בשנים האחרונות 'אכשר דרא', ומפרסמים מודעות על 'זמני בקשת סליחות', וטענתם בפיהם, שסליחות צריך לבקש ולא רק לומר מן השפה ולחוץ.
כמדומני, שראשונים שקטנם עבה ממתננו, כתבו כולם בסגנון "נוהגים לקום באשמורת לומר סליחות".
מה באמת הלשון המובחרת?
אריך כתב:ההסבר הוא פשוט ואין מקום לטענת אותם משנים. "סליחה" היא כינוי לפיוט. וכמו שיש "קינה" ובת"ב 'אומרים קינות', כך יש פיוט שנקרא 'סליחה', אמור מעתה: באלול "אומרים סליחות", כלומר אומרים פיוטים שנקראים סליחות. ותו לא מידי.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 26 אורחים