מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

גזירת שמא יעבירנו בבין השמשות

הלכות חג בחג, חקרי מנהג. מאמרים לעיון והורדה
עושה חדשות
הודעות: 12521
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

גזירת שמא יעבירנו בבין השמשות

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' ספטמבר 04, 2016 10:30 pm

שמעתי כעת קו' נפלאה בשם הרבי מגור שליט"א, וזו תוכנה.

כידוע חז"ל אסרו לתקוע בשופר בר"ה שחל בשבת, גזירה שמא יעבירנו ד"א. (הקו' היא בהנחה שחז"ל אסרו את התקיעה, אבל לא עקרו וביטלו את המצווה). וק' דמ"מ הרי לא גזרו על השבות בביהש"מ, ועכ"פ לצורך מצווה, וא"כ כשחל ר"ה בשבת יש לחייב לתקוע בביהש"מ.

וליבי אומר לי, שקו' יפה כ"כ ודאי כבר נידונה בספרי האחרונים. שמא תכירו?

לעומקו של דבר
הודעות: 3523
הצטרף: ב' ינואר 11, 2016 1:46 pm

Re: גזירת שמא יעבירנו בבין השמשות

הודעהעל ידי לעומקו של דבר » ב' ספטמבר 05, 2016 2:53 am

עושה חדשות כתב:שמעתי כעת קו' נפלאה בשם הרבי מגור שליט"א, וזו תוכנה.

כידוע חז"ל אסרו לתקוע בשופר בר"ה שחל בשבת, גזירה שמא יעבירנו ד"א. (הקו' היא בהנחה שחז"ל אסרו את התקיעה, אבל לא עקרו וביטלו את המצווה). וק' דמ"מ הרי לא גזרו על השבות בביהש"מ, ועכ"פ לצורך מצווה, וא"כ כשחל ר"ה בשבת יש לחייב לתקוע בביהש"מ.

וליבי אומר לי, שקו' יפה כ"כ ודאי כבר נידונה בספרי האחרונים. שמא תכירו?

אולי מה שאמר ר' חיים? הפמ"ג? שאין חיוב לקיים מצווה כאשר גם אחרי הקיום תתקיים המצווה רק מספק, הנמצא בשימוש מתנגדי תכלת האק"ק, רלוונטי לכאן. ועיין באשכול התכלת ובקונטרסים שם באורך גדול.

עזריאל ברגר
הודעות: 12907
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: גזירת שמא יעבירנו בבין השמשות

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ב' ספטמבר 05, 2016 8:45 am

א. זו תקנה שלא היתה מתקיימת.
ב. מאי נפשך - אם זה יום אז עדיין שבת, ואם זה לילה - אין שום מצווה (ובפרט שזה ליל יו"ט שני).

לעומקו של דבר
הודעות: 3523
הצטרף: ב' ינואר 11, 2016 1:46 pm

Re: גזירת שמא יעבירנו בבין השמשות

הודעהעל ידי לעומקו של דבר » ב' ספטמבר 05, 2016 1:39 pm

עזריאל ברגר כתב:א. זו תקנה שלא היתה מתקיימת.
ב. מאי נפשך - אם זה יום אז עדיין שבת, ואם זה לילה - אין שום מצווה (ובפרט שזה ליל יו"ט שני).

א' לא הבנתי
ב' ברור שאין חיוב חדש, אבל סו"ס באופן שאין רביע עליו איסור שבות דרבנן החיוב דשופר דאורייתא קאי.


ואולי כאשר תוקעים על הצד דביה"ש יום, מ"מ יש בזה כעין זילותא באיסור דרבנן.

צולניק
הודעות: 1096
הצטרף: ב' מרץ 17, 2014 12:10 pm

Re: גזירת שמא יעבירנו בבין השמשות

הודעהעל ידי צולניק » ב' ספטמבר 05, 2016 3:01 pm

עושה חדשות כתב:שמעתי כעת קו' נפלאה בשם הרבי מגור שליט"א, וזו תוכנה.

כידוע חז"ל אסרו לתקוע בשופר בר"ה שחל בשבת, גזירה שמא יעבירנו ד"א. (הקו' היא בהנחה שחז"ל אסרו את התקיעה, אבל לא עקרו וביטלו את המצווה). וק' דמ"מ הרי לא גזרו על השבות בביהש"מ, ועכ"פ לצורך מצווה, וא"כ כשחל ר"ה בשבת יש לחייב לתקוע בביהש"מ.

וליבי אומר לי, שקו' יפה כ"כ ודאי כבר נידונה בספרי האחרונים. שמא תכירו?

מה ענין הרבי מגור לכאן, הלא מזה הוכיח בקבא דקשייתא דלא כרעק"א אלא שחז"ל ביטלו המצוה לגמרי.

סגי נהור
הודעות: 5644
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: גזירת שמא יעבירנו בבין השמשות

הודעהעל ידי סגי נהור » ב' ספטמבר 05, 2016 3:20 pm

לעומקו של דבר כתב:ואולי כאשר תוקעים על הצד דביה"ש יום, מ"מ יש בזה כעין זילותא באיסור דרבנן.

או יותר מזה - דהוי כעין תרתי דסתרי, שהרי הקולא בביה"ש היא מצד צד הלילה שבו.

עזריאל ברגר
הודעות: 12907
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: גזירת שמא יעבירנו בבין השמשות

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ג' ספטמבר 06, 2016 8:12 pm

לעומקו של דבר כתב:
עזריאל ברגר כתב:א. זו תקנה שלא היתה מתקיימת.
ב. מאי נפשך - אם זה יום אז עדיין שבת, ואם זה לילה - אין שום מצווה (ובפרט שזה ליל יו"ט שני).

א' לא הבנתי
ב' ברור שאין חיוב חדש, אבל סו"ס באופן שאין רביע עליו איסור שבות דרבנן החיוב דשופר דאורייתא קאי.


ואולי כאשר תוקעים על הצד דביה"ש יום, מ"מ יש בזה כעין זילותא באיסור דרבנן.

א. לא הגיוני לתקן לכתחילה שיתקעו שופר בין השמשות ובלא ברכה, וזאת תקנה שלא היתה מתקבלת על הציבור, וגם היה קשה לקיימה לאלו ש"לא קים לכו בשיעורא דרבנן" (ובפרט לאור הדעות הרבות בזמן ביה"ש).

עושה חדשות
הודעות: 12521
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: גזירת שמא יעבירנו בבין השמשות

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' ספטמבר 06, 2016 8:47 pm

צולניק כתב:
עושה חדשות כתב:שמעתי כעת קו' נפלאה בשם הרבי מגור שליט"א, וזו תוכנה.

כידוע חז"ל אסרו לתקוע בשופר בר"ה שחל בשבת, גזירה שמא יעבירנו ד"א. (הקו' היא בהנחה שחז"ל אסרו את התקיעה, אבל לא עקרו וביטלו את המצווה). וק' דמ"מ הרי לא גזרו על השבות בביהש"מ, ועכ"פ לצורך מצווה, וא"כ כשחל ר"ה בשבת יש לחייב לתקוע בביהש"מ.

וליבי אומר לי, שקו' יפה כ"כ ודאי כבר נידונה בספרי האחרונים. שמא תכירו?

מה ענין הרבי מגור לכאן, הלא מזה הוכיח בקבא דקשייתא דלא כרעק"א אלא שחז"ל ביטלו המצוה לגמרי.

לא מצאתי.

מה שנכון נכון
הודעות: 11654
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: גזירת שמא יעבירנו בבין השמשות

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ג' ספטמבר 06, 2016 8:49 pm

קבא דקשייתא קושיא צט.

בן פרצי
הודעות: 119
הצטרף: ב' ספטמבר 05, 2016 4:10 pm

Re: גזירת שמא יעבירנו בבין השמשות

הודעהעל ידי בן פרצי » ד' ספטמבר 07, 2016 2:49 am

עושה חדשות כתב:שמעתי כעת קו' נפלאה בשם הרבי מגור שליט"א, וזו תוכנה.

כידוע חז"ל אסרו לתקוע בשופר בר"ה שחל בשבת, גזירה שמא יעבירנו ד"א. (הקו' היא בהנחה שחז"ל אסרו את התקיעה, אבל לא עקרו וביטלו את המצווה). וק' דמ"מ הרי לא גזרו על השבות בביהש"מ, ועכ"פ לצורך מצווה, וא"כ כשחל ר"ה בשבת יש לחייב לתקוע בביהש"מ.

וליבי אומר לי, שקו' יפה כ"כ ודאי כבר נידונה בספרי האחרונים. שמא תכירו?

א. ביהש״מ של צאת השבת יותר חמור מביהש״מ בכניסת שבת.

ב. הגזירה שמא יעבירנו ד״א חמור משאר שבותים.

ולכן אי״ז פשוט שהוא מותר במקרה דנן.

לעומקו של דבר
הודעות: 3523
הצטרף: ב' ינואר 11, 2016 1:46 pm

Re: גזירת שמא יעבירנו בבין השמשות

הודעהעל ידי לעומקו של דבר » ד' ספטמבר 07, 2016 1:38 pm

בן פרצי כתב:
עושה חדשות כתב:שמעתי כעת קו' נפלאה בשם הרבי מגור שליט"א, וזו תוכנה.

כידוע חז"ל אסרו לתקוע בשופר בר"ה שחל בשבת, גזירה שמא יעבירנו ד"א. (הקו' היא בהנחה שחז"ל אסרו את התקיעה, אבל לא עקרו וביטלו את המצווה). וק' דמ"מ הרי לא גזרו על השבות בביהש"מ, ועכ"פ לצורך מצווה, וא"כ כשחל ר"ה בשבת יש לחייב לתקוע בביהש"מ.

וליבי אומר לי, שקו' יפה כ"כ ודאי כבר נידונה בספרי האחרונים. שמא תכירו?

א. ביהש״מ של צאת השבת יותר חמור מביהש״מ בכניסת שבת.

מאיזה סיבה יותר חמור? שהוחזקה שבת?

יש מקור לעניין ששבות יש בביהשמ"ש זה?

מה שנכון נכון
הודעות: 11654
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: גזירת שמא יעבירנו בבין השמשות

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ד' ספטמבר 07, 2016 1:40 pm

על שבות בביה"ש של מוצ"ש יעויין מ"ב שמב סק"ב ובה"ל שם.

עזריאל ברגר
הודעות: 12907
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: גזירת שמא יעבירנו בבין השמשות

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ד' ספטמבר 07, 2016 2:22 pm

מה שנכון נכון כתב:על שבות בביה"ש של מוצ"ש יעויין מ"ב שמב סק"ב ובה"ל שם.

דבר מעניין שראיתי לאחרונה בביה"ל סי' תטו ד"ה נאכל עירובו, שכתב "דמעיקר הדין בודאי הלכה כר' יוסי נגד ר' יהודה", והיינו שעד סיום ג' רבעי מיל מהשקיעה - מעיקר הדין עדיין יום גמור הוא!

איש טלז
הודעות: 587
הצטרף: ה' מרץ 10, 2016 10:05 pm

Re: גזירת שמא יעבירנו בבין השמשות

הודעהעל ידי איש טלז » ד' ינואר 25, 2017 10:34 pm

אגב
ילה"ק אמאי אין עושין קידוש ביוכ"פ שחל להיות בשבת שיקבלו תוספת שבת ולא יוכ"פ ואז יקדשו וצ"ת

עושה חדשות
הודעות: 12521
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: גזירת שמא יעבירנו בבין השמשות

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' יוני 11, 2017 10:25 pm

חשבתי עוד תירוץ, כהמשך לנכתב לעיל.
אולי ל"ש ההיתר של ספק דרבנן / שבות בבין השמשות,
כאשר עושה דבר שכל מגמתו הוא על צד האיסור והשבת.
והיינו, דהרי אין לו ענין לתקוע בלילה של מוצ"ש, אלא מבעו"י,
וא"כ הוא עושה דבר מתוך תקוה של איסור, ול"ש בזה היתר מכח הספק.
מה דעתכם?

עושה חדשות
הודעות: 12521
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: גזירת שמא יעבירנו בבין השמשות

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' יוני 11, 2017 10:28 pm

ובענין אחר,

אני מחפש מקור האם האיסור של שופר בשבת - שמא יעבירנו, זה רק על התוקע או גם על השומע.

ונפק"מ להשומעים תקיעותיו של הגרעי"ש, אם לא כיונו להדיא לצאת רק על תנאי.

לכאו' יש קצת מקור מדברי רש"י בחולין דפ"ד: ועי"ש הגהות מראה כהן.

ידוע לכם משהו בענין?

סגי נהור
הודעות: 5644
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: גזירת שמא יעבירנו בבין השמשות

הודעהעל ידי סגי נהור » א' יוני 18, 2017 2:40 pm

עושה חדשות כתב:חשבתי עוד תירוץ, כהמשך לנכתב לעיל.
אולי ל"ש ההיתר של ספק דרבנן / שבות בבין השמשות,
כאשר עושה דבר שכל מגמתו הוא על צד האיסור והשבת.
והיינו, דהרי אין לו ענין לתקוע בלילה של מוצ"ש, אלא מבעו"י,
וא"כ הוא עושה דבר מתוך תקוה של איסור, ול"ש בזה היתר מכח הספק.
מה דעתכם?

דומה שהן הדברים שכתבתי לעיל בקיצור.

אליהו בן עמרם
הודעות: 1462
הצטרף: ב' יוני 20, 2016 6:56 pm

Re: גזירת שמא יעבירנו בבין השמשות

הודעהעל ידי אליהו בן עמרם » ה' יולי 06, 2017 12:00 pm

עושה חדשות כתב:חשבתי עוד תירוץ, כהמשך לנכתב לעיל.
אולי ל"ש ההיתר של ספק דרבנן / שבות בבין השמשות,
כאשר עושה דבר שכל מגמתו הוא על צד האיסור והשבת.
והיינו, דהרי אין לו ענין לתקוע בלילה של מוצ"ש, אלא מבעו"י,
וא"כ הוא עושה דבר מתוך תקוה של איסור, ול"ש בזה היתר מכח הספק.
מה דעתכם?

מצאתי לכאורה חידוש דין בתפארת ישראל על משניות שבת פרק כירה שאולי אינו מתיישב עם מה שכתב מר שליט"א
אשה שרוצה לטבול במקוה חם בליל שבת - אסור לה - בגלל גזירת מרחצאות.
ולטבול מבעוד יום, כשהוא עדיין יום שביעי שלה, אסור לה בגזירה דרבנן שמא תראה ותסתור, ואף יש אומרים שלא עלתה לה טבילה בדיעבד.
לכן מציע הרב תפארת ישראל שתטבול בחמין ב"בין השמשות" מטעם היתר שבות במקום מצוה.
והנה אם רצונה לטבול בחמין בליל שבת - רוצה באיסור.
ואם רוצה לטבול ביום השביעי כדי להימנע מאיסור מרחצאות בשבת - גם רוצה באיסור טבילה ביום השביעי.
ומכל מקום התיר לה הרב הנ"ל בבין השמשות מצד שבות במקום מצוה.

עושה חדשות
הודעות: 12521
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: גזירת שמא יעבירנו בבין השמשות

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' ספטמבר 12, 2017 9:10 pm

דא"ג, לש' הסמ"ג (עשה מד) הוא - "וגזירה דרבה כך היא שמא יעבירנו ד' אמות ברשות הרבים לאחר שיצא בו", למה דוקא אח"כ? כי לפני זה הוי כטעה בדבר מצוה וכו'?

פרי יהושע
הודעות: 3158
הצטרף: ו' יוני 10, 2016 11:36 am

Re: גזירת שמא יעבירנו בבין השמשות

הודעהעל ידי פרי יהושע » ג' ספטמבר 12, 2017 9:29 pm

עושה חדשות כתב:ובענין אחר,

אני מחפש מקור האם האיסור של שופר בשבת - שמא יעבירנו, זה רק על התוקע או גם על השומע.

ונפק"מ להשומעים תקיעותיו של הגרעי"ש, אם לא כיונו להדיא לצאת רק על תנאי.

לכאו' יש קצת מקור מדברי רש"י בחולין דפ"ד: ועי"ש הגהות מראה כהן.

ידוע לכם משהו בענין?

הלא כך עשו שהלכו לשומעו, ונמצא דיונים ע"ז במקראי קודש.

פלוריש
הודעות: 2378
הצטרף: ה' ינואר 15, 2015 6:17 pm
שם מלא: אריאל דוד

Re: גזירת שמא יעבירנו בבין השמשות

הודעהעל ידי פלוריש » ה' ספטמבר 28, 2017 7:11 am

מצאתי שעסק בזה בעל המשמרות כהונה בתשובותיו (אין מהדורה חדשה של הספר הזה?).
ותודה להרב עו"ח על ההפניה לאשכול

אליהו בן עמרם
הודעות: 1462
הצטרף: ב' יוני 20, 2016 6:56 pm

Re: גזירת שמא יעבירנו בבין השמשות

הודעהעל ידי אליהו בן עמרם » א' ינואר 27, 2019 8:04 pm

עושה חדשות כתב:שמעתי כעת קו' נפלאה בשם הרבי מגור שליט"א, וזו תוכנה.

כידוע חז"ל אסרו לתקוע בשופר בר"ה שחל בשבת, גזירה שמא יעבירנו ד"א. (הקו' היא בהנחה שחז"ל אסרו את התקיעה, אבל לא עקרו וביטלו את המצווה). וק' דמ"מ הרי לא גזרו על השבות בביהש"מ, ועכ"פ לצורך מצווה, וא"כ כשחל ר"ה בשבת יש לחייב לתקוע בביהש"מ.

וליבי אומר לי, שקו' יפה כ"כ ודאי כבר נידונה בספרי האחרונים. שמא תכירו?


יש בענין זה דיכולים חכמים לעקור דבר מן התורה בשב ואל תעשה כמה מהלכים:
א. באור הרעק"א בדרו"ח מערכה ח' - שבכוחם של חכמים רק לאסור הקיום מדרבנן, ואילו המצוה מדאוריתא שרירה וקיימת. על זה הקשה החלקת יואב את הקושיא הנפלאה: למה לא יתקעו בשופר בשבת בביה"ש.
ב. באור הפמ"ג בהל' תפילין (על או"ח סי' ל"ח סעיף ג), בשיטת תוס' בסוכה דף ג' גבי הגזירה של יושב בסוכה ושלחנו בבית, שמא ימשך, שבטלה ישיבת הסוכה מדאורייתא מחמת הגזירה, ובאר הפמ"ג מצד "לא תסור". כלומר שיכולים חכמים לבטל מצוה מן התורה מחמת גזירתם.
ג. באור העונג יו"ט או"ח סימן ט'-שהמצוה בטילה מדאוריתא מדין מצוה הבאה בעבירה (לפי דרכו של התוס' בסוכה בדף ל' שבמהבב"ע לא קיים המצוה גם מן התורה).

והנה בזה כמה הערות לפענ"ד:
א. קושיית החלקת יואב קאי לא רק על שיטת הרעק"א כנ"ל, אלא גם על באור העונג יו"ט. כי בביה"ש פקעה גזירת רבנן שמא יעבירנו, וממילא נשאר ספק החיוב דאורייתא, וספק דאורייתא לחומרא. ואין ביטול למצוה דאורייתא מחמת "באה בעבירה" של איסור דרבנן, כי לא יעבור על איסור דרבנן מספק.
ב. באורו של הפמ"ג קשה עד מאד: 1.) היתכן שיש כח ביד חכמים לבטל לגמרי מצוות מן התורה באופן תמידי? ובלשון פשוטה, מה שהקב"ה ציווה לעשות - הם אמרו לא לעשות?
2.) אם יש להם כח לבטל, למה דווקא ב"שב ואל תעשה"? אדרבה, לשון זה מורה שאין בכוחם לבטל מצוות, למחקם כאילו אינם, אלא רק "לעצור" את קיומם (והן עצמן יישארו כעיין "מצוה קיומית" ולא "חיובית").
ג. הואיל וכך (בייחוד הואיל והקושיא גם על השיטות שבטלה המצוה מן התורה מצד מהבב"ע - לפי באור העונג יו"ט), אולי אפש"ל (מעיין מה שטענו הכותבים), שחכמים קבעו את גזירתם גם על זמן של בין השמשות, כי על הצד שעדיין הוא יום, הרי שאם יעבירנו ד' אמות ברה"ר יעבור על איסור דאורייתא.

דורש טוב לעמו
הודעות: 215
הצטרף: ד' יוני 12, 2019 4:44 pm

Re: גזירת שמא יעבירנו בבין השמשות

הודעהעל ידי דורש טוב לעמו » ב' ספטמבר 02, 2019 3:59 pm

תוס' (מגילה ד:) שאלו מדוע בתקיעה של יוה"כ לא חששו שמא יטלטל? ויישבו, או משום שלעשות מלאכה לפני הבדלה אסור רק מדרבנן (ולא חוששים לטלטול).
או שלא חששו שילך ללמוד כיוון שזו רק תקיעה אחת (ומשמע שכן חוששים לטלטול באופן כללי).
עפ"י התירוץ השני משמע שחוששים לאיסור דאו', ולכן לא הותר בביה"ש. הגר"א וייס האריך בזה במנחת אשר על ר"ה שחל בשבת.

עושה חדשות
הודעות: 12521
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: גזירת שמא יעבירנו בבין השמשות

הודעהעל ידי עושה חדשות » ב' ספטמבר 11, 2023 4:10 pm

סגי נהור כתב:
עושה חדשות כתב:חשבתי עוד תירוץ, כהמשך לנכתב לעיל.
אולי ל"ש ההיתר של ספק דרבנן / שבות בבין השמשות,
כאשר עושה דבר שכל מגמתו הוא על צד האיסור והשבת.
והיינו, דהרי אין לו ענין לתקוע בלילה של מוצ"ש, אלא מבעו"י,
וא"כ הוא עושה דבר מתוך תקוה של איסור, ול"ש בזה היתר מכח הספק.
מה דעתכם?

דומה שהן הדברים שכתבתי לעיל בקיצור.

viewtopic.php?f=17&t=57079&hilit&p=741730#p741574


חזור אל “אלול וימים נוראים”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 25 אורחים