לעורר על אמירת ההושענות בהבנה

[יוסףלוי]

באתי רק לעורר על אמירת ההושענות בהבנה ולימוד פירושם מתוך מחזור קודם התפילה.

ועיין מה שכתב הרב כליפא בן מלכא, מוגאדור תקט"ו

ומי יתן, ידעתי החן, שבו נתקנו פזמוני ההושענות של הושענא רבא, שראיתי קוראים אותם כאגרת, כי בעיני לריק יגעו מסדריהם, אם יקראו כך, מוטב לקרות במקומם מזמורי תהלים שנאמרו ברוה"ק.

[משולש]

וכן כל התפילות והפיוטים

[יוסףלוי]

על התפילות א"צ לעורר,

פיוטים - תלוי איזה, כספרדי אני מבין את פיוטי הימים הנוראים שלשונם קלה מאוד יחסית לפיוטי הקליר ויתר הפיוטים המובאים בסידורי אחינו.

הענין הוא שההושענות אצלנו שוברות את השיניים ורב בהם הנסתר על הנגלה

דוגמא: הגבר אב לבנים חמשה בורכו בברכות חמשה [לא דקדקתי בנוסח]

שהכוונה היא לה' מיוצ"ח של יהודה [שהוא בן יעקב, והחלק הנ"ל בהקפה חמישית הולך על יעקב] שבורכו בה' ברכות בתנ"ך, הלא הם דוד חזקיה חנניה מישאל ועזריה.

מקווה שהבנת

[משולש]

אם אתה מדבר לספרדים אז אתה צודק.
אגב, רוב פיוטי האשכנזים קלים ופשוטים ואינם צריכים ביאור כמעט. ומעט קשים קצת, ויש כמה בודדים שהם ממש קשים לגמרי, וצריכים ביאור רציני. ודווקא פיוטי ההושענות, (לפחות בששת הימים הראשונים) הם קלים ברובם. (למען אמיתך, אערוך שועי, ועוד).

[יוסףלוי]

שומע