מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

ביאורים בפיוטי הסליחות

הלכות חג בחג, חקרי מנהג. מאמרים לעיון והורדה
עושה חדשות
הודעות: 12522
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

ביאורים בפיוטי הסליחות

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' אוקטובר 06, 2015 10:24 am

פנינה נפלאה בפיוט הסליחה של רבי שלמה הבבלי, בסליחות ליום ג' לפני ר"ה, (שמעתי מחכ"א שליט"א, ושו"ר בכמה מן הסליחות המבוארות שעמדו בזה).

ז"ל התו"כ פ' בחוקותי "ופניתי אליכם, משלו משל למה הדבר דומה למלך ששכר פועלים הרבה והיה שם פועל אחד ועשה עמו מלאכה ימים הרבה, נכנסו הפועלים ליטול שכרם ונכנס אותו הפועל עמהם אמר לו המלך לאותו הפועל בני אפנה לך, הרובים הללו שעשו עמי מלאכה ממועטת ואני נותן להם שכר מועט, אבל את חשבון רב אני עתיד לחשב עמך, כך היו ישראל בעולם הזה מבקשים שכרם מלפני המקום, ואומות העולם מ"ה מבקשים שכרם מלפני המקום, והמקום אומר להם לישראל בניי אפנה לכם, אומות העולם הללו עשו עמי מלאכה מועטת ואני נותן להם שכר מועט, אבל אתם חשבון רב אני עתיד לחשב עמכם לכך נאמר ופניתי אליכם, ופניתי אליכם, בטובה, והפריתי אתכם בפריה ורבייה, והרביתי אתכם, בקומה זקופה, והקימותי את בריתי אתכם, לא כברית הראשונה שהפרתם אותה, שנאמר אשר המה הפרו את בריתי ואני מעלתי בם נאום ה' אלא ברית חדשה שלא תופר מעתה שנאמר לכן הנה ימים באים נאום ה' וכרתי את בית ישראל ואת בית יהודה ברית חדשה וכו'
והפקדתי עליכם בהלה, שיהיו המכות פוקדות אתכם מזו לזו, עד שהראשונה פקודה אצליכם אביא אחרת ואסמכה לה בהלה מכה המבהלת את הבריות, ואיזו זו זו מכת מותן".

וע"ז מיוסד הבית בתוך הפיוט "אין כמדת בשר":
פעולת הרובים מיעוט מלאכת / פריעת שכר רבה והולכת / צופה הפנות ועתה נמשכת / צרה פקודה ואחרת נסמכת.
(והניקוד צריך להיות צופָה הפנות ועִתה נמשכת, ולא כמו אלו שטעו בזה)
שו"ר דכבר עמד בזה רבינו בעל ערוגת הבושם, (רבו של האו"ז), בח"ג עמוד 407. עי"ש ותמצא נחת.

--

פנינה נוספת. (וכבר עמדו עליה מפרשי הסליחות).
ז"ל רבי שלמה הבבלי בסליחה ליום ב' דעשי"ת:
"מלא רדפתי וחסרה שנת גאולי".
וז"ל רש"י באיכה פ"א:
"לפני רודף - כל רודף שבמקרא חסר וזה מלא שנרדפו רדיפה שלימה על כן יסד הפייט מלא רודפתי וחסרה שנת גאולי, שנת גאלי באה חסר כתיב".

גם זה נמצא בערוגת הבושם שם עמוד 576, עי"ש עוד ביאור כל הפיוט.

עושה חדשות
הודעות: 12522
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: ביאורים בפיוטי הסליחות

הודעהעל ידי עושה חדשות » ה' אוקטובר 06, 2016 11:15 pm

חי רוכב על עב קל, אם תעלני במשקל, צדקי כחול ים יתקל, ורשעי כנוצה יקל, ואם נתיב אורחי מעוקל, ודיני כשור הנסקל, שקלה בפלס מהולל, איש מפשעים מחולל

מה ההסבר הפשוט של הפיתרון הנפלא שקלה בפלס וכו'? איך זה יעזור ל"שור הנסקל"?

ראיתי שהאריך בזה בערבי נחל דרוש ג לשבת שובה, וכן ראיתי מי שפירש מהולל-משוגע, האם יש הסברים נוספים - פשוטים?

כח הטענה
הודעות: 242
הצטרף: ה' ינואר 23, 2014 9:05 pm

Re: ביאורים בפיוטי הסליחות

הודעהעל ידי כח הטענה » ה' אוקטובר 06, 2016 11:41 pm

איש מפשעים מחולל הוא המשיח ור"ל שבזכות צדקתו של המשיח יכפר על עוונותינו. כך לפחות כיוונתי אני הקטן בשעת אמירת הסליחה הזו.

בברכה המשולשת
הודעות: 14105
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: ביאורים בפיוטי הסליחות

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ו' אוקטובר 07, 2016 9:12 am

כח הטענה כתב:איש מפשעים מחולל הוא המשיח ור"ל שבזכות צדקתו של המשיח יכפר על עוונותינו. כך לפחות כיוונתי אני הקטן בשעת אמירת הסליחה הזו.


גם אני הקטן כיוונתי כך

כח הטענה
הודעות: 242
הצטרף: ה' ינואר 23, 2014 9:05 pm

Re: ביאורים בפיוטי הסליחות

הודעהעל ידי כח הטענה » ו' אוקטובר 07, 2016 11:30 am

בברכה המשולשת כתב:
כח הטענה כתב:איש מפשעים מחולל הוא המשיח ור"ל שבזכות צדקתו של המשיח יכפר על עוונותינו. כך לפחות כיוונתי אני הקטן בשעת אמירת הסליחה הזו.


גם אני הקטן כיוונתי כך
בש"כ.
ואצ"ל שהוא על פי ישעיהו פרק נג.

עושה חדשות
הודעות: 12522
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: ביאורים בפיוטי הסליחות

הודעהעל ידי עושה חדשות » ש' אוקטובר 08, 2016 8:45 pm

לקט פירושים (מתוך מדגם אקראי בביהכנ"ס, וכמובן אפשר לשלב כמה ביחד).
1. מהולל הכוונה משוגע, וזה ההטייה לכף זכות, הא אין אדם חוטא אא"כ נכנסה בו רוח שטות.
2. משוגע, אבל הכוונה למשקל משוגע, דהיינו משקל המטה לכף זכות.
3. מהלל, דהיינו להוסיף למשקל הזכויות את כל ההילולים והשבחים שנאמרו על ידינו.
4. מפשעים מחולל היינו המשיח, ובזכותו, וכנ"ל.
5. מפשעים מחולל - הן בעוון חוללתי ובחטא יחמתני אימי וכו', וזה צד זכות כי מתחילה חוללנו בפשע.
6. לא זוכר.

נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: ביאורים בפיוטי הסליחות

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ג' ספטמבר 22, 2020 9:03 am

סליחות לצום גדליה

בסליחה המתחלת 'אמנת מאז ארשת שפתים': טכסת מקדם אלו ימים עשרה. יחיד בם לשוב ולמצוא כפרה. כל השנה כלה לרבים מסורה. לשוע ולענות בכל עת צוקה וצרה.

הנה בפסחים (נד, א) ובנדרים (לט, ב): שבעה דברים נבראו קודם שנברא העולם, ואלו הן תורה, ותשובה, וגן עדן, וגיהנם, וכסא הכבוד, ובית המקדש, ושמו של משיח.
ועי' בצל"ח בפסחים שנתקשה מה שייך 'בריאה' על תשובה, וכי יש 'חפצא' מסוים של תשובה. וביאר שהעולם נברא באופן שיהיה שייך תשובה, יעו"ש.

אולם בפיוט כאן יש משמעות שהבריאה היינו עשי"ת ליחיד, וכן המציאות של 'בהמצאו' לציבור כל ימות השנה.

נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: ביאורים בפיוטי הסליחות

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ג' ספטמבר 22, 2020 9:05 am

ב'עקדה' המתחלת 'אם אפס רבע הקן': פנים לו תכיר. וצדקו לפניך נזכיר. צויתו קח נא את בנך יקיר. ונמצה דמו על קיר.

לכאורה צ"ב, שהרי מיצוי על קיר המזבח נאמר בעולת העוף ולא בעולת בהמה דמה טעון קבלה ע"י כלי, ומהיכי תיתי בעקידה גם יהיה מצוי על קיר. וצ"ע היאך לדון קרבן של אדם.

ויש שפירשו שנקט כן הפייט לפי שפתח 'אם אפס רבע הקן', היינו שכבר לא ניתן להקריב קרבנות לכפרה ואפילו קיני עופות שמחירם רבע שקל בלבד. וצ"ב.

ויותר נראה דהנה הטעם שבעולת העוף אין קבלת דם במזרק היינו לפי שדמה מועט,
ואמנם בכמה מדרשי חז"ל מצינו להדיא שבעקידת יצחק היתה בחינה של שפיכת מעט דם, וכמו שיתבאר לפנינו.

לשון מכילתא דרשב"י (ו, ב): ר' יהושע אומר וידבר אלקים אל משה א"ל <הקדוש ברוך הוא ל>משה נאמן אני לשלם שכר יצחק בן אברהם שיצא ממנו רביעית דם על גבי המזבח.

ובמדרש אותיות דר"ע יש כמה לשונות, "וליצחק שנעקד כשה תמים ע"ג המזבח ומסר רביעית דם שלו לפני המקום", ועוד כיוצא בזה.

ובילקוט שמעוני (פרשת וירא רמז קא): עיני אברהם בעיני יצחק ועיני יצחק בשמי שמים והיו דמעות מנשרות ונופלות מעיני אברהם עד שהיתה קומתו משוטטת בדמעות א"ל בני הואיל והתחלת על רביעית דמך יוצרך יזמין לך קרבן אחר תחתיך.

ובאמת צ"ב טובא, שהרי ידועים דברי המדרשים (ב"ר ועוד; מובא ברש"י פר' וירא): אמר לו [אברהם] נוציא ממנו טיפת דם, אמר לו אל תעש לו מאומה אל תעש לו מומה.

ומצאתי בזה דברים נפלאים בפי' נזר הקדש על המדרש, וז"ל,
דלכאורה קשה מדוע התאמץ אברהם כל כך לשפוך דם נקי. אלא לפי שחשב אברהם שקרבנו היה ראוי להיות לטובתו להעלותו למדרגה העליונה, לפיכך אדרבא נצטער אברהם על מה שנתבטל שוב הדבר, ורצה עכ"פ לעשות בו איזה מעשה הקרבה אף בטיפת דם, להיות מקצת נפש ככל הנפש לעלות לרצון להוציא בזה מחשבתו אל הפועל. ומשום דמ"מ קשה דאכתי מהיכן החליט אברהם סברא זו עד שבא להכניס את בנו לספק סכנה, לכך מסיק לקמן סי"ב שאמר לו אברהם אתמול אמרת כי ביצחק יקרא לך זרע חזרת ואמרת קח נא את בנך, ועכשיו אתה אומר אל תשלח ידך אל הנער, דלכאורה קשה דמעיקרא כי קאמר ליה קח נא את בנך הול"ל קושיא הא' הרי אתמול אמרת כי ביצחק יקרא לך, ומדוע המתין בשאלה זו עד לבסוף כשא"ל שוב אל תשלח ידך אל הנער. וכן אין כל זה אלא כדברי נבואה דמנ"ל הא דקאמר אברהם הכי.
אלא בהא אתי לתרוצי הך קושיא מהיכן החליט אברהם סברא הנ"ל עד שבא להכניס בנו לספק סכנה, והיינו משום דק"ל אתמול אמרת כי ביצחק יקרא לך זרע וחזרת ואמרת קח נא את בנך. אלא דמעיקרא לא הומ"ל הא, משום דידע די"ל שזה הוא לטובתו להעלותו למדרגה עליונה, ונקטינן דדוקא ברעה אינו חוזר אבל לטובה חוזר כדלעיל פנ"ג [ה], אבל כיון שא"ל אל תשלח ידך קשה הא השתא הוי תו איפכא חזרה מרעה לטובה, וקשה ממ"נ. ולכך עלה על דעת לומר שבאמת לא חזר לגמרי אלא שתהיה עכ"פ מקצת נפש בכל הנפש במעשה הקרבה להעלותו בזה למדרגה העליונה, אבל באמת נצטרף מחשבתו למעשה שגם בלא מעשה כלל היה נחשב כקרבן עולה, דמהאי טעמא נאסר לצאת לחוץ לארץ כדלקמן פס"ד ס"ג. ומהאי טעמא אדרבה אינו רשאי לעשות בו מום שלא להטיל מום בקדשים, ולכך דריש מאומה מלשון מום.

ולפי כל האמור מבואר היטב, שאמנם חלות שם קרבן עולה בכוונת מחשבתו של אברהם אבינו היה מתחילה לשפוך מקצת דם, ויחול בו עכ"פ שם עולת העוף, ונמצה דמו על קיר המזבח.

נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: ביאורים בפיוטי הסליחות

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ג' ספטמבר 22, 2020 9:07 am

מתוך תחנה נפלאה שנקבע מקומה לאחר 'מחי ומסי' מאת רבינו שמעון בר יצחק [ממגנצא], תיאור חי לתלמיד חכם אמיתי שתורתו אומנותו, וטרוד בגירסתו תמיד. אשרי לו.


תורה הקדושה התחנני בבקשה. פני הצור נערץ בקדשה... לבי לחוקקיך. בעליל מזוקקיך. קובעי עתותם לפלש פקקיך: כללות ופרטות. לראות ולהטות. שנתם נודדת בחדר המטות:
יום יום ידרושון. בלבם יחרושון. לאסור ולהתיר בענינם יפרשון: טמאות וטהורות. להבדיל ולהורות. מלחץ ודחק עיניהם מנהירות

נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: ביאורים בפיוטי הסליחות

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ג' ספטמבר 22, 2020 9:09 am

עושה חדשות כתב:פנינה נפלאה בפיוט הסליחה של רבי שלמה הבבלי, בסליחות ליום ג' לפני ר"ה, (שמעתי מחכ"א שליט"א, ושו"ר בכמה מן הסליחות המבוארות שעמדו בזה).

פנינה נוספת. (וכבר עמדו עליה מפרשי הסליחות).
ז"ל רבי שלמה הבבלי בסליחה ליום ב' דעשי"ת:
"מלא רדפתי וחסרה שנת גאולי".
וז"ל רש"י באיכה פ"א:
"לפני רודף - כל רודף שבמקרא חסר וזה מלא שנרדפו רדיפה שלימה על כן יסד הפייט מלא רודפתי וחסרה שנת גאולי, שנת גאלי באה חסר כתיב".

גם זה נמצא בערוגת הבושם שם עמוד 576, עי"ש עוד ביאור כל הפיוט.

אולם לפנינו בישעיהו (סג, ד): כִּ֛י י֥וֹם נָקָ֖ם בְּלִבִּ֑י וּשְׁנַ֥ת גְּאוּלַ֖י בָּֽאָה. הרי 'שנת גאולי' מלאה, [עי' בקובץ בית אהרן וישראל ס, תשנ"ה, עמ' קמא].

בברכה המשולשת
הודעות: 14105
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: ביאורים בפיוטי הסליחות

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ג' ספטמבר 22, 2020 9:35 am

נוטר הכרמים כתב:ב'עקדה' המתחלת 'אם אפס רבע הקן': פנים לו תכיר. וצדקו לפניך נזכיר. צויתו קח נא את בנך יקיר. ונמצה דמו על קיר.

לכאורה צ"ב, שהרי מיצוי על קיר המזבח נאמר בעולת העוף ולא בעולת בהמה דמה טעון קבלה ע"י כלי, ומהיכי תיתי בעקידה גם יהיה מצוי על קיר. וצ"ע היאך לדון קרבן של אדם.

ויש שפירשו שנקט כן הפייט לפי שפתח 'אם אפס רבע הקן', היינו שכבר לא ניתן להקריב קרבנות לכפרה ואפילו קיני עופות שמחירם רבע שקל בלבד. וצ"ב.

ויותר נראה דהנה הטעם שבעולת העוף אין קבלת דם במזרק היינו לפי שדמה מועט,
ואמנם בכמה מדרשי חז"ל מצינו להדיא שבעקידת יצחק היתה בחינה של שפיכת מעט דם, וכמו שיתבאר לפנינו.

לשון מכילתא דרשב"י (ו, ב): ר' יהושע אומר וידבר אלקים אל משה א"ל <הקדוש ברוך הוא ל>משה נאמן אני לשלם שכר יצחק בן אברהם שיצא ממנו רביעית דם על גבי המזבח.

ובמדרש אותיות דר"ע יש כמה לשונות, "וליצחק שנעקד כשה תמים ע"ג המזבח ומסר רביעית דם שלו לפני המקום", ועוד כיוצא בזה.

ובילקוט שמעוני (פרשת וירא רמז קא): עיני אברהם בעיני יצחק ועיני יצחק בשמי שמים והיו דמעות מנשרות ונופלות מעיני אברהם עד שהיתה קומתו משוטטת בדמעות א"ל בני הואיל והתחלת על רביעית דמך יוצרך יזמין לך קרבן אחר תחתיך.

ובאמת צ"ב טובא, שהרי ידועים דברי המדרשים (ב"ר ועוד; מובא ברש"י פר' וירא): אמר לו [אברהם] נוציא ממנו טיפת דם, אמר לו אל תעש לו מאומה אל תעש לו מומה.

ומצאתי בזה דברים נפלאים בפי' נזר הקדש על המדרש, וז"ל,
דלכאורה קשה מדוע התאמץ אברהם כל כך לשפוך דם נקי. אלא לפי שחשב אברהם שקרבנו היה ראוי להיות לטובתו להעלותו למדרגה העליונה, לפיכך אדרבא נצטער אברהם על מה שנתבטל שוב הדבר, ורצה עכ"פ לעשות בו איזה מעשה הקרבה אף בטיפת דם, להיות מקצת נפש ככל הנפש לעלות לרצון להוציא בזה מחשבתו אל הפועל. ומשום דמ"מ קשה דאכתי מהיכן החליט אברהם סברא זו עד שבא להכניס את בנו לספק סכנה, לכך מסיק לקמן סי"ב שאמר לו אברהם אתמול אמרת כי ביצחק יקרא לך זרע חזרת ואמרת קח נא את בנך, ועכשיו אתה אומר אל תשלח ידך אל הנער, דלכאורה קשה דמעיקרא כי קאמר ליה קח נא את בנך הול"ל קושיא הא' הרי אתמול אמרת כי ביצחק יקרא לך, ומדוע המתין בשאלה זו עד לבסוף כשא"ל שוב אל תשלח ידך אל הנער. וכן אין כל זה אלא כדברי נבואה דמנ"ל הא דקאמר אברהם הכי.
אלא בהא אתי לתרוצי הך קושיא מהיכן החליט אברהם סברא הנ"ל עד שבא להכניס בנו לספק סכנה, והיינו משום דק"ל אתמול אמרת כי ביצחק יקרא לך זרע וחזרת ואמרת קח נא את בנך. אלא דמעיקרא לא הומ"ל הא, משום דידע די"ל שזה הוא לטובתו להעלותו למדרגה עליונה, ונקטינן דדוקא ברעה אינו חוזר אבל לטובה חוזר כדלעיל פנ"ג [ה], אבל כיון שא"ל אל תשלח ידך קשה הא השתא הוי תו איפכא חזרה מרעה לטובה, וקשה ממ"נ. ולכך עלה על דעת לומר שבאמת לא חזר לגמרי אלא שתהיה עכ"פ מקצת נפש בכל הנפש במעשה הקרבה להעלותו בזה למדרגה העליונה, אבל באמת נצטרף מחשבתו למעשה שגם בלא מעשה כלל היה נחשב כקרבן עולה, דמהאי טעמא נאסר לצאת לחוץ לארץ כדלקמן פס"ד ס"ג. ומהאי טעמא אדרבה אינו רשאי לעשות בו מום שלא להטיל מום בקדשים, ולכך דריש מאומה מלשון מום.

ולפי כל האמור מבואר היטב, שאמנם חלות שם קרבן עולה בכוונת מחשבתו של אברהם אבינו היה מתחילה לשפוך מקצת דם, ויחול בו עכ"פ שם עולת העוף, ונמצה דמו על קיר המזבח.



למיטב זכרוני, ראיתי שביארו שדרכו של רבינו אפרים (כמו פייטנים אחרים, ודלא כשיטה השניה בין הפייטנים) להשתמש בפיוטיו (כמעט בדווקא) בפסוקים שלא לפי פשטם כלל.
ובייחוד כאן, שהיה מוכרח לכך בשביל לחרוז את המונח הכי משמעותי כאן ("בן יקיר" שהוא כינויו שלו, כידוע, וכפי שכבר העיר מע"כ ידידי הרב מתניה יוסף הכהן בן גדליה)

ביקורת תהיה
הודעות: 2514
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: ביאורים בפיוטי הסליחות

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ג' ספטמבר 22, 2020 11:33 am

נוטר הכרמים כתב:ב'עקדה' המתחלת 'אם אפס רבע הקן': פנים לו תכיר. וצדקו לפניך נזכיר. צויתו קח נא את בנך יקיר. ונמצה דמו על קיר.
בימי קדם שהיו זובחים את הקרבן על המזבח (מהרי"ל דיסקין פרשת ויקרא), דומה שלא זרקו את הדם לאחר מכן, אלא הדם היה ניגר על המזבח וקירותיו.

צורב מתחיל
הודעות: 794
הצטרף: ד' יוני 24, 2015 1:46 pm

Re: ביאורים בפיוטי הסליחות

הודעהעל ידי צורב מתחיל » ג' ספטמבר 22, 2020 2:32 pm

נוטר הכרמים כתב:סליחות לצום גדליה

בסליחה המתחלת 'אמנת מאז ארשת שפתים': טכסת מקדם אלו ימים עשרה. יחיד בם לשוב ולמצוא כפרה. כל השנה כלה לרבים מסורה. לשוע ולענות בכל עת צוקה וצרה.

הנה בפסחים (נד, א) ובנדרים (לט, ב): שבעה דברים נבראו קודם שנברא העולם, ואלו הן תורה, ותשובה, וגן עדן, וגיהנם, וכסא הכבוד, ובית המקדש, ושמו של משיח.
ועי' בצל"ח בפסחים שנתקשה מה שייך 'בריאה' על תשובה, וכי יש 'חפצא' מסוים של תשובה. וביאר שהעולם נברא באופן שיהיה שייך תשובה, יעו"ש.

אולם בפיוט כאן יש משמעות שהבריאה היינו עשי"ת ליחיד, וכן המציאות של 'בהמצאו' לציבור כל ימות השנה.

בראשית חכמה שער התשובה פ"א מביא זוהר, וז"ל: רבי יהודה פתח, שיר המעלות ממעמקים קראתיך ה'. תנינן, בשעתא דברא קודשא בריך הוא עלמא, בעא למברי בר נש, אמליך באורייתא, אמרה קמיה, תבעי למברי האי בר נש, זמין הוא למחטי קמך, זמין הוא לארגזא קמך. אי תעביד ליה כעובדוי, הא עלמא לא יכיל למיקם קמך, כל שכן ההוא בר נש. אמר לה, וכי למגנא אתקרינא, א-ל רחום וחנון ארך אפים.
ועד לא ברא קודשא בריך הוא עלמא, ברא תשובה, אמר לה לתשובה, אנא בעינא למברי בר נש בעלמא, על מנת דכד יתובון לך מחוביהון, דתהוי זמינא למשבק חוביהון, ולכפרא עלייהו. ובכל שעתא ושעתא תשובה זמינא לגבי בני נשא, וכד בני נשא תייבין מחובייהו, האי תשובה תבת לגבי קודשא בריך הוא, וכפר על כלא, ודינין אתכפיין, ומתבסמן כלהו, ובר נש אתדכי מחוביה. אימתי אתדכי בר נש מחוביה בשעתא דעאל בהאי תשובה כדקא חזי. רבי יצחק אמר, דתב קמי מלכא עלאה, וצלי צלותא מעומקא דלבא, הדא הוא דכתיב ממעמקים קראתיך ה'.
ע"כ לשון הזוהר. ומבואר בזה שתשובה היא בריאה וכמו שמצינו שהתורה היא בריאה שמדברת עם הקב"ה, כמו"כ התשובה היא בריאה שמדברת עימו.

(ומלשון הזוהר היה נראה שהתשובה לא קדמה לעולם כתורה, דהתורה קדמה לעולם אלפיים שנה, והתשובה נבראה רק קודם בריאת האדם. אמנם בפתיחה לסליחות צום גדלי' (שהתחברה ע"י רש"י) נראה שאף תשובה קדמה אלפיים).

עזריאל ברגר
הודעות: 12907
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: ביאורים בפיוטי הסליחות

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ד' ספטמבר 23, 2020 6:38 pm

יש מחלוקת ברורה בין המדרשים/המפרשים האם אברהם התחיל לשחוט את יצחק או לא.
לדוגמא בפירוש הריב"א על התורה הובא שיצחק הלך לגן עדן להתרפאות מהחיתוך שהתחיל אביו לשחטו.


חזור אל “אלול וימים נוראים”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 22 אורחים