מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

נתאמים, וגלגול רחמים

הלכות חג בחג, חקרי מנהג. מאמרים לעיון והורדה
שמואלייזער
הודעות: 149
הצטרף: ו' פברואר 18, 2011 12:59 pm

נתאמים, וגלגול רחמים

הודעהעל ידי שמואלייזער » א' ספטמבר 18, 2016 2:24 pm

לחו"ר בית המדרש, שאלה ברשותכם
בפיוט 'אלי שחק חצובי להבים' שבשחרית יום כיפור, אומר הפייטן על המלאכים "פנים ולא עורף נתאמים". כל המפרשים שראיתי פותרים 'פנים ולא עורף' - שלמלאכים אין 'לא עורף ולא עיפוי' (ראה חגיגה טו.), ואת מילת 'נתאמים' הם מפרשים בפני עצמה, לאמור: המלאכים מחוברים מארבעה פנים, כדברי יחזקאל על החיות. הפירוש הזה נראה לי דחוק מאוד, הן משום שהוא מנתק את מילת 'נתאמים' מן המשפט, והן משום שלא הוזכר כאן כלל ענין ארבע הפנים. יותר מסתבר לי שיש לקרוא את המשפט ברצף אחד: הם נתאמים [אולי כולם שוים זה לזה?] בכך שהם פונים אל ה' בפניהם ולא מפנים אליו את אחוריהם.
שמתי לב למקום נוסף בו משתמש הפייטן במילת 'נתאמים', בסילוק 'מי יתנה תוקף' שבמוסף יו"כ: 'לְזַכּוֹת אֲשֵׁמִים, לְזַכְזֵךְ אֲשָׁמִים, לְוַתֵּר לְנִתְאָמִים, לִסְלֹחַ לְכָל עֲדַת תְּמִימִים'.
אולי למישהו יש פירוש טוב?

ואגב דעסיקנא בפירושי מילים: מישהו יודע טעם לצירוף 'נתגלגלו / מתגוללים רחמיו' וכדומה? מדוע התעוררות הרחמים מתוארת במילת גלגול? בשלמא 'נכמרו רחמיו' אני מבין, רש"י מסביר שזה ענין התחממות הרגשות. אבל מה ענין גלגול לכאן?

שמואלייזער
הודעות: 149
הצטרף: ו' פברואר 18, 2011 12:59 pm

Re: נתאמים, וגלגול רחמים

הודעהעל ידי שמואלייזער » א' ספטמבר 18, 2016 2:28 pm

מצאתי עוד פעם את השימוש במילה 'נתאמים' ביוצר לראש השנה של הקליר, המתחיל 'מלך אמיץ ואיום':
מלך משפיל רמים
זכור לנתאמים
תֵקַע שמחה ושלמים

חד ברנש
הודעות: 5726
הצטרף: ב' יוני 20, 2016 11:48 am

Re: נתאמים, וגלגול רחמים

הודעהעל ידי חד ברנש » א' ספטמבר 18, 2016 2:55 pm

בנוגע ל'נתאמים' אצל הקלירי, פירשה מרת אליצור (פיוטי הקלירי לר"ה, עמ' 479):
נתאמים אליצור.jpg
נתאמים אליצור.jpg (67.19 KiB) נצפה 2820 פעמים

איש לוי
הודעות: 273
הצטרף: ד' ספטמבר 14, 2016 12:24 am

Re: נתאמים, וגלגול רחמים

הודעהעל ידי איש לוי » א' ספטמבר 18, 2016 3:34 pm

שמואלייזער כתב:לחו"ר בית המדרש, שאלה ברשותכם
בפיוט 'אלי שחק חצובי להבים' שבשחרית יום כיפור, אומר הפייטן על המלאכים "פנים ולא עורף נתאמים". כל המפרשים שראיתי פותרים 'פנים ולא עורף' - שלמלאכים אין 'לא עורף ולא עיפוי' (ראה חגיגה טו.), ואת מילת 'נתאמים' הם מפרשים בפני עצמה, לאמור: המלאכים מחוברים מארבעה פנים, כדברי יחזקאל על החיות. הפירוש הזה נראה לי דחוק מאוד, הן משום שהוא מנתק את מילת 'נתאמים' מן המשפט, והן משום שלא הוזכר כאן כלל ענין ארבע הפנים. יותר מסתבר לי שיש לקרוא את המשפט ברצף אחד: הם נתאמים [אולי כולם שוים זה לזה?] בכך שהם פונים אל ה' בפניהם ולא מפנים אליו את אחוריהם.
שמתי לב למקום נוסף בו משתמש הפייטן במילת 'נתאמים', בסילוק 'מי יתנה תוקף' שבמוסף יו"כ: 'לְזַכּוֹת אֲשֵׁמִים, לְזַכְזֵךְ אֲשָׁמִים, לְוַתֵּר לְנִתְאָמִים, לִסְלֹחַ לְכָל עֲדַת תְּמִימִים'.
אולי למישהו יש פירוש טוב?

ואגב דעסיקנא בפירושי מילים: מישהו יודע טעם לצירוף 'נתגלגלו / מתגוללים רחמיו' וכדומה? מדוע התעוררות הרחמים מתוארת במילת גלגול? בשלמא 'נכמרו רחמיו' אני מבין, רש"י מסביר שזה ענין התחממות הרגשות. אבל מה ענין גלגול לכאן?

התרגום עה"פ "כי נכמרו רחמיו" מתרגם 'ארי אתגוללו', הענין הוא, שאנחנו מבקשים שמידות הרחמים של הי"ת יתגוללו אלינו, הוא אותו משמעות של 'ויגל את האבן' שענינה הסטת האבן לצד אחר, וכן במידת הרחמים, אנו מבקשים שהם יכוונו ויפנו אלינו, ואותו המשמעות היא בגלגול, שהוא הוזזה לצד אחר.

שמואלייזער
הודעות: 149
הצטרף: ו' פברואר 18, 2011 12:59 pm

Re: נתאמים, וגלגול רחמים

הודעהעל ידי שמואלייזער » א' ספטמבר 18, 2016 4:48 pm

חד ברנש כתב:בנוגע ל'נתאמים' אצל הקלירי, פירשה מרת אליצור (פיוטי הקלירי לר"ה, עמ' 479):
נתאמים אליצור.jpg

תודה, מעניין שבעלת המחבר עצמה לא זכרה מה שכתבה, כי שאלתיה קודם לכן ולא הזכירה שכבר עסקה בזה.
מכל מקום לענין ישראל אתי שפיר, אבל לענין המלאכים עצמם עדיין צ"ע.

שמואלייזער
הודעות: 149
הצטרף: ו' פברואר 18, 2011 12:59 pm

Re: נתאמים, וגלגול רחמים

הודעהעל ידי שמואלייזער » א' ספטמבר 18, 2016 4:50 pm

איש לוי כתב:
שמואלייזער כתב:לחו"ר בית המדרש, שאלה ברשותכם
בפיוט 'אלי שחק חצובי להבים' שבשחרית יום כיפור, אומר הפייטן על המלאכים "פנים ולא עורף נתאמים". כל המפרשים שראיתי פותרים 'פנים ולא עורף' - שלמלאכים אין 'לא עורף ולא עיפוי' (ראה חגיגה טו.), ואת מילת 'נתאמים' הם מפרשים בפני עצמה, לאמור: המלאכים מחוברים מארבעה פנים, כדברי יחזקאל על החיות. הפירוש הזה נראה לי דחוק מאוד, הן משום שהוא מנתק את מילת 'נתאמים' מן המשפט, והן משום שלא הוזכר כאן כלל ענין ארבע הפנים. יותר מסתבר לי שיש לקרוא את המשפט ברצף אחד: הם נתאמים [אולי כולם שוים זה לזה?] בכך שהם פונים אל ה' בפניהם ולא מפנים אליו את אחוריהם.
שמתי לב למקום נוסף בו משתמש הפייטן במילת 'נתאמים', בסילוק 'מי יתנה תוקף' שבמוסף יו"כ: 'לְזַכּוֹת אֲשֵׁמִים, לְזַכְזֵךְ אֲשָׁמִים, לְוַתֵּר לְנִתְאָמִים, לִסְלֹחַ לְכָל עֲדַת תְּמִימִים'.
אולי למישהו יש פירוש טוב?

ואגב דעסיקנא בפירושי מילים: מישהו יודע טעם לצירוף 'נתגלגלו / מתגוללים רחמיו' וכדומה? מדוע התעוררות הרחמים מתוארת במילת גלגול? בשלמא 'נכמרו רחמיו' אני מבין, רש"י מסביר שזה ענין התחממות הרגשות. אבל מה ענין גלגול לכאן?

התרגום עה"פ "כי נכמרו רחמיו" מתרגם 'ארי אתגוללו', הענין הוא, שאנחנו מבקשים שמידות הרחמים של הי"ת יתגוללו אלינו, הוא אותו משמעות של 'ויגל את האבן' שענינה הסטת האבן לצד אחר, וכן במידת הרחמים, אנו מבקשים שהם יכוונו ויפנו אלינו, ואותו המשמעות היא בגלגול, שהוא הוזזה לצד אחר.

תודה, אפשר אם כן לומר שמקור הביטוי הוא התרגום, אבל עדיין לעצם הפרשנות שלך בתרגום ליבי מגמגם בה. כי 'נכמרו' משמעו לכאורה שהלב גואה על גדותיו מרחמים, ואת המשמעות הזאת גם כן הייתי מצפה למצוא ב'התגוללו'.


חזור אל “אלול וימים נוראים”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 55 אורחים