הקשה בשבועות י"ג ב , מודה רבי [הסובר דיוה"כ מכפר גם בלי תשובה] בכרת דיומא, דמ"מ הרי מצות יוה"כ הוא גם לשוב וא"כ נחסר לו מצוה זו בכלל יוה"כ והשבתיו, א) דהוי כסמיכה דהא שירי מצוה ואינו מעכב מעלין עליו כאילו לא כיפר וכיפר, כזבחים ו' ב', ב) דלרבי דיוה"כ מכפר בלא תשובה, אין באמת תשובה ממצות היום.
מה היא קו' השערי דעה?
[ונניח שביטל מצות תשובה וכי זה יעכב את כפרתו? והרי גם כרת דיומא אינו מעכב את שאר הכפרה אלא הוא אינו מתכפר.
אמת שהיה מקום לשאול מה המשמעות של תשובה ביוה"כ לפי רבי, שהרי עיקר התשובה הוא בקשת הכפרה, ואם יוה"כ מכפר גם לאינם שבין, מה ענין התשובה בו כלל. אלא שלא זה הקושיא כאן]