איש לוי כתב:הנה בפשטות ברכת מלכויות מתחלת בפתיחה של עלינו לשבח, זכרונות 'אתה זוכר' וכו' שופרות 'אתה נגלית' וכו', אמנם א"כ לא ברור לי מדוע בחזרת הש"צ מפסיק החזן באמירת 'אוחילה לקל' (שהיא נטילת רשות מהעם לאמירת מלכויות וכו') אחרי אמירת עלינו לשבח קודם אמירת החלק השני שהוא 'על כן נקוה' וכו' ולא אומרה קודם אמירת עלינו לשבח. ומזה היה נראה לכאו' שתחילת הברכה היא מהקטע 'על כן נקוה וכו'.
עוד יש להוכיח כן,דהנה קיי"ל כר"י בר"ה לב: ששמע ישראל וכו' נמנה בפסוקי מלכויות, ואי"צ להזכיר 'מלך', ולכאו' א"כ מדוע לא נמנה פסוק "ככתוב בתורתך וידעת היום והשבת וכו' שאומרים בסוף החלק הראשון שבעלינו לשבח כחלק ממנין הפסוקים, והרי בגמ' שם אמרו שפסוק זה לר"י הוא מלכות?. ושוב מוכח לכאו' שאי"ז חלק מהברכה. וכמו"כ יעוי' בב"י בסי' בסי' תקצא' ד"ה ואומר עלינו לשבח כתב ז"ל 'שהרי עלינו לשבח לא נתקן אלא מפני שאנו צריכים לומר פסוקי מלכויות אנו משבחים קודם להש"י שהבדילנו מן התועים" ומשמעות דבריו דעלינו לשבח אינו מכלל המלכויות אלא הוא דברי פתיחה. והנה בספר העיקרים (להר"י אלבו מאמר א' פ"ד) כתב ז"ל "כי ברכת מלכויות הוא כנגד מציאות ה' ויורה על זה נוסח הברכה על כן נקוה לך" וכו' ומשמע מלשונו שברכת מלכויות היא מתחלת בקטע של על כן נקוה לך וכו'.
האמנם הוא כן? ומדוע אינה מתחלת מתחילת עלינו לשבח, שבה מזכירים את ענין מלכות ה', 'מלך מלכי המלכים....אין עוד'.
וכי למה לא המשכת לשאול שאם "עלינו לשבח" הוא חלק ממלכויות, א"כ מה ענינו של "עלינו לשבח" לתפילת מוסף ביו"כ (ולמנה צרפת ואפ"ם גם בנעילה) ?
והרי ביו"כ לא שייך כלל ענין מלכויות !
ועל כן נראה ודאי:
"עלינו לשבח" הוא תפילה עתיקה שמקורו בספר היכלות שבהחלט אינו חלק מ"מלכויות" כי אם שמשמש בתור "פתיחה" מענין קרבן מוסף בברכת קדושת היום לענין "מלכיות" הכלול גם בקדושת היום (להא דנקטינן כדעת ר"ע).
וכן נראה גם בטור ובבית יוסף בדברי הראשונים ז"ל בביאור טעם ענין אמירת "עלינו לשבח" גם בתפילת הלחש שהוא מחבר בין ענין הקרבנות של המוספין לענין "על כן נקוה" שהוא במקום "התקעיתא דבי רב" של מלכיות ("על כן נקוה" הוא תפילה עתיקה שלא נתחברה במקורו עבור "תקיעתא דבי רב" של "מלכויות" כלל רק שהציבו אותו במקום "תקיעתא" של מלכויות, מאחר שלא יסדו "תקיעתא דברי רב" במיוחד למלכויות כי אם לזכרונות ושופרות, וכנראה טעמא מאחר שמלכויות כלול בברכת קדושת היום א"צ לתקיעתא).
ולפי"ז א"ש הא דמפסיקים בין "עלינו לשבח" ו"על כן נקוה", ורק לפני "על כן נקוה" אומרים "אוחילה" ו"היה עם פיפיות" שהם רשויות לסדר מש"ז, מאחר ש"עלינו" אינו כי אם "פתיחה" ובכדי לחבר בין הענינים, ועיקר ענין מש"ז מתחיל רק מ"על כן נקוה", ולכן אומרים ה"רשויות" לפני "על כן נקוה".
ובהא דאומרים "עלינו לשבח" גם ביו"כ, אכן הרי א"א אותו רק בחזרת הש"ץ (ולא בתפילת הלחש) שאז הוא משמש כמחבר בין ענין הקרבנות בברכת קדושת היום וסדר העבודה של יוה"כ, וכ"פתיחה" לסדר העבודה, וכהא שביארנו שהמדובר ב"פיוט" ו"תפילה" עתיקה שמקורו בספר היכלות וכלל אין ענינו לר"ה או יו"כ בדווקא.