ'' כלפנים דמי. וזכר לזה גם בביאור הגר"א שתוקעים על הבימה להזכיר זכות תורה בשעת הדין.

מענה לשון
הודעות: 177
הצטרף: א' ספטמבר 12, 2010 7:56 pm

Re: שופר כתפילה

הודעהעל ידי מענה לשון » ב' ספטמבר 13, 2010 9:11 pm

לכאורה..
לולא דמיסתפינא
נראה דכבר קדמם השפת אמת.
שפת אמת.jpg
שפת אמת.jpg (882.29 KiB) נצפה 17337 פעמים

אליהוא
הודעות: 1055
הצטרף: ג' מאי 04, 2010 5:18 pm

Re: שופר כתפילה

הודעהעל ידי אליהוא » ד' ספטמבר 15, 2010 5:03 pm

נראה דכבר קדמם בפסקי ריא"ז הובא בשלטי הגיבורים דף ט' ע"ב מדפי הרי"ף [בסוף העמוד] דאין בל תוסיף בריבוי תקיעות שהוא כריבוי תפילות עי"ש ותרוה נחת.

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 15500
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: שופר כתפילה

הודעהעל ידי איש_ספר » ד' ספטמבר 15, 2010 6:57 pm

תודה ר' אליהוא על המקור הנפלא

יצג
הודעות: 1077
הצטרף: א' מאי 23, 2010 11:38 am

Re: שופר כתפילה

הודעהעל ידי יצג » ה' ספטמבר 16, 2010 1:47 pm

הראיה מהריא"ז מובאת גם בספר חבצלת השרון, במדבר (גם שם היסוד מובא בשם הגרי"ז), וכתב שאינו מוכרח. הרי הוא לפניכם:
חבצלת השרון במדבר.png
חבצלת השרון במדבר.png (15.58 KiB) נצפה 17218 פעמים

אליהוא
הודעות: 1055
הצטרף: ג' מאי 04, 2010 5:18 pm

Re: שופר כתפילה

הודעהעל ידי אליהוא » ו' ספטמבר 17, 2010 1:29 am

יש"כ ליצ"ג אך אינני יודע למה לא מוכרח.

יצג
הודעות: 1077
הצטרף: א' מאי 23, 2010 11:38 am

Re: שופר כתפילה

הודעהעל ידי יצג » ו' ספטמבר 17, 2010 11:18 am

א. כמובן אפשר לפרש שהריא"ז רק בא לתת דוגמא של מצוה שברור לכל אדם שאין הריבוי בה נחשב כ"בל תוסיף", והביא דוגמא מריבוי בתפילה, אבל אין כוונתו לדמות את גדרי המצוות של תקיעות ותפילה. ואולי ייתכן שכוונתו על דרך הנצי"ב בהעמ"ש שישנן מצוות שהשיעור הוא רק מינימום, אבל כל מה שמוסיף הוא בכלל המצוה (כגון אכילת מצה, שלדעתו האוכל יותר מכזית נחשב גם החלק הנוסף כחלק ממעשה המצוה), ועל דרך זו המרבה בתפילה פשיטא שזו תפילה ארוכה ולא "הוספה", ולא שייך לשאול שיעבור בבל תוסיף, ובא הריא"ז לומר שה"ה בתקיעות, ריבוי התקיעות נחשב כחלק מהמצוה ולא כהוספה.
ב. מכיון שמחבר חבצלת השרון שליט"א חי וקיים עמנו, אולי אפשר לשאול אותו למה כוונתו.
יישר כחך
גמר חתימה טובה

אליהוא
הודעות: 1055
הצטרף: ג' מאי 04, 2010 5:18 pm

Re: שופר כתפילה

הודעהעל ידי אליהוא » ג' ספטמבר 21, 2010 10:30 am

הא גופא, היות ובתפילה לא שייך הוספה היות והיא מן הדברים שאין להם שיעור, לכן בהכרח כונת הריא"ז היא שהיות והתקיעה היא מדכי התפילה והזעקה ע"כ שיעורה אינו אלא שיעור למטה ולא שיעור למעלה. ודברי הנצי"ב הידועים אין ענינם לכאן.

יצג
הודעות: 1077
הצטרף: א' מאי 23, 2010 11:38 am

Re: שופר כתפילה

הודעהעל ידי יצג » ג' ספטמבר 21, 2010 12:55 pm

"הכרח" איני רואה. ייתכן שהיא מדרכי השמחה או מדרכי התשובה וכו' וכו' וגם בזה אין שיעור ולא שייך הוספה.

אליהוא
הודעות: 1055
הצטרף: ג' מאי 04, 2010 5:18 pm

Re: שופר כתפילה

הודעהעל ידי אליהוא » ג' ספטמבר 21, 2010 6:37 pm

אם היה כך היה נוקט הריא"ז שמחה ולא תפילה וז"פ.

יצג
הודעות: 1077
הצטרף: א' מאי 23, 2010 11:38 am

Re: שופר כתפילה

הודעהעל ידי יצג » ג' ספטמבר 21, 2010 7:37 pm

יתכן שהריא"ז הביא דוגמא של דבר שפשוט ומובן לכל אדם שאין בו "בל תוסיף" כגון תפילה, שאמרו ולואי יתפלל אדם כל היום כו'. ואה"נ אפשר להביא עוד דוגמאות.

אליהוא
הודעות: 1055
הצטרף: ג' מאי 04, 2010 5:18 pm

Re: שופר כתפילה

הודעהעל ידי אליהוא » ו' ספטמבר 24, 2010 2:45 am

היות ובתקיעות מסברא פשוטה יש בל תוסיף ובתפילה פשוט שלא, הרי שאין בדברי הריא"ז שם תירוץ זולת אם בא לבאר ששופר יש בו מענין תפילה.
תעיין ותמצא.
אמנם בעיקר מש"כ דבתפילה פשוט של"ש בל תוסיף שו"ר שאינו פשוט כ"כ, דיעוי' בראב"ד כתוב שם ברכות דף י"ג שדן אמאי נעילה לא חשיב בל תוסיף. [אמנם דבריו שם צ"ב ואכמ"ל].

היא שיחתי
הודעות: 3509
הצטרף: ו' דצמבר 17, 2010 1:27 am
מיקום: צפת

Re: שופר כתפילה

הודעהעל ידי היא שיחתי » ו' ספטמבר 09, 2011 10:21 am

רש"י מסכת ראש השנה דף כו עמוד ב
שופר של ראש השנה של יעל פשוט - מפרש טעמא בגמרא, דמידי דתפלה בעי פשיטות.

וראה עוד בגמ' וברש"י סוף העמוד

היא שיחתי
הודעות: 3509
הצטרף: ו' דצמבר 17, 2010 1:27 am
מיקום: צפת

Re: שופר כתפילה

הודעהעל ידי היא שיחתי » ו' ספטמבר 09, 2011 10:26 am

והנה נתבאר בגמ' ר"ה כו.
דאין תוקעין בשופר פרה דאין קטיגור נעשה סניגור וכיון דלזיכרון כבפנים דמי
ושיטת רש"י דאין בו התנאה לפניו וכן אין בו הקרבה ועל הכל גובר מה שהוא לזיכרון ולהכי אין לתקוע בו

אכן כתבו התוס' שם דכן בעינן שיהיה להתנאה ויש התנאות בקול תקיעתו (ויל"ע לפי"ז בגדר המצווה)
ויש להבין דלשיטתו דבעינן הדברים המבוארים בגמ' א"כ ניבעי גם הקרבה דחוטא בל יקריב
ואולי אם שופר כתפילה יבואר דתפילה היא מענין הקרבה ולהכי שייכא בהא דאין קנ"ס

תיקו
הודעות: 208
הצטרף: א' יולי 04, 2010 5:56 pm

Re: שופר כתפילה

הודעהעל ידי תיקו » א' ספטמבר 11, 2011 3:20 am

מובא כבר בהררי קדם הנ"ל.

תולעת ספרים07
הודעות: 1548
הצטרף: א' פברואר 06, 2011 12:36 am

Re: שופר כתפילה

הודעהעל ידי תולעת ספרים07 » א' ספטמבר 11, 2011 8:59 am

ועיין משנה ברורה תקצא י"ד - ט"ו
(יד) ביחיד וכו' עד אחר ג' שעות. דבשלשה שעות ראשונות הקב"ה דן את עולמו ושמא יעיינו בדינו ביחוד ומי יצדק אבל כשהוא מתפלל בצבור הן אל כביר לא ימאס. ומה דנקט ר"ה אף דבכל יום הקב"ה דן עולמו בג' שעות ראשונות דשם אינו אלא לפקידה בעלמא לאותו יום אבל בר"ה הקב"ה דן לכל השנה ולפעמים לשנים רבות ודוקא תפלת מוסף שזמנו כל היום רגילים העולם לאחרו אחר ג' שעות אבל תפלת שחרית רגילין העולם להתפלל בבוקר בתוך ג' שעות ראשונות וע"כ כשהוא מתפלל באותו הזמן תקובל תפלתו בתוך תפלת הצבור ובמקומות שנוהגין להתפלל שחרית בהשכמה בתוך שעה ראשונה או שניה יצמצם אז להתפלל תפלתו ג"כ בתוך אותו הזמן [מ"א וש"א]:
(טו) היום. וכן יזהר היחיד שלא יתקע תקיעת מצוה עד אחר ג' שעות על היום משום דיפקדו בדינו וכמו שכתבנו בסימן תקפ"ח סק"ב במ"ב:

ומבואר מדבריו שעניין התקיעות חשוב כתפילה וחיישינן דיפקדו בדינו וע"כ ימתין היחיד עד אחר ג' שעות.

--
וראיתי בספרי המלקטים שכתבו לפרש את דברי המ"ב לעיל תקפ"ח סק"ב
בזה"ל: ואפילו יחיד התוקע לעצמו ג"כ ידקדק לתקוע אחר ג' שעות לערך כדי שתקיעתו תהיה בשעה שהצבור עומדים בתקיעה:
שטעמו: משום שכך הייתה תקנת חז"ל לכתחילה, לתקוע עם הצבור.
ואישתמיטתיה דברי המ"ב הנ"ל בתקצ"א ס"ק ט"ו שפירש להדיא, דילמא ייעינו בדינו.

תולעת ספרים07
הודעות: 1548
הצטרף: א' פברואר 06, 2011 12:36 am

Re: שופר כתפילה

הודעהעל ידי תולעת ספרים07 » א' ספטמבר 11, 2011 11:45 am

אתנחתא כתב:2)וזהו העיקר. לכארוה כל האי דינא בשם מהרי"ל ומובא במג"א סי' תקפט סק"ד ובסי' תקצ"א סק"ט שלא יתקעו ביחיד לפני ג' שעות, ולכאורה מאי שייטי תקיעות לתפלה כלל ועיקר, ובגמ' במפורש על תפלה אמרו? על כרחינו לומר שמהרי"ל סבר בפשטות (הנחה של חכמי וחסידי אשכנז?) שתקיעת שופר בגדר תפלה הוא ואם כן כמו שמוסף מעורר דין כך התקיעות.

ואין לומר שכל הסיבה היא בגלל הא דמבואר במדרשים שבעת תקיעת שופר עומד מכסא דין לכסא רחמים, שכן בכל מצוה מצינו פעולות שהמצות פועלות גם בלולב אנן נצחיא וובודאי אפשר לנמצוא בכל מצוה מדרש מסויים על גדול פעולתה בכל העולמות והרי מבואר שבכל החגים שיש דין על הפירות או על התבואה או על המים וכו' כמבואר בגמר' תענית ובתוספתא ר"ה וכו' ועוד רבות. וכי בגלל זה נאמר שבתקיעות מעיינים בדינו דוקא מנא הא (ובכלל מהמדרש נאמר איפכא, דע"י שופר קם מכסא דין לכסא רחמים וזה מבטל דינו)

אחר כתבי זאת שמתי לב ש רב אתנחתא כבר עמד בזה.

אברהם
הודעות: 1475
הצטרף: ב' יולי 05, 2010 3:12 pm

Re: שופר כתפילה

הודעהעל ידי אברהם » ב' ספטמבר 26, 2011 1:02 am

איש_ספר כתב:אתבדרא בבי מדרשא, דתקיעת שופר גדרה כתפילה. היינו תפילה במקום בפה, באמצעות קול שופר.
וע"ז יאות, כי אתה שומע קול שופר ומאזין וכו'


האם ישנם הלכות נוספות המתבהרות לאור הנחה מחודשת זו?


כבר כתבתי שלדעתי אין הכונה שהתקיעה עצמה היא קול תפילה מצד עצמה, כמו שהבין איש ספר, אלא שכיון שהשופר נועד 'ללוות' את התפילה בקול תרועה, גם לזה עצמו יש דין תפילה, אכמ"ל.

אבל עתה מצאתי ראיה גדולה לדברי איש ספר שהבין דברים כפשטם שהתקיעה ממש כקול תפילה, ממה שכתב הבית יוסף שאי נימא שעיקר התקיעות במיושב ובמעומד אינו אלא לערבב א"כ אסור לש"צ לתקוע בעצמו משום הפסק שלא מענין התפילה.
ולכאו' מה שייך הפסק בזה, וכי אם יוציא קול שיעור או יכה באצבע צרידה הוי הפסק בתפילתו, הלא אין זה קול דיבור המפסיק בתפילתו.

ואילו לדברי איש ספר עולים הדברים נפלא, שגם התקיעה עצמה הוי כקול תפילה והוי הפסק בתפילתו. [אי לאו משום שעיקר התקיעות במעומד והוי מעניין התפילה וכמוש"כ הב"י].

כותב
הודעות: 861
הצטרף: ד' דצמבר 15, 2010 9:05 pm

Re: שופר כתפילה

הודעהעל ידי כותב » ב' ספטמבר 26, 2011 1:21 am

בעיקר ענין שופר כתפלה, יש לציין לדברי הריטב"א (ר"ה כו.) על הא דאיתא בגמ' שם, שופר נמי מבחוץ הוא (ואין קטיגור נעשה סניגור), ומשני כיון דלזכרון הוא כבפנים דמי.
וכתב הריטב"א: האי שופר כיון דלזכרון אתי ולהכניס תפלתן של ישראל לפני ולפנים, כלפנים דמי.

ועי' ארץ צבי (סו"פ כי תבא).

סופר
הודעות: 82
הצטרף: א' נובמבר 28, 2010 5:11 pm

Re: שופר כתפילה

הודעהעל ידי סופר » ב' ספטמבר 26, 2011 12:50 pm

אברהם,
דבריך תמוהים עד מאד במחכ"ת.
ההפסק הוא במה שמתעסק בענין אחר באמצע תפילתו ופשוט (ראה כמה טרחו בהיתר לשמוע ברכת כהנים באמצע שמו"ע, ובהפסק קדושה גם אי שומע כעונה ל"ח כמדבר ממש, ועוד רבות), ואדרבה משם ראיה דאי שופר הוא תפילה הוי מעניני תפילה ומסתברא טפי דמותר, כלפי לייא?

ולא היה לך לטרוח להביא מש"ץ שמפסיק, הלא ביחיד המתפלל לא התירו לו לתקוע ע"ס המז"ש ואפלו לא לשמוע, ואין נחוץ להאריך ופשוט.

אברהם
הודעות: 1475
הצטרף: ב' יולי 05, 2010 3:12 pm

Re: שופר כתפילה

הודעהעל ידי אברהם » ב' ספטמבר 26, 2011 1:28 pm

לא הבנתי
בכל הדוגמאות שהבאת (ברכת כהנים, קדושה, תקיעות ביחיד) האיסור הוא במה שמתעסק בענין אחר כמו שכתבת, ולכן אין חילוק בין אם הוא תוקע בעצמו לשומע מפי אחרים (ביחיד).
אבל כאן, הלא בלא"ה הוא מתעסק בשמיעת התקיעות, וכן הוא מחוייב מעיקר תקנת תקיעות מעומד, ובודאי אין כאן 'ענין אחר' המפסיק, ואפ"ה הזהירוהו שלא יתקע בעצמו אלא ישמע מפי אחרים משום הפסק.
וזה ע"כ מתפרש משום הפסק בדיבורו, שבין הברכות מפסיק בתקיעות.

ומה שהוספת ואדרבה משם ראיה דאי שופר הוא תפילה הוי מעניני התפילה וכו', לא הבנת כוונתי, אני לא באתי להוכיח ששופר כתפילה (דזה כמעט פשוט) אלא את ההנחה הנצרכת לזה ששופר הוא כקול דיבור, וע"ז הבאתי ממה דהוי הפסק, והיינו אילו היה קול דיבור השופר שלא מעניני התפילה - אלא לערבב את השטן, אבל לקושטא דמילתא עיקר התקיעות בעמידה והתקיעה כתפילה ולכן לא הוי הפסק כמו שכתבת.

סופר
הודעות: 82
הצטרף: א' נובמבר 28, 2010 5:11 pm

Re: שופר כתפילה

הודעהעל ידי סופר » ב' ספטמבר 26, 2011 1:42 pm

אז הושוינו לגבי הא שגם הפסק שאינו קול מדבר חשיב הפסק, ומנין לך שהפסק התקיעה הוא משום דחשיב כמדבר? אולי עצם העיסוק הוא ניהו ההפסק?
ויותר, כמדומה שמצדדי השופר כתפילה לא חלקו בין התוקע לשומע, ואולי אני טועה?
עכ"פ לגבי יחיד המתפלל מוסף בזכרוני שנחתו הפוסקים לחלק שגם אם יש מקום להקל שישמע מאחר מ"מ ודאי שלא יתקע בעצמו, וכעת אינם לפני ואיני יכול לעיין.

אברהם
הודעות: 1475
הצטרף: ב' יולי 05, 2010 3:12 pm

Re: שופר כתפילה

הודעהעל ידי אברהם » ב' ספטמבר 26, 2011 3:37 pm

סופר כתב:אז הושוינו לגבי הא שגם הפסק שאינו קול מדבר חשיב הפסק, ומנין לך שהפסק התקיעה הוא משום דחשיב כמדבר? אולי עצם העיסוק הוא ניהו ההפסק?


למה אתה קורא 'העיסוק' - אם כוונתך לעצם השהייה מהתפילה והסחת הדעת לענין אחר, הלא את זה כבר כתבתי לך שהוא בלא"ה מפסיק גם בשמיעתו.
ואם כונתך לפעולת התקיעה, על זאת שאלתי, היכן מצינו בעוד מקום שפעולה כל שהיא זולת דיבור (כחכוח בגרונו, הרמת משא, הכאה בתוף או תקיעה בשופר) תחשב להפסק.

סופר כתב:ויותר, כמדומה שמצדדי השופר כתפילה לא חלקו בין התוקע לשומע, ואולי אני טועה?


איך יתכן שחילקו, אם כוונתם כמו שכתב איש ספר עצמו שהתקיעה היא כהוצאת קול דיבור. השמיעה אינה אלא כשמיעת תפילה.


סופר כתב:עכ"פ לגבי יחיד המתפלל מוסף בזכרוני שנחתו הפוסקים לחלק שגם אם יש מקום להקל שישמע מאחר מ"מ ודאי שלא יתקע בעצמו, וכעת אינם לפני ואיני יכול לעיין.


מש"כ אכן נמצא במאירי, [הלזאת התכונת שלא היה לי לטרוח להביא מדברי הב"י בש"ץ שמפסיק?], ועכ"פ אתה הראית לדעת שאף אם הקילו להסיח דעתו בתקיעה, מ"מ לא התירוהו לתקוע משום הפסק, והיינו כמוש"נ שהתקיעה כדיבור, וכדברי איש הספר.

סופר
הודעות: 82
הצטרף: א' נובמבר 28, 2010 5:11 pm

Re: שופר כתפילה

הודעהעל ידי סופר » ב' ספטמבר 26, 2011 4:22 pm

א. העיסוק אין כוונתי לעיסוק הטכני אלא לעיסוק בעל תוכן ומשמעות ולאו דווקא אם חשיב 'תפילה', ויתרה מכך 'דיבור' דבר שאפילו איש ספר לא כיון לו.

ב. אם התקיעה כמוה כדיבור והשמיעה כמוה כשמיעת דיבור [והוא אשר נתכונתי] אין שום מקום לחלק בין המשמיע לשומע לגבי הפסק, ופשוט.

ג. האם דברי המאירי אלו לא הובאו בפוסקים? אין עמי ספרים כעת אך כך בזכרוני, עכ"פ פשוט שהיה לך להביא משם שהוא הלכה למעשה ולא מדוקיא דהו"א דב"י, מותר להודות בטעות.

ד. מהו 'להסיח דעתו בתפילה'? הלא בזה יוצא יד"ח התפילה ההיא בשומע כעונה, וע"כ כמ"ש שההפסק הוא בעצם הפעולה בעלת המשמעות, כנראה בעליל למעיין הישר.

אברהם
הודעות: 1475
הצטרף: ב' יולי 05, 2010 3:12 pm

Re: שופר כתפילה

הודעהעל ידי אברהם » ב' ספטמבר 26, 2011 4:40 pm

א. גם אם אין הכונה 'דיבור' אלא 'תפילה' (איך תדע מה בליבו הרחב של איש ספר?), עכ"פ דבר מובן הוא ש'תפילה' הוי הפסק בתוך התפילה משא"כ שאר 'עיסוקים בעלי תוכן ומשמעות' שמעולם לא שמענו שנחשבים כהפסק, ואדרבה שאל נא את הספרים והסופרים האם מצאנו עוד כזאת, ש'עיסוק בעל תוכן ומשמעות' יחשב כהפסק בתפילה [לא מצד הסחת הדעת שבו וכאמור].

ב. מה שפשוט לך אינו מובן לי, האם כונתך שאסור לש"צ לשמוע תפילת התקיעה משום הפסק? או שאסור לבעל התקיעה להשמיע תקיעתו משום הפסק בשמיעת חזרת הש"צ?

ג. אם אינך בטוח שדברי המאירי הללו מובאים בפוסקים איך אתה בטוח שעלי להודות בטעות? [מ"מ לא כתבתי דיוקא מהו"א דב"י, הב"י הוכיח הלכה למעשה שעיקר התקיעות מעומד ממה שלא דיינין לה כהפסק].

ד. הלא ברור שליחיד לא נתקנו התקיעות על סדר הברכות , ורק דנים אי שרי לעשות כן או הוי כהפסק והסחת דעת (משום שמפסיק לשמוע את תפילת השופר באמצע תפילתו), והמאירי לא חשש לזה אלא כתב 'יש מוחין בדבר מפני הפסק תפילה, ומ"מ ע"י תקיעת אחר מודים שרשאי'.

ה. בכל אופן, אם מדובר על הודאה בטעות, הלא כל הודעתי כאן היתה לאחר ששללתי את דברי רבינו א"ס, כמבואר בהודעותי למעלה, ועתה חזרתי בו והודאתי על טעותי וכמבואר דהוי הפסק. למה לא תשוב ותודה אף אתה לדברי החכם איש ספר?

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 15500
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: שופר כתפילה

הודעהעל ידי איש_ספר » א' אוקטובר 02, 2011 10:43 am

'...וזה עיקר ענין השופר. דהרי כל הדבור איננו אלא קול פשוט היוצא מהגוף, ואז השפתים חותכים האותיות העולים בלבו לדבר והיות אותו חיתוך וסידור אותיות הוא ביד ה' והאדם איננו אלא מתחיל בלבבו וסדור פיו שרוצה לחתכם א"כ למה לי לסדר הדברים כלל, הריני מוציא הבל מגופי דרך פה, ומוסרו לה' והרי הוא יודע לסדר יותר ממני הטוב לי והריני מוסר רצוני בידו ומשליך כל יהבי עליו - חת"ס, דרשות ח"ב דף שס"ג ע"ב

------
ולכבוד החכמים המתעצמים כאן על תקיעות כהפסק, אצרף קטע מיומנו של האדר"ת בכת"י מענין זה:
ובאותו מעמד הי' הרב ר' יחיאל העליר (בהרב ר' אברהם מאיר ז"ל שהי' אבד"ק קוידענאוו), ושאלני אם מותר לשמוע קול שופר באמצע שמ"ע, והשבתיו דודאי שרי דאינו רק שמיעה ול"ד לקדיש וקדושה שלשי' הר"י בתוס' ברכות כ"א, ב', אסור משום דצ"ל שומע כעונה, א"כ ה"ל תרתי דסתרי, משא"כ בשמיעת קול שופר מעיקרא אין חובה רק לשמוע, א"כ ה"ל רק הרהור בעלמא ומ"ט ליתסר, ותו דכל עיקר התקיעות מצותם על סדר הברכות בתפלת מוסף במלכויות זכרונות ושופורות, וא"כ גם בתפלת שחרית אינם הפסק, שבכולם אומרים יום תרועה והרי דעת הרז"ה שבכל תפלות של ר"ה יאמרו מלכות זכרונות ושופרות, וכ"נ דעת רש"י ז"ל בע"ז ד', ב' , כמש"ש בס"ד בחי' מילדותי ת"ל , וא"כ ודאי דענין התקיעות הן מענינא דשמ"ע טפי מקדיש קדושה וברכו, כנ"ל בהחפזי.

גוראריה
הודעות: 1546
הצטרף: ב' אוגוסט 23, 2010 5:59 pm

Re: שופר כתפילה

הודעהעל ידי גוראריה » א' אוקטובר 02, 2011 11:55 am

ראה באבנ"ז או"ח סי' תמ"ה המעיד שרבותיו, חותנו הרבי מקאצק זי"ע ודודו החידושי הרי"ם זי"ע, לא חיישי להפסק בתקיעות ששמעו תוך כדי תפילה שבלחש.


חזור אל “אלול וימים נוראים”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 19 אורחים