מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

זֵכֶר עָשָׂה לְנִפְלְאֹתָיו

הלכות חג בחג, חקרי מנהג. מאמרים לעיון והורדה
עושה חדשות
הודעות: 12521
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

זֵכֶר עָשָׂה לְנִפְלְאֹתָיו

הודעהעל ידי עושה חדשות » ו' ספטמבר 02, 2016 11:30 am

אמירתו של פסוק זה בין פסוקי זכרונות, עוררה אצלי מכבר תימה. הרי לא מדובר כאן על זכרון של ה' את ברואיו, אלא על כך שאנחנו זוכרים את נפלאותיו באופן כזה או אחר.
וזה מצריך אריכות של דרוש, מה הקשר בין זכרונינו לפני ה' ובין מה שהוא עשה לנו זכר לנפלאותיו.

האם יש בזה ביאור פשוט?

אגב, הרי לפי הרבה ראש' אמרו בזכרונות י' פסוקים גם בלי הפס' הנ"ל, (וכמו שלמנהגינו ג"כ יש י"א פסוקים בשופרות), וכבר ביאר הראב"ן (וכן בראבי"ה) "וכן בזכרונות אומר ד' של כתובים, לפי כי זכר עשה לנפלאותיו וגו' וטרף נתן ליראיו סמוכים ומדברין בענין אחד לכן אומר במקום פסוק אחד", א"כ אולי באמת אין מקור לפי שיטה זו להחשיב פסוק זה בפנ"ע לא' מתוך פסוקי זכרונות?

שבטיישראל
הודעות: 1847
הצטרף: ב' יולי 05, 2010 12:37 am

Re: זֵכֶר עָשָׂה לְנִפְלְאֹתָיו

הודעהעל ידי שבטיישראל » ו' ספטמבר 02, 2016 6:53 pm

קושיא ידוע שבאמת אין ע"ז הסבר מניח את הדעת

כנראה שעיקר הענין הוא הזכרת פסוקים שיש בהם ענן זכירה

ישראליק
הודעות: 2116
הצטרף: ב' ספטמבר 03, 2012 8:18 pm

Re: זֵכֶר עָשָׂה לְנִפְלְאֹתָיו

הודעהעל ידי ישראליק » ו' ספטמבר 02, 2016 10:42 pm

לי נראה פשוט, שה' עשה זכר לנפלאותיו להראות לבריותיו שזוכר אותם, איני מבין מה שקשה להבין

שומר הגחלת
הודעות: 70
הצטרף: ג' ינואר 28, 2014 7:36 pm

Re: זֵכֶר עָשָׂה לְנִפְלְאֹתָיו

הודעהעל ידי שומר הגחלת » א' ספטמבר 04, 2016 1:15 am

ישראליק כתב:לי נראה פשוט, שה' עשה זכר לנפלאותיו להראות לבריותיו שזוכר אותם, איני מבין מה שקשה להבין


הקב"ה גרם לנו לזכור את מעשיו. אמת. אדוני ברוב תבונתו וכשרונו חידש שזה כדי להראות לנו שהוא זוכר אותם (דרוש מקור)
גם אם זה נכון, זכית ולך זה "נראה פשוט", בין נא כי לדבר מופלא ומחודש כעין זה אין דעת לקבלו משמיעה ראשונה. עלה והצלח.

שבטיישראל
הודעות: 1847
הצטרף: ב' יולי 05, 2010 12:37 am

Re: זֵכֶר עָשָׂה לְנִפְלְאֹתָיו

הודעהעל ידי שבטיישראל » ב' ספטמבר 12, 2016 10:22 pm

כעת ראיתי שהרב JB העיר ע"ז בהררי קדם ח"א

בברכה המשולשת
הודעות: 14105
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: זֵכֶר עָשָׂה לְנִפְלְאֹתָיו

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ב' ספטמבר 12, 2016 10:35 pm

שבטיישראל כתב:כעת ראיתי שהרב JB העיר ע"ז בהררי קדם ח"א


לא היה נגרע כלום מההודעה אם היא היתה מנוסחת בדרך כבוד, ואדרבה

תבא
הודעות: 392
הצטרף: ד' אוגוסט 03, 2016 3:52 pm

Re: זֵכֶר עָשָׂה לְנִפְלְאֹתָיו

הודעהעל ידי תבא » ב' ספטמבר 12, 2016 10:40 pm

שפתי חיים, מאמר ראש השנה יום הזכרון, עמ' קסה

מוישי
הודעות: 496
הצטרף: ד' אוגוסט 10, 2016 11:20 am

Re: זֵכֶר עָשָׂה לְנִפְלְאֹתָיו

הודעהעל ידי מוישי » ב' ספטמבר 12, 2016 10:58 pm

ידועים דברי נפש החיים שהדרך לעורר זכרון ה' עלינו לטובה הוא על ידי שנזכור שה' זוכר אותנו לטובה
וזה פשט הפסוק ה' צילך

שבטיישראל
הודעות: 1847
הצטרף: ב' יולי 05, 2010 12:37 am

Re: זֵכֶר עָשָׂה לְנִפְלְאֹתָיו

הודעהעל ידי שבטיישראל » ג' ספטמבר 13, 2016 12:12 am

בברכה המשולשת כתב:
שבטיישראל כתב:כעת ראיתי שהרב JB העיר ע"ז בהררי קדם ח"א


לא היה נגרע כלום מההודעה אם היא היתה מנוסחת בדרך כבוד, ואדרבה


תנמק בדיוק מה הבעיה שלך ואנסה לעזור !

איתן
הודעות: 990
הצטרף: ו' יולי 08, 2016 1:37 pm
מיקום: ביתר עילית
שם מלא: איתן קלמנס

Re: זֵכֶר עָשָׂה לְנִפְלְאֹתָיו

הודעהעל ידי איתן » ג' ספטמבר 13, 2016 12:16 am

לכתוב במקום "הרב JB" הגרי"ד סולוביצ'יק או הרב סולוביצ'יק מבוסטון וכו'.

שבטיישראל
הודעות: 1847
הצטרף: ב' יולי 05, 2010 12:37 am

Re: זֵכֶר עָשָׂה לְנִפְלְאֹתָיו

הודעהעל ידי שבטיישראל » ג' ספטמבר 13, 2016 12:29 am

איתן כתב:לכתוב במקום "הרב JB" הגרי"ד סולוביצ'יק או הרב סולוביצ'יק מבוסטון וכו'.


אתך הסליחה אך זה JB זה הכינוי הרשמי שלו בעגה הישיבתית בארה"ב
(דווקא "הרב" זה היה הוספה משלי !)

גם זו לטובה
הודעות: 2520
הצטרף: ה' יוני 07, 2012 2:29 am

Re: זֵכֶר עָשָׂה לְנִפְלְאֹתָיו

הודעהעל ידי גם זו לטובה » ג' ספטמבר 13, 2016 2:54 am

עושה חדשות כתב:אמירתו של פסוק זה בין פסוקי זכרונות, עוררה אצלי מכבר תימה. הרי לא מדובר כאן על זכרון של ה' את ברואיו, אלא על כך שאנחנו זוכרים את נפלאותיו באופן כזה או אחר.
וזה מצריך אריכות של דרוש, מה הקשר בין זכרונינו לפני ה' ובין מה שהוא עשה לנו זכר לנפלאותיו.

האם יש בזה ביאור פשוט?

אגב, הרי לפי הרבה ראש' אמרו בזכרונות י' פסוקים גם בלי הפס' הנ"ל, (וכמו שלמנהגינו ג"כ יש י"א פסוקים בשופרות), וכבר ביאר הראב"ן (וכן בראבי"ה) "וכן בזכרונות אומר ד' של כתובים, לפי כי זכר עשה לנפלאותיו וגו' וטרף נתן ליראיו סמוכים ומדברין בענין אחד לכן אומר במקום פסוק אחד", א"כ אולי באמת אין מקור לפי שיטה זו להחשיב פסוק זה בפנ"ע לא' מתוך פסוקי זכרונות?


האריכו בזה וראה דאצ'ה63 עמ' 10.

בברכה המשולשת
הודעות: 14105
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: זֵכֶר עָשָׂה לְנִפְלְאֹתָיו

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ג' ספטמבר 13, 2016 8:31 am

שבטיישראל כתב:
איתן כתב:לכתוב במקום "הרב JB" הגרי"ד סולוביצ'יק או הרב סולוביצ'יק מבוסטון וכו'.


אתך הסליחה אך זה JB זה הכינוי הרשמי שלו בעגה הישיבתית בארה"ב
(דווקא "הרב" זה היה הוספה משלי !)


ידעתי גם ידעתי (הרי גדלתי באמריקע- אם כי לא שם...) וייש"כ על הוספת "הרב", ובכ"ז לענ"ד אין זה מדרך הכבוד להשתמש במלים בלע"ז לכנות בהן ת"ח.

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17370
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm

Re: זֵכֶר עָשָׂה לְנִפְלְאֹתָיו

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ג' ספטמבר 13, 2016 11:23 am

מה בין זה לבין ה וילנער גאון או המינסקער מגיד? וילנער ומינסקער זה בעברית?

בברכה המשולשת
הודעות: 14105
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: זֵכֶר עָשָׂה לְנִפְלְאֹתָיו

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ג' ספטמבר 13, 2016 6:25 pm

אוצר החכמה כתב:מה בין זה לבין ה וילנער גאון או המינסקער מגיד? וילנער ומינסקער זה בעברית?


זה ביידיש ולא באנגלית (ואגב היה ת"ח גדול בדור הקודם שסירב להזכיר את שם עיר הגויים על אדוננו הגר"א ותבע לקרוא לו רק "הגאון" כדי לא להזכיר את שם הגויים עליו)

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17370
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm

Re: זֵכֶר עָשָׂה לְנִפְלְאֹתָיו

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ג' ספטמבר 13, 2016 8:15 pm

אתה חושב שיש יתרון ביידיש? אחי שליט"א סיפר לי שפעם הרב שך אמר לו על יידיש מה זה יידיש שפה טמאה שמקורה מגרמנית. (אולי אמר שפה שמקורה מגרמנית טמאה אך מכל מקום הרעיון היה קרוב.)

בברכה המשולשת
הודעות: 14105
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: זֵכֶר עָשָׂה לְנִפְלְאֹתָיו

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ג' ספטמבר 13, 2016 8:32 pm

אוצר החכמה כתב:אתה חושב שיש יתרון ביידיש? אחי שליט"א סיפר לי שפעם הרב שך אמר לו על יידיש מה זה יידיש שפה טמאה שמקורה מגרמנית. (אולי אמר שפה שמקורה מגרמנית טמאה אך מכל מקום הרעיון היה קרוב.)


א. פשיטא שמקורה מגרמנית, אבל רק יהודים דיברו בה, משא"כ אנגלית.
ב. לפחות זה לא באותיות לע"ז.

איש לוי
הודעות: 273
הצטרף: ד' ספטמבר 14, 2016 12:24 am

Re: זֵכֶר עָשָׂה לְנִפְלְאֹתָיו

הודעהעל ידי איש לוי » ה' ספטמבר 15, 2016 12:19 am

שבטיישראל כתב:קושיא ידוע שבאמת אין ע"ז הסבר מניח את הדעת

כנראה שעיקר הענין הוא הזכרת פסוקים שיש בהם ענן זכירה

'ידוע שבאמת' וכו' מנין לך ידיעה זו?????

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17370
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm

Re: זֵכֶר עָשָׂה לְנִפְלְאֹתָיו

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ה' ספטמבר 15, 2016 12:22 am

צריך לקרא את זה כך
קושיא ידוע, שבאמת אין ע"ז וכולי.
היינו הקושיה ידועה והשבאמת הוא דעתו של הכותב, שבטי ישראל.

(כיוון שאתה מסתמא בן א"י ודובר עברית היית כותב קושיה ידועה בלשון נקבה, ולכן חשבת שהידוע הולך להמשך. אבל הרב שבטי ישראל הוא בן חו"ל כידוע ומצוי שיכתבו קושיא ידוע. וגם להבנתך המילה קושיא אין לה המשך.)

איש לוי
הודעות: 273
הצטרף: ד' ספטמבר 14, 2016 12:24 am

Re: זֵכֶר עָשָׂה לְנִפְלְאֹתָיו

הודעהעל ידי איש לוי » ה' ספטמבר 15, 2016 12:31 am

אוצר החכמה כתב:צריך לקרא את זה כך
קושיא ידוע, שבאמת אין ע"ז וכולי.
היינו הקושיה ידועה והשבאמת הוא דעתו של הכותב, שבטי ישראל.

(כיוון שאתה מסתמא בן א"י ודובר עברית היית כותב קושיה ידועה בלשון נקבה, ולכן חשבת שהידוע הולך להמשך. אבל הרב שבטי ישראל הוא בן חו"ל כידוע ומצוי שיכתבו קושיא ידוע. וגם להבנתך המילה קושיא אין לה המשך.)

העלתי בדעתי שיתכן וזה ניסוח ... אבל א"א להניח שבאמת אין ע"ז הסבר שמניח את הדעת.

אוצר בלום
הודעות: 76
הצטרף: א' אפריל 07, 2013 7:28 pm

Re: זֵכֶר עָשָׂה לְנִפְלְאֹתָיו יש ביאור פשוט

הודעהעל ידי אוצר בלום » ה' ספטמבר 15, 2016 1:46 pm

עושה חדשות כתב:אמירתו של פסוק זה בין פסוקי זכרונות, עוררה אצלי מכבר תימה. הרי לא מדובר כאן על זכרון של ה' את ברואיו, אלא על כך שאנחנו זוכרים את נפלאותיו באופן כזה או אחר.
וזה מצריך אריכות של דרוש, מה הקשר בין זכרונינו לפני ה' ובין מה שהוא עשה לנו זכר לנפלאותיו.

האם יש בזה ביאור פשוט?


ראשית יש לציין שאף שיש נוסחאות שהביאו פסוקים אחרים, אבל בהרבה נוסחאות קדמוניות כבר מופיע פסוק זה לבדו כפסוק לזכרונות (וכגון בחידושי הרמב"ן לתענית טו.).
ובעז"ה יש בזה ביאור פשוט אלא שיש להקדים שמי שרגיל ללמוד תהילים בעיון יודע שמשקל ושיעור התיבות הוא בהרבה מקומות מסורס, וכנראה זה מדרכי השיר והמליצה לסרס ולשבש הלשון קצת. [ויש לזה דוגמאות לאין ספור, כגון (תהילים מה, ו) 'חציך שנונים, עמים תחתיך יפלו, בלב אויבי המלך', ששיעור התיבות הוא חציך שנונים בלב אויבי המלך - עמים תחתיך יפלו].
ועל דרך זה יש לבאר הכתוב כאן 'זֵכֶר עשה לנפלאותיו' שהכוונה שה' מחולל נפלאות - משום ה"זֵכֶר" שעושה עם בריותיו, כלומר המציאות שזוכר להם את הברית ואת החסד. וכאילו היה כתוב 'עשה זֵכֶר [זכרון ידידות עם הבריות] על ידי נפלאותיו', ואם כן זה כמשמעות כל פסוקי הזכרונות.
וההכרח לזה אינו רק משום הזכרת הפסוק בזכרונות, אלא שבלאו הכי הפירוש שעושה ציון ואות לנפלאותיו, הוא דחוק ואינו מסגנון ואופי המקראות, [וכל המשמעות הזאת במילת זֵכֶר באות וציון כגון 'זכר ליציאת מצרים' הוא מסגנון חז"ל]. אף שפירשו כן חז"ל וברש"י הוא בדרך מדרש. אבל אוהבי הפשט ירגישו האמת בפירוש שכתבנו.

איש גלילי
הודעות: 2694
הצטרף: ג' יולי 08, 2014 3:28 pm
מיקום: הגליל העליון

Re: זֵכֶר עָשָׂה לְנִפְלְאֹתָיו

הודעהעל ידי איש גלילי » א' ספטמבר 18, 2016 2:31 am

מפי מורי שמעתי, ע"פ הכלל שנבואה לרעה יכולה להתהפך על ידי תשובה, ונבואה לטובה אינה מתהפכת לעולם.
והאופן שזה קורה, הוא שכאשר עושים תשובה, ה' עושה עצמו כביכול כשוכח לקיים את הפורענות שהבטיח. אך כשהוא מתנבא לטובה הוא עושה לעצמו זכרון, שלא תהיה מדת שכחה כביכול כשיחטאו לאחר זמן. ולכן כשנשבע ה' לנח שלא יביא מבול, עשה לעצמו 'אות ברית' ע"י הקשת, שלא תהיה בזה בחי' שכחה.
וע"ז אמר זכר עשה לנפלאותיו לעצמו כביכול, כיון שחנון ורחום ה'.

השש בדברי תורה
הודעות: 62
הצטרף: ה' יוני 25, 2015 8:11 am

Re: זֵכֶר עָשָׂה לְנִפְלְאֹתָיו

הודעהעל ידי השש בדברי תורה » א' ספטמבר 18, 2016 8:48 am

בספר 'ברוך שאמר' להרב ברוך אפשטיין בעל 'תורה תמימה' מעלה השערה:
אפשר לוןמר כמו לבטח, שבא פסוק זה [זכר עשה לנפלאותיו] בטעות אחד הסופרים תחת פסוק אחר בתהלים (קה) 'זכר לעולם בריתו דבר צוה לאלף דור', וזכירה זו מכוונת בענינה לכל הזכירות שבאו כאן, עיי"ש דברים של טעם.
כבר נזכר כאן הספר 'הררי קדם' מהג"ר מיכל שורקין שליט"א שדלה והשקה מתורת רבו הגרי"ד מבוסטון ז"ל, ובאמת הובא שם הערה זו בשם הגר"ח זצ"ל וז"ל:
עוד העיר [הגר"ח] על שינוי נוסף בסדר התפילה להרמב"ם, דיד שם שינוי בפסוקי זכרונות וז"ל, "זכר עשה לנפלאותיו חנון ורחום ה' טרף נתן ליראיו יזכור לעולם בריתו", כל זה בפסוק אחד, ומוסיף פסוק אחר "זכר לעולם בריתו דבר צוה לאלף דור". והיינו דלפי הרמב"ם אין למנות פסוק של "זכר עשה לנפלאותיו" במנין העשרה פסוקים של זכרונות ודלא כסידורים שלנו, [וכמנהג הרמב"ם הוא בסידור רס"ג וכן נוהגין התימנים היום במזור תכלאל שלהם (מהמקור)], עכ"ל.
ולא בידקתי עם הרב ברוך אפשטיין שהה בוולזין באותן השנים שהיה שם הגר"ח, ואולי היה כאן השפעה אחד על השני.

עושה חדשות
הודעות: 12521
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: זֵכֶר עָשָׂה לְנִפְלְאֹתָיו

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' ספטמבר 18, 2016 8:34 pm

הוא הדבר אשר רמזתי לעיל,
עושה חדשות כתב:הרי לפי הרבה ראש' אמרו בזכרונות י' פסוקים גם בלי הפס' הנ"ל, (וכמו שלמנהגינו ג"כ יש י"א פסוקים בשופרות), וכבר ביאר הראב"ן (וכן בראבי"ה) "וכן בזכרונות אומר ד' של כתובים, לפי כי זכר עשה לנפלאותיו וגו' וטרף נתן ליראיו סמוכים ומדברין בענין אחד לכן אומר במקום פסוק אחד", א"כ אולי באמת אין מקור לפי שיטה זו להחשיב פסוק זה בפנ"ע לא' מתוך פסוקי זכרונות?

לעומקו של דבר
הודעות: 3523
הצטרף: ב' ינואר 11, 2016 1:46 pm

Re: זֵכֶר עָשָׂה לְנִפְלְאֹתָיו

הודעהעל ידי לעומקו של דבר » ב' ספטמבר 19, 2016 2:35 pm

עוד העיר [הגר"ח] על שינוי נוסף בסדר התפילה להרמב"ם, דיד שם שינוי בפסוקי זכרונות וז"ל, "זכר עשה לנפלאותיו חנון ורחום ה' טרף נתן ליראיו יזכור לעולם בריתו", כל זה בפסוק אחד, ומוסיף פסוק אחר "זכר לעולם בריתו דבר צוה לאלף דור". והיינו דלפי הרמב"ם אין למנות פסוק של "זכר עשה לנפלאותיו" במנין העשרה פסוקים של זכרונות ודלא כסידורים שלנו, [וכמנהג הרמב"ם הוא בסידור רס"ג וכן נוהגין התימנים היום במזור תכלאל שלהם (מהמקור)], עכ"ל.


אז למה אומרים 2 פסוקים?
בלשון הראב"ן קצת משמע שיש כאן שני פסוקים שכל אחד מהם ראוי לזכרונות בפנ"ע אבל כיוון שבאים ביחד קוראים אותם ביחד ונחשבים לאחד.

מרבה חכמה
הודעות: 11
הצטרף: ד' ספטמבר 14, 2016 9:03 pm

Re: זֵכֶר עָשָׂה לְנִפְלְאֹתָיו

הודעהעל ידי מרבה חכמה » ג' ספטמבר 20, 2016 5:12 pm

אוצר החכמה כתב:מה בין זה לבין ה וילנער גאון או המינסקער מגיד? וילנער ומינסקער זה בעברית?

הכל שאלה של התייחסות הכותב לדבריו. סבורני כי לו היה כותב זאת בספר ערוך (והיה מכבד את עצמו) - לא היה כותב זאת כך. כמו כן נראה לי שגם איתן או בברכה המשולשת, אם היו משוחחים כדבר איש אל רעהו, לא היו אומרים: "הגאון רבי יוסף דוב סולובייצ'יק שיחיה לחיים טובים ולשלום"... יש שפה לדיבור ויש לכתיבה, ובפורום - זה תלוי בכותב איך הוא מרגיש ומתייחס לדבריו. גם עלי ספר לא נראה לי שנפוץ השם "וילנער גאון". ואם כן מר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי...

מרבה חכמה
הודעות: 11
הצטרף: ד' ספטמבר 14, 2016 9:03 pm

Re: זֵכֶר עָשָׂה לְנִפְלְאֹתָיו

הודעהעל ידי מרבה חכמה » ג' ספטמבר 20, 2016 5:35 pm

עושה חדשות כתב:אמירתו של פסוק זה בין פסוקי זכרונות, עוררה אצלי מכבר תימה. הרי לא מדובר כאן על זכרון של ה' את ברואיו, אלא על כך שאנחנו זוכרים את נפלאותיו באופן כזה או אחר.
וזה מצריך אריכות של דרוש, מה הקשר בין זכרונינו לפני ה' ובין מה שהוא עשה לנו זכר לנפלאותיו.

האם יש בזה ביאור פשוט?

אגב, הרי לפי הרבה ראש' אמרו בזכרונות י' פסוקים גם בלי הפס' הנ"ל, (וכמו שלמנהגינו ג"כ יש י"א פסוקים בשופרות), וכבר ביאר הראב"ן (וכן בראבי"ה) "וכן בזכרונות אומר ד' של כתובים, לפי כי זכר עשה לנפלאותיו וגו' וטרף נתן ליראיו סמוכים ומדברין בענין אחד לכן אומר במקום פסוק אחד", א"כ אולי באמת אין מקור לפי שיטה זו להחשיב פסוק זה בפנ"ע לא' מתוך פסוקי זכרונות?

למראי מקומות:
שם משמואל ר"ה, סוף תער"ב, ד"ה ובזה יש לפרש.
מקור ברוך ג, כו - ג. וכן בברוך שאמר - תפילות השנה, ראש השנה, עמ' שנו.
דברי הגרי"ד הנ"ל: הררי קדם ח"א, מב; מסורה יג, עמ' ג; נפש הרב, ענייני ר"ה אות כ, עמ' רח.
רבבות אפרים ו, תיא.
קובץ קול התורה סג, עמ' עד, בשם הג"ר משה שמואל שפירא.
אור תורה (כהן) - תשנ"ב, עמ' מו.
שירת דוד (גולדברג), עמ' קסב.

יש מה היותר קרובים אל הפשט ויש שבדרך אחרת. והמעיין יבחר.

עושה חדשות
הודעות: 12521
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: זֵכֶר עָשָׂה לְנִפְלְאֹתָיו

הודעהעל ידי עושה חדשות » ה' אוקטובר 06, 2016 8:49 pm

כעת התעוררתי,
מהסמיכות להמשך הפס' "חנון ורחום השם" ניתן ללמוד שזכרון נפלאותיו הוא למטרת זכרונינו לפניו. דהיינו נתן לנו מועדים שנזכור את נפלאותיו, ואז ממילא ייזכרו נפלאותיו לפניו וינהג עימנו באותה הדרך, כי חנון ורחום הוא.

(כמקביל לנידון הזה, כדאי לעיין גם במצורף כאן - viewtopic.php?f=30&t=19502&p=305975#p305684).

ישא ברכה
הודעות: 1979
הצטרף: ש' יוני 06, 2015 11:50 pm

שייכות הפסוק 'זכר עשה לנפלאותיו' לפסוקי זכרונות

הודעהעל ידי ישא ברכה » א' ספטמבר 20, 2020 10:03 pm

מה שייכות הפסוק זכר עשה לנפלאותיו בתוך פסוקי הזכרונות שלכאורה ענינם שה' יתברך זוכר את בריותיו.

שמואל שלומוביץ
הודעות: 839
הצטרף: א' מרץ 10, 2019 12:15 am

Re: שייכות הפסוק 'זכר עשה לנפלאותיו' לפסוקי זכרונות

הודעהעל ידי שמואל שלומוביץ » א' ספטמבר 20, 2020 10:19 pm

זו קושיא לנוסחתינו,
ויש לציין שלנוסח הרמב"ם אומרים פסוק זכר לעולם בריתו דבר ציוה לאלף דור.
וכמדומה שכן נהג הגר"ח מבריסק.

מה שנכון נכון
הודעות: 11654
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: שייכות הפסוק 'זכר עשה לנפלאותיו' לפסוקי זכרונות

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » א' ספטמבר 20, 2020 10:37 pm

אף לנוסח הרמב"ם - תימן אומרים את הפסוק זכר עשה לנפלאותיו, אלא שנחשב כזכירה אחת עם הפסוק שאחריו טרף נתן ליראיו וגו'.

אגב יש לתמוה קצת שבנוסח הנ"ל בכל מזו"ש אומרים לפני הפסוק השני והשלישי: 'וכתוב...', חוץ מפסוקי הכתובים שבזכרונות שאומרים לפניהם: 'ונאמר...'. [בשנו"ס מצויין שבכת"י א' גם שם 'וכתוב'. וכ"ה בסדור רס"ג].

שמואל שלומוביץ
הודעות: 839
הצטרף: א' מרץ 10, 2019 12:15 am

Re: שייכות הפסוק 'זכר עשה לנפלאותיו' לפסוקי זכרונות

הודעהעל ידי שמואל שלומוביץ » א' ספטמבר 20, 2020 10:50 pm

מה שנכון נכון כתב:אף לרמב"ם אומרים את הפסוק זכר עשה לנפלאותיו, אלא שנחשב כזכירה אחת עם הפסוק שאחריו טרף נתן ליראיו וגו'.

יתכן שהפסוק הזה נוסף כדי להזכיר חנון ורחום ה' ולא משום ש'זכר עשה' בכלל הזכרונות.

מה שנכון נכון
הודעות: 11654
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: שייכות הפסוק 'זכר עשה לנפלאותיו' לפסוקי זכרונות

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » א' ספטמבר 20, 2020 10:57 pm

נערך לאחרונה על ידי עזריאל ברגר ב ב' ספטמבר 21, 2020 10:36 am, נערך פעם 1 בסך הכל.
סיבה: איחוד אשכולות

עושה חדשות
הודעות: 12521
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: זֵכֶר עָשָׂה לְנִפְלְאֹתָיו

הודעהעל ידי עושה חדשות » ב' ספטמבר 21, 2020 10:29 am

גם זו לטובה כתב:ראה דאצ'ה63 עמ' 10.


דאצה.pdf
(75.2 KiB) הורד 261 פעמים

בן אדם
הודעות: 431
הצטרף: ג' ינואר 10, 2017 6:15 pm

Re: שייכות הפסוק 'זכר עשה לנפלאותיו' לפסוקי זכרונות

הודעהעל ידי בן אדם » ג' ספטמבר 22, 2020 3:33 pm

שמואל שלומוביץ כתב:זו קושיא לנוסחתינו,
ויש לציין שלנוסח הרמב"ם אומרים פסוק זכר לעולם בריתו דבר ציוה לאלף דור.
וכמדומה שכן נהג הגר"ח מבריסק.

אם כבר מדברים מפסוק זה
דבר תמוה היא, שבפרק הנזכר בתהלים כתוב "זכר לעולם בריתו", כלומר שה' זכר את בריתו.
ואילו כאשר הוכפל פרק זה בדה"י כתוב "זכרו לעולם בריתו", שמשמעותו שאנו נזכור את בריתו.
ודבר תימה הוא.

ולגוף הנידון כאן.
לכאורה היה נראה שתחילה יש לפרש פסוק זה לפי פשוטו ומשמעותו, ורק אח"כ לדון אם זה שייך לברכת זכרונות.
פסוק זה אינו קל להבנה.
לעניית דעתי יש כאן סוג של הקבלה:
גְּדֹלִים מַעֲשֵׂי יְהוָה = הוֹד וְהָדָר פָּעֳלוֹ.
זֵכֶר עָשָׂה לְנִפְלְאֹתָיו = טֶרֶף נָתַן לִירֵאָיו.
כלומר ש"נפלאותיו" מקביל ל"יראיו".
כשם שנותן טרף ליראיו, כך עושה זיכרון לנפלאותיו.

בתוך הגולה
הודעות: 794
הצטרף: א' יולי 25, 2010 1:05 pm

Re: זֵכֶר עָשָׂה לְנִפְלְאֹתָיו

הודעהעל ידי בתוך הגולה » ג' ספטמבר 22, 2020 3:52 pm

אני מעתיק מש"כ בעבר ולא בדקתי כעת אם הדברים נכונים.

לכאורה נראה שההנחה עליה נשענת שאלה זו נסתרת מדברי הברייתא לפיה הפסוק 'בחדש השביעי באחד לחדש יהיה לכם שבתון זכרון תרועה מקרא קודש' (ויקרא כג כד) נחשב כאחד מפסוקי הזכרונות (ר"ה לב ב עיי"ש שלדעת רבי יוסי אף עם שופרות) והלא זכרון תרועה אין במשמעותו זכרון לפני ה'.
אלא שזה תלוי בדברי המפרשים על הפסוק* שלפי רש"י אכן אין בפסוק זה שום משמעות לזכרון ועל כרחנו ששם זכרון אחד ועולה לכאן ולכאן. אבל לדעת הרמב"ן המפרש שהתרועה מזכירה אותנו לפני ה', לא מצינו בין פסוקי הזכרונות זכרון שאין במשמעותו זכרון לפני ה'


* דברי המפרשים בעניין ואריכות רבה סביבם נסקרו במאמרו של ר"י גולהבר על נוסח זכרון/יום תרועה שנזכר כאן

ואגב. אאל"ט בפיוט התקיעתא לסדר זכרונות לא נזכר פסוק זה אלא פסוק אחר.

גם זו לטובה
הודעות: 2520
הצטרף: ה' יוני 07, 2012 2:29 am

Re: זֵכֶר עָשָׂה לְנִפְלְאֹתָיו יש ביאור פשוט

הודעהעל ידי גם זו לטובה » ב' אוקטובר 12, 2020 3:43 pm

אוצר בלום כתב:
עושה חדשות כתב:אמירתו של פסוק זה בין פסוקי זכרונות, עוררה אצלי מכבר תימה. הרי לא מדובר כאן על זכרון של ה' את ברואיו, אלא על כך שאנחנו זוכרים את נפלאותיו באופן כזה או אחר.
וזה מצריך אריכות של דרוש, מה הקשר בין זכרונינו לפני ה' ובין מה שהוא עשה לנו זכר לנפלאותיו.

האם יש בזה ביאור פשוט?


ראשית יש לציין שאף שיש נוסחאות שהביאו פסוקים אחרים, אבל בהרבה נוסחאות קדמוניות כבר מופיע פסוק זה לבדו כפסוק לזכרונות (וכגון בחידושי הרמב"ן לתענית טו.).
ובעז"ה יש בזה ביאור פשוט אלא שיש להקדים שמי שרגיל ללמוד תהילים בעיון יודע שמשקל ושיעור התיבות הוא בהרבה מקומות מסורס, וכנראה זה מדרכי השיר והמליצה לסרס ולשבש הלשון קצת. [ויש לזה דוגמאות לאין ספור, כגון (תהילים מה, ו) 'חציך שנונים, עמים תחתיך יפלו, בלב אויבי המלך', ששיעור התיבות הוא חציך שנונים בלב אויבי המלך - עמים תחתיך יפלו].
ועל דרך זה יש לבאר הכתוב כאן 'זֵכֶר עשה לנפלאותיו' שהכוונה שה' מחולל נפלאות - משום ה"זֵכֶר" שעושה עם בריותיו, כלומר המציאות שזוכר להם את הברית ואת החסד. וכאילו היה כתוב 'עשה זֵכֶר [זכרון ידידות עם הבריות] על ידי נפלאותיו', ואם כן זה כמשמעות כל פסוקי הזכרונות.
וההכרח לזה אינו רק משום הזכרת הפסוק בזכרונות, אלא שבלאו הכי הפירוש שעושה ציון ואות לנפלאותיו, הוא דחוק ואינו מסגנון ואופי המקראות, [וכל המשמעות הזאת במילת זֵכֶר באות וציון כגון 'זכר ליציאת מצרים' הוא מסגנון חז"ל]. אף שפירשו כן חז"ל וברש"י הוא בדרך מדרש. אבל אוהבי הפשט ירגישו האמת בפירוש שכתבנו.

וכבר עמד ע"ז עמוס חכם בפירושו ד"מ לתהילים.

אפרקסתא דעניא
הודעות: 2449
הצטרף: ש' אוקטובר 23, 2010 8:36 pm

Re: זֵכֶר עָשָׂה לְנִפְלְאֹתָיו

הודעהעל ידי אפרקסתא דעניא » ב' אוקטובר 12, 2020 7:37 pm

הקדמה:

כל הנושא של זכרונות אין הכוונה שהקב"ה זוכר ולא שוכח, ולא את זה הפסוקים באים לחזק. אלא זכרון של הקב"ה זה השגחתו והשפעתו. לכן יום הזכרון = יום הדין.

א"כ בכל פסוקי הזכרונות הכוונה שהקב"ה דן והחליט להשפיע שפע לטובה. ויזכור אלקים את נח = דן אותו. וכן הלאה.

לפי זה אני מכוון לעצמי בפסוק הנ"ל:

זכר עשה לנפלאותיו, פירשו המפרשים שהקב"ה קבע ימי זכרון שהם החגים עקב הניסים שנעשו בהם, ועומק הכוונה שבימים האלו הוא זוכר, דן ומשפיע עלינו מעין אותם נפלאות. וזהו הקשר להמשך - חנון ורחום ה', שלכן מפשיע עלינו מעין ההפשעות הנפלאות שהיו ביצ"מ או בענני הכבוד וכו'.

אור עולם
הודעות: 1343
הצטרף: ד' ספטמבר 02, 2020 8:26 pm
מיקום: "שבתי בבית הוי"ה כל ימי חיי"

Re: זֵכֶר עָשָׂה לְנִפְלְאֹתָיו

הודעהעל ידי אור עולם » ב' אוקטובר 12, 2020 7:40 pm

"יעלה זיכרונכם לפני"
כלליות עבודת העלאת הזכרון לפניו ית' צריכה ביאור, דאם "אין שכחה לפני כסא כבודך", מהי עבודתנו בהזכרה כביכול לפניו?
אבל ע"פ דברינו המכוון הוא, שעלינו לעורר אצל הקב"ה את הנהגת מידת ה"זכרון" שלו, היינו את המידה שבה הוא משגיח על העולם ו"חי" את חשבון כל המעשים, אנו רוצים לפעול שלא נישכח ח"ו מלפניו היינו שנהיה מושגחים. מהר"ל: "השכחה... ר"ל הסרה וסילוק מאיתו" (באר הגולה, הבאר השלישי).
פעולה זו נעשית ע"י שהאדם מתעורר בעצמו לזכור את מעשיו, עושה דין בעצמו, ובכך מתקרב הוא לקב"ה. וכן הוא לאידך גיסא, שתוספת התקרבות מעוררת דין והשגחה - זכרון, לכן בימים אלו שהקרבה מתעצמת, "בהיותו קרוב", ממילא מתעורר הדין לדרישת ובדיקת כל המעשים. וכמ"ש מהר"ל: "ומדת הדין הזה הוא מצד התיחסות והתדבקות אל הנמצא, כי כאשר הוא יתברך קרוב אליו אז מדת הדין של הש"י עליו, ולפיכך אמרו חז"ל "דרשו ה' בהמצאו קראהו בהיותו קרוב אלו עשרת ימים שבין ראש השנה ובין יום הכיפורים" והקורבה הזאת אין קורבת מקום אלא קורבה מצד התיחסות... כי התיחסות אליו מביא הדין..." (ח"א ראש השנה).
רצוננו להיזכר לפני הקב"ה, הוא הוא רצוננו להתקרב אליו ית'.
אמרו לפני
וא"כ "אמרו לפני זכרונות" אין הכוונה לאמירה המזכירה כביכול לקב"ה, אלא לאמירה שמקרבת אותנו לקב"ה ויוצרת יחס בינינו כשבכך עולה זכרוננו לפניו.
השגחה פרטית
עבודה זו גם היא פעולה הדדית , מידה כנגד מידה, ככל שאנו נזכרים בו כך הוא זוכר אותנו.
דבר זה הוא תוספת נפלאה ל"השגחה פרטית" דמבואר ברמב"ם וברמב"ן שיש השגחה פרטית מיוחדת על הצדיקים, ומעתה נבין, שכפי קרבת האדם לקב"ה וכמה שהוא זוכר אותו ית', כך מתרבה ההשגחה הפרטית עליו. - "הזוכר למזכיריו טובות זכרונות".

זוכר למזכיריו
עבודת ה'זכרון' כפולה היא, זכרון שלנו וזכרון של הבורא ית'. ע"י שאנו מזכירים לעצמינו את העבר ומגיעים לידי חשבון נפש ותיקון דרכינו כשפנינו אל העתיד, אז זוכים אנו להיזכר לפני מקור החיים וליאור באור פני מלך.
"בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבא אליך וברכתיך" (שמות כ, כ). והקשה רבינו בחיי: "היה לו לומר תזכיר, כי בכל מקום שיזכיר אדם שמו של הקב"ה בבית התפלה או בשאר המקומות שם יתברך העובד"? ובאמת רש"י פי' "בכל המקום אשר אזכיר את שמי - אשר אתן לך רשות להזכיר שם המפורש שלי...". היינו שזכירת הקב"ה היא ע"י שנותן לנו רשות להזכיר אותו, וע"י שאנו נזכיר - ניזכר, והקב"ה הוא המזכיר.
והנה, מזה למדו חז"ל (אבות ג, ו) "ומנין אפילו אחד, שנא' "בכל המקום אשר אזכיר את שמי...". תוכן הדבר לערכנו, שע"י לימוד התורה שהיא העסק בשמותיו של הקב"ה, אז כביכול הקב"ה עצמו שונה כנגדו, אנו מזכירים והוא זוכר, וזו הקרבה והדבקות הגבוהה ביותר אליו יתברך.
ברכת זכרונות
לכן דווקא בעודנו עומדים ומברכים ברכת זכרונות, כשמספרים אנו כמה הקב"ה זוכר כל בריה ובריה, וכיצד משגיח הוא על כל פרט ופרט, דווקא אז אומרים אנו: "אשרי איש שלא ישכחך ובן אדם יתאמץ בך" המדבר על הזכרון שלנו, על פעולתנו אנו בכדי לזוכרו. כי משפט זה הוא המתמצת את עבודתנו בברכה זו - לזכור וכך להזכיר. כי זכרונות מתחילים מהאדם, המאושר הוא מי שזוכר ולא שוכח, וכך מגיעים לזיכרון טוב.
וכן הוא גם בפסוקים המדברים מעניין זכירת הקב"ה את ברואיו, אומרים אנו: "זכר עשה לנפלאותיו חנון ורחום הוי"ה", פסוק זה לא מדבר על שהשי"ת זוכר אלא על המתנה הנפלאה של ימי המועדים בהם עושים אנו זכר לנפלאותיו, לדבר זה זכינו כי "חנון ורחום הוי"ה", פסוק זה שהוא עיקר ואמצע הברכה, מתבאר בו שה' ברחמיו יצר לנו מסלול שנוכל להיזכר על ידי שאנו נזכור, ע"י שאנו זוכרים את מעשיו וחסדיו עמנו זוכים אנו להיזכר לפניו.
זכרון תרועה
ומעתה, כך יהא שיעור וביאור "זכרון תרועה" היינו שע"י התרועה וזכירתה על ידינו, כשאנו ניזכר בעצמינו ובמעשינו, נבדקם ונשפרם, כך ניזכר על ידי זה גופא לטובה לפני הקב"ה, ואם כן, ב' הפירושים אמת, ויחדיו הם תמים.
וכן איתא בקדמונים שע"י הנהגת זכירה אצלנו כשנתעורר - "עורו ישנים משנתכם", בזה אנחנו מעוררים למעלה הנהגה "ערנית" כביכול, הזוכרת את מעשינו לטובה.

אור עולם
הודעות: 1343
הצטרף: ד' ספטמבר 02, 2020 8:26 pm
מיקום: "שבתי בבית הוי"ה כל ימי חיי"

Re: זֵכֶר עָשָׂה לְנִפְלְאֹתָיו

הודעהעל ידי אור עולם » ב' אוקטובר 12, 2020 7:42 pm

חלק ממאמר ר"ה שנמסר באלול תשע"ט ע"י מו"ר שליט"א.
אם מישהו מעוניין במאמר המלא ניתן לקבלו בפרטי.


חזור אל “אלול וימים נוראים”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 29 אורחים