גימפעל כתב:עיין 'יוסף אומץ' אות תתרט.
א״מ החסיד ז״ל כשהיה רוצה לצאת מבית הכנסת במוצאי י״כ אמר לשכניו
וכן לבל הפוגעים בו בדרך יציאתו יו"ט טוב טוב.
א״מ החסיד ז״ל כשהיה רוצה לצאת מבית הכנסת במוצאי י״כ אמר לשכניו
וכן לבל הפוגעים בו בדרך יציאתו יו"ט טוב טוב.
ארזי ביתר כתב:מסתמא ראית בדברי שי"ח, שמנהג הגרח"ק הוא לאחל גוט יו"ט במוצאי יוהכ"פ.
מה שנכון נכון כתב:הא לשאר העם אינו יו"ט. ואולי עבדינן זכר.
תוספות שבת קיד עמוד ב כתב:אומר ר''י מה שתוקעים במוצאי יוה''כ אינו אלא להודיע שהוא לילה ויאכילו את בניהם שהתענו וגם להכין סעודת מוצאי יוה''כ שהיא כעין י''ט כמו שיסד הפייטן אחר גמר מיצוי אכול בדצוי ורצוי ולא כמחזורים שכתוב בהן שהתקיעה זכר ליובל כי למה תוקעין בכל שנה ושנה וכי היה יובל בכל שנה ושנה
מה שנכון נכון כתב:תוספות מדבר על הסעודה שהיא כעין סעודת יו"ט, ולא על עצם היום. ומקורה מהאמור לך אכול בשמחה וגו'.
משולש כתב:ב"מנהגות וורמיישא" (רי"ל קירכום) בהגהות כתוב שפוקדים איש את רעהו במוצאי יו"כ כמו בשבת ויו"ט. וזה מבואר במטה משה תתפה.
בברכה המשולשת כתב:זכורני שראיתי כתוב שבג'רבה היו קוראים לכל יום י"א יום שמחת כהן
קוויטל כתב:ויום טוב היו עושין בצאתו בשלום מן הקודש. כיצד "עושין" יום טוב אם לא שמאחלים גוט יו"ט...
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 30 אורחים