מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

הזכרת "חטא" בראש השנה.

הלכות חג בחג, חקרי מנהג. מאמרים לעיון והורדה
משולש
הודעות: 5562
הצטרף: ה' יוני 06, 2013 2:54 pm

הזכרת "חטא" בראש השנה.

הודעהעל ידי משולש » ה' ספטמבר 22, 2016 9:11 pm

שבטיישראל כתב:
משולש כתב:
שבטיישראל כתב:ויש הנוהגים להשמיט כל הזכרה של חטא שנמצאו בתחינה בר"ה

ברשותך הייתי רוצה לפתוח אשכול על ה"נערווין" שלא להזכיר חטא בראש השנה (מדלגי הפיוטים אינם יודעים כמה "חטאים" מוזכרים בפיוטים שכתבו רבותינו הקליר ורבינו משולם).


ובכן,

א)המקור של ה"נערווין" (למד לשונך לדבר בכבוד) שלא להזכיר חטא ועון בר"ה מקורו טהור בספר הזוהר הק' וכן מבואר בכתבי האריז"ל (עי' שעה"כ בהקדמה לדרושי ר"ה), והענין הובא בדברי הפוסקים (ורק בין התקיעות דמיושב יש להתוודות בלחש).

ב) בפיוטים לא נהגו לדלג כלל, כי אם באבינו מלכנו שמדלגין "חטאנו לפניך" "סלח ומחל" וכדו' וכמבואר בכתבי האריז"ל.

ג) לפי מיטב ידיעתי אין בידינו פיוטים מרבנא משולם לר"ה, כי אם הקרובה "אמצת עשור" לתפילת שחרית ביו"כ בו כמובן שפיר מזכירים ענין חטא ועון.

ד) בפיוטי הקליר הנמצאים במחזורי אשכנז לר"ה לא נמצא שום לשון אוי ביטוי מעניני הזכרת חטאים עונות ווידויים כי אם ענין דין משפט ותשובה, דוק ותשכח !

ה) הפיוטים ה"בעייתים" היחידים הם:
1)פיוט הקדושה "והחיות בוערות" לר' בנימין ב"ר שמואל שהיה צרפתי (שבמקורו כנראה מיועד לשחרית ביו"כ וע"פ מנהג צרפת שאומרים הקדושה הרגילה בתפילת שחרית ומנחה ביו"כ, אבל לפי מנהג האשכנזים לומר קדושה רבה בכל התפילות ביו"כ כדעת הרוקח, איןמקום לפיוט זה ביו"כ, והפיוט הועבר לר"ה) בו יש קטע "נא אם חטאה נמשכה ובערה כאש".
2) בקרובה "אמרתך צרופה" לרבינו שמעון הגדול שנוהגים לאומרו ביום ב' דר"ה (למרות שר' שמעון יסד את הקרובה ליום א' דר"ה, ואכמ"ל) יש גם כמה קטעים בהם מוזכר ענין חטא ווידוי, והכי בולט בהם הוא ב"משלש" "שלחתי במלאכות" בו יסד "ידענו כי חטאנו ואין מי יעמוד".
ונראה להדיא שרבינו שמעון הגדול לא חשש כלל מלהזכיר ענין בחינת וידוי חטא ועון בר"ה.

במציאות לא נהוג לדלג שום קטע בפיוטים הנ"ל בהם יש פעמים בודדים שהפייטן מזכיר ענין חטא ועון - ורק בתפילת אבינו מלכנו נהוג לדלג על הקטעים של חטא ועון (כמבואר להדיא בכהאריז"ל שאין לאומרם בר"ה), וה"ה לענין התחינות (כגון בהנני העני ממעש ובהוצאת ס"ת וכדו') שמדלגין על כל הקטעים בהם מוזכר ענין חטא ועון.
(לענין הפיוטים הרי מבואר להדיא בדברי מהרח"ו שהאריז"ל נהג לומר כל פיוטי הקליר - אך לענין פיוטי רבינו שמעון הגדול לא מוזכר כלל, למרות דמסתברא שהאריז"ל היה אומר פיוטי רבינו שמעון הגדול כשהתפלל בקהל אשכנזים בצפת"ו ביום ב' דר"ה ובשביעי של פסח).

משולש
הודעות: 5562
הצטרף: ה' יוני 06, 2013 2:54 pm

Re: הזכרת "חטא" בראש השנה.

הודעהעל ידי משולש » ה' ספטמבר 22, 2016 9:31 pm

ומפני חטאינו גלינו מארצנו.

תשליך: "וכל חטאת עמך ..."

אמרתך צרופה: נַקֵּנוּ מֵעָוֹן וּפְשָׁעֵינוּ הַעֲבֵר,

"שולחתי במלאכות":
וְחַלְּצֵנִי מִפֶּשַׁע וּמֵעָוֹן נִכְתָּם, וְאַל יִמְשְׁלוּ בִי אָז אֵיתָם:
נוֹהֵג בְּחֶסֶד זוֹכֵר הַבְּרִית, נַקֵּנוּ מִנִּסְתָּרוֹת וְנִזְכֶּה כְּבוֹרִית,
נְחֵנוּ בַּאֲמִתְּךָ וּתְנֵנוּ לְאַחֲרִית, נוֹשֵֹא עָוֹן וְעוֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית:


רוֹעַ יִצְרֵנוּ הָסֵר בְּחֶמְלָתֶךָ, רְצֵנוּ וְסוֹכְכֵנוּ בְּמַחַס אֶבְרָתֶךָ,
רְצֵה תְשׁוּבָתֵנוּ וְהַרְבֵּה מְחִילָתֶךָ, רְעֵה עַמְּךָ בְּשִׁבְטֶךָ צֹאן נַחֲלָתֶךָ:
יַדְּעֵנוּ דְרָכֶיךָ וְאוֹרְחוֹתֶיךָ לִתְמֹד, יוֹשֶׁר פִּקּוּדֶיךָ בְּלִבֵּנוּ לִצְמֹד,
יִכְמְרוּ רַחֲמֶיךָ סְלִיחָתֵנוּ לַחְמֹד, יָדַעְנוּ כִּי חָטָאנוּ וְאֵין מִי יַעֲמֹד:


חֲפוֹץ בְּהֶגְיוֹנֵינוּ וּבְקוֹל תְּרוּעָתֵנוּ, חֲטָאֵינוּ הַלְבֵּן וְהַפְקֵר שִׁגְגֵנוּ, חַבֵּל וְהַצְמֵת קָדְקֹד מַשְֹטִינֵנוּ, חָנֵּנוּ אֱלֹהִים חָנֵּנוּ כִּי בְךָ חָסָיָה נַפְשֵׁנוּ:

"אדון אם מעשים אין בנו":
טְהוֹר עֵינַיִם בְּרָע מֵרְאוֹת, הַצְלֵל חֲטָאֵינוּ בְּעִמְקֵי מַחְבּוֹאוֹת, וַעֲשֵֹה עִמָּנוּ לְטוֹבָה אוֹת: נַחְנוּ אִם פָּשַׁעְנוּ מֵאַחֲרֶיךָ, הִזָּכֵר לַאֲבוֹת הָעוֹלָם בְּחִירֶיךָ, וְאַל תִּתְעַלַּם מִתַּחַן מְשַׁחֲרֶיךָ


מוסף א' "תפן במכון" (קליר) וְאִם כְּאָדָם עָבְרוּ בְרִית. הָאֵל כָּאֵל הַבֵּט לַבְּרִית:

שם "אף אורח": וְאִם אָוֶן נִרְאָה בְּמַחֲבוֹאֵיהֶם. פָּקוֹד תִּפְקֹד לָמוֹ קְרוֹבֵיהֶם: זֵכֶר הֲסָרַת שֶׁכֶם מִסֵּבֶל. עֶבֶד כְּהֻחְפַּשׁ מֵעִנּוּי כֶּבֶל. חֲנִיטָיו אִם תֻּעְתָּעוּ בְּתֶבֶל. שִֹיחוֹ יְחוֹנְנֵם לְחַיֵּי הָבֶל:

באין מליץ יושר מול מגיד פשע

שבטיישראל
הודעות: 1847
הצטרף: ב' יולי 05, 2010 12:37 am

Re: הזכרת "חטא" בראש השנה.

הודעהעל ידי שבטיישראל » ו' ספטמבר 23, 2016 2:22 am

משולש כתב:ברשותך הייתי רוצה לפתוח אשכול על ה"נערווין" שלא להזכיר חטא בראש השנה (מדלגי הפיוטים אינם יודעים כמה "חטאים" מוזכרים בפיוטים שכתבו רבותינו הקליר ורבינו משולם).

משולש כתב:
ובכן,

א)המקור של ה"נערווין" (למד לשונך לדבר בכבוד) שלא להזכיר חטא ועון בר"ה מקורו טהור בספר הזוהר הק' וכן מבואר בכתבי האריז"ל (עי' שעה"כ בהקדמה לדרושי ר"ה), והענין הובא בדברי הפוסקים (ורק בין התקיעות דמיושב יש להתוודות בלחש).


אתך הסליחה אך ההגדרה "נערווין" על אזהרה הנכתב בזוה"ק ובכתבי האריז"ל לא יצא ממקלדתי !!
ועד שאתה אומר לי טול קיסם מבין שינך, טול קורה מבין עיניך !!

שבטיישראל
הודעות: 1847
הצטרף: ב' יולי 05, 2010 12:37 am

Re: הזכרת "חטא" בראש השנה.

הודעהעל ידי שבטיישראל » ו' ספטמבר 23, 2016 2:59 am

משולש כתב:ומפני חטאינו גלינו מארצנו.

תשליך: "וכל חטאת עמך ..."

אמרתך צרופה: נַקֵּנוּ מֵעָוֹן וּפְשָׁעֵינוּ הַעֲבֵר,

"שולחתי במלאכות":
וְחַלְּצֵנִי מִפֶּשַׁע וּמֵעָוֹן נִכְתָּם, וְאַל יִמְשְׁלוּ בִי אָז אֵיתָם:
נוֹהֵג בְּחֶסֶד זוֹכֵר הַבְּרִית, נַקֵּנוּ מִנִּסְתָּרוֹת וְנִזְכֶּה כְּבוֹרִית,
נְחֵנוּ בַּאֲמִתְּךָ וּתְנֵנוּ לְאַחֲרִית, נוֹשֵֹא עָוֹן וְעוֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית:


רוֹעַ יִצְרֵנוּ הָסֵר בְּחֶמְלָתֶךָ, רְצֵנוּ וְסוֹכְכֵנוּ בְּמַחַס אֶבְרָתֶךָ,
רְצֵה תְשׁוּבָתֵנוּ וְהַרְבֵּה מְחִילָתֶךָ, רְעֵה עַמְּךָ בְּשִׁבְטֶךָ צֹאן נַחֲלָתֶךָ:
יַדְּעֵנוּ דְרָכֶיךָ וְאוֹרְחוֹתֶיךָ לִתְמֹד, יוֹשֶׁר פִּקּוּדֶיךָ בְּלִבֵּנוּ לִצְמֹד,
יִכְמְרוּ רַחֲמֶיךָ סְלִיחָתֵנוּ לַחְמֹד, יָדַעְנוּ כִּי חָטָאנוּ וְאֵין מִי יַעֲמֹד:


חֲפוֹץ בְּהֶגְיוֹנֵינוּ וּבְקוֹל תְּרוּעָתֵנוּ, חֲטָאֵינוּ הַלְבֵּן וְהַפְקֵר שִׁגְגֵנוּ, חַבֵּל וְהַצְמֵת קָדְקֹד מַשְֹטִינֵנוּ, חָנֵּנוּ אֱלֹהִים חָנֵּנוּ כִּי בְךָ חָסָיָה נַפְשֵׁנוּ:

"אדון אם מעשים אין בנו":
טְהוֹר עֵינַיִם בְּרָע מֵרְאוֹת, הַצְלֵל חֲטָאֵינוּ בְּעִמְקֵי מַחְבּוֹאוֹת, וַעֲשֵֹה עִמָּנוּ לְטוֹבָה אוֹת: נַחְנוּ אִם פָּשַׁעְנוּ מֵאַחֲרֶיךָ, הִזָּכֵר לַאֲבוֹת הָעוֹלָם בְּחִירֶיךָ, וְאַל תִּתְעַלַּם מִתַּחַן מְשַׁחֲרֶיךָ


מוסף א' "תפן במכון" (קליר) וְאִם כְּאָדָם עָבְרוּ בְרִית. הָאֵל כָּאֵל הַבֵּט לַבְּרִית:

שם "אף אורח": וְאִם אָוֶן נִרְאָה בְּמַחֲבוֹאֵיהֶם. פָּקוֹד תִּפְקֹד לָמוֹ קְרוֹבֵיהֶם: זֵכֶר הֲסָרַת שֶׁכֶם מִסֵּבֶל. עֶבֶד כְּהֻחְפַּשׁ מֵעִנּוּי כֶּבֶל. חֲנִיטָיו אִם תֻּעְתָּעוּ בְּתֶבֶל. שִֹיחוֹ יְחוֹנְנֵם לְחַיֵּי הָבֶל:

באין מליץ יושר מול מגיד פשע


אוקיי
אני רואה שלא הבנת את ענין אזהרת אי הזכרת חטא ועון בר"ה המבוא בזוה"ק.

בזוה"ק יש סתירה בדבר שפעם א' כתב שיש להתוודות ופעם א' כתב שאסור להזכיר חטא ועון.
האריז"ל מיישב הסתירה בדברי הזוה"ק שרק בעת תקיעות דמיושב מותר להתוודות [בלחש].

והנה דברי האריז"ל (שעה"כ הקדמה לדרושי ר"ה):
"ענין א"מ שאומרים בעשרת ימי תשו' אחר העמידה מוז"ל לא רצה שיאמרו בשבת שבין ר"ה ליום הכפורים ולא בב' ימים טובים של ר"ה א"מ חטאנו לפניך א"מ מחול וסלח לכל עונותינו וכיוצא בזה בשאר א"מ שנזכר בהם בחי' חטאות ועונות וודוים וכנראה מלשון ס"ה שאין להזכיר שום חטא ביום ר"ה. האמנם בענין הוידוי ביום ר"ה נמצאו בס"ה מאמרים חלוקים כי ממאמ' א' נראה דאסור לפרשא חטאוי בהאי יומא ובמ"א נראה להיפך. ומוז"ל היה נוהג להתודות על חטאיו בלחש שלא ישמעו הדבריאה לאזניו והיה אומר כי המאמר הא' שבס"ה לא אסר אלא בקו"ר ולא בלחש. ואמנם אפילו בלחש לא היה נוהג להתודות אלא בעת תקיעת שופר דמיושב לפי שאז מתערבב השטן ואינו משגי' לקטרג ואז דברי הוידוי עולים למע' בהתחברות קול השופר העול' למע'".
ובדבריו מבואר שאסור להזכיר חטא בר"ה בצורה של וידוי או סיפור של חטאיו.

הנוסח "ומפני חטאנו" הוא נוסח קבוע של תפילת המוספין בו אנו מתאוננים שבגלל חורבן הבית אינו יכולים לעשות חובותינו בביהמ"ק - נוסח זו אינו וידוי על חטאים, וגם האריז"ל אמרו ללא פקפוק.

לענין הקרובה "אמרתך צרופה" לרבינו שמעון הגדול אכן הרי כתבתי שיש איזכורים בהם יש וידווים על חטא ועון - למרות שלא כל הקטעים שציינת הם בצורה של וידוי או סיפור ל חטאיו.
ורואים להדיא שדעת רבינו שמעון הגדול לא לחשוש לזה.
ואכן המנהג לא לדלג שום קטע בפיוטים, ורק בא"מ ובתחינות מדלגים ע"פ המקובל מהאריז"ל.

הקטע שהציטטת מהקליר "וְאִם כְּאָדָם עָבְרוּ בְרִית. הָאֵ-ל כָּאֵ-ל הַבֵּט לַבְּרִית" אין בו מענין וידוי או הזכרת חטאיו (אם זה מה שמצאת - יש שם קטעים יותר "חמורים" !)

אותו דבר לענין הקטע "מול מגיד פשע" שהוא סיפור דברים בעלמא על השטן שמקטרג בדין ומגיד פשעיו של ישראל ואינו וידוי או סיפור חטאיו

אגב, תמיהני למה לא שאלת איך מותר להזכיר מענין התשובה בר"ה ?
והרי האדם עושה "תשובה" על "חטאיו" ?!
נו, הרי אתה רואה שהאריז"ל לא השמיט "א"מ החזירנו בתשובה שלימה לפניך" !!
אלא מאי ?
האיסור הוא רק לספר מחטאיו בצורה של וידוי על עונותיו, ותו לא מידי.

לענין תשליך והזכרת הפסוקים "מי א-ל כמוך נושא עון ועובר על פשע וכו' - אדרבה !
מהרח"ו כתב בשם האריז"ל: "ענין המנהג שנהגו האשכנזים לילך ביום ראשון דר"ה אחר תפלת המנחה מעט קודם שקיעת החמה אצל הים הגדול או אצל מעיין או באר מים חיים וקורים אותו תשליך הנה הוא מנהג יפה".
ועיי"ש בהמשך דבריו שאין בזה משום חשש הזכרת חטאיו בר"ה, והוא ענין הזכרת י"ג מידות של רחמים היוצא מהפסוקים שבזה מחליש כח המקטריגים.
[וז"ל: "וכשתאמר ותשליך במצולות ים כל חטאתם תכוין שיושלכו כל חטאתיך ועונותיך וגם המקטרג העליון יושלך במצולות הים העליון כי לסיבה זו הוצרך לאומרו על הים או על המים חיים אבל צריך שתכוין למה שביארנו בדרוש של י"ג מידות בתיקון הט' הנרמז במלת לאלפים וביארתיו בענין היחודים"]

(למרות שעדיין יש לדון בענין אם האריז"ל ומהרח"ו הלכו לתשליך בר"ה או ביום אחר בעשי"ת, ואכמ"ל)

משולש
הודעות: 5562
הצטרף: ה' יוני 06, 2013 2:54 pm

Re: הזכרת "חטא" בראש השנה.

הודעהעל ידי משולש » ש' ספטמבר 24, 2016 10:32 pm

והוא תמוה, שמהפיוטים שתקנו הראשונים לא מדלגים כלום ומאבינו מלכנו שתיקן רבי עקיבא מדלגים בגלל הזכרת חטא.

משולש
הודעות: 5562
הצטרף: ה' יוני 06, 2013 2:54 pm

Re: הזכרת "חטא" בראש השנה.

הודעהעל ידי משולש » ש' ספטמבר 24, 2016 10:37 pm

שבטיישראל כתב:
משולש כתב:ברשותך הייתי רוצה לפתוח אשכול על ה"נערווין" שלא להזכיר חטא בראש השנה (מדלגי הפיוטים אינם יודעים כמה "חטאים" מוזכרים בפיוטים שכתבו רבותינו הקליר ורבינו משולם).

משולש כתב:
ובכן,

א)המקור של ה"נערווין" (למד לשונך לדבר בכבוד) שלא להזכיר חטא ועון בר"ה מקורו טהור בספר הזוהר הק' וכן מבואר בכתבי האריז"ל (עי' שעה"כ בהקדמה לדרושי ר"ה), והענין הובא בדברי הפוסקים (ורק בין התקיעות דמיושב יש להתוודות בלחש).


אתך הסליחה אך ההגדרה "נערווין" על אזהרה הנכתב בזוה"ק ובכתבי האריז"ל לא יצא ממקלדתי !!
ועד שאתה אומר לי טול קיסם מבין שינך, טול קורה מבין עיניך !!

הלשון "נערוון" משתמשים גם למי שחושש לשיטה שנדחתה מההלכה, והרי לפנינו שאומרים את פיוטי יום ב' דר"ה ולא חוששים לשיטת האריז"ל.


חזור אל “אלול וימים נוראים”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 32 אורחים