משולש כתב:ומפני חטאינו גלינו מארצנו.
תשליך: "וכל חטאת עמך ..."
אמרתך צרופה: נַקֵּנוּ מֵעָוֹן וּפְשָׁעֵינוּ הַעֲבֵר,
"שולחתי במלאכות":
וְחַלְּצֵנִי מִפֶּשַׁע וּמֵעָוֹן נִכְתָּם, וְאַל יִמְשְׁלוּ בִי אָז אֵיתָם:
נוֹהֵג בְּחֶסֶד זוֹכֵר הַבְּרִית, נַקֵּנוּ מִנִּסְתָּרוֹת וְנִזְכֶּה כְּבוֹרִית,
נְחֵנוּ בַּאֲמִתְּךָ וּתְנֵנוּ לְאַחֲרִית, נוֹשֵֹא עָוֹן וְעוֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית:
רוֹעַ יִצְרֵנוּ הָסֵר בְּחֶמְלָתֶךָ, רְצֵנוּ וְסוֹכְכֵנוּ בְּמַחַס אֶבְרָתֶךָ,
רְצֵה תְשׁוּבָתֵנוּ וְהַרְבֵּה מְחִילָתֶךָ, רְעֵה עַמְּךָ בְּשִׁבְטֶךָ צֹאן נַחֲלָתֶךָ:
יַדְּעֵנוּ דְרָכֶיךָ וְאוֹרְחוֹתֶיךָ לִתְמֹד, יוֹשֶׁר פִּקּוּדֶיךָ בְּלִבֵּנוּ לִצְמֹד,
יִכְמְרוּ רַחֲמֶיךָ סְלִיחָתֵנוּ לַחְמֹד, יָדַעְנוּ כִּי חָטָאנוּ וְאֵין מִי יַעֲמֹד:
חֲפוֹץ בְּהֶגְיוֹנֵינוּ וּבְקוֹל תְּרוּעָתֵנוּ, חֲטָאֵינוּ הַלְבֵּן וְהַפְקֵר שִׁגְגֵנוּ, חַבֵּל וְהַצְמֵת קָדְקֹד מַשְֹטִינֵנוּ, חָנֵּנוּ אֱלֹהִים חָנֵּנוּ כִּי בְךָ חָסָיָה נַפְשֵׁנוּ:
"אדון אם מעשים אין בנו":
טְהוֹר עֵינַיִם בְּרָע מֵרְאוֹת, הַצְלֵל חֲטָאֵינוּ בְּעִמְקֵי מַחְבּוֹאוֹת, וַעֲשֵֹה עִמָּנוּ לְטוֹבָה אוֹת: נַחְנוּ אִם פָּשַׁעְנוּ מֵאַחֲרֶיךָ, הִזָּכֵר לַאֲבוֹת הָעוֹלָם בְּחִירֶיךָ, וְאַל תִּתְעַלַּם מִתַּחַן מְשַׁחֲרֶיךָ
מוסף א' "תפן במכון" (קליר) וְאִם כְּאָדָם עָבְרוּ בְרִית. הָאֵל כָּאֵל הַבֵּט לַבְּרִית:
שם "אף אורח": וְאִם אָוֶן נִרְאָה בְּמַחֲבוֹאֵיהֶם. פָּקוֹד תִּפְקֹד לָמוֹ קְרוֹבֵיהֶם: זֵכֶר הֲסָרַת שֶׁכֶם מִסֵּבֶל. עֶבֶד כְּהֻחְפַּשׁ מֵעִנּוּי כֶּבֶל. חֲנִיטָיו אִם תֻּעְתָּעוּ בְּתֶבֶל. שִֹיחוֹ יְחוֹנְנֵם לְחַיֵּי הָבֶל:
באין מליץ יושר מול מגיד פשע
אוקיי
אני רואה שלא הבנת את ענין אזהרת אי הזכרת חטא ועון בר"ה המבוא בזוה"ק.
בזוה"ק יש סתירה בדבר שפעם א' כתב שיש להתוודות ופעם א' כתב שאסור להזכיר חטא ועון.
האריז"ל מיישב הסתירה בדברי הזוה"ק שרק בעת תקיעות דמיושב מותר להתוודות [בלחש].
והנה דברי האריז"ל (שעה"כ הקדמה לדרושי ר"ה):
"
ענין א"מ שאומרים בעשרת ימי תשו' אחר העמידה מוז"ל לא רצה שיאמרו בשבת שבין ר"ה ליום הכפורים ולא בב' ימים טובים של ר"ה א"מ חטאנו לפניך א"מ מחול וסלח לכל עונותינו וכיוצא בזה בשאר א"מ שנזכר בהם בחי' חטאות ועונות וודוים וכנראה מלשון ס"ה שאין להזכיר שום חטא ביום ר"ה. האמנם בענין הוידוי ביום ר"ה נמצאו בס"ה מאמרים חלוקים כי ממאמ' א' נראה דאסור לפרשא חטאוי בהאי יומא ובמ"א נראה להיפך. ומוז"ל היה נוהג להתודות על חטאיו בלחש שלא ישמעו הדבריאה לאזניו והיה אומר כי המאמר הא' שבס"ה לא אסר אלא בקו"ר ולא בלחש. ואמנם אפילו בלחש לא היה נוהג להתודות אלא בעת תקיעת שופר דמיושב לפי שאז מתערבב השטן ואינו משגי' לקטרג ואז דברי הוידוי עולים למע' בהתחברות קול השופר העול' למע'".ובדבריו מבואר שאסור להזכיר חטא בר"ה בצורה של וידוי או סיפור של חטאיו.
הנוסח "ומפני חטאנו" הוא נוסח קבוע של תפילת המוספין בו אנו מתאוננים שבגלל חורבן הבית אינו יכולים לעשות חובותינו בביהמ"ק - נוסח זו אינו וידוי על חטאים, וגם האריז"ל אמרו ללא פקפוק.
לענין הקרובה "אמרתך צרופה" לרבינו שמעון הגדול אכן הרי כתבתי שיש איזכורים בהם יש וידווים על חטא ועון - למרות שלא כל הקטעים שציינת הם בצורה של וידוי או סיפור ל חטאיו.
ורואים להדיא שדעת רבינו שמעון הגדול לא לחשוש לזה.
ואכן המנהג לא לדלג שום קטע בפיוטים, ורק בא"מ ובתחינות מדלגים ע"פ המקובל מהאריז"ל.
הקטע שהציטטת מהקליר "וְאִם כְּאָדָם עָבְרוּ בְרִית. הָאֵ-ל כָּאֵ-ל הַבֵּט לַבְּרִית" אין בו מענין וידוי או הזכרת חטאיו (אם זה מה שמצאת - יש שם קטעים יותר "חמורים" !)
אותו דבר לענין הקטע "מול מגיד פשע" שהוא סיפור דברים בעלמא על השטן שמקטרג בדין ומגיד פשעיו של ישראל ואינו וידוי או סיפור חטאיו
אגב, תמיהני למה לא שאלת איך מותר להזכיר מענין התשובה בר"ה ?
והרי האדם עושה "תשובה" על "חטאיו" ?!
נו, הרי אתה רואה שהאריז"ל לא השמיט "א"מ החזירנו בתשובה שלימה לפניך" !!
אלא מאי ?
האיסור הוא רק לספר מחטאיו בצורה של וידוי על עונותיו, ותו לא מידי.
לענין תשליך והזכרת הפסוקים "מי א-ל כמוך נושא עון ועובר על פשע וכו' - אדרבה !
מהרח"ו כתב בשם האריז"ל:
"ענין המנהג שנהגו האשכנזים לילך ביום ראשון דר"ה אחר תפלת המנחה מעט קודם שקיעת החמה אצל הים הגדול או אצל מעיין או באר מים חיים וקורים אותו תשליך הנה הוא מנהג יפה".
ועיי"ש בהמשך דבריו שאין בזה משום חשש הזכרת חטאיו בר"ה, והוא ענין הזכרת י"ג מידות של רחמים היוצא מהפסוקים שבזה מחליש כח המקטריגים.
[וז"ל: "וכשתאמר ותשליך במצולות ים כל חטאתם תכוין שיושלכו כל חטאתיך ועונותיך וגם המקטרג העליון יושלך במצולות הים העליון כי לסיבה זו הוצרך לאומרו על הים או על המים חיים אבל צריך שתכוין למה שביארנו בדרוש של י"ג מידות בתיקון הט' הנרמז במלת לאלפים וביארתיו בענין היחודים"](למרות שעדיין יש לדון בענין אם האריז"ל ומהרח"ו הלכו לתשליך בר"ה או ביום אחר בעשי"ת, ואכמ"ל)